fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
cristalino מתחת לתפריט xi
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
לרט
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
מוטוטאץ דקר
תמוז
HJC
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
סטפן
אודי דגן 140 על 70
MV קוביה
voge מוטו24 באנר

עידן הטיגריס

עידן הטיגריס

יובל נווה

צילום: יובל נווה

בארבע השנים האחרונות רכבתי על סוזוקי וי-סטרום 650, אופנוע אמין שמעולם לא אכזב אותי ונשא אותי על גבו במשך עשרות אלפי ק"מ. השקעתי מאות שעות בדיגום ואבזור שלו אבל בשנה האחרונה התחלתי לחשוב על האופנוע הבא. זה היה תהליך שבו אני התקדמתי והשתניתי ואיתו האפיון להגדרה של מהו אופנוע אדוונצ'ר עבורי. 

חסרונות הוי-סטרום התחילו להיות ברורים עבורי: המתלים הרכים מדי שלא מתאימים ליותר משבילי עפר, והמנוע שמתאמץ כאשר אני רוכב עמוס, עם משקל הגוף שלי (רזה אבל כבד) ועם כל ציוד הקמפינג, ומתקשה לשייט בנוחות בכביש המהיר במהירות גבוהות או לטפס במעלה ההרים. רציתי אופנוע חזק יותר עם מתלים מעולים, גלגלי שפיצים ויכולת שטח משופרת, אבל גם יכולת טורינג טובה יותר. בקרת שיוט על כביש מהיר וארוך אמריקאי בדרך ליעד מרוחק זה דבר נהדר. גם משקל הוא פקטור חשוב מאוד. בשנים האחרונות הבנתי עד כמה חשוב לרכיבות אדוונצ'ר אופנוע לא כבד, שמתמרן היטב בתנאים שונים ושניתן להרים אותו בכוחות עצמך במקרה של נפילה. עוד מערכות שרציתי הן בקרת אחיזה ו- ABS מדור מתקדם שמאפשר נעילת צמיג אחורי ברכיבת שטח או לפחות ניתוק קל.
על המחיר כמעט לא הסתכלתי. זה לא שהמחיר לא חשוב, אבל אם אתה כבר מוציא סכום גבוה על אופנוע חדש ומסתכל לטווח ארוך, עוד כמה אלפי דולרים הם השיקול האחרון במערכת השיקולים. בייחוד נכון הדבר בארה"ב שבה מחירי הרכבים נמוכים.
בתחילה שמתי את הכוונות על ק.ט.מ 1190, אופנוע שעל הדף נראה כמו הדבר האמיתי. נסיעת מבחן קצרה הבהירה לי כי האופנוע לא מתאים לי; מנוע יותר מדי חזק, אלים אפילו, שממש משתוקק להניף גלגל קדמי או להחליק אחורי בכל רגע והסיבה היחידה שהוא לא עושה זאת היא מערכת אלקטרו' שמדכאת אותו; חום מנוע הוי-2 הגדול ממש צרב את הרגליים; המנוע לא היה חלק לטעמי ותנוחת הרכיבה לא הייתה נוחה, כמו דו"ש מגודל. ולקינוח- לא הייתה בקרת שיוט.
לב.מ.וו 1200GS לא התחברתי כלל וכלל. הוא כבד מאוד, מגושם ולא ספורטיבי בעיניי, והמתלים לא משדרים מה קורה בכביש מתחתיהם.
באופן מפתיע עבורי, דגם אחר של ב.מ.וו, 800GS  אדוונצ'ר, הרשים אותי מאוד אחרי שבקיץ האחרון בחנתי אותו בנסיעת מבחן בת יומיים.  

דוקאטי מולטיסטרדה הוא לא ממש אופנוע אדוונצ'ר, אלא ספורט טורינג זקוף, ואין לו שום יומרות שטח עם גלגלי אלומיניום יצוק ובפרט עם חישוק בגודל 17 אינץ' קטן מקדימה.
ימאהה סופר טנרה הוא אופנוע טוב, אבל כבד מאוד ובעל מנוע משעמם. 
היה כמובן הטריומף טייגר 800 שהכרתי היטב ושכמעט סיבך אותי קשות עם החוק במיין. אבל המתלים שלו היו מאכזבים ורכים, והוא היה חסר בקרת אחיזה ובעל מערכת  ABS מיושנת שלא ניתנת לניתוק מהיר.

אפשרויות רבות, אך אחת מהן לא התאימה בדיוק. ה- 800 GS היה הקרוב ביותר, ולמרות שכתבתי שמחיר לא היה פקטור מרכזי- לא הצלחתי להבין למה הוא מתומחר כל כך גבוה ביחס למה שהוא נותן.
אבל אז הגיעו תערוכות הסתיו באירופה ועימן מודלים חדשים.
דגם הק.ט.מ 1050 היה אמנם יותר זול, אבל הייתה לו פחות אוריינטציית אדוונצ'ר מה-1190 ועל כן לא התאים לי.
ק.ט.מ יצאו גם עם דגם ה-1290 סופר אדוונצ'ר אבל הוא היה עוד יותר כבד מה-1190, ולטעמי הוא איננו ממש אדוונצ'ר אלא אופנוע ספורט תיור זקוף, וכנראה יהיה מעולה בתחומו. אינני זקוק למנוע 1300 סמ"ק המפיק 160 כ"ס, או למערכת מניעת הידרדרות בעלייה.
לעומתם, טריומף הפתיעו עם הטייגר 800 XCx.
מישהו חכם בהנהלת טריומף ישב במשרדו אשר בהינקלי, אנגליה, ומן הסתם חשב לעצמו תוך כדי לגימת התה של ארבע אחה"צ:
 "איך נוכל להפוך את מודל הטייגר 800, רב מכר עבורנו, לאופנוע האדוונצ'ר המושלם?"
המהנדסים הבריטיים לקחו את הדגם היוצא, שנהיה קצת מיושן, הקשיבו ללקוחות שלהם ושיפרו בדיוק את מה שהיה צריך לשפר מבלי לפגוע במה שעבד מצוין גם קודם לכן.
שלדה – בשלדת המסבך המשובחת הם לא נגעו כלל. 

מנוע – מנוע הטריפל (שלושה צילינדרים בשורה) הוא גם כך פנינה הנדסית אמינה, המשלבת חלקות וכוח מתפרץ של מנוע ארבעה בשורה יפני עם מומנט בשרני של מנוע שניים בשורה. בדגם החדש שיפרו את תצרוכת הדלק ב-17%, ועל ידי כך הוסיפו 50 ק"מ לטווח ללא הגדלת מיכל הדלק. לרוכבי אדוונצ'ר זהו פרט מאוד חשוב. שרשרת התזמון הוחלפה, ועתה היא שקטה ויעילה יותר. יש יותר מומנט מסל"ד נמוך יותר, אבל ההספק המרבי נשאר כשהיה ומאפשר לרוכבים בעלי רישיון 2A באירופה לרכוש את האופנוע. זוהי גישה בוגרת ובריאה שהולכת נגד מגמת השוק – במקום להגדיל את האופנוע, המנוע, מיכל הדלק והכוח יחד עם צריכת הדלק כמו רוב היצרנים, טריומף החליטו לעשות יותר עם מה שכבר יש. לשפר במקום לעשות מהפכה.

תמסורת – דגם המירוץ דייטונה 675 תרם את מערכת התמסורת והמצמד שלו לטייגר החדש. מערכת ההילוכים שגם כך הייתה טובה הפכה למערכת הילוכים מדויקת מאוד ורכה מאוד. לגבי אמינות משופרת ימים יגידו, אבל בהחלט יש לצפות לכך לאור הצלחת הדייטונה.
מתלים – טריומף החליפו את המתלים הרכים מבית SHOWA במתלים משובחים מבית WP שמתאימים לעבודת אדוונצ'ר רצינית. WP היא חברת בת של ק.ט.מ וזהו שיתוף פעולה מעניין ויוצא דופן בין חברות אירופאיות שמוכרות דגמים מתחרים בקטגוריית ה-1200 (אמנם לק.ט.מ אין כרגע דגם 800 אבל דגם ה- 1050 פונה ממש לאותו פלח שוק). המתלים ניתנים לכוונון מלא מקדימה ומאחור- אבל ללא שליטה אלקטרונית. בעיני זו מעלה ולא מגרעת, כיוון שרכיבים אלקטרו-מכאניים נוטים להתקלקל מהר, ואז אתה תקוע באמצע שום מקום עם מתלה תקול.
מערכות אלקטרוניות – המצערת המכנית הוחלפה במצערת אלקטרונית (RIDE BY WIRE). מצערת זו מאפשרת הוספת מערכת בקרת שיוט דיגיטלית, ממש כמו ברכב, וזה מה בדיוק שטריומף עשו.  בקר ממוחשב חדש, ECU,  מהיר ומדויק מקודמו הוכנס לשימוש ומבטיח תגובת מצערת מדויקת יחד עם תמיכה במודים – כביש, שטח ומוד משתמש. שני המודים הראשונים כוונו עלי ידי היצרן ולא ניתן לשנות אותם. אך מוד המשתמש מאפשר שליטה בשלוש מערכות: מיפוי תגובת המצערת, מערכת בקרה אחיזה ו-.ABS למצערת יש ארבעה מצבים: כביש, שטח, גשם וספורט. למערכת בקרת האחיזה וה-ABS  יש שלושה מצבים: כביש, שטח וכבוי וכל מערכת ניתנת לכיוונון המצבים בנפרד. כלומר יש אפשרות כוונון מעולה שנותנת לרוכב שליטה מלאה בהתנהגות הדינמית של מערכות האלקטרוניקה  מוד המשתמש נשמר בזכרון המחשב לשימוש עתידי. 
כלומר, במקום לעשות מהפכה בטייגר החדש (אשר נקרא לו לצורך העניין סימן 2), טריומף שיפרה את הקיים על בסיס פלטפורמה ורכיבים מוכחים (מהסימן1).
בינגו. האופנוע הזה פגע בול בכל מה שרציתי מאופנוע אדוונצ'ר. דיווחים חיוביים מאוד של נסיעות מבחן על ידי כתבי אופנועים מרחבי העולם שכנעו אותי סופית.
היום האחרון של חודש ינואר. היה בוקר קפוא של מינוס 12. האופנוע חיכה לי לאיסוף מהדילר. סופות שלג נוספות היו באופק המטאורולוגי, אבל אם לא זה היה מתבצע היום אז אולי זה היה לוקח שבועות רבים נוספים.

בארה"ב, אגב, הדילרים הם חברות שמקבלות זיכיון מהיבואן או היצרן. כל תהליך הקנייה פשוט להפליא.
חיכיתי לצהריים בהם "התחמם" מזג האוויר למינוס 5 עם רוחות. תענוג…

הדילר מסר לי את האופנוע אחרי תדריך קצר ונטול דרמה. חולצה של טריומף וצילום למזכרת עבור אתר הפייסבוק שלו ויצאתי לדרך. לפני כמה ימים הייתה סופת שלגים עזה וכל האיזור צבוע לבן. הכבישים נקיים ויבשים אבל מלאים במלח.

התעטפתי בהמון שכבות וזה באמת עזר- חוץ מאיזור הידיים. הכפפות פשוט לא עמדו בקור העז והידיים קפאו. בתחילה קצת, אחרי זה התחיל לכאוב, וכאשר הגעתי הביתה היו כאבים חזקים ואובדן תחושה.

אני יכול לדווח שהייתי, בוודאות מוחלטת, האופנוע היחידי על הכביש בכל איזור צפון ניו-ג'רזי והיה משעשע למדי לראות את נהגי הקופסאות המחוממות יושבים ומסתכלים עלי דרך החלון כאילו נפלתי מהירח. 
רוכב על כביש 17 דרום מזמזם בראש את "דרך השלום" והייתי נותן הרבה בשביל קצת חום, איזה חום. כי מה שאני מרגיש זה קור, הארד קור!
מהרכיבה הקצרה בת שלושים הדקות אני יכול לדווח שהטייגר נהדר. המנוע רך כמו חמאה אבל חזק מאוד. עדיין אסור לי לעבור את גבול 5000 סל"ד בגלל ההרצה, אבל המנוע מושך היטב מאפס סל"ד ואני מרגיש את הפוטנציאל האדיר שלו. התמסורת גם כן חלקה ומדויקת והמצמד רך. הבלמים חזקים ולא מורגשת שקיעת הבולם הקדמי בזמן בלימה, סימן בריא לאיכותם של המתלים.
זהו, דלת נסגרת ודלת נפתחת. נגמר עידן הוי-סטרום, והחל עידן הטיגריס.
**  יובל – חברי מערכת דוגרי מאחלים לך הצלחה והנאה מרובה מהטייגר החדש **

18 תגובות ל עידן הטיגריס

  1. המושב לא נראה מי יודע מה נוח לטווחים ארוכים!?

  2. לסדר את האוזן יובל? כמה עולה בארבה
    GS800 של BMW וכמה ויסטרום חדש?

  3. ליובל – דווקא נוח מאוד, אבל אדע אם נוח לטווחים ארוכים רק בהמשך. אני מתכוון להתקין את מושב החרוזים האהוב עלי. ליוסי – אני לא יודע למה לא מייבאים. באמת חבל. אופנועים מעולים, אמינים ולא יקרים במיוחד. יש גם מבחר דגמים רחב שהרוכב הישראלי ישמח לקנות. כרמית – תודה רבה! ניב – מה שלא הורג מחשל… 🙂

  4. לגל – אשמח לשתף בנושא המחירים. בארה"ב הדילרים מוכרים בדרך כלל אופנוע חדש על פי המחיר המומלץ לקנייה, או MSRP.
    המחיר המומלץ לא כולל מסי קנייה, לכל מדינה בארה"ב שיעור מס שונה, עמלת הובלת האופנוע מהיבואן לדילר, ועמלת הרכבה של האופנוע על ידי הדילר. לדילר יש אפשרות משחק עם המחיר המומלץ, אבל בדרך כלל לדגמים מבוקשים וחדשים אין שום הנחות או מאוד זניחות.
    לטייגר 800 XCX המחיר המומלץ הוא $13500. המחיר בפועל על הכביש עם המיסים וההיטלים הוא $15300.
    המחיר המומלץ לבמוו 800GS הוא $13700, אבל זה לא כולל חבילות שקיימות בטייגר, ולכן המחיר יוצא בפועל לפני מיסים קרוב ל$2000 נוספים!! לויסטרום 650 המחיר המומלץ לפני מיסים הוא $8550.

  5. למה לא מביאים?
    חסר לך כאן אופנועים?
    מי ירצה להיות יבואן על מנת להביא פאקינג 10 אופנועים בשנה ולהפסיד מליון דולר?

  6. אפשר לסקרנות. לדעת מחיר של כלי שטח נאמר crf250R ולחילופין מחיר טויוטה קורלה או משהו אחר לצורך השוואה בין רכב לדוג פער/יחס?

  7. אולי אם היה פה אז היה מקום לכלים שלהם? בא לנו לגוון

  8. ראשית תתחדש!
    מעניין אותי מה היה לך לומר בגנות ה V-STROM 1000 החדש?
    רוכב על ה- 650 כעת ופוזל הלאה

  9. תודה! קודם כל אני רוצה להבהיר שכל מה שכתבתי הן דעותיי האישיות ואני לא מתיימר לייצג איזו אמת מוחלטת. יש כאלה שיטענו בלהט כי חלק מהאופנועים ש"פסלתי" הם אופנועים נהדרים. אתה יודע מה, הם גם יהיו צודקים. לכל אחד מאיתנו יש מערכת שיקולים משלו – צרכים שונים, מבנה גוף שונה וגם הגבלות פיננסיות. זה מה שיפה היום, יש בחירה רבה ולכל אחד אפשר למצוא אופנוע מתאים.
    לגבי הוי-סטרום 1000 החדש. אני (הייתי..) חבר פעיל בקהיליית הוי-סטרום העולמית ומכיר את האופנוע ושקלתי בשלב מסוים לעבור אליו. רכבתי עליו גם כן במקצת.
    סוזוקי כמו טריומף, שיפרו את הדגם היוצא במקום להשתולל עם דגם 1200 חדש.
    המנוע חזק ובשרני, כמו שוי-2 יכול להיות, אבל הוא לא חלק, וההילוכים רכים ומדויקים (כמו כל סוזוקי, זו לא הפתעה). היו לדגם הקודם מחלות מעצבנות עם המצמד וזה נפתר. אופנוע כיפי מאוד לנסיעה ומחיר אטרקטיבי.
    אז מה הבעיה? אם תעבור את רשימת הדרישות שלי שוב – אין לוי-סטרום יכולת שטח אמיתית. הוא בעל מרווח גחון קטן, ללא חישוקי שפיצים והגלגל הקדמי הוא לא 21 אינצ. אין לו גם מיגונים, המנוע חשוף מאוד. כל אבן או נפילה יכולים לגרום לנזק גדול – אין מגן גחון או מגיני צד. התקנת שני האחרונים עולה באיזור $600 במקרה הטוב, מנסיון. חבר שלי התקין ועם מגן הגחון אין ממש מרווח גחון ראוי. אין אפשרות לניתוק ABS ואין מוד ABS לשטח. גם מערכת בקרת האחיזה מיועדת לשימוש כביש. אין בקרת שיוט.
    סוזוקי שיפרו את הבולמים אבל עדיין הם רכים ולא בנויים לעבודה משמעותית מעבר לכביש. המשקל לא ממש נוצה, אבל גם לא כבד כמו האחרים. הטייגר קל ממנו ומרגיש אפילו יותר קל מהוי-סטרום 650 מהדגם הישן שהיה לי.
    מעבר לזה, הוא לא אופנוע קטן כלל, אבל למידות הגוף הלא נורמליות שלי (כמעט 2' מטר) ועם המושב החדש שהוא מונמך כדי לפנות לציבור רוכבים רחב יותר, אני מרגיש קצת כמו דוב על אופניים בקרקס.
    לטעמי הוא לא אופנוע אדוונצ'ר אמיתי אלא ספורט טורינג זקוף, ובקטגוריה הזו נותן תמורה מעולה למחיר. המחיר בארה"ב – $12700.
    במחיר הזה אפשר לקנות את הטייגר 800 XRx שמיועד לכביש או להוסיף $800 ולקנות את הטייגר XCx.
    מכיוון שאין טייגרים בישראל, כרגע – אם אתה מחפש לרכב בכביש בלבד, או נגיד 95 אחוז, אז לך על הויסטרום. באמת בחירה קלה. אם אתה מחפש לרדת לשטח הייתי שוקל את הבמוו 800 GSA שהוא אופנוע אדוונצ'ר אמיתי ומעולה שיגיע עד קצה העולם אבל גם נוסע מעולה בכביש (רק יקר!).

  10. עוד אופנוע ספורט תיור שהייתי בודק – קוואסאקי 1000 ורסיס החדש. לא יודע אם הוא מגיע לארץ, אבל התמחור והערך שהוא נותן מהווים תחרות של ממש לוי-סטרום 1000

  11. תודה על התשובה המפורטת.
    אכן גם הקאוואסקי ור

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל