fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
קאברג שחורי 205 על 35
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
תמוז
עופר אבניר קוביה שמאל
מוטוטאץ דקר
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
לרט
סטפן
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC
voge מוטו24 באנר
MV קוביה
אודי דגן 140 על 70

הרי האנדים ועוד על אופנוע

הרי האנדים ועוד על אופנוע

כתב וצילם: רונן כהן
אומרים שלפעמים צריך יותר מזל משכל. כך בדיוק אני חש לגבי עוד טיול קסום שעשינו באקדוור על גבי BMW F800GS. כשהכרתי את אוסי (אשתי), התאהבתי בהמון תכונות ויכולות, אבל לא האמנתי ששנים מאוחר יותר נוכל לבלות יחד בטיול רכוב, ושנכיר את העולם מהזווית הכל כך מיוחדת שמציע אוכף האופנוע. עם המזל והזכות הגדולה הזו בחרנו הפעם להרחיק עד אקוודור שבדרום אמריקה. היינו בג'ונגל האמזוני ובגלפגוס, בקיטו הבירה ובעוד כפרים מקסימים אבל כבר בתכנון הטיול דבר אחד היה ברור – יהיה גם פרק על אופנוע בהרי האנדים.

זה קרה בפברואר השנה, ערן חיון הוא בחור ישראלי שחי באקוודור כבר 15 שנה. בחור מיוחד במינו, איש אשכולות שעושה המון ובין היתר גם רוכב להנאתו. ערן, בעל סוכנות נסיעות מקומית בשם גוליבר, ארגן לנו את הטיול כולו וגם דאג לאופנוע.

האופנוע שבחרנו היה BMW F800GS. כשרוכבים בזוג מאוד חשוב לקחת בחשבון את נוחות הישיבה. האקסיומה ברורה – אם נוח לבת זוגך אז גם נוח לך. אם ההיפך הוא הנכון – הלך הטיול! עוד כלל חשוב ברכיבה משותפת – עוצרים כל שעה למנוחה קטנה ושחרור הגוף בדגש על התחת. להבדיל מטיולי אופנוע קודמים בהם השתמשנו במזוודות קשיחות, הפעם הלכנו על מזוודות גמישות בצידי האופנוע ועל הסבל. 

יצאנו ל-4 ימים כאשר הנתיב המתוכנן היה שילוב של רכיבה בכבישים סלולים באיכות טובה, כבישים באיכות ירודה ומעט שבילים. כל יום רכבנו כארבע שעות עם הפסקות קצרות וארוכות, למעט היום הרביעי שהפער בין התכנון לביצוע היה גדול מדי והרכיבה לא נגמרה…
יצאנו מקיטו, בירת אקוודור שממוקמת בגובה 2800 מטר בהרי האנדים המרשימים, ונסענו דרומה להר הגעש הפעיל הגבוה ביותר בדרום אמריקה – הקוטופקסי שמתנשא לגובה של 6000 מטר! אחרי ארוחה במסעדה מקומית אותנטית יצאנו עם אופניים לגלות מעט יותר את האזור. העננות לא היתה לטובתינו ונבצר מאיתנו לראות את הקוטופקסי המושלג במלוא הדרו. משם המשכנו לבניוס – עיירה היושבת בחיבור המושלם בין הרי האנדים לג'ונגל האמזונס. 

עוצמת הטבע בולטת בנוכחותה במיקום המיוחד הזה. כמויות מים אדירות שיורדות מהרי האנדים בשילוב צמחיית עד ירוקה ובתוך כל זה אנו רוכבים, מסתכלים ימינה ושמאלה ומוצאים את עצמו משתמשים לא מעט במושגים כמו WOW, לא יאומן, גן עדן ועוד…

בבניוס נהנינו ממלון מפנק שאי אפשר בכלל לתאר את יופיו ומרפטינג נהדר. המשכנו מזרחה לג'ונגל ועברנו בעיירות PUYO, TENA ו- BAEZA. הרכיבה על אופנוע תמיד מאפשרת לך לגלות דברים קטנים, מקומות נסתרים, אנשים מיוחדים ועוד חוויות קטנות שנעלמות מעיני הנוסעים ברכב. ואכן, זכינו להכיר וללמוד עוד ועוד על המדינה האנדית המיוחדת הזו – על אנשיה, על מאכליה ועל אוצרותיה. בנסיעה בין PUYO ל- TENA הבחנו בצד הדרך בדוכן קטן ומבודד ועצרנו מיד. משפחה שחיה שם מוכרת ומתקיימת ממה שהטבע מציע – מיץ מקני סוכר ולימון, מקלות קני סוכר למציצה וריבת גויאבות. הם חיים מכלום ומאושרים… איזה כיף לראות את חוסר התלות בחומר.

בהמשך תפס אותנו הרעב ועצרנו בסוג של פונדק דרכים – רצפת עץ מורמת מהאדמה עם כיסוי עץ, משהו כמו סוכה ענקית בג'ונגל. מים זורמים בנחלון קטן, הכל ירוק והמונח אבק לא מוכר שם. אכלנו דגים, אורז, בננות מטוגנות ועוד מאכלים אותנטיים אקוואדוריינים וליקקנו את האצבעות. המקומיים הם אנשים סופר נחמדים ומאוד מקבלי פנים.

משם התחלנו לחזור לקיטו, כשעל פניו נראה כי חסרו לנו עוד כ-150 ק"מ להגעה אל היעד. מהר מאוד הבנו שמדובר בדרך יפיפיה אבל… מאוד מפותלת עם שיפוצים פה ושם, כל זה במגמת עלייה חזרה להרי האנדים. אם זה לא מספיק, אז קיבלנו גם גשם שהרטיב את הדרך וחושך שהחל לרדת – כל אלו יחד גרמו לרכיבה איטית באופן יחסי. 

הזמן והדרך לא זזו,  היה גשום, היה קר, היה חשוך. מי אמר שאופנוע זה כיף?!

עצרנו מספיק בזמן כדי להוסיף שכבה נוספת של חליפות סערה טובות, ומידי פעם הצקנו למקומיים בצד הכביש שיאפשרו לנו להתחמם מעט בבתיהם.

בעשר וחצי בערב הגענו לקיטו – עייפים, רטובים, רעבים אבל מה זה מאושרים!
עד הפעם הבאה… 

6 תגובות ל הרי האנדים ועוד על אופנוע

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל