איך יודעים שבא אביב? רוכבי הונדה מצפינים לנשום קצת ירוק.

אני אוהבת את ההרגל הזה; 08:00 בבוקר במועדון הגולף קיסריה, אספרסו, פרי, ותדריך של צביקה כהן. אני מתחילה לחשוב שאנחנו זוכים לרכב עם המועדון בעל הרגלי הטיול הבריאים בתחום.
מהרגע שנכנסים למתחם מבינים שמדובר בהפקה שהייתה המון חשיבה מאחוריה, ולמרות כמות הרוכבים אין תחושה של עומס.

יצאנו בקצב נוח לכוון שביל נוף הגלבוע, איזו בחירה של דרך! אפשר להריח את חילופי העונות. גם בכביש המפותל הקפידו רוכבי הונדה על התנהגות נאותה ונראה שכולם מתפעלים מהנוף, כי אי אפשר באמת להגיע לשם ולהישאר אדיש. עצרנו למים ותדריך קצר של צביקה על הנוף, ניהלתי שיחה קצרה עם כמה רוכבים על כמה חשוב לרכב עם אנשים שכיף לך גם לדבר איתם, צודקים.

מתחנות הרוח של נוף הגלבוע המשכנו לכיוון הבקעה, מחליפים צבעים בנוף בפעם השנייה בטיול, תוצאה של חישוב מסלול מדויק לוקח אותנו לאיפה שהכי יפה להסתכל לצדדים. מהירוק של גבעות האירוסים לצהוב של הבקעה, עם ריח המשקים, ממחסום למחסום – לכל אורך כביש הבקעה, רכיבה שלווה ונעימה, אחריה עצירת נשנוש קלה, תדלוק וחזרנו דרך התענכים לכיוון הכרמל. בפעם השלישית הצהוב הפך שוב לירוק, רוכבי הונדה לוקחים גם את השבילים המאתגרים ביותר בצורה קלילה, בלי אף כלי על הגרר, פשוט נהנים מהדרך.

ארוחת הצהריים שסיכמה את הטיול התקיימה מול הים בעין הוד, גם לשם טיפסנו בעדינות ובנחישות, מהגלבוע לבקעה ומשם לארוחה משותפת מול הים, מצאנו יחד את הדרך המושלמת לבלות שבת אביבית מוקדמת.

במילה וחצי על הכלי שאירח אותי, ה-CB500F שבעיני הוא אופנוע המתחילים המושלם, מחזק את טענתי גם בטיולים מהסוג הזה. לי יש סיפור אהבה ארוך מאוד עם ה-CB500 של הונדה, אחרי שהיה לי 500X משלי. למה הוא משלם לאירוע? הסיבי רך מבחינת מתלים ובלימת זעזועים, הוא סופג את שגיאות הרוכב בכל תוואי דרך ומאפשר לך פשוט לרכב וליהנות מהנוף ואז לחזור להתעסק ברכיבה טכנית כשתרצה בכך. אי אפשר שלא ליהנות מהגיר הנוח והסלחן ומהתמסורת הרכה – שלא דורשת מהרוכב לעשות דבר מלבד לרכב איך שנוח לו. ה-CB500 הוא בעצם כל מה שצריך לטיול כזה – לא פחות ולא יותר.  

בהזדמנות זו ברצוננו להודות לצוות הונדה והרוכבים שאירחו אותנו איתם בנעימים, כבר מחכים לפעם הבאה.