fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
קאברג שחורי 205 על 35
דוקאטי מתחת לתפריט – אמצע 2
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
מידלנד שחורי 140 על 70
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
תמוז
מוטוטאץ דקר
עופר אבניר קוביה שמאל
voge מוטו24 באנר
MV קוביה
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
סטפן
HJC
אודי דגן 140 על 70

דו"שטח במסע חוצה ישראל

דו"שטח במסע חוצה ישראל

עריכה: שי שיוביץ  כתב וצילם: ישי ויקרוביצקי

כנראה צדק מי שאמר שכל מסע גדול מתחיל מצעד אחד קטן, ובמקרה הזה הצעד התחיל משיחת טלפון לפני כשבועיים  לשמשוני (נדב): "אח יקר, אני בדודא ענקית לעשות את חוצה ישראל בשטח- עם הדו"שים שלנו (אני עם הונדה אפריקה טווין 750 סמ"ק 1999, נדב עם KTM אדוונצ'ר 990) מה אתה אומר?"

נדב זרם בקלילות על ההצעה שלי ונתן אופציות של תאריכים שהסתדרו לו. כמובן שבחרתי את האופציה הקרובה ביותר… צירפנו לקבוצה את שמוליק וגלעד, גם הם רוכבים מנוסים על אדוונצ'ר 990- ואת סער גורן, חבר טוב על ימאהה טנרה 660.

קבענו מפגש של כל החבורה בשבת בערב (חמישה ימים לפני החוצה) אצל נדב בהרצליה ע"מ לבצע תיאום ציפיות, בניית המסלול, קביעת קווים מנחים למסלול וחלוקת הציוד שיש לקחת איתנו (כמובן שלא נזקקנו לרכב מלווה; יש אדוונצ'רים ויש זיווד, מה שאומר שכל הציוד- עלינו…). התפנקנו בפיצות ובבירות, והתחלנו להתרגש לקראת הסופ"ש הקרב ובא. 

סער ונדב היו אחראים על כל עניין בניית המסלולים בשטח. סער עמל יומיים להוריד את כל הנקודות לתוך המסלול, כאשר נדב- הנווט מספר אחד שיצא לי להכיר- הוביל את הקבוצה במהירויות גבוהות תוך כדי הצצה תמידית למכשיר הניווט ובקושי התברבר. 

אחרי שכל השבוע חפרנו אחד לשני בקבוצת הוואטסאפ- הגיע יום רביעי. ארזנו עד הלילה את הציוד בבית ובקושי הצלחנו לישון מרוב התרגשות: יאללה, שיגיע כבר מחר… היציאה לחופש!

ביום חמישי נפגשנו בשעה 20:00 בראש פינה. אחרי המבורגר טוב, חיבוקים ויצאנו לכיוון קיבוץ שניר שלמרגלות החרמון, שם התעתדנו לישון. הגענו לשם בשעה 23:00, וליאור שלף- חבר וותיק מהצבא- דאג לארח אותנו בפאב של הקיבוץ שלהם וסידר לנו מזרנים ואחלה של לינה לפני היציאה למסע. 

05:00- אפ על הרגלים. מקפלים את השק"שים והציוד ואורזים הכול על האופנועים. 06:20- התחלת רכיבה. אזור הרמה מאוד טכני, עם הרבה סלעים ופודרה. לאחר חצי שעה של רכיבה סער מתפוצץ בתוך שביל פודרה מסולע, אך למרבה המזל לאחר מספר דקות הוא מתאושש ואנו ממשיכים קדימה. המזל הטוב נגמר בשעה 10:30 באזור הגליל (עילבון), כאשר במהירות של 100 קמ"ש לערך בשבילים מהירים, סער נכנס לתוך באמפ בצורה לא כל כך טובה. הזנב של האופנוע התרומם לו עם כל 60 הק"ג של הציוד שהיה לו מאחור, והטיס אותו 15 מטר קדימה לתוך שדה. הנפילה הזאת אילצה את סער לפרוש ממסע לאחר שמעטפת האופנוע שלו הייתה די שבורה, כשבנוסף הוא סבל מהמון מכות יבשות בכל חלקי הגוף. 

נשארנו ארבעה. לא נתנו לתקרית המצערת לעצור אותנו, ויאללה בגז! יש לנו עוד דרך ארוכה לפנינו. 


חצינו את הגליל ואת עמק יזרעאל, ובשעה 12:00 בערך באזור עין השופט הנאחס הגיע אלי: באמצע שביל טכני נתקלתי באבן בגודל של סלע שהעיפה אותי ואת האופנוע לצידיי השביל. לאחרת הרמת האופנוע חזרה לשביל, גילינו שכל הכידון נמצא באלכסון ביחס לאופנוע. לאחר יעוץ של חבר טלפוני (תודה שי טנא), דפקנו את הגלגל בגזע עץ עד ליישור הכידון בחזרה. ברוטאלי, אבל יעיל עד לסיום החוצה, וכמובן שבסיום יכנס לישור פרונט במוסך
.

יאללה, ממשיכים לרכב! הגענו לכביש 6 באזור יוקנעם, טסנו במקביל אליו על השבילים- ואופס, המוביל שלנו עם פאנציר בגלגל הקדמי. השעה היתה 13:00 בערך. ביצענו החלפה מהירה יחסית בשטח (נדב, י'מקצוען!), אך לאחר הרכבת הצמיג התגלה שיש בו קרע. כנראה שהוא נכנס בבזנט או משהו כזה. 

לא בטיחותי בעליל להמשיך לרכוב ככה עד אילת. מה עושים, איך יוצאים מזה? אחרי טלפונים לכל המי ומי שבאזור חדרה, קיבלנו מספר פתרונות מכמה חברים, ולבסוף בחרנו באבי לילה המושיע. מצומת מג"ב עלינו על הכביש אליו הביתה לחדרה. אבי דאג לנו לשלל פינוקים- קפה, וופלות ולימונדה- בזמן שהוא החליף לנדב צמיג קדמי תואם ופנימית חדשה שהין לו בבית. איזה שירות, איזה חברים, אין דברים כאלו. תודה אבי. 

יצאנו מאבי לקראת השעה 16:00. 


עקב הבלת"מים שהיו- ההתרסקויות שלי ושל סער, פרישתו של סער, מציאת צמיג חדש והחלפתו- נגזל מאיתנו זמן רכיבת שטח רב ביום הראשון. דיברנו על העניין והגענו להחלטה (אחרי שנשארו לנו שעתיים של אור יום): עלינו על הכביש מצומת מג"ב ועד ים המלח- נתיב שבמקור היינו אמורים לבצע בשטח. למרות הכול בחרנו שלא לוותר על החוצה ולממש את הרכיבה של שבת מים המלח ועד אילת- בשטח. 
עד צומת מג"ב ביצענו כ- 200 ק"מ בשטח. מצומת מג"ב ועד ים המלח כ- 240 ק"מ בכביש. ישנו בנאות הכיכר, אחרי מקלחות (והסרת כמות נכרת של אבק מכל חור בגוף), עם מזרנים- ומתחת לכיפת השמים. חוויה עוצמתית ביותר. בדרך לנאות הכיכר עצרנו במוזה בערד להתפנק על המבורגר פרגיות ובירה צוננת… מגיע לנו!


 
בשבת קמנו בשעה 06:00 בנאות הכיכר. קיפלנו את הציוד באיזי, נהנינו מהקפה של בוקר, וזאת בזכות ההבנה שהיום יש לנו רק 200 ק"מ שטח עד אילת, כאשר השבילים בדרום הרבה יותר זורמים מהצפון: אין גדרות, אין שערים שחוסמים, והכי חשוב- אין סלעים ובאמפים בלי סוף. התחלנו את הבוקר עם 20 ק"מ מהנים של נחל אמציה- דשד"ש חולי ביותר וזורם מאוד, ומשם שבילים שזורמים לאורך גדר המערכת. לקראת קיבוץ יוטבתה נתקלנו בשבילים חולים, הרבה חול וחולרה… לא פשוט לחצות את קטעי החול עם אפריקה מזוודת. במהירות של 100 קמ"ש בשבילים הפתוחים, בהיתקלות עם באמפ עמוק שגרם לסגירת המתלים, הכנף הקדמית של האפריקה נתקעה במגן מנוע והשביתה לי את ההיגוי – מה שאילץ אותנו לפרק את הכנף מהאופנוע ולקצר אותה ע"י חיתוך עם הלדרמן, וזאת ע"מ למנוע את המקרה של נעילת כידון גם בהמשך. בסופו של דבר היה גם כיף, במיוחד אחרי שעברנו את הקטע של החול.

ביוטבתה עצרנו עצירת התרעננות מחייבת שכללה שוקו, סנדוויץ', מים ודלק. עוד 40 ק"מ עד אילת… מתחילים להתרגש.

אפ על האופנועים. אחרי עוד 40 ק"מ של שבילים זורמים ומהירים- והנה רואים באופק את המלונות של אילת, ופתאום גם הים מתגלה. צמרמורת בידיים ובכל חלקי הגוף. הגענו, עשינו את זה! עצרנו צמוד לים, ירדנו מהאופנועים מתחבקים ונרגשים. למרות הכול הגענו ליעד, וזאת לאחר יומיים של רכיבה אינטנסיבית בשטח ובכביש ושבוע של הכנות. 

האופנועים עשו את עבודתם נאמנה- והרוכבים גם כן. 

מצאנו לנו אחלה של חוף פרטי. קפצנו לקנות בירות וקולה קרה ונהנינו מטבילה טובה בים ובירה צוננת- בדיוק כמו התמונה שרצה לנו בראש לאורך כל המסע. 

לקראת השעה 16:00 עלינו חזרה על הציוד עם הפנים צפונה. הכיוון הוא למצפה רמון, לחאן ארדון של חברנו היקר יפתח דבש. בילינו שעה וחצי של רכיבה קסומה אל עבר השקיעה בזמן שכל המרחבים העוצמתיים של הערבה פרוסים לפנינו. נחתנו אצל יפתח בחאן, ובתזמון מדהים נחתו עלינו אנרגיות של שלווה, רוגע ונועם. העברנו אצלו את הלילה והבוקר. חוויה מומלצת ביותר! יפתח, תודה ענקית על האירוח הקסום.

במצפה ישבנו וחשבנו יחדיו על מסקנות לחוצה הבא, ואלו הן:


1. החלוקה של המסלול צריכה היתה להיעשות בצורה נכונה יותר. בדיעבד היינו צריכים לתכנן את מסלול היום הראשון מהחרמון ועד באר שבע בשטח, ומסלול היום השני מבאר שבע ועד אילת בשטח, ולא כמו שאנחנו תכננו בהתחלה- כ- 420 ק"מ ליום הראשון מהחרמון ועד ים המלח בשטח. 

2. למי שעושה את זה פעם ראשונה, מומלץ לחלק את החוצה ל- 3 ימים בשטח- כשכל יום מכיל כ-200 ק"מ בשטח, וזאת ע"מ להכיר את השטח, הגדרות, המחסומים וכו'. 

3. הבטחנו לעצמנו שנבצע בקרוב את הקטע שפספסנו, מצומת מג"ב ועד נאות הכיכר בשטח. 

4. קבענו שצריך לאמץ את החוצה למסורת של ראש השנה, וכל שנה לבצע יחדיו בראש השנה את החוצה- או לפחות אחת לשנה. כן ירבו חוויות שכאלו. 

לידע כללי: בסה"כ עברנו כ- 1,200 ק"מ, וכמעט 100 ליטרים של דלק נצרכו.

המון תודה לנדב השמשוני שתמיד זורם איתי בשיגעונות שלי ועל הניווט המדהים וההובלה, ולכל חברי הקבוצה שהנעימו לי את החברותא בנעימים והיו לעזר לכל אורך הדרך. 

נתראה במסע הבא!

12 תגובות ל דו"שטח במסע חוצה ישראל

  1. וואוו… נשמע נפלא. אני כאן מאחר ומחפש מסלול לטיול חוצה ישראל. 4-5 ימים. האם אוכל לקבל מכם את המסלול על מפה/GPS? תושה מראש

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל