fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
cristalino מתחת לתפריט xi
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
מידלנד שחורי 140 על 70
תמוז
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
מוטוטאץ דקר
לרט
אודי דגן 140 על 70
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC
MV קוביה
סטפן
voge מוטו24 באנר

במשקף ורוד – משהו חדש מתחיל עכשיו

במשקף ורוד – משהו חדש מתחיל עכשיו

מיס הילה

צילום: Zoobri photo team

יש לי אופנוע חדש. אופנוע על אמת, לא קטנוע, לא טוצטוצ (למרות שזה שם החיבה שלו), לא משהו קטן או חמוד. יש לי ויסטרום 650 כחול, שנראה כמו עארס בת-ימי שעונה לשם שמעון.
אני מאוהבת.

"משהו מתחיל מתגלגל ברחובות
משהו אחר יורד במדרגות
משהו קורה, תופס לו בזנב
משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו
מישהו מוכר עומד ומסתכל
אמצע הרחוב ומישהו אוכל
כמה רעשים הופכים כבר למקצב
משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו"

איך זה קרה? אז כך:
לא הייתי סגורה על איזה כלי אני רוצה. היה לי ברור שאני לא רוצה אופנוע ספורטיבי כי אני לא בקטע של להימרח על כל מיני מיכלי דלק ובא לי לשבת זקופה. מצד שני, זה צריך להיות משהו שיכול לרדת קצת לשטח. מה זה שטח? לא לטפס על הרים וכדומה אבל משהו שיכול לרדת לשביל כורכר כזה של קק"ל.
כל העולם ואחותו, אם שאלתי לדעתם ואם לאו, הציעו לי כל מיני כלים שונים ומשונים אךהדילמה הייתה בין הונדה טראנסאלפ לבין סוזוקי ויסטרום. הנטייה הייתה לטובת הטראנסאלפ, כי לא מצאתי ויסטרום ישן שנכנס לתקציב שלי ואילו ויסטרומים טיפה יותר חדשים תומחרו הרבה מעבר למחירון על-ידי הבעלים שלהם.

יום אחד צח (כפרה עליו!) מרים אליי טלפון ומציע לי איזה ויסטרום ירושלמי. אמרתי יפה תודה כמו שחינכו אותי לעשות, אבל לא התכוונתי באמת להתקשר, הרי המחירון שלו הוא מעבר לתקציב שלי, אז איך יכול להיות שאקנה אותו?
אחרי כמה ימים צח מסמס ושואל אם התקשרתי. רק מחוסר הנעימות התקשרתי לאסף, הירושלמי בעל הויסטרום. התחלנו לדבר ו… אני מגלה שוואלה, הבנאדם גמיש. הוא קצת לחוץ למכור כי הוא מצא כלי שמוצא חן בעיניו אז הוא יורד קצת מהמחירון. ניתקתי איתו את השיחה והתקשרתי לבנק, לברר על הלוואה. לא משהו בשמים ואמא זורקת משהו קטן שיעזור. משנסים מותניים לזמן הקרוב ויהיה בסדר. אחרי כל הבירורים חוזרת לאסף, לקבוע איתו לראות את הכלי למחרת. אסף לומד בכפר סבא, אז הוא יעבור דרך המשרד שלי בת"א ואראה את הכלי.

אני רוצה להבהיר משהו, עד אותו הרגע לא ראיתי אף כלי לבד, כל הכלים שראיתי היו ביחד עם בועז בר המקסים, שנגרר איתי לראות כל טראנסאלפ נבלה (אנשים, העובדה שזה כלי בנזונה לא אומר שלא צריך לטפל בו) ולימד אותי בגדול איך בודקים ("הנה, את מושכת את השרשרת ככה" ו"בצמיגים את צריכה לבדוק ככה" וכו'), אז כשבאתי לבדוק את הויסטרום של אסף כבר ידעתי לעשות קולות של מבינה משהו מהחיים שלי. אלק.

"דברים קורים תמיד בזמן נכון
באים הולכים בין ההמון
את עיניי תראי ומגע מקרי בי
ניסים קורים, הכול עוד אפשרי
האם פתאום את תעברי?"

קבענו עם סטפן, "הלוחש לאופנועים", למחרת בשמונה בבוקר. בעשרים לשמונה אספסוף מתקשר אליי ואמר לי שהוא מאחר כי הוא לא מצא את הרישיון החדש ואז הוא גילה שזה כי אין לו רישיון חדש ומסתבר שהוא שכח לעשות טסט לאופנוע וכבר חודשיים הוא רוכב בלי רישיון לאופנוע. אופס.
הוא הגיע למוסך אחרי 8 וחצי וסטפן מיד התחיל לבדוק לו את הקישקעס והשאיר את שנינו עם לסת שאי-שם למטה מגרדת את הרצפה כשהוא הסביר לו שהוא רוכב בדרך כזו ולא בדרך אחרת (למשל, הוא ידע שהוא לוחץ את ידית הקלאץ' עם 4 אצבעות ולא עם 2). סטפן קבע שהאופנוע במצב מעולה ואז התחיל המירוץ. מסטפן נסענו להעביר את האופנוע טסט, משם לבנק להוציא כסף מזומן, משם חזרנו לשוקן להשאיר את הקטנוע בסוכנות "פרפר" (מישהו רוצה לקנות אקסבו אלוף?) ורצנו לדואר לעשות העברת בעלות. הגעתי לסניף הדואר שנמצא בתוך בית המשפט גיליתי שאני לא יכולה להיכנס עם הקסדה אז רצתי למוסך של "עופר-אבניר" להשאיר אותה אצלם ורצתי בחזרה לדואר. ממש רצתי, כזה עם רגליים באוויר. עד כדי כך הייתי באטרף של זמן ולחץ. חזרתי שוב לדואר ואוּדְרוּבּ עושים העברת בעלות. הלב כל כך דפק לי, שחשבתי שבעוד רגע אני מתעלפת, ולא בגלל הריצה.
אחרי העברת הבעלות יצאנו החוצה והתחבקנו כמו שני לוחמים לקרב. אספסוף אמר לי שהוא סומך עליי שאטפל בבייבי שלו כמו שצריך.

"ערב שוב יורד לעיר העסוקה
חושך מתגנב, מונית שם מחכה
חתול רחוב קטן גווע ברעב
משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו
ריח מתוקים מציץ מהחלון
שם במרחקים עולה כבר אור ראשון
קטע של רחוב כורע מתחתיו
משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו"

לעבודה כבר נסעתי עם השמעון. כל הדרך הלב דפק לי כמו שני תופים אפריקאיים. באיזשהו מצאתי את עצמי צורחת בקסדה איזו צרחה אינדיאנית.
באותו הערב נסעתי ל"אביזריון", למכירה השנתית שלהם ורכשתי לי ארגז חדש (לא אכפת לי אם אתם חושבים שזה לא יפה, אישה עם ילקוט זה פחות יפה ואין מצב שאני לא סוחבת איתי חצי בית). הארגז הורכב כבר למחרת בבוקר על-ידי הצוות המקסים של מוסך "עופר אבניר" וכבר במוסך פגשתי אנשים שזיהו את הפוסט שהעליתי בפורום האופנועים וכך הם זיהו אותי. בשלושת השבועות האחרונים אני נתקלת בזה לא מעט ומסתבר שכנראה, אני האישה היחידה שכרגע רוכבת על ויסטרום.
באותו היום גם קיבלתי מאיש מקסים מגיני מנוע במתנה, פשוט כי היו לו ספייר (אנשים כאלה גורמים לי להיות טובה יותר, בחיי). ביום שלישי בבוקר הכנסתי את השמעון למוסך לטיפול גדול וישור קו, אז על הדרך גם הותקנו לו מגיני המנוע. הוצאתי אותו למחרת בבוקר ונסעתי למשרד. כשבאתי לצאת מהחניון פניתי ימינה לאט לאט, שחררתי יותר מדי קלאץ' ופחות מדי גז, נבהלתי מאיזה אוטו שבא קצת מולי ו… בום בום בום כזה איטי הצידה ונפל האופנוע, בדיוק כמו שסטפן אמר לי שבטח יקרה לי. אני נפלתי הצידה ישר עם התוחעס על המדרכה. בשניה הראשונה התעצבנתי על האוטו שבא מולי ואז לקח לי רבע שעה להוריד את הקסדה, כי התפוצצתי מצחוק! בחיי שהנפילה הזו הייתה מצחיקה. אי אפשר אפילו לקרוא לדבר האיטי הזה נפילה, רק ירידה מצחיקה לרצפה של שמעון ושלי. אנשים טובים עזרו לי להרים אותו, בדקו שאני בסדר והרגיעו את כל הצופרים מסביב.
נזק: שריטה קטנה בצבע החדש של מגן המנוע ו-וואחאד כתם כחול על הלחי הימינית של התוחעס. יומיים ישבתי באלכסון מרוב שזה כאב. יצאתי בזיל-הזול מהניסיון הזה.

"כל הנקודות כבר מתחברות לקו
משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו"

הדבר שהכי מצחיק אותי בלהיות על אופנוע אלו ההערות של הסביבה. למשל, באחד הימים נהג מונית "חתך" אותי כך שרציתי לחתוך לו, אז עצרתי לידו ואמרתי לו (בטון קצת גבוה, יש לציין) "אתה נורמלי? כמעט והורדת אותי!", אז הוא בפרצוף חולמני ענה "אישה על אופנוע", המשכתי להגיד לו שהוא לא נורמלי ואז הוא הציע לי נישואין. התפוצצתי מצחוק באותו הרגע. בכלל, מאז שאני על אופנוע אני מקבלת הצעות נישואין והטרדות מיניות בקצב הסמבה.

כמות האצבעות שמורמות אליי מנשים (כמו לייק, לא כמו אצבע משולשת) היא בלתי נספרת בכלל. בכלל, נשים מפרגנות כל הזמן, שזה ממש נחמד.
הכי מצחיק אותי אנשים ששואלים אותי אם הוא לא כבד לי (לא, אני לא מרימה אותו) או אנשים המומים מזה שאני רוכבת עליו או כשהם מגלים שאני אישה. תכל'ס, אני לא מבינה מה הבעיה בזה שאני על אופנוע כבד או מה הכבוד בזה. אני מכירה לא מעט נשים רוכבות על כל מיני סוגים וגדלים של כלים ובינינו, דו"ג זה דו"ג.
וזר לא יבין זאת.

"רגע של שלווה, אני עוד פה לבד
זוג צעיר עובר, מחזיק לו יד ביד
מעבר לפינה פנים, חיוך רחב
משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו
מתחיל אצלי עכשיו"

(משהו חדש מתחיל – מילים אילאיל שחר, לחן: דני רובס)

31 תגובות ל במשקף ורוד – משהו חדש מתחיל עכשיו

  1. היה לי קל ונעים לקרוא את הכתבה שלך. רק שתסיקי את המסקנה הנכונה ותזהרי. אופנוע זה לא קטנוע . ויש לשים לב לכל דבר קטן.

  2. מזל טוב בפעם ה100. תזכרי את מה שאני אומר ומלמד את כולם. "בדו גלגלי חייבים לרכב תמיד עם מחשבה של מה יקרה אים……" . דבר נוסף שאני אנצל במה הזו והוא חשוב לא פחות…אנחנו חייבים להגיע למצב שאנחנו מתפעלים את הכלי ללא כל מחשבה ובאופן אוטומטי לגמרי…. וכל זאת על מנת שנוכל לתת את כל תשומת הלב והמחשבה לדרך ולמה שסובב אותה.. ואת השאר תלמדי כמוון בקורס הבא …הבא אחריו… תיהני וסעי בדרכים טובות.

  3. שקראתי את מה שכתב כאן בדוג"רי. כנראה דוגרי עושה לך טוב. תתמידי. תתחדשי.

  4. כתבת יפה והעברת אלינו יפה את מה שרצית להעביר. תתחדשי.

  5. הילה!
    תענוג צרוף. מאוד התגעגעתי להגיגים שלך

  6. בואנ'ה את אמנית בהתאמת מילות שירים לטקסט- אין עלייך. א. כמובן תתחחדשי. ב. את זוכרת- "שבועיים עד חודש את כמו על קימקו מובי של שישים קמ"ש". וכמו שאני מכיר אותך כבר הגעת לשלוש ספרות. ושינית כבר פאזה במח. התרוצצות ביום הרכישה כאילו בעוד שנייה יש צונאמי והאזעקה בחוף כבר פועלת- אני נתקעתי חצי שעה במעלית שנתקעה ביום מוטרף כזה, מה שנקרא בדקה התשעים לשעות של הדואר- הסכמי זכרון דברים הזויים עם סטיפות מזומנים. ורוכשים שכרגע מכרו את כל בני משפחתם כדי לחנות הלילה ליד העמוד מתחת לבית…במיידי. מר שמעון !!! תשמרו האחד על השניה. שבת שלום. קבלי את האצבע המורמת של הלייק.

  7. אופנוע מצוין!
    אשמח לראות אותך מצטרפת לפורום הרוכבים הטוב בעולם: stromtrooper.com

    Bigman73

  8. בטוח שתוך זמן קצר את רוכבת יפה כמו שאת כותבת.
    יפה לך השדרוג המוטורי ויפה לך השדרוג האישי… תמשיכי כך ותני לכולם בראש! את שווה את זה.

  9. אוהבת מאוד את הפוסטים השיריים שלך.
    שוב אומרת לך מזל טוב גדול, שתצמחי ותתחברי עם השמעון בהמון אהבה.

  10. בהצלחה וסעי בדרכים בטוחות. תקשיבי לניסים – מה יראה אם. תמיד לחשוב, עיניים קדימה.

  11. כל הכבוד לך, ואין על סטפן, מילה שלו זה ברזל.

  12. נראה מצוין, בהצלחה ובזהירות. תמשיכי לכתוב פה, היית חסרה.

  13. והכי חשוב סעי בזהירות ותעשי את ההדרכה של דוגרי

  14. תארגנו מישהו הפוך מאופנוע לקטנוע, אל תהרגו את הקטנועים

  15. מיס נשמה מה זה???
    מה שמתאים לקטונים שזנחת לא עובר על אופנוע מסוקס.
    מיס הילה על מיכל הדלק? הפכת את הויסטרום שמעון לאופנוע קוקסינל.
    סעי ןתהני 🙂

  16. אופנוע ספורטיבי, יושבים זקוף, אפשר לרדת איתו לשטח ויש לו התנהגות כביש מעולה.
    ויסטרום זה לפנסיונרים, לא למי שבאמת רוצה ליהנות מרכיבה…

  17. קודם היית אופנוענית בלב ובלי אופנוע, עכשיו הושלם הפאזל. תתחדשי, תהני, סעי בזהירות ואל תתרגשי. נשיקות יקירה, הגיע לך.

  18. אחלה כתבה…ת'חדשי! והכי חשוב שמרי על עצמך.

  19. תתחדשי כפרה 🙂 ושיהיו לך המון רכיבות טובות

  20. לאחר הריון ממושך וחודשי דגירה לא מעטים, נולד לך האפרוח הכחלחל, והחלטת לקרוא לו שמעון. מה זה השם הזה? לא יכולת לתת לו שם יותר עדכני?…העיקר שתרכבי בזהירות ושתשמרי על עצמך ואני בטוח שתהני ממנו…דרך אגב הפסדת טיול חבל"ז לגליל המערבי והעליון..ס'תכלי בפייס – יש תמונות. מז"ט ענק

  21. מקווה שגם לי יהיה כמו שאומרים "שפשןף נעים"

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל