fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
קאברג שחורי 205 על 35
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
עופר אבניר קוביה שמאל
מוטוטאץ דקר
תמוז
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
אודי דגן 140 על 70
voge מוטו24 באנר
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC
סטפן
MV קוביה

באופן אישי – חבל על דאבדין

באופן אישי – חבל על דאבדין

טל סולומון

הידיעה אודות סגירת מגזין מוטו עשתה לה כנפיים והגיעה לאוזניי. המגזין שהיה ציון הדרך הגדול ביותר בתולדות האופנוענות בישראל לא יראה אור יותר. כמוכם בדיוק, גם בלבי היו רגשות מעורבים. היה זה מגזין האופנועים הראשון והיחיד בעברית. כל מי שנשמת אופנוען בקרבו החזיק את המגזין הזה מדי חודש – כילד, כנער או כמבוגר – וקרא בשקיקה את מילותיו בעוד עיניו ליטפו את התמונות של מיטב צלמי האקשן בארצנו. לצד כל זה עננה שחורה ריחפה מעל דפי הכרומו כבר זמן רב.  ענף האופנועים המקומי נמצא מזה כמה שנים במצב של "הידוק החגורה" ואם לא די בכך, העיתונות הכתובה בכל העולם כבר פינתה את מקומה לטובת המזון המהיר/בולשיט דוט קום/אינטרנט/מגזינים דיגיטליים או איך שלא תרצו לקרוא לזה, צרכני המידע רוצים הכול כאן ועכשיו. העלויות הכרוכות בהוצאת מגזין יחד עם צריכת המידע השונה, הכריעו את הכף. המפרסמים והעוסקים כבר הבינו שאת כספם עדיף להשקיע באינטרנט ולא צריך רואי חשבון כדי להבין שלא כלכלי להדפיס מגזין.

שוק האופנועים שלנו עבר תהפוכות רבות בשנים האחרונות והמו"ל ניסה רבות להתאימו לאופי הרוכבים. אם בעבר היו ילדים רבים חולמים על אופנוע עתיר כוחות סוס ובעל שרשרת ותיבת הילוכים, הרי שהיום חולמים הילדים על "ארוקס רוצחת", אחר כך ישתדרגו ל"ג'וירייד לבן עם משקף כהה", נגיעה קטנה באקסייטינג 300 ובסוף ייכנעו ל"טי-מקס מפחידה-מחוזקת אחושרמוטה-שמתי לה אגזוז אירו…". כולנו חיים את זה. שוק האופנועים שלנו הפך להיות שוק קטנועים עם קומץ "משוגעים" שבחרו בדו"ג הכל-כך לא נוח שנקרא אופנוע.

קשה להבין מה בדיוק הייתה הסיבה לסגירת המגזין. האם ענתבי שהעלה את מחירי הביטוח תחת ניצוח של ד"ר שטייניץ? אולי המו"ל אשם בהחלטות שגויות? אולי בכלל אנחנו אשמים, כי בינינו, מי בפעם האחרונה רכש מגזין בחנות או עשה מנוי? (אני יודע שיש מי שהרימו את ידם ואני מברך אותם על כך, אך אלו מספרים זעומים ביחס לחברה בסדר גודל של "מוטו-תקשורת" ומחזורי ההוצאות שיש על מגזין מודפס).

חז"ל אמרו "ויי על דאבדין ודלא משתכחין". כלומר, חבל על אלו שאבדו ולא יימצאו עוד לעולם. בלבנו עוד פתוח הפצע הכואב מאז עזב אותנו טל שביט והלך לעולם שכולו טוב. אם ננסה להיות פנטזיונרים לרגע, נוכל לראות את טל, עם הזקן הצרפתי והמשקפיים הכהות פוגש את המגזין בשערי גן העדן ומחבק אותו אל חיקו. אולי ביום מן הימים יגיע פטרון בעל לב רחב ואהבה גדולה לאופנועים כמו זו שהייתה לטל ויחיה את המגזין הזה מחדש.
עד אז, רוחו תמשיך להיות אתנו דרך מורשתו האחרונה שהשאיר מעט לפני לכתו – אתר דו"גרי, בו אתם בוחרים לגלוש. האנשים הנפלאים שהיו לצידו של טל בחודשיו האחרונים ממשיכים לעסוק במלאכה כדי לשמור על הגחלת הזו שלא תכבה. ברמה האישית אני מחזק את ידם וקורא להם להמשיך ולא לעצור.

19 תגובות ל באופן אישי – חבל על דאבדין

  1. בנימה אישית: מודה שאני לא קורא את המגזין כבר הרבה שנים. רק שנופל לידי במוסך כזה או אחר.

  2. מוטו היה טוב בשנותיו הראשונות מ-1988 וכמה שנים לאחר מכן, שכטל שביט ורפי בן שחר התחילו אותו. היה מעוף, תוכן, עניין, כתיבה טובה, רצון לתת דחיפה לענף והרבה יושר….עם השנים לאחר שטל עזב גם הירחון הפך להיות …למה שכולם יודעים שהפך.
    חבל שטל הלך היינו יכולים לקבל "מוטו" במקום אחר ושוב טוב כמו פעם.

  3. מה הסיפור? לא ,באמת מה קרה?,ככה בלי הודעה מראש?
    נראה לי משהו לא ברור ..

  4. העיתון התדרדר והתדרדר ונהיה בדיחה בשנים האחרונות הגיב:

    בגלל זה לא עשו מנויים ולא קנו אותו

  5. זהו נגמר, נשאר נאמנים לעידן הגוגל, טאבלט, איפון..

  6. כיף לקרוא את האהבה שלך למגזין בכלל ולעולמנו המטורף בפרט.
    מי יודע, אולי יום אחד… בולשיט, אנשים רוצים היום הכל אינסטנט. קטנוע זה אינסטנט, לא צריך להתעסק עם הקלאץ׳ ואת הקניות בסופר אפשר לשים בין הרגליים. אלחה ירחמו על המגזין. אני רק מקווה שהאתר ימשיך לחיות.

  7. המגזין היה פאר יצירה בתקופת שביט והפך לזבל

  8. חבל שלא נשאר לתופף בבית שלו, עשה נזק מיותר.

  9. נער הייתי גם זקנתי

    מחכה הייתי בשקיקה למוטו – למגזין האיכותי עם הכתבות העמוקות, הטור של האורך והתמונות המרהיבות.
    מגזין 'בריטי' בלבנט החם והלח.

    גם אז טל"ש היה עוף מוזר, יוצא דופן ואיכותי בים הרדידות שמסביב.

    מגזין מודפס לא נסגר רק בגלל עלויות הדפסה, ולא רק בגלל שוק מתכווץ. הוא נסגר בעיקר בגלל שהאיכויות שלו הדרדרו וקהל הקוראים נטש אותו.

    אומר זאת בכאב רב, אך השטחיות ותרבות האינסטנט השתלטו על כל פיסת דשא רענן כמו עשבים שוטים. עידן הפחחחח והקוקוריקו תפס את מקומם של כתבות מקור קפדניות, יצירתיות והגות פילוסופית.
    ראיתי בסופ"ש האחרון כתבה של אתר מסוים ישראלי שהשתמש בשפת שוק וקללות רחוב כדי לתאר אופנוע. התגעגעתי מאוד באותו הרגע לעברית העשירה והצחה של טל"ש.

    אני מקווה שדו"גרי והאתרים האחרים יראו זאת כאות אזהרה – אין תחליף לתכנים איכותיים ומושקעים. נייר כרומו מודפס לא מבטיח איכות, אך מצד שני גם אתר אינטרנט איננו מחייב הסתפקות בחומר שטחי.

    יש פה מעגל קסמים אכזרי – השוק מתכווץ בין היתר בגלל שאין לרוכבים מדיה שנותנת מימד עומק מעבר לאופק הקיים (קטנועים), והמדיה מתכווצת מכיוון שיש פחות ופחות רוכבים בכל שנה.

    צריך לחתוך את הקשר הגורדי הזה עם שינוי מחשבתי – כתבות ארוכות, עמוקות ומענינות, שמספרות סיפורים מרתקים. זה מה שמושך רוכבים אמיתיים. פרטים טכניים יבשים אפשר לקרוא בכל אתר של יצרן, לא צריך כתבה בשביל זה.

    אני מנוי לכמה עיתונים בארה"ב, אחד מהם הוא RoadRunner, ואני רואה שהוא צומח ומתפתח יפה מאוד – הכתבות והחומרים שם יוצאים מהכלל באיכותם.
    אפשר וצריך ללמוד מהצלחות של מגזינים אחרים בחו"ל.

  10. כיף לקרוא את האהבה שלך למגזין בכלל ולעולמנו המטורף בפרט.
    מי יודע, אולי יום אחד… בולשיט, אנשים רוצים היום הכל אינסטנט. קטנוע זה אינסטנט, לא צריך להתעסק עם הקלאץ׳ ואת הקניות בסופר אפשר לשים בין הרגליים. אלחה ירחמו על המגזין. אני רק מקווה שהאתר ימשיך לחיות.

  11. מעניין אם כשהמכוניות הפכו פופולאריות בתחילת המאה שעברה אנשים הספידו ככה את מפעלי הכרכרות.

  12. ממגזין שהיה מלא תעוזה, השראה ואהבה לרכיבה. הוא הפך למוצר פרסומי נחות ובזוי. אחד מהעורכים גב"ב הצהיר שהוא פורש מעולם הרכיבה לאחר שהפסיק לערוך את המגזין, כי זה פשוט מסוכן ! משהו ממכם מדמיין את טל שביט האגדי מצהיר שלא יעלה יותר על אופנוע ?! איזה בושות.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל