fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
אישימוטו באנר קוביה שמאל
תמוז
מידלנד שחורי 140 על 70
עופר אבניר קוביה שמאל
מוטוטאץ דקר
לרט
לרט
סטפן
HJC
voge מוטו24 באנר
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
MV קוביה
אודי דגן 140 על 70

יום מסלול בפצאל

יום מסלול בפצאל

כתב: רביב כהן    צלם: רון טולדו

ארבע לפנות בוקר, השעון המעורר מקפיץ אותי מהמיטה, ספק ישנתי ספק לא, בהתרגשות לקראת באות היום.
האופנוע כבר מועמס על הטנדר, מכין כמה סנדוויצ'ים לדרך ומעמיס את ציוד הרכיבה.
חושך בחוץ, החתול סתום העין מביט בי כלא מאמין, מה אתה עושה בחוץ בשעה כזו? הוא שואל ביבבנות, הוא לא יודע שהיום ההיסטוריה נכתבת.
מתחילים בתנועה מזרחה, רואה את האיטלקי מחזיר לי מבט מנומנם מבעד למראה, רתום לארגז כנמר המשחר לטרף,
עוד קצת, ידידי, אני לוחש לו, ותוכל להשתחרר מכבליך.

הדרך מתפתלת, עוברים את אריאל וממשיכים מזרחה, הלאה לעבר צומת תפוח, אני והרעם האיטלקי לבד על הכביש, לקראת הירידות שיחברו אותנו עם כביש הבקעה.
מדי פעם מבליח אור במראה, אופנוע, ועוד אחד, עוקפים אותי, לבושים במיטב מחלצות העור, ששים אלי קרב לעבר היעד, אין ספק שגם בהם ההתרגשות עולה ככל שהמרחק קטן.
יורדים את הירידות לעבר כביש 90, קרני אור ראשונות מאירות את האוויר, והנה מול העיניים ניתן לראות אותו, את מסלול המירוצים פצאל.
פניה שמאלה לעבר אנדרטת הבקעה, כביש משובש, קרני אור מוקדמות של בוקר, נכנס בשער, עוצר את הטנדר אחרי נסיעה של כשעה, מותח גפיים, והחום מכה בי.
מבט מהיר על השעון מראה שהשעה שש ועשרה, וכבר עכשיו האוויר חם, על גבול המעיק.
וברגע, מגיעה ההבנה שהגעת, ואתה במסלול המירוצים פצאל שבבקעה, במדינת ישראל, חלום בהתהוותו!
בדיקת ציוד מהירה מראה לי שבהיסח דעת שכחתי על שולחן המטבח את הדבר הכי חשוב – קסדה… ניסיונות להשיג אחת עולים בתוהו ואני מחליט לוותר על הרכיבה, אבל לא על החוויה.
אבל לא על זה רציתי לכתוב היום, לא על ההתרגשות שעזרה לי לשכוח את הקסדה, ולא על הדרך, אלא על ההיסטוריה שנכתבת בימים אלו ממש.

מיקי יוחאי הקים את מסלול המירוצים פצאל על מנת לקדם את הספורט המוטורי בישראל, ובימים האחרונים אפשר לאופנועים לעלות על המסלול באופן חוקי ומוסדר, ובכך נעץ דגל בהיסטוריית הספורט המוטורי המנומנם, מעיר אותו משנתו ומקפיץ אותו קדימה בשאגה אדירה.
אין רוכב כביש שלא חולם לעלות על מסלול מירוצים מסודר, ההיפך המוחלט מהכביש הציבורי, מסלול בלי מעקות בטיחות או משאיות המגיחות מהנתיב הנגדי, מסלול עם סדר, קוים ואתגר שדורשים מיומנות ומשמעת עצמית.

ועל הסדר הזה נמנו בימים האחרונים חברי עמותת "אייפקס", או בלעז – APEX Be a Racer, וחברי "עמותת מסלול", עמותות ללא מטרות רווח ששמו להן למטרה את קידום הספורט, הנגשתו לרוכבים, קיום ימי מסלול רבים עם פלטפורמת הדרכה מסודרת.
כדי להקים עמותה כזו, נדרשים שבעה אנשים בהנהלת העמותה, אלו תורמים מזמנם, מרצם וכספם כדי לקדם את העמותה ואת הספורט.
בין מקימי עמותת אייפקס נמנים ליאור בר-עמי, לוי כהן, לי-און לוי, נמרוד ארמן, דודי בן, דביר בר וקובי אטיה, עם מטרה אחת שקופה וברורה – לעשות ספורט מוטורי בישראל.
זה המקום להגיד תודה לכמה גופים ואנשים, בלעדיהם העמותה לא היתה מוקמת ומרימה ימי מסלול שרק בסופש האחרון הדריכו כ-120 רוכבים, 60 רוכבים בכל יום.
– התאחדות הספורט המוטורי, שתמכה בעמותה מנקודת ההתחלה.
– המועצה האיזורית בקעת הירדן ומסלול פצאל בניהולו של מיקי יוחאי.
– עסקים שמאמינים בדרכה של העמותה, שמאמינים שעם ספורט מוטורי אפשר להביא את השינוי, עסקים שתורמים מתנות לרוכבים דרך קבע בלי שום התחייבות מצד העמותה, עסקים כמו ספורטריידר\מיימוטו נתניה, HRP Motors ואי.די.מוטורס.


מתחילים.

ההרשמה מתבצעת דרך אפליקציית תשלום בה הכסף מועבר לעמותה, שדואגת להשתמש בכספים האלו כדי לשלם על המסלול, מארשלים, מדריכים, ציוד, שתיה קרה וכיבוד במסלול.
לאחר ההרשמה מגיעה ההתרגשות, וההכנות של הרוכבים, שמנקים את הכלים, מכינים אותם, מוודאים שהם תקינים ומוכנים לעלות על מסלול מירוצים בארץ ישראל.
בבוקר האימון מגיעים הרוכבים, נרשמים במקום, כל רוכב חייב להציג רישוי וביטוח בתוקף, אם זה כלי עם רישוי צהוב, או רשיון מירוץ בתוקף לכלי ולרוכב, אם זה כלי ברישוי אפור.
כל רוכב מצוות לקבוצה קטנה של כ-15 עד 20 רוכבים, שתי קבוצות "מודרכות" וקבוצה שלישית הנקראת "רייסרים" אלו עולים על המסלול ללא הדרכה.
לדעתי, בפעם הראשונה שעולים על מסלול, כל מסלול, הדרכה היא דבר הכרחי! במיוחד אם אתה רוצה לשמור על בטיחות תוך כדי שיפור יכולות הרכיבה וקווי המסלול.
בשעה 7:00 מתבצע תדריך בטיחות, כל רוכב שעולה על המסלול חייב לעבור תדריך בטיחות, וזה לא משנה אם שמעת אותו אתמול, שלשום או לפני שבוע, תדריך בטיחות לפני כל יום אימון, חובה! כבר אמרנו שהעמותה דואגת לבטיחות הרוכבים?
דגלים בצבעים שונים, עקיפות, החלקות ותקלות, כל אלו מכוסים בתדריך, ואוי לרוכב שלא יקשיב.

קוים, קוים, קוים!
אחרי תדריך הבטיחות, אחד המדריכים מתחיל להנחות את הקבוצות המודרכות, עוברים על תוואי המסלול, מדברים על הפניות, מציינים נקודות חזקות וחלשות, ועולים לסשן ראשון, לרוב נקרא "סשן כאפות".
למה "כאפות" ? כי רוכב שיורד מהמסלול בפעם הראשונה חוטף כזו "כאפה" שגורמת לו להבין שיש לו עוד הרבה ללמוד כדי להיות מהיר על המסלול.
יורדים מהסשן הראשון וממשיכים בהדרכה, מדברים על הפניות במסלול, מדגישים את חשיבות הקווים, את הדרייב ביציאה מהפניה, ואז עולים לסשן מודרך, בו המדריך רוכב בראש הקבוצה, בקצב איטי יחסית, בקווים מדוייקים כדי לאפשר לרוכב לחבר את תמונת המסלול שעל הלוח בכיתת ההדרכה, עם המסלול עצמו על האספלט מבעד למשקף הקסדה.
בסשנים הבאים הרוכבים מתחילים לחבר את כל המידע שקיבלו מהמדריכים, וניתן לראות את השיפור, את הקצב מתגבר, תנוחת גוף, יד על הגז, פניות, הכל מתחיל לעבוד בסינרגיה, יחד עם רוכב שנמצא בריכוז על מכונת אספלט מושחזת.

רוכבים יורדים מהסשנים, מזיעים ומתנשפים, עם חיוך מתוח על הפנים וגוף מלא באדרנלין, מחליפים חוויות מהסשן האחרון, ההוא עקף אותי, והפנייה הזו בעייתית, והגז ביציאה מטריף… דיבור מסלול אופייני שטרם נשמע במחוזותינו.
כל הזמן הזה, המדריכים מתרוצצים בין המודרכים, עונים על שאלות, דואגים לסדר, המארשלים על המסלול מתקשרים באופן מקצועי עם מכשירי קשר, הכל מסונכרן ומסודר, זמנים מדוייקים, כל רוכב יודע מתי הוא עולה לסשן הבא.

סוף היום, הרוכבים מתחילים לקפל את הציוד, אלו שהגיעו עם אופנועים על נגררים מעמיסים אותם, ניתן לראות את העייפות בעיניים, אבל הניצוץ כבר שם, להבת הספורט המוטורי ניצתה ולא ניתנת לכיבוי.
אלו שהגיעו רכובים על האופנועים מתחילים בתנועה בחזרה לבתיהם, רוכבים לאט, רגוע, מתוך הבנה שהכביש הציבורי אינו מסלול מירוץ, משחזרים בראש את כמות המידע האינסופי שספגו ביום האחרון, כואבים ועייפים, אך מרוצים.

ספורט מוטורי בישראל, מסלול מירוצים אמיתי עם התארגנות לימי מסלול על דו גלגלי, כל אלו היו חלומות באספמיה עד לפני כמה שנים, רוכבים שרצו לבחון את הגבולות וללמוד לרכוב באופן נמרץ מצאו את עצמם נדחקים לכבישים המפותלים במעלה איזה הר, או במורד איזה מדרון, מסכנים את עצמם במפגש מטלטל עם מעקה בטיחות חד כתער.
בשבועות האחורנים נכתב פרק נוסף בהיסטוריית הספורט הישראלי, פרק שידובר עוד רבות במרוצת השנים, כשנביט בערגה לאחור, על נקודת הזמן הזו, ונזכר בימי המסלול הראשונים בישראל ואת הדרך שהם סללו לקראת ספורט מוטורי אמיתי.
ומי יודע, אולי יום יבוא ונזכה לארח את אחד המירוצים בסבב המוטוג'יפי, או הפורמולה, או כל ספורט מוטורי אחר.
כל אלו יהיו אפשריים בזכות אותם חלוצים בתחום, אותם אלו שהאמינו ותמכו וקידמו למען השגת המטרה.
ולא לשכוח, כל אלו אפשריים בזכותנו, הרוכבים, שבוחרים להגיע, לרכוב, לתמוך, לספר ולקחת חלק פעיל בפרק ההיסטורי הזה, ומעבירים הלאה את הבשורה.

Stay Tuned.

עוד בנושא פצאל:
וידאו: מאחורי הקלעים של מבחן מסלול בפצאל

מבחן דרכים סוזוקי GSX-R1000R בפצאל

גלריה: עמותת מסלול אימון #2 בפצאל

3 תגובות ל יום מסלול בפצאל

  1. כתיבה מעולה! רואים שיש פה דגש על הבנה של המסלולים, תוך ההרגשה עצמה של החוויה האולטימטיבית של כל רוכב. שאפו!

  2. "העמסת ציוד רכיבה " משהו לא מסתדר בטקסט…קסדה !!!! נסעת לקאייקים בכפר בלום…:-)
    שאני אשתעל בקול רם?
    הלווו לאן הגענו?

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל