fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
קאברג שחורי 205 על 35
דוקאטי מתחת לתפריט – אמצע 2
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
תמוז
מידלנד שחורי 140 על 70
מוטוטאץ דקר
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC
voge מוטו24 באנר
MV קוביה
סטפן
אודי דגן 140 על 70

14.6 כ"ס – זו זכות לתת שירות

14.6 כ"ס – זו זכות לתת שירות

צח כנען

את קטנועי אני מכיר היטב. קיבלנו ביחד כמה דו"חות בתוספת נקודות זיכוי למבצעי סוף העונה במשביר. יצא לנו להפעיל וינקר ולהתעכב בערך עשר פעמים בצד הדרך, לבקשת שוטר עם כובע, על מנת לדומם מנוע ולפתוח את הארנק. לא להיבהל, רק לבדיקת רישיונות. למזלנו אנחנו לא במקסיקו עדיין בה המשך הנסיעה בכביש תלוי בגובה הבקשיש.
מתוך היכרות יומיומית זו אני כבר מכיר ומודע לכל "השטיקים" הקטנים שלו, כמו למשל אם הוא לא לוקח את הסיבוב בזווית השכבה חלקה סימן שחסר אוויר או שלחץ האוויר אינו במיטבו. גם לי עצמי יש "שטיקים" לגביו. כשאני מתדלק במשאבת השירות העצמי, או לחילופין על ידי מתדלק אני מתעקש לתדלק בעצמי. ראשית, כדי שלא יתיז ושנית (וכאן מופיעה הסטייה) לתדלק עד הסוף הסוף הסוף של המיכל, אפילו אם המכסה יפלוט כמה טיפות החוצה. כל אחד והסטייה שלו. כסוטה סדרתי אני לא מנפח אוויר בתחנות דלק אלא רק אצל פנצ'ר מאכער עם שעון מדויק. תאמינו או לא, עולם אחר. עד כמה שיש קודים לא כתובים סביב נושא הבטיחות, נראה לי, לפי תחושת הבטן, שהילד הצעיר שמפעיל את השעון האטומי הזה המחובר לצינור מילוי האוויר (שלעולם לא אבין איך לעזאזל הוא מגיע בול ל-32 PSI) רואה בכך שליחות אלוהית וכבוד גדול בדרכו לפצוח בקריירה מוטורית כשיהיה גדול. באמא שלי, ביקשתי פעם במוסך למלא בעצמי עם השעון, נאדה, לא הצלחתי.
טוב, אם בילדותך אתה משחק מחבואים, ספים, קלאס או חמש אבנים פאצ' אכפלה, איך תדע למלא אוויר בגיל 44.
אז לאחר שתדלקתי בסטייל שלי, והצמיג נופח בסטייל שלו, אני מתניע ויוצא שוב לכביש. השינוי בלחץ האוויר  מורגש בשנייה הראשונה אך למחוג הדלק טיפה קשה להתקדם לכיוון מצב הפול טנק, כי הוא עדיין לא מעכל מאיפה כך סתם, באמצע השבוע, נחתו עליי ארבעים ש"ח שהפכו את עולמו בדקותיים.

לפני כשבועיים, אני מתיישב על הקטנוע, מניע ו… בשנייה שאני שם גז הקטנוע מקרטע טיפ טיפה ונותן מין קפיצה פתאומית קדימה. מיד אני עושה חושבים ומנסה לשחזר בראש מהי מסגרת האשראי בעו"ש, הסיגריה הדולקת דבוקה בין השפתיים (קסדת השלושת-רבעי נבחרה במיוחד רק למטרה זו) ומתחילים הניחושים. בולם מאיץ, בולם מאיץ. וואלל'ה נולדה תקלה. ותקלה זה פשוט משהו שנולד מעכשיו לעכשיו. בדיוק כמו תקר מפתיע, או שיחת טלפון מהעבר הרחוק. טוב, נו מילא, נעבור במוסך לקפה אחה"צ. ומה יצא בסוף? ניקוי סנדלי סחיבה. איזו הקלה, כי הראש כבר נכנס לסרטים של רצועה גמורה.
כשמתעורר הצורך בתיקון, גם בלי להיות פדנט,  אנחנו ניגשים למוסך מורשה. מהו מוסך מורשה?  ישנם שלושה סוגי מוסכים: מוסך מורשה היבואן, מוסך מורשה פרטי- ומוסך פיראטי, או בשמו התל אביבי הנפוץ: מוסך מדרכה. עם מוסך מורשה היבואן נעשה הכרה, במקרה שלנו, רק כשיגיע יומו של טיפול ה-16,000 ק"מ. המכונאים במוסך הזה עוברים הכשרה ועדכונים מטעם היצרן והכל מתוקתק לפי הספר, גם כשהוא כתוב ביפנית, צרפתית או איטלקית. מה שיעביר אותנו לעמדת הקופה עם ברקוד שיוסיף עוד ספרה או שתיים, כלומר קצת יקר לנו.
מוסך מורשה פרטי אינו שייך ליבואן ורשאי לתת שירות כללי אך אם במקרה התקלה נולדה כשאנו נמצאים תחת תקופת האחריות, ניקח רוורס ונערוך את הבליינד-דייט המאוד מוקדם מהמתוכנן עם בנו של הטייקון, מורשה היבואן, לאחר שדפקנו הופעה + אפטר-שייב ומשום שהקדמנו מאוד לדייט הזה: אנחנו מתייבשים מיזמתנו ליד הספסל הנטרלי, או בכניסה לבית-הקפה שנקבע מראש.

וכאן הגענו לפאנצ' ליין: המוסך פיראטי. האקסיומה הפול-אוטומטית פלוס אינג'קשן שגורמת לרוכבים או נהגים בכלל, ממש לא לייחל ליום שיזדקקו בכלל לתיקון במוסך. זה המקור לשם הרע לכל ענף הרכב והסטיגמה שדבקה בו, לצערנו הרב. בחדרון קטן וחשוך, או בוילה מפוארת בטיז אל נבי, מתהלך הבעלבית, לוחץ לנו את היד באדיבות. ולשאלתנו: האם אתה מורשה? הוא עונה: "מה זה מורשה היום! כולם מורשים. אני אארגן לך חלקים מקוריים, אני אתפוס את חבר שלי בנייד, דקה וחצי ואתה חזרה על הכביש, אני אעשה לך מחיר, אל תדאג". בנקודה זו אנחנו אכן אמורים להתחיל לדאוג. לכן ניפרד כידידים, נשאל איך מגיעים מהחור הזה חזרה לכביש הראשי? ונעבור לדאבוננו בכספומט, בדרכנו לשמוע בבית דין מכובד יותר משל מובראק את גזר הדין.
נשלב להילוך ראשון כדי להשתמש בחושים שנולדנו עימם ונדאג לראות במו עיננו את תעודת ההסמכה ורישיון המכונאי בתוקף, ממוסגרים ותלויים פלס. לצד מחירון ברור לשעת עבודה. בחוש הטעם נמתיק את הקפה או התה הירוק, לפי מצב לחץ הדם של מארחנו בשעה הקרובה. באוזננו נשמע מראש את כל האינפורמציה אודות התיקון הצפוי ולצערנו, גם כמה גולדות יעברו מכיס לכיס. לגביי חוש הריח, נעזוב כרגע. מה שיפה ומשותף לכל החושים הללו. שבסוויצ' של שנייה, ידידנו הופך לאורים והתומים שלנו, כשאנחנו משחררים רמזים של בורות חסרת ביטחון והתקפלות אישיותית קומפלט. ארונות הכלים הניידים שלו הם לוחות הברית כרגע. ובזמן הזה גם נבוא חשבון עם מומחי תורת המתכות או האלקטרונאים, שכיוונו אותנו לכאן במסר חותך והחלטי, במילה אחת בולטת: בלאי טבעי.

לשם רגיעה מהיום העמוס הזה נציין כי ב-28/6/2010 הוגשה הצעת חוק בכנסת, בנוגע לאיסור טיפולים או תיקונים במוסכים לא מורשים. וכן נוסיף כי מספר המוסכים יורד בהתמדה בשנים האחרונות, בעיקר בשל פיקוח מוגבר של משרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה. מתוך עשרה מוסכים, רק אחד יהיה מורשה יבואן (שיעור של 88%), אך לשאר אין התקשרות ישירה עם יבואן הרכב. מספר המוסכים החוקיים מוערך ב-4,600 .

" וכאן הגענו לפאנצ' ליין: המוסך פיראטי. האקסיומה הפול-אוטומטית פלוס אינג'קשן שגורמת לרוכבים או נהגים בכלל, ממש לא לייחל ליום שיזדקקו בכלל לתיקון במוסך. זה המקור לשם הרע לכל ענף הרכב והסטיגמה שדבקה בו, לצערנו הרב. בחדרון קטן וחשוך, או בוילה מפוארת בטיז אל נבי, מתהלך הבעלבית, לוחץ לנו את היד באדיבות. ולשאלתנו: האם אתה מורשה? הוא עונה: "מה זה מורשה היום! כולם מורשים. "

עוד ב-14.6 כ"ס:

ירושלים-דלהי-ירושלים

הכל נשאר במשפחה

קפה ועיתון על הבוקר

דיבורים על המדרכה

אהבה מהסרטים

9 תגובות ל 14.6 כ"ס – זו זכות לתת שירות

  1. ברגע שהמוסכניק אומר לך, גש למשרד ותפתח כרטיס אתה מבין שהשבוע עבדת לשווא. אתה כבר בכיס שלו.

  2. הלקוחת שבויים למחיר זול. שלא תמיד טוב להם …גם ללא ידיעתם.

  3. אומנם המחרים זולים….אבל אם תקרה תאונה ואחד מיקירנו יפצע .ונדע שהכלי טופל במוסך מדרכה. אנחנו נבין עד כמה זה חמור.

  4. אין כמו לפתוח את השבוע עם הכתיבה שלך. הכל כ"כ מוחשי אפשר לגעת בתמונות שאתה יוצר
    פתאום יום ראשון נכנס להילוך בסבבה.

  5. יופי שיש הצעה, מי יאכוף את החוק הזה? הבעיה הרצינית היא בכפרים של המיעוטים בפריפריה, שם המחירים זולים והעבודה על הפנים. משרד התחבורה כבר היום לא מגיע למקומות האלה.

  6. כל דילר הוא גם מוסך, ומוסך מורשה.
    האחריות אגב לא קשורה לטיפולים אצל מוסך מורשה. זכותך לטפל באופנוע שלך באופן פרטי, אין חובה לטפל דווקא אצל דילר, אבל אם גרמת לנזק ולא שמרת על כל ההוראות של הטיפולים עפ"י היצרן – זבש"ך.
    יתרה מכך, טיפול אצל דילר לא יתן אחריות אוטומטית במקרה שהאופנוע הוזנח ולא טופל כראוי בין הטיפולים.
    לכן חשוב למי שמטפל באופן עצמאי לשמור קבלות ותיעוד של הפעולות שנעשו, חלקי חילוף שנקנו וכו'.
    פשוט.

    עוד הבדל גדול הוא מושג היבואן – כל דילר בארה"ב הוא גוף עצמאי שמתחרה עם כל הדילרים האחרים. קוראים לזה כלכלת שוק חופשי או תחרות בריאה.
    התוצאה היא שדילר אחד ייתן לך מחיר מצוין ואילו השני ייתן מחיר מלא נקוב (MSRP).
    זה מצויין לצרכן, כי זה מאפשר לבחור דילר איכותי – לא רק מחיר של האופנוע, אלא מחירי טיפולים ואביזרים.
    אני קניתי מדילר נהדר שנתן לי מחיר טוב. זו הייתה בחירה שלי – הדילר הוא לא היבואן. הדילרים קונים את האופנוע מהיצרן.

  7. ראשית- תודה על הפירוט,אני עובד בתלפיות- עברתי בין כל המוסכים, הפער בין מורשה יבואן ןמורשה פרטי- התברר כזניח במחיר- אני נשאר במורשה יבואן, תודה, שבוע טוב, זהירות בגשמים.

  8. תודה. לאחי יש פיאט מולטיפלה 1900 סמ"ק, דיזל- בת עשר, עם 290.000 ק"מ…..כחדשה: הוא מטפל רק במורשה פיאט ולא חוסך בנושא הזה- הטסטרים במכון הרישוי המומים ממצב הרכב המעולה.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל