fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
קאברג שחורי 205 על 35
cristalino מתחת לתפריט xi
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
מוטוטאץ דקר
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
תמוז
אישימוטו באנר קוביה שמאל
HJC
voge מוטו24 באנר
MV קוביה
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
סטפן
אודי דגן 140 על 70

חלום קטן: לרכוב למצדה על אינזומה

חלום קטן: לרכוב למצדה על אינזומה
צילום: שרון עטאר

"נו תזדרז, אנחנו נאחר!" אני דוחקת בבן זוגי למהר ולצאת לכיוון חניון חצי חינם בראשון לציון. 

השעה 1:00 לפנות בוקר ואני כבר כמה שעות מסתובבת במעגלים חסרת מנוחה. לא הצלחתי לעצום עין אך סבלנותי פקעה מכבר ואני מוכנה לצאת לדרך. הלילה אנחנו מצטרפים למסע למצדה. שמעתי לפני קצת יותר משנה, על מסע בו משתתפים בערב ראש השנה, אלפי רוכבים ומתכנסים במצדה על מנת לצפות יחד בזריחה הראשונה של השנה החדשה.  אשתקד, טרם היה ברשותי רישיון אך סירבתי בכל תוקף לוותר על החוויה. בלית ברירה, הצטרפתי לשיירה עם בן זוגי ברכב המשפחתי. 

"היית צריכה לבוא עם אופנוע!" הקניט אותי רוכב לפני שנה כשניסינו לפלס את דרכנו בין מאות האופנועים בחניון חצי חינם. "בשנה הבאה." הבטחתי לו בחזרה.  והנה שוב מצאתי את עצמי באותו חניון מוקפת אותם רוכבים. 
השעה 2:00, שכחתי מזמן מהעייפות שפקדה אותי לפני כמה שעות, האורות והקולות סביבי לא נותנים לי מנוחה. אינני יודעת היכן למקד את מבטי. אני יושבת על אופנוע שחור יפיפה, אינזומה 250 סמ"ק של סוזוקי. כששתי רגליי על הקרקע, אני מרגישה יציבות ובטחון, אני מתבוננת במסה הגדולה של רוכבים אשר נוטשים בשמחה את החניון ויוצאים לדרכם. כל הסוגים וכל הצבעים נמצאים כאן. אני שמה לב למספר רב של רוכבות והדבר מחמם לי את הלב. אני נושמת עמוקות, הנה זה מתחיל.

אני משתחלת בין האופנועים ויוצאת לדרך. אופנועים מגיחים מכל כיוון, אני משתדלת לא להיבהל מכמות הרוכבים סביבי. ליבי מחסיר פעימה כל פעם שאופנוע חולף לידי במהירות. בן זוגי אחריי אף הוא על אופנוע סוזוקי, וי סטרום, לא מוריד ממני את העיניים ומעניק לי תחושת בטחון. אני רוכבת בקצב שלי, לא ממהרת לשום מקום, מצדה עומדת אלפי שנים, היא תחכה גם לי. 
אני רוכבת ורוכבת, מחייכת בתוך הקסדה. אני מופתעת לגלות שהרכיבה נוחה לי, המושב הרחב נח להפליא והאופנוע על ה-183 קילוגרמים שלו נח לשיוט. אינני חוששת להאיץ במישור וזורמת איתו בעיקולים. אני חלק מהשיירה האינסופית של רוכבים ותיקים ומנוסים. אני נהנית מכל רגע. ההרגשה אדירה והחיוך לא יורד לי מהפנים. 

בצומת בית קמה אנחנו עוצרים למנוחה קלה, מנסים לאגור כוחות לפני החלק השני והקשה יותר של המסע. כביש מספר 31 המשובש והירידות של סדום. פוגשים חברים, שותים קפה . האופנוע מצידו, רק מבקש לדהור, גם הוא רוצה להגיע למצדה. לתדלק אני לא צריכה. יצאתי עם מיכל מלא והאינזומה טרם נראה צמא. מתניעים וממשיכים.

בכביש 31 אני נזהרת כפליים, מיצו, אחד ממנהלי פורום 8 ומארגני המסע, הטיל עלי אימה באזהרותיו. אני שמחה לגלות שהרוכבים סביבי נוהגים באחריות ובזהירות. מגיעים לערד, אני עוצרת בצד, שולחת לבן זוגי נשיקה באוויר ומתכוננת נפשית לקראת הרכיבה בירידות סדום. אני סקרנית לגלות על מה כולם מדברים. עיקול ועוד עיקול, סיבוב ועוד סיבוב, כל כך יפה להתבונן בציור המואר של הנחש המפותל לכל אורך הכביש. אני מורידה הילוך, נצמדת לשול הימני של הכביש ומאפשרת לרוכבים לעקוף במהירות. אני אינני מוכנה להשתולל שם, לי טוב בטוח וזורם עם הקצב שלי.
ליד עין בוקק, פקק. כתם שמן על האספלט הוריד מספר אופנועים מן הכביש. אני מתפללת בליבי "רק שלא אחליק, רק שלא אחליק". אני עוברת את המכשול בהצלחה ומתקרבת ליעד.

לקראת השעה 5:00, אני מזהה שלט המסמן את האתר, שטף דמעות מתפרץ בעיניי. אינני מסוגלת לעצור את דמעות האושר וההתרגשות שאני חשה כאשר אני נכנסת בשביל המוביל אל חניון ההר. אני הגעתי. עשיתי את זה. אני בוכה וצוחקת, תרה אחר מקום חניה בחניון עמוס בכלים דו- גלגליים מכל סוג. האינזומה והוי סטרום נחים את מנוחת הלוחם, זה לצד זה במרכז החניון, למרגלות ההר, כאשר אלפי אופנועים מחבקים אותם מסביב. האינזומה משתלב היטב בין אופנועי הספורט, הקסטומים, ואופנועי תיור למיניהם. המראה שלו יפהפה ושני האגזוזים שלו מקנים לו מראה מחוספס.  
אני מחפשת בהמון את חברתי ענבל, אשר אף היא רוכבת על אופנוע אינזומה. אנחנו מחליפות חוויות, ומצחקקות כמו שתי ילדות המתלהבות מצעצוע חדש. זהו, פתחנו הרגע מועדון של אינזומות. אתם מוזמנים להצטרף. תקיעת שופר שולפת אותי מבין האופוריה. היא מלווה בקונצרט חגיגי של אלפי מנועים אשר מקבלים את פניה של השנה החדשה בתרועה. אני מצטרפת אליהם, סוחטת את המצערת בכל כוחי ומברכת את בן זוגי בשנה טובה כשהשמש עולה לאיטה מבין העננים.    
שנה שלמה חלמתי על הרגע הזה. שנה שלמה ספרתי את הימים עד לערב הזה, ערב ראש השנה, ערב בו אוכל להצטרף למסע המופלא ולרכוב בעצמי  למצדה. והנה, הלילה עמדתי למרגלות ההר, עם אלפי רוכבים, עם בן זוגי וחברים. הלילה הגשמתי חלום.
אני מודה במיוחד ל"עופר אבניר" אשר העמידו לרשותי את האופנוע אינזומה 250 סמ"ק של חברת סוזוקי על מנת שאוכל להגשים חלום ולהצטרף לרכיבה למצדה.

גלריה

5 תגובות ל חלום קטן: לרכוב למצדה על אינזומה

  1. חבל שדו"גרי שכחו שהיה גם אירוע אקסטרים בחג ולא פרסמו כלום על זה…

  2. את רצינית או שזו פרסומת סמויה לעופר אבניר…

  3. כי השמועה אומרת שהתרסקת והחזרת אופנוע מכוסח. מקווה שהכוול בסדר.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל