fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
קאברג שחורי 205 על 35
cristalino מתחת לתפריט xi
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
תמוז
לרט
מוטוטאץ דקר
עופר אבניר קוביה שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
MV קוביה
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC
voge מוטו24 באנר
אודי דגן 140 על 70
סטפן

קורס MSF – רכיבה מתקדמת נוסח אמריקה

קורס MSF – רכיבה מתקדמת נוסח אמריקה

יובל נווה

צילום: יובל נווה

שיטת הרישוי בארה"ב שונה מאשר זו הקיימת בארץ ובשאר העולם. אף בתוך ארה"ב חוקי הרישוי משתנים ממדינה למדינה (למשל בדקוטה הדרומית ניתן לנהוג ברכב החל מגיל 14!) אך  באופן כללי, אתייחס לאזור צפון מזרח ארה"ב בו הרישוי דומה לשאר המדינות. האזרח האמריקאי רשאי החל מגיל 17 להוציא רשיון אופנוע. לאחר בדיקה ראייה בסיסית, הוא מבצע בחינה בת 30 שאלות מול מחשב ("בחינה אמריקאית") כאשר עליו להשיב נכונה על 24 שאלות לפחות. לאחר מכן עליו להתייצב לבחינה עם אופנוע פרטי/שכור כלשהו (המושג מורה לנהיגה בהקשר של אופנוע פשוט לא קיים) כאשר את האופנוע מישהו אחר בעל רשיון צריך להביא לאתר. בתום בחינה לא מסובכת בתוך מגרש חנייה סגור (לעולם לא בכביש ציבורי) הכוללת שמיניות, התחמקות ממכשול ובלימת חירום במהירות נמוכה הוא מקבל את הרשיון המיוחל. פשוט, נכון?

שעה אחרי זה אותו בחור יכול להיכנס לכל סוכנות אופנועים, "דילר" בעגה המקומית, ולרכוש כל כלי שרק יחפוץ, אפילו דוקאטי פאניגיאלה. זה נשמע קצת מטורף במונחים של הנורמה הישראלית/אירופאית, אבל זה אפשרי. אין בארה"ב שום מגבלות כוח ודרגות רשיון. לפני שאתם שופטים את האמריקאים ("איזה נאיביים"), שאלו את עצמכם: במדינת ישראל נהג רכב חדש בן 17 לא יכול לנסוע על ב.מ.וו X5 או פורשה 911 חמש דקות לאחר שקיבל את הרשיון? נהיגה על מכונית חזקה ומהירה שכזו לא מסוכנת הרבה יותר בפוטנציאל לשאר התנועה מאשר אופנוע?

אולי באופן מפתיע משהו, למדינה מתירנית בתחום הרישוי, הוקם לפני 40 שנה מוסד ללא כוונות רווח ללימוד עקרונות הרכיבה הבטוחה, שמסובסד על ידי יצרניות האופנועים. הארגון נקרא Motorcycle Safety Foundation והוא שם לו למטרה לשפר את רמת הבטיחות של רוכבים חדשים אך גם קיימים, במטרה למזער את כמות תאונות הדרכים בהם מעורבים רוכבים ובסופו של דבר להציל את חיי הרוכבים. יש להזכיר כי באותן השנים רוב הרוכבים בארה"ב רכבו על קרוזרים ועל אופנועי סטנדרט (UJM ובריטיים).

הקורס הבסיסי ב-MSF נקרא BRC ומקנה מיומנויות רכיבה בסיסיות. ההדרכה בת יומיים מלאים וכוללת חלק תיאורטי בכיתה וחלק מעשי עשיר המבוצע במגרש חנייה סטרילי תוך פיקוח של מדריכים מנוסים, ובדר"כ מבוצעת על אופנועים של הארגון, אופנועים קלי משקל בנפח 250 סמ"ק שהם ידידותיים לרוכב החדש. כל הקורסים מתבצעים תמיד לפי אותו החומר, כל המדריכים בעלי הכשרה זהה. בתום הקורס יש בחינה תיאורטית ומעשית. התהליך מסודר מאוד ועקבי. רוב המדינות בארה"ב אימצו את MSF BRC  כקורס רכיבה מוכר לרשיון והוא מחליף את הבחינה הרשמית של המדינה.נקודה חשובה מאוד היא עלות הביטוח. בוגרי MSF מקבלים הנחה משמעותית בביטוח וזהו תמריץ לרוכבים רבים לבצע את הקורס.

קורס ה-BRC  גרם לשינוי תפיסה משמעותי ועקרוני בארה"ב. אחד העקרונות המרכזיים שנלמדים נקרא ATGATT – או ALL THE GEAR ALL THE TIME. כלומר ציוד רכיבה מלא בכל זמן רכיבה. בארה"ב מותר במדינות רבות לרכוב ללא קסדה, והכנסת עקרונות בטיחותיים מסוג זה כחלק מחינוך הרוכבים במשך עשרות שנים גרמה להפחתה משמעותית בתאונות.  מי שרוצה לראות מה קורה שלא מקפידים על ATGATT  מוזמן לקרוא כאן.

למרות זאת, בשנים האחרונות החל גל תאונות אופנועים קטלני לאור הזינוק המשמעותי בהספק המנועים  ובפרט באופנועי הספורט המהירים. הנזק היה ניכר באוכלוסיית הרוכבים של בני 20 עד 30. נשמע לכם מוכר?
צבא ארה"ב היה מודע לבעיה היות וחיילים רבים נפגעו. בשנת 2008 24 חיילי מארינס נהרגו בפעילות מבצעית ואילו 36 חיילים נהרגו בתאונות דרכים על גבי אופנוע! (ראו גם כתבה של מגזין Motorcyclist בנושא). כמהלך מונע הוקמו קורסי רכיבה בטיחותית מתקדמים, במסגרת צבאית, שהתמקדו בנהיגה ספורטיבית בטוחה. הקורסים נתנו דגש על טכניקות מתקדמות יותר מהקורסים הבסיסיים מאחר וכידוע, רכיבה ספורטיבית היא בעלת סיכונים מרובים מהרגיל.
מאוחר יותר, לאור יעילות הקורס בהורדת כמות הנפגעים, הוחלט להשתמש בחומרי הקורס הצבאי ולאזרח אותו במסגרת ארגון MSF. הקורס המתקדם נקרא ARC, או Advanced Riding Course.

אני לא ביצעתי את הקורס הבסיסי (BRC) כי היה לי רשיון ישראלי לאופנוע כבד שהוכר בארה"ב וחשבתי שאני לא זקוק ללימוד מחדש; לא בטוח שזה היה צעד נבון, ריענון זה תמיד דבר חיובי. לאחר שרכבתי מיילים רבים בשנתיים האחרונות, הרגשתי צורך לשפר את כישורי הרכיבה שלי. המודעות שלי גברה, בייחוד לדברים שאני לא יודע או שולט בהם בצורה טובה מספיק. לפני כחצי שנה הצטרפתי לקורס רכיבה מתקדמת של צוות דו"גרי,בישראל, מה שעורר בי עוד תאבון ללמוד ולהשתפר.

תרגולים ודגשים
בשעות הבוקר המדריכים התמקדו בחלק התיאורטי וסקרו עקרונות מתקדמים: טכניקה בלימה נכונה, פניות, השפעות בלימה על מערכות הבולמים, טכניקות לשינויי כיוון תנועה ועוד.
טכניקת הבלימה חשובה וארחיב עליה במקצת. הבלמים יכולים לספוג אנרגיה רבה אך אינם עובדים היטב כאשר מתבצעת בלימה פתאומית וחריפה ובמצב זה הם יינעלו במהירות. במצב חירום הרוכב הלא מיומן נוטה להיכנס לפאניקה ולהסתער על הבלמים. אם אין מערכת ABS, תהיה נעילה מהירה של הצמיגים שתוביל ברוב המקרים להחלקה ואיבוד שליטה על האופנוע. צמיג קדמי נעול כמעט תמיד יגרום לנפילה מיידית ("לואו-סייד"). צמיג אחורי נעול יגרום לאפקט "זנב הדג" בו חלקו האחורי של האופנוע מטלטל מצד לצד בפראות. שחרור של הבלם האחורי במצב כזה, שמעורר פאניקה נוספת, הוא טעות חריפה שתוביל ל"היי-סד", כיוון שהצמיג האחורי יתרומם ויזרוק את הרוכב למעלה והצידה כמו שור ברודיאו. גם עם מערכת ABS , נעילת צמיגים תימנע אך מרחק הבלימה מתארך. בלימה נכונה עדיפה מכיוון שהיא מקצרת משמעותית את מרחק העצירה ולא גורמת ל-ABS  לעבוד כלל.

טכניקת הבלימה הנכונה מתחילה ברכיבה קבועה עם אצבע או שתיים על ידית הבלם הקדמי כדי לקצר זמני תגובה. בעת בלימה יש לסחוט את הבלם בהדרגתיות ובחוזקה אך לעולם לא בפראות. חשוב לחבוק חזק את מיכל הדלק עם הברכיים תוך כדי הבלימה כי אז גוף הרוכב נשאר במקומו ולא נזרק קדימה, זרועות הרוכב חופשיות לתמרן את הכידון ללא המשקל העודף של הגוף, הגלגל האחורי לא מתרומם בקלות, האופנוע נשאר יציב ולכן בולם מהר יותר.

הנושא השני שנלמד לעומק הוא פניות. קווי פניה נכונים הם כאלה מתחילים בחלק החיצוני של הפניה וחותכים לעבר ה- Apex, נקודת שיא הפנייה (להלן אפקס). ישנם קווים שונים לביצוע הפנייה, אבל הקו המומלץ ברכיבת כביש ציבורי הוא אפקס מאוחר. למה הכוונה? יש להשהות את תחילת הפנייה כך שהחיתוך לעבר האפקס יגיע מאוחר ואז הפנייה תהיה חדה יותר בתחילת הפנייה, אך היציאה תהיה נקייה ומהירה. אפקס מוקדם מסוכן מכיוון שהוא גורם ליציאה חדה מהפנייה שעלולה לזרוק את האופנוע אל מחוץ לפנייה. כמו כן, אפקס מוקדם מצר את זווית הראיה קדימה ומגביל את אפשרות הרוכב לראות את המשך הפנייה, תנועה נגדית וגם ההפך – מפחית את הנראות של האופנוע והרוכב על ידי התנועה הנגדית. בהקשר זה נלמדה טכניקת בלימה הנקראת Trail Braking ("בלימה נגררת"). רוכבים מתחילים לומדים בדרך כלל לבלום בחוזקה לפני הפנייה, לשחרר את הבלמים ואז לפנות. אבל לא לבלום בזמן הטייה. צורת הפנייה הזו קלה ללימוד ולביצוע אבל שגוייה בעיקרה.

בבלימה נגררת ממשיכים לבלום תוך כדי הטיית האופנוע אל תוך הפנייה בהיגוי הפוך על ידי הפעלת לחץ/משקל על קצה הכידון שפונה אל תוך הפנייה. בבלימה שכזו לא מרפים מידית הבלם, אחרת האופנוע ינוע קדימה ואחורה וייצא מאיזון, אך משחררים ומווסתים בעדינות את הלחץ על הבלם הקדמי לפי הצורך. הלחץ על הצמיג הקדמי עולה כתוצאה מהבלימה המתמשכת ולכן משתפרת האחיזה של הצמיג באופן ניכר. לקראת ההגעה לאפקס, מתחילים להוסיף מצערת, תוך כדי בלימה,  על מנת לייצב את האופנוע, להרים את הסל"ד לקראת התאוצה המתקרבת ולהוסיף אנרגיה לתנועה. עם ההגעה לאפקס ויציאה לישורת מרפים לחלוטין מידית הבלם תוך כדי פתיחת מצערת מלאה. האופנוע יציב, טס קדימה.

התמרון העדין והמורכב הזה מתבצע כל הזמן על-ידי רוכבי מירוצים, אך מטרת השימוש שלו בכביש הציבורי היא לא קיצור זמנים אלא פנייה בטוחה ויציבה. הבלימה המאוחרת שמאפיינית קו אפקס מאוחר משתלבת בצורה טבעית עם בלימה נגררת, מאחר והיא מאפשרת המשך בלימה תוך כדי פנייה, במקום בלימה חריפה ולעתים היסטרית לפני הפנייה שלאחריה שחרור בלם כפי שמתבצע בטכניקה ה'סטנדרטית'.

תרגול מעשי
התרגול התבצע במגרש חנייה גדול ונקי ממכוניות ומכשולים. המדריכים הקפידו לנקות אותו מלכלוך וחול (טרחו והביאו מטאטא כביש), ויצרו משטח סטרילי למדי המאפשר תרגול בטוח מאוד והתמקדות נטו בטכניקות רכיבה. על גבי המשטח הוצבו קונוסים כתומים שסימנו את התרגילים השונים. יש ספר מסודר ובו עמוד לכל תרגיל עם תיאור התרגיל לרבות מיקום הקונוסים. זה הזכיר לי אימון כדורגל בו המאמן מתרגל את השחקנים הרכב או טכניקה מסוימים.

ראשית תורגלו בלימות חירום במהירויות שונות שהגיעו עד ל-50 קמ"ש. המדריכים העירו הערות לכל רוכב לאחר הביצוע. אני בלמתי היטב אבל טכניקת חביקת המיכל עם הברכיים הייתה לקויה. לאחר ששיפרתי זאת הרגשתי הבדל משמעותי ביציבות הבלימה ומיקום הגוף שלי בסוף התמרון.

הנושא הבא שתורגל ביסודיות הוא פניות. המדריכים התחילו בתרגול תנוחות גוף בזמן פנייה. ישנן שלוש תנוחות גוף שימושיות:

א. נטייה עם האופנוע (להטיות קלות) כך שגוף הרוכב מקביל לאופנוע.

ב. נטייה הפוכה לפנייה (או Counter Weight לתמרונים חריפים במהירויות נמוכות) – משקל הרוכב מועבר לצד הנגדי של הפנייה ומאזן את משקל האופנוע. שימושי מאוד לפניות פרסה ותמרונים במהירות איטית בין מכשולים קרובים.

ג. נטייה אל תוך הפנייה (להטיות בינוניות – חריפות) גוף הרוכב מועבר קדימה ולמטה. מטרת ההטיה היא הורדת מרכז הכובד של האופנוע, הוספת משקל על הצמיג הקדמי והפחתת זווית ההטיה של האופנוע. הצמיגים הולכים ומאבדים אחיזה ככל שהם בזווית רבה יותר. רכיבה מהירה סביב מעגל של קונוסים במשך כמה דקות תוך כדי הטיית הגוף קדימה ולמטה תרגלה היטב את תנוחה זו. האופנוע נכנס להטיה  לפנייה על ידי שימוש בהיגוי הפוך (Counter Steering).

טכניקת בלימה נגררת היא מאוד לא אינטואיטיבית, אבל ברגע שמצליחים ליישם אותה, אפשר לבצע פניות במהירות גבוהה יחד עם זאת בצורה יציבה ובטוחה. 
תפסתי את העיקרון אחרי כמה פעמים והייתי מופתע לטובה מחלקות התמרון ובייחוד מהיציבות בפנייה והיציאה החזקה שמתאפשרת. לא באתי כדי לשפר מהירות רכיבה, אבל התוצאה הסופית הייתה שפניתי מהר יותר. לבסוף תורגלו תמרונים במעגלים בעלי רדיוסים הולכים וקטנים, בעיה נפוצה בכניסה ויציאה ממחלפים, וצריך לדעת להתמודד איתה כראוי

מה הלאה?
עם האוכל בא התיאבון. את כל הטכניקות שלמדתי בקורס צריך ומומלץ לתרגל בכביש פתוח ואיכותי ללא מכשולים או תנועה נגדית, במהירות גבוהה יותר מאשר מגרש חנייה. כביש ציבורי, אפילו ריק מכלי רכב אחרים שזה מצב די נדיר, הוא לא המקום הנכון ולו רק בגלל חוסר הסלחנות של התשתית לשגיאות עקב המכשולים הרבים האורבים על הדרך ובצידיה (בורות, עצים, מעקות 'בטיחות' שמהווים מלכודת מוות לרוכבים ועוד).
הפתרון הנכון הוא יום רכיבה עצמאי, או קורס רכיבה על-ידי ביה"ס לרכיבת ספורטיבית, המתבצע במסלול מירוצים. צריך קצת להכין את האופנוע (מדבקות לפנסים, תייל לבורג השמן, החלפת נוזל קירור למים ועוד כמה דברים) אבל זה לא מסובך וגם לא יקר מדי ומעל לכל, זה מציל חיים.

גלריה

10 תגובות ל קורס MSF – רכיבה מתקדמת נוסח אמריקה

  1. תודה שחלקת איתנו את החוויה.
    לפי מה שאתה כותב, הם שיפרו מאוד את התוכן מאז שעברתי אצלם עם ניסים, קורס מדריכים.

  2. סטפן, תודה. התוכן קפץ מדרגה באיכותו ומיישר קו עם הקורסים המודרניים, כדוגמת ההדרכות של ימהאה שמופיעות בוידאו שבתחתית הכתבה (אלוף העולם סקוט ראסל – מומלץ מאוד לצפות). למעשה ממה שהבנתי מהמדריכים, הקורס המתקדם יחליף בקרוב את הקורס הרגיל.
    תומר – שאלה מצוינת. אין לי תשובה שנתמכת ע"י מידע מדויק אבל אתן את התרשמותי. חלק מהרוכבים חושבים שהם רוכבים מצוין ולא זקוקים להדרכות (בפועל הם לא רוכבים טוב בכלל ומאוד זקוקים להדרכה). חלק אחר פשוט לא מודע לעובדה שקיימים קורסים כאלה ולתרומתם להצלת חיים.
    יש רוכבים אחרים שהם בעלי סדר עדיפות לקוי (או קמצנים..) – הם יודעים שרמת הרכיבה שלהם ירודה, מודעים לאפשרות שיש קורסים, אבל לא רואים את זה כעדיפות.
    זה אחד התפקידים שלי ככתב (אמנם מרחוק) ושל צוות דוגרי, לעורר מודעות לתחום בטיחות הרכיבה.

  3. פה בארץ על קורס רכיבה מתקדמת יכולים לקחת אקסטרה בביטוח כי זה מעניק ביטחון עצמי מופרז.

  4. רמת לימוד הרכיבה בארץ הוא פשוט בדיחה. שיתנו שמי שעושה את הקורס יקבל הנחה בביטוח כי רוב הנפגעים על דו"ג הם רוכבים חדשים, צעירים שפשוט לא למדו מספיק איך להתמודד עם המצבים על הכביש

  5. למרות שאסור ללמוד שחיה בהתכתבות (גם אצל מציל ידוע)

  6. אין זה נכון תמיד להשליך טכניקות מירוצים לנהיגת כביש, מאחר והצמיגים מתנהגים שונה ברכיבה מנהלתית (התחום הליניארי של הצמיג) וברכיבה תחרותית על המגבלות.

    מאחר ואין לחץ שיגרום לנו לגרור בלימה לעיקול, עדיף להשלים את כל פעולות הבלימה, התאמת ההילוך וייצוב הכלי מראש.

    בפניות קצרות, דווקא האצה עדינה שתקטין את העומס על הקדמי תגדיל את רגישתו לפקודות הכידון ולכן תאפשר פניה בהטיה קטנה יותר.

    כמובן שההאצה תוביל לאורך זמן לצבירת מהירות ולכן אינה שימושית בפניות ארוכות, אך אלו מעטות בכביש הציבורי.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל