fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
קאברג שחורי 205 על 35
cristalino מתחת לתפריט xi
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
לרט
עופר אבניר קוביה שמאל
תמוז
מוטוטאץ דקר
מידלנד שחורי 140 על 70
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
אודי דגן 140 על 70
סטפן
voge מוטו24 באנר
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
MV קוביה
HJC

במשקף ורוד – כמה טוב שבאת הביתה

במשקף ורוד – כמה טוב שבאת הביתה

מיס הילה

"כמה טוב שבאת הביתה 
כמה טוב לראות אותך שוב 
ספר מה נשמע, 
ספר איך היה 
ולמה לא שלחת גלויה?"

היום חזרתי הבייתה. לאחר שלושה שבועות בניכר (יש כאלו שיקראו לה "עיר הקודש") עקב טיפולים רפואיים. זה שהייתי בירושלים, ניחא. זה ששיעמם לי שם, שוין. אבל זה שלא רכבתי? מי היה מאמין שאני, חננה תל אביבית, אמצא את עצמי יום אחד מתגעגעת לקטנוע המקסים שלי, לרכיבות ולרוח.

"כמה טוב שבאת הביתה
 
קצת רזה, אך מה זה חשוב? 
עשית חיים, עשית דברים 
ראית קצת צבעים אחרים"


הכל התחיל בזה שידעתי שאני צריכה לנסוע לתקופה לא ברורה. הכלבה אופסנה אצל אמא שלי ב"קיטנת סבתא עדנה", אני בבית החולים והקטנוע? מה, להשאיר אותו סתם כך? דרום תל-אביב פה, זה לא נשמע לעניין. הרמתי טלפון לאיש עם עיני הזאב ושאלתי אותו אם הוא מוכן לעשות בייביסיטר. עיני הזאב מיד שמח שאביא את הבייבי שלי ליד הבית שלו והוא ידאג אחת לכמה ימים להניע אותו.

"אך כמה שטוב אתה כאן 
כמה שטוב אתה כבר כאן 
כמה שזה טוב, טוב"

אחת לכמה ימים הסתמסנו ודיברנו בטלפון "הכל בסדר" ו"אל תדאגי" היו משפטי הפתיחה בכל שיחה וכמובן: "הוא מניע כמו בובה'לה!". ואני חזרתי לנשום. משום מה פחדתי שיש לו רגשות (הלו, אני אישה! היגיון זה לא הצד החזק בקונסטרוקציה שלנו), שהוא ייעלב שאני נעלמת לו (כמו הכלבה שנדבקה אליי כשחזרתי הביתה) ושהוא יעשה סנקציות, שביתות ועיצומים. אבל הוא? תותח על!

"כמה טוב שבאת הביתה
 
בית זה אומר כבר הכל 
היה לך חם
היה לך קר 
אתה עכשיו יותר מאושר 
כבר יותר מאושר"

איך שחזרתי מיד עפתי לקפה השכונתי לאסוף את המפתחות ורצתי אליו (לא ממש רצתי, אחרי הכל אני אחרי ניתוח ובנוסף אני פדלאה מוצהרת. נגיד שהלכתי מהר יותר מבדרך כלל). כשהגעתי אליו בחיי שרציתי לחבק אותו. אני מתקרבת אליו ומגלה שכולו עטוף באיזה איכסה דביק שנשר עליו מהעצים מסביב. לפחות עיני הזאב המדהים סובב לי אותו כך שיהיה לי נח לשלוף אותו מהחניה. כפרה עליו.
אני שולפת חבילת מגבונים מהבגאז' ומתחילה לנגב את המושב והידיות. כל מה שאני נוגעת בו מצופה במן שכבה כזו שקופה, מגעילה ודביקה.
גומרת לנגב את מה שצריך, מכניסה את המפתח לסוויץ', נושאת תפילה קלה ו… מניעה בנגיעה, כאילו רק הבוקר הוא דהר איתי ברחובות עיר החטאים. אבן נגולה מעל ליבי, הבייב לא בוגד בי לעולם.

"אז כמה טוב שבאת הביתה 
כאילו שיצאת, יצאת רק אתמול 
הכל פה נשאר אותו הדבר 
אתה עכשיו יותר מבוגר 
כן, יותר מבוגר"

נוסעת מיד לחניון של מרכז עזריאלי לשטיפה בידי המומחה. עד היום רק שמעתי על הבחור עם ידי הזהב שמנקה אופנועים במומחיות רבה.
אחרי חצי שעה הבייב מנצנץ. אני מסתכלת על הרצפה ועיני חשכו. בטון מצופה בחומר מחליק כזה עם מים וסבון. כמה טוב זה יכול להיגמר? טוב, נעשה את זה לאט. אני עולה עליו, מרגישה שהנעליים מחליקות לי מהקומבינציה של המים, סבון והבטון המוחלק הזה. לאט לאט גוררת את שנינו ברוורס אחורנית, מתישרת ומתחילה לנסוע. בקו ישר, כן? הכל יופי פתאום משהו מתחיל לכשכש לי בזנב גליץ' לפה, גליץ' לשם ואני מחליקה. לקטנוע שלום. לי יש מכה אחת כחולה ברגל ומכה אחת בכל צבעי הקשת ישר במרכז האגו.

"כמה טוב שבאת הביתה 
באמת, חשבת עלי 
כמה טוב שבאת 
שבאת הביתה 
כמה טוב שבאת אלי 
כן, שבאת אלי"

*כמה טוב שבאת הביתה – מילים: יענק'לה רוטבליט


14 תגובות ל במשקף ורוד – כמה טוב שבאת הביתה

  1. זה להיות ולא לחיות. טיול ארוך, עבודה כו'.. חזרתי קניתי נסעתי.
    אשכרה הבנתי אותך.

  2. חג שמח, שבת שלום. ברוך שובך. תרגישי טוב. ג'יפה של שרף ועלים, עדיף על שריטות חתולים וחריוני יונים- במקרה שלי. ואת מזכירה לנו- שבגשם הראשון- הקטנוע נשאר בבית. מוציאים חמישים ש"ח, מהכספומט- מנטרלים את האגו. ונוסעים במונית- או דוחים פגישות.העיקר הבריאות.

  3. ולא כיף בכלל שהחלקת!
    תרגישי טוב נסיכה, מתה לקפה איתך בדרום העיר…

  4. ומר קייצי צודק
    מונית בגשם הראשון
    זול יותר מפחחות

  5. שפע בריאות לרגל ,האגו יחלים טיק טק. מתי אופנוע ???…

  6. כמו שאני חזרתי לאופנוע הממתין גלמוד שבוע ימים… זר לא יבין זאת

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל