fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
דוקאטי מתחת לתפריט – אמצע 2
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
מידלנד שחורי 140 על 70
עופר אבניר קוביה שמאל
מוטוטאץ דקר
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
תמוז
סטפן
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
voge מוטו24 באנר
אודי דגן 140 על 70
HJC
MV קוביה

אביב הגיע, מיאטה באה/ מאזדה מיאטה במבחן דרכים

אביב הגיע, מיאטה באה/ מאזדה מיאטה במבחן דרכים

שי שיוביץ

צילום: אריק רוזנבלום

רגע לפני שנכנסנו לכביש המיוחד ההוא, עצרנו בתחנת הדלק לצורך רענון שלנו ושל המיאטה. ניגש אלינו זוג מבוגר יחסית, וכמו כולם, התחיל להתפעל ולשאול שאלות: 
"אז כמה היא עולה?" 
"סביב המאתיים שלושים אלף".
האישה כמובן לא נשארה חייבת "מה? זה המון כסף לכזה אוטו קטן… אז למה כדאי לי לקנות אותה?". 

עניתי בפשטות: "ברגע שאמרת את המילה "כדאי" אני יכול לומר לך בשקט שהיא לא בשבילך. היא לא בשביל אנשים רציונלים שרוצים תמורה לכסף. יש לה רק שני מושבים וגם הם לא ממש מרווחים, תא המטען הוא פשוט בדיחה, היא לא שקטה, לא נינוחה וגם לא עונדת סמל פרימיום כזה או אחר על האף. מי שקונה אותה עושה זאת בגלל שהוא אוהב את מה שהיא יודעת לעשות ולתת בכבישים ההם, המיוחדים, ולא בגלל מה שהיא נותנת על הנייר. הרי במחיר שלה אפשר לקנות מאזדה 6 מאובזרת עד האוזניים עם מנוע 2.5- ועוד להשאר עם 58k ש"ח ביד."

סרטון המבחן – מאזדה מיאטה לדורותיה:

צילום ועריכת וידאו: מכבי ליפשיץ

(לצפיה בטיזר המטורף של גלב לחצו כאן)

באה מאהבה. זה הסיפור של המיאטה החדשה, וכשחושבים על זה- זה תמיד היה הסיפור של המיאטה, לא משנה באיזו דור מדובר, ראשון או רביעי. כבר בהתחלה, אי שם בשנת 1989, מאזדה הצהירה שהמיאטה היא גלגול הנשמה של הרודסטרים הבריטיות של שנות ה- 60 (לוטוס אלאן, ליתר דיוק). גלגול נשמות זה מגולם בצורת מימדים קומפקטים, גג רך, שני מושבים בלבד, הנעה אחורית ומנוע עליז וקומפקטי יחסית שאפשר לומר עליו שהוא "מספיק"- ולא יותר. כתוצאה מכך, כבר מרגע הולדתה הפכה המיאטה לאחד מרכבי הקאלט המזוהים ביותר של הזמנים המודרנים וגרפה לעצמה אלפי מעריצים מסביב לגלובוס, ויעידו על כך עשרות המועדונים שקמו לכבודה. לנו כישראלים לקח קצת זמן להבין את הקסם הטמון ביפנית הקטנה, אך כמו כולם, בסוף נפלנו גם אנחנו שדודים תחת קסמה.

לאחר 10 שנים ארוכות, מאזדה הציגה את הדור הרביעי של המיאטה בספטמבר 2014 ויצרה סקרנות וציפיה אדירה בכל העולם- וכמובן שגם אצלנו. המיאטה עלתה לארץ לפני מספר חודשים מועט, וסוף סוף הצלחנו לשים עליה את ידינו החמדניות. רצה הגורל ולקחנו אותה בדיוק בתחילת האביב, העונה שגורמת שמחה רבה להרבה מאוד אנשים. נכון שחלק גדול מהשמחה מגיע בעזרת אלכוהול (מי אמר ארבע כוסות?…), אך מאוד מהר התברר לנו שהמיאטה יודעת להקפיץ את מפלס השמחה, הצחקוקים והחיוכים בגוף גם ללא נוזלים משכרים כאלה ואחרים. רק חבל שלא סיפרו לנו שהיא גם ממכרת, והגמילה כואבת וקשה…

 

גילוי נאות: עד שבוע שעבר, כותב שורות אלה מעולם לא נהג במיאטה. אני זוכר בתור ילד שהדור הראשון הגיע לארץ ועד כמה שהוא היה נראה מיוחד, בעיקר בזכות הפנסים הקופצים (ילד או לא?). מאז הספקתי לגדול (…) ולהחכים (בערך), הדורות התחלפו, אבל ההערצה שהתחילה אי אז- לא רק שלא נעלמה אלא התעצמה, וזאת גם בזכות האינטרנט שחשף אותי יותר ויותר לתרבות שנוצרה סביבה- ולא משנה באיזה דור מדובר.

 

ראבאק, אפשר כבר לחשוב. כולה מה הסיפור? רכב קטנטן עם מנוע 2 ל', 160 כ"ס שהגיע מהמאזדה 3 (ומספק 5 כ"ס פחות), צפוף כמו קופסת שימורים, רועש כמו ריו צבאית, ולא מספיק שהמחיר גבוה- אפילו גג נורמלי לא מקבלים כאן… אני מודה שקשה להסביר ולהעביר את התחושות למסך המחשב, אבל תאמינו לי שאני אנסה. 

 

ההתאהבות מתחילה מהרגע הראשון שרואים אותה. כמה קטנה- ככה ממזרה. זה לא חדש לנו (ולכם) שבמאזדה יודעים לעצב, והם לא חסכו באמצעים כדי לגרום למתוקה הזאת להראות נפלא. התמונות לא מצליחות להעביר נכונה את המימדים הקטנים, והפגישה הראשונית איתה מפתיעה. היא פשוט קטנה!  גובהה- או יותר נכון נומכה (יש כזו מילה?)- עומד על 123 ס"מ- כמו ילד בכיתה א' בערך. עם אורך של 391 ס"מ היא קצרה יותר ממאזדה 2, ובסיס הגלגלים שלה נמתח (אם אפשר לקרוא לזה ככה) ל- 231 ס"מ בלבד. לשם השוואה, בסיס הגלגלים של המאזדה 2 מגיע ל- 257 ס"מ… אבל, כידוע, מימדים יבשים זה לא הכול.

 

מאזדה הצליחו לייצר למיאטה גוף נפלא, עם פרופורציות מקסימות וקווים מפתים, כאלה שאי אפשר להתעלם מהם. מכסה המנוע ארוך מאוד, הפנסים הקדמיים קטנים ומחודדים והגריל הקדמי נראה כמו פה של ילד שצועק בהנאה. המושבים האחוריים כמעט ו"יושבים" מעל הגלגלים, ואם תרשו לנו (וגם אם לא) משפט כפירה קטן- הקימורים הנמתחים לאורך המיאטה גורמים לה להראות כמו… בייבי פרארי. כן כן. עד כדי כך. כמובן שהצבע האדום והמתריס שלה רק מחזק את הרושם הזה. בקיצור- אין לאף אחד צ'אנס להתעלם ממנה, לא משנה כמה שהיא קטנה, לא משנה איפה תסתובבו איתה, לא משנה מי ינהג ובאיזו שעה. כל הצומי הזאת לא מתאימה לכם? כל הבאסה. תתמודדו. 

 

אוקי, היא יפה. אבל היא גם אופה? ברור שהיא אופה, ועם כמות הדליקטסים שיוצאת ממנה אפשר לפתוח איתה מאפייה…

 

כמו שכבר כתבתי, מעולם לא נהגתי במיאטה. הגיע הזמן להיכנס אליה, אבל… האם אצליח? מה לעשות שאני לא אדם קטן במיוחד, ועלה בי החשש שאצטרך לנהוג אותה עם הברכיים… לונג סטורי שורט- הצלחתי. ההרגשה היא שהמושבים מגרדים את הרצפה וצריך "ליפול" אליהם, אבל הצלחתי להיכנס, ובמפתיע- גם למצוא תנוחת נהיגה נוחה לאורך זמן. לצאת מהמיאטה זה כבר סיפור בפני עצמו, ולפחות בפעמים הראשונות לא תמיד הצלחתי לשמור על הכבוד העצמי כשיצאתי ממנה… ככה זה שהמושבים יושבים כל כך נמוך. (במאמר מוסגר אספר שהיא מרווחת בהרבה מהדורות שקדמו לה, אשר בהם יצא לי לנהוג במסגרת הצילומים לסרטון המדהים של גלב. אבי (עם ה- NB) וליאור (NC), תודה רבה לכם שהפקדתם את יקירתכם בידי!)

 

ריב קצר עם הקודנית- והתנעה ראשונה. מאזדה הכניסו פיצ'ר למחשב ניהול המנוע שמקפיץ בהתנעה את הסל"ד וגורם למנוע לנחור ולנהום קצת. נכון שזה טריק קצת זול, אבל מה אני אגיד לכם- זה עובד. אוהו כמה שזה עובד. הגרגור הזה מצליח מיד להכניס את הנהג להלך הרוח הנכון, ורק בגלל זה אפשר להתאהב בה. 

 


עוד לפני השילוב לראשון אפשר להתרשם מתא הנוסעים של החמודונת. מי שנסע במאזדה מהדורות החדשים ירגיש מיד בבית, ובהתחשב בעובדה שהמאזדות החדשות נראות מצוין מבפנים- זו מחמאה. הכול מוכר, הכול הגיוני והכול ברור, אך למרות זאת לא נופל למלכודת הבנאליות אלא מצליח להיראות מיוחד. שילוב לראשון מגלה שמיקום הידית מעולה, המהלך קצר למדי והקלאץ' לא כבר מדי. תחילת הנסיעה מתחילה בקלות רבה עם מינימום תשומת לב לקלאץ', והוא מצידו מעניק פידבק טוב לנהג עם טווח חיבור רחב וידידותי. 


האמת צריכה להאמר: לא בניתי על תאוצות עוצרות נשימה. נכון שזה לא הקטע שלה ונכון ש- 160 כ"ס לא ירטיטו את ליבו של אף אחד, אבל המיאטה הצליחה להפתיע אותי- ולא רק אותי. המנוע מטפס בסל"ד בזריזות ובהתלהבות, הילוך (קצר) רודף הילוך (עוד יותר קצר) ו- 100 קמ"ש מגיעים מהר מאוד. ההילוך שני מספיק חזק כדי להוציא אותה למשחקי זנב בהינף עקב, ובמידה ורוצים לתקוף פיתולים – ההילוך השלישי מספיק לכל הטווח שבין 30 קמ"ש ל- 100+, חוסך מהנהג את הצורך בהחלפת הילוכים ומאפשר לו להתמקד בקו הנכון (או העליז…).

 

אבל לפני שמגיעים לפיתולים צריך לנסוע בעיר- שם גיליתי שהמיאטה קשיחה למדי ולא ממש נעימה. בכביש המהיר בידוד הרעשים… רגע. בעצם אין בידוד רעשים. בטח לא שהגג פתוח, וגם כשהוא סגור- רמת הדציבלים בקושי מושפעת. 100 קמ"ש מעולם לא נשמעו מהירים יותר, שלא לדבר על מהירויות של כביש 6 ומעלה. למרות ששת ההילוכים, כל נסיון לעבור על המהירות המקסימלית של כביש 6 יגרום לדימום מהאוזניים, ובמקרה שתנסו לנהל שיחה- גם לגרון ניחר. אבל תעזבו אתכם שטויות, זה לא באג- זה פיצ'ר. בכל מקרה, עכשיו גם ברור לכם למה היינו צריכים לעצור בתחנת הדלק (מהשורה הראשונה) לצורך רענון…

 

בכביש המפותל ההוא התמכרתי לתחושות שזרמו אלינו בחיבור ישיר ומהיר. הטמפרטורה היתה מושלמת לנסיעה עם גג פתוח, והנוף המהפנט רק הפריע לנו להתמקד באין ספור הסיבובים שנמתחו לאורך קילומטרים רבים. למרות שמדובר בהגה חשמלי, ההגה מרגיש מחובר ומדויק להפליא ומאפשר לנהג לדעת בדיוק מה קורה עם הרכב. המיאטה מדברת עם הטוסיק בלי שום הפרעה, מספרת לו על העברת משקל ועל כל שביב של איבוד או מציאת אחיזה של הצמיגים האחוריים, ולמרות שמדובר ב"סתם" מנוע יפני, מערכת האגזוזים הליברלית משהו הופכת אותו לכמעט איטלקי בנשמה- כולל הקריזות והטמפרמנט. 

 

בלי לשים לב הקילומטרים מתווספים להם, פיתול רודף פיתול, עדר כבשים מתחלף בעדר גמלים (וכמה כלבים עצבניים), והופ- הגענו למטה. מילאנו את חובתנו לטובת הצילומים והסתובבנו חזרה הביתה, למרכז הפקוק והרועש. היה זה יום מושלם, מהיר ומיוחד, שכל כולו נזקף לטובת אגדה יפנית אחת בהתהוות, אדמונית וקטנה. כבר הרבה שנים שלא היה לנו אביב שמח שכזה. מאזדה מיאטה- ברוכה הבאה לישראל. השמחה והעונג כולם שלנו.

13 תגובות ל אביב הגיע, מיאטה באה/ מאזדה מיאטה במבחן דרכים

  1. הזדמן לי לראות ולעשות סבוב קצר על הרכב המדהים הזה. כיף לא נורמלי. ממש אופנוע על 4. הכתבה מתארת בדיוק את מה שמרגישים. כל מילה בסלע.

  2. לקראת אמצע שנות התשעים גיליתי את הנאת הנהיגה בקונברטיבל הקטנה הזאת. הדור הראשון של המיאטה היה פשוט חוויה של רכב, כמעט ללא תקלות למעט החלק העליון של הרדיאטור שמשום מה היה נסדק תמיד…
    אמנם אני לא מכיר את החדשות, אבל יכול להעיד שהדור הראשון היה תענוג אמיתי.

  3. כתבה מדליקה, סירטון משעשע, דוגרי תודה רבה

  4. היצרן בונה מכונית ספורט עממית ופשוטה במחיר 'זול' יחסית – והיבואן היהודון החזיר חוגג… הרי בכל העולם מיאטה עולה כמו מאזדה 6. למה פה היא עולה 50 אחוז יותר? כי פה יש יהודונים… זה למה. אני כבר לא מדבר על זה שהמיאטה הזו מגיעה אלינו רק בגרסה הכי פשוטה וזולה מבחינת מתלים ואבזור בטיחות… בדיחה עצובה! טוב שלא ביקשו חצי מיליון.

  5. תודה לדוגרי (אריק), שאפשרו לי להצטרף לטעימה מהרכב המדהים.
    הגעתי עם ספקות (מקבועות וכבדות) לגבי היכולת שלי להתלהב מרכב פתוח ,דו מושבי ןנמוך.. מאוד.
    אבל (מילה המבטלת את הנאמר קודם),
    אחרי מס דקות ברכב החיוך מופיע על הפנים ומסרב לרדת. הדאגות נשכחות והחוויה אמיתית.
    אולי זו הדרך המהירה להפוך את בת זוגתי לחיים (שתחיה) לצעירה ב 20 שנה ברגע.
    אם רק אצליח לשכנע אותה לעזוב את ה SUV ולהסתכן ו"לרדת" למושב המיאטה.
    תודות למתכנני מזדה , המיאטה עבור חלקנו יכולה לשמש מכונת זמן ואושר..מומלץ בחום.

  6. ואני גם מצטער עד היום.
    היום יש משפחה וילדים. אין סיכוי . רק כאן לראות ולהתענג.
    כל הכבוד.

  7. אוטו מסוכן מאוד למי שלא מכיר אותו וצריך לדעת איך להתנהל עם מכונית כזו ולכל הוא לא מתאים לכל אחד

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל