fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
אישימוטו באנר קוביה שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
תמוז
לרט
עופר אבניר קוביה שמאל
מוטוטאץ דקר
לרט
אודי דגן 140 על 70
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
סטפן
MV קוביה
voge מוטו24 באנר
HJC

במשקף ורוד – גיבורים קטנים, אנשים גדולים

במשקף ורוד – גיבורים קטנים, אנשים גדולים

מיס הילה

צילום: אריק רוזנבלום

"תבואי, את לא מבינה כמה שאת הולכת ליהנות שם!". אין לכם מושג כמה פעמים אנשים אומרים לי את המשפט הזה כדי שאבוא למקומות, שאגיע, שאצלם, שאסקר. אני לא אומרת שהם אף פעם לא צודקים, אבל היום אריק צדק ובענק.

"עיני פקוחות מבלי לראות את השמיים
מבלי לראות כחול של ים, ירוק של עץ
מבלי לשמוע מנגינות יפות כמו פעם
מבלי לראות את הדברים כמו שהם"

את הבוקר שלי התחלתי במשרד הרישוי. עם כל העצבים שהם יודעים להביא (כן, אצלנו אומרים "מביאים עצבים"), יצאתי חדורת אש, מסכן מי שנתקל בדרכי, לכיוון אנדרטת חללי חיל התחזוקה בתל חדיד. ביחד עם הרוחות שליוו אותי כל הדרך עד לאנדרטת חללי חיל התחזוקה בתל חדיד הגעתי למקום רותחת אש. עם ההתקרבות האיטית לשער האנדרטה משהו בי התחיל להפשיר. ילדים מכל הגילאים צועדים לאט לאט, כל אחד ומגבלותיו הוא, נכנסים בשער ומקבלים כובע. על הכובע מודפס "גיבורים קטנים".

"אני נושם, אני חבוק בזרועותייך
אני רואה בך בית חם ומשפחה
ואור בהיר בחלונות שאת פותחת
אני חופשי, אך אין לי מנוחה"

אני מתקרבת לרחבת הכורכר באמצע. עשרה אופנועים כבדים, חגים במעגל וכולם מסביב עומדים בהלם מוחלט. מדי פעם אחד האופנועים פורש הצידה ומלא ידיים קטנות ניגשות לגעת, ללטף ולהתרגש. בשלב כלשהו כולם נעמדים בשורה, כעשרים אופנועים: אופנועי ספורט, שטח, דו-שימושיים ואפילו שלושה אופנועים של משטרת התנועה.

אז מה זה בכלל ואיך אנחנו קשורים?
את ההפנינג הזה ארגנו החברה של "גיבורים קטנים". גיבורים קטנים זו עמותה שנוסדה בשנת 2001 והיא תנועה חברתית המבוססת כולה על פעילות התנדבותית בקרב ילדי החינוך המיוחד הסובלים מפיגור שכלי. בראש הארגון עומד עו"ד יריב וינצר, איש מקסים שעושה כל כך הרבה למען הילדים המיוחדים האלה. הוא ארגן קבוצה של למעלה מ-400 ג'יפאים שבכל יום שישי לוקחים את ילדי אחד מבתי הספר ועושים להם טיולי ג'יפים בארץ. לכל טיול כזה מגיעים לפחות 100 ג'יפים. אחת לשנה הג'יפאים לוקחים את כל הילדים שמגיעים לגיל מצוות, עורכים להם טיול ג'יפים עם ארוחה גדולה וביקור בכותל שמשתתף בו גם רב הכותל. בנוסף, אחת לשנה "גיבורים קטנים" עורכים מעין טקס גיוס לילדים שהגיע גילם (גילאי 18 עד 21) בשיתוף פעולה עם חיל התחזוקה ולאחריו חלק מהתלמידים מתנדבים בחיל התחזוקה ומשרתים בצבא. היום היה אירוע פתיחת שנה. מסתבר שלחבר'ה המדהימים מ"גיבורים קטנים" רק צריך לתת סיבה והם מיד עורכים מסיבה. ציינתי כבר שהם מממנים את הכל מכיסם? שאפו!

"והרופא כבר מדבר על סוף הדרך
אבל אני יכול לשים לפחד קץ
עיני פקוחות בשביל לראות את השמיים
בשביל לראות כחול של ים, ירוק של עץ"

אחרי שכל הילדים נכנסו למתחם, אריה קלמנזון איש הקשר של דו"גרי לג'יפאים, ביקש מאיתנו להכניס את האופנועים ולעמוד על שביל הבטון הרחב. כולם עלו על הכלים, התיישרו לשיירה ו… עשינו ים של רעש! האופנועים המשטרתיים הפעילו את הסירנות, בעלי הקלאץ' עשו ווורום ווורום והקטנועים צפרו. כל הילדים מסביבנו מחאו כפיים והתרגשו בטירוף. איך שהחנינו את הדו"גים ניגשו אלינו ילדים וביקשו לשבת עליהם ולהצטלם. כל ילד גם קיבל מטפחת ראש של דו"גרי. ילדים עלו וירדו, ילדים מכל הסוגים וכל צבעי הקשת, ילדים עם פיגורים שונים ומשונים. לחלקם היו פיגורים קלים, לחלקם פיגורים קשים יותר וכל מיני תסמונות וחלקם היו עם בעיות תקשורת קשות שפשוט הגיעו לאופנועים עם עיניים נוצצות. ניסים ברדה בסבלנות אינסופית העלה אותם על האופנוע שלו אחד-אחד, קשר להם סרט לראש, דיבר איתם  והסביר להם מה זה מה. היו ילדים שהתקרבו לאופנוע, הסתכלו, נגעו, ליטפו ו… פחדו לעלות עליו. ניסים בסבלנות אין קץ ובעדינות של איש עם לב ענק ניסה לשכנע אותם, הרגיע, הסביר, עזר ואם היה צריך, אז הוא גם הרים אותם לאופנוע. חלקם חיבקו אותו בתודה על החוויה הגדולה הזו (שבינינו, בשבילנו זה לא הרבה, בשבילם זה העולם!). היו ילדים שלא הסכימו לעזוב לו את היד כל זמן שהיו על האופנוע והיו אפילו כאלה שלא הסכימו לעזוב לו את היד גם אחרי שהם ירדו מהאופנוע. כל מי שהיה שם התגייס, עזר, הרים ילדים לאופנועים, קשר בנדנות לראשים או סתם שיחק והתקשקש עם הילדים.

אחרי שעה ומשהו כבר הייתי חייבת לזוז, למהר לאיזו פגישה. בעיניים דומעות יצאתי מהמקום, נוסעת לאט-לאט על דרך הכורכר, נזהרת על כל ילד וילד שהיו שם, כאילו היו הילדים שלי. אני חושבת שאחרי היום הם כבר הילדים של כולנו.

"ילדים קטנים, ילדים גדלים
וילדים טובים וילדים רעים
את יודעת אמא,
כולנו ילדים של החיים"
(ילדים של החיים – מילים: שלום חנוך)

בהזדמנות הזו אני רוצה להודות לכל מי שלקח חלק, הגיע והשתתף באירוע היום: ניסים ברדה, אריק רוזנבלום, משה ינקוביץ', תומר לשר, יורי דוידי מ"פרפר", רמי שמאי מ"רמי ביטוחים", שי לוי – מועדון אופנועי הספורט הישראלי, בועז בר, אייל נוימן, דורון וקנין, ניסים עמר, דניאל אזרזר, ארנון בניסטי, מור סולימני, רועי רוזנטל, לוי כהן, משטרת ישראל אגף התנועה ורון בן יוחנן, שבלעדיו כל זה לא היה קורה.
זה לא טריוויאלי שאנשים יעזבו את הכל באמצע יום עבודה ויגיעו לאירוע כזה. אין ספק שהלב שלכם נמצא בצד הנכון!

לגלריית תמונות מהאירוע

34 תגובות ל במשקף ורוד – גיבורים קטנים, אנשים גדולים

  1. אני מצטרף בגאווה לדבריה של הילה , היה אירוע מדהיםםםםםםם.
    גם אותי בדרך חזרה ליווי פניהם וחיוכם של הגיבורים שלי שהצטלמו על הכלי והיו מאושרים .
    אריק ביקש ממני לבוא "לכמה זמן שאוכל"
    אז באתי לחזק ויצאתי מחוזק .

  2. שאין כמותו, לגרום למתוקים הללו לצחוק ולחייך ככה, נהניתי מאוד. ככה שיהיה תמיד. 🙂

  3. אתם יותר מסתם אתר אופנועים…אין ספק שיש לכם הרבה צלם אנוש מעבר לאהבת 2 הגלגלים

  4. לא יאומן אתם שוברים שיאים כל פעם מחדש. תותחים.

  5. כל הכבוד לעוסקים בעבודת הקודש. אתם מדהימים.אפשר רק לקנא בסיפוק שקבלתם היום מול הקוראים שהלכו ליום עבודה רגיל.

  6. יום כמו היום מוכיח שכמה שאתה חושב שקשה לך, הצרות האישיות שלך מתגמדות כנגד הקשיים היומיומיים של הילדים עם המוגבלויות

  7. תודה לכל המשתתפים שבאו ותרמו מזמנם… הרמנו הכל בהתרעה קצרה למען מטרה נעלה. אפילו משטרת התנועה שיחקו אותה ושלחו כמה רוכבים … ואני בטוח שאתם עוד תשמעו על רוכבי דוגרי וארועים מהסוג הזה…

  8. עו"ד יריב וינצר - נשיא גיבורים קטנים הגיב:

    יקירים
    אומנם לא הספקנו לדבר היות ורצתי למעצרים , בערב קבלתי רשמים מבתי הספר וחברים ופשוט עשיתם לכולנו עוד נקודה של שמחה חום ואהבה. הבקשה היחידה שלי מכולכם שימרו על עצמכם בכבישים!!!!
    באהבה והוקרה
    יריב

  9. לא הרבה פעמים אני רוכב בכביש מספר אחד במהירות איטית ועוד מתחת ל100 קמ"ש. זה מה שקרה לי אתמול כשחזרתי מהארוע. הייתי סחוט . ממש סחוט ריגשית. לא היו לי כוחות למשוך את הידית לאחור ולהרביץ. היה ארוע מרגש ממלא ואחד שמגמד לך את כל שאר הדברים שאתה פוגש בחיים האישיים שלך ביום יום. כל הילדים שהיו בארוע הם הגיבורים ."גיבורים גדולים ולא קטנים".

  10. מאוד התרגשתי לקרוא. וזה עוד קרה לפני הדירוג של מאקו.

  11. הילה, כמו תמיד הכתיבה שלך מרגשת ומגיעה למקומות בלב שלא ידעתי שהם קיימים.
    בענווה אני אומרת כל הכבוד, הלוואי שתוכלו להמשיך לעשות טוב…

  12. רק להודות על הארוע האנושי המיוחד שהפקתם למטרה אנושית !
    תודה גם בשם כל אלה שלא היו נוכחים , יישר כוח !
    עלי

  13. כאן אתם נמדדים בגדול !!
    מחמם את הלב !!
    כל הכבוד !

  14. להילה שתמיד כותבת מדהים, לנסים, אריק ושאר עושי-המצוות הקבועים והמזדמנים – כל הכבוד מעומק הלב. אתם מוכיחים שיש בכם נשמה גדולה ואהבה אינסופית לאדם באשר הוא. בורכנו בכך שאתם ממשיכי דרכו של טל, ובכך שיש לכם מרץ בלתי-נלאה לעשות למען הזולת ולמען האתר ויכולת התמדה כזו. מאחלת לכם שטל ישמור עליכם מלמעלה, ושתזכו לספר על ימים מופלאים כאלה לנכדים ולנינים שלכם. תודה תודה תודה.

  15. אין לי מילים. אתם אנשים טובים. פשוט כולכם אנשים טובים. דרור.

  16. תודיעו ואני עף אליכם ואיתכם.
    כל הכבוד לכם. דרור.

  17. בבקשה בבקשה….
    אתם מדהימים. וכיף לקרוא

  18. כן זאת היתה ההרגשה כמה ילדים היו שם מאות??כמה חיוכים עשרות אלפים??
    היה מרגש ברמות תמשיכו לקרוא לי בכל הזדמנות…

  19. תודה לתגובות החמות. אלו שרוצים ליטול חלק מהארועים הבאים מוזמנים ליהשאיר פרטים בדף יצירת קשר באתר ונדבר עם כל אחד ואחת לפרטים והתארגנות. זה לא משהו חד פעמי – נשמח מכל הלב. 

  20. אנשים טובים באמצע הדרך …
    כל הכבוד ויישר כח .
    (אריק , השארתי פרטים למפגשים כאלה בעתיד ..)

  21. גאווה גדולה להכיר את האנשים הטובים שתורמים ומשקיעים זמן ואהבה .

  22. פשוט גדולים. מרגש מאד לקרוא, ועושה טוב בלב. עוד מרכיב בפסיפס הגדול שנקרא "ארץ ישראל היפה." כל הכבוד.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל