fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
תמוז
אישימוטו באנר קוביה שמאל
עופר אבניר קוביה שמאל
מוטוטאץ דקר
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
לרט
HJC
אודי דגן 140 על 70
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
סטפן
voge מוטו24 באנר
MV קוביה

(קצת יותר מ) 4 שנים למותו של מוטו

(קצת יותר מ) 4 שנים למותו של מוטו

אסף לביא

צילום: אריק רוזנבלום

2013. אני חייל צעיר בצה"ל ומזה שנה וחצי כותב במוטו. איך הגעתי לשם? בטעות; שיחת טלפון התגלגלה לאחרת, והופ- אני כתב במערכת, מזל של מתחילים. לקחתי את התפקיד ברצינות: כתבתי טורים, כתבות ואפילו פרסמתי כמה ידיעות בלעדיות בקנה מידה עולמי. עיקר העיסוק שלי היה חדשותי. באותן שנים לא בחנתי אופנועים ולא היה לי ידע מספיק עמוק כדי להתיימר להיות אחד כזה. חלק מהידיעות שלי אפילו ירדו לדפוס, וזה בכלל היה שיא בקריירה שלי.

פקדתי את משרדי מוטו ביצחק שדה פעמים רבות. הייתי שם גם כשהגה נסגר ועננה אפורה ריחפה מעל בניין מוטו, אבל הצוות היה אופטימי וחזק מתמיד. עבדנו קשה, וכשהגענו לעבודות על מגזין 300 התקבלו המון רעיונות שלי- ילד בן 18 להזכירכם- במערכת של כרישים גדולים, ואפילו רעיון השער – שחזור של התמונה מהמגזין הראשון- התבצע. הרעיונות זרמו ואפילו נעשו; התחלנו לעלות על הגל, התגובות היו טובות וכך גם ההרגשה שלנו. שלושה מגזינים לאחר מכן, משהו מרגיש טיפה מוזר: הכול מתעכב בפרינט, וטור העורך של בעל הקבוצה עוד לא הוגש למחלקה הגרפית, כשכל שאר הדברים סגורים.

יום לאחר שליחת המגזין לדפוס אני מקבל הודעה: "זה המגזין האחרון, עכשיו אנחנו יודעים על זה". לא הבנתי בדיוק, או לא רציתי להבין. הרמתי טלפון מפוחד, ולאוזני נשמעו שוב אותן מילים מצמררות – זה המגזין האחרון. 303 מגזינים לאחר הקמתו – מעל ל- 25 שנות עשייה – המגזין מפסיק פעילותו.

אתר מוטובייק המשיך לעבוד. משרדי המערכת זזו לקומה אחרת בבניין, הצוות השתנה וצומצם, ושוב- למרות העננה שכבר השחירה- נשארנו אופטימיים. מצד אחד, איבדנו את המגזין שהיה לנכס צאן ברזל בענף הדו-גלגלי, כשלמעט מגזין אחד בתחילת חייו יצא בכל חודש בחודשו במשך 25 שנה, והיה מקור המידע המשמעותי ביותר בשני העשורים הראשונים לחייו. מצד שני, אין יותר דד ליין להוצאת המגזין, אין שמירת תכנים לחודש הבא- הכל עכשיו ומיד, החופש כאן. רק שלא ידענו על פשיטת הרגל שמתנהלת מאחורי הקלעים, ובדיוק כמו אותו טור עורך- הוסתרה עד לרגע האחרון והתפוצצה בפנינו באוגוסט, כשבאופן סימבולי מבחינתי הכתבה האחרונה בו, הייתה שלי. מוטו מת.

מוטו סימל את ראשית ענף הדו-גלגלי. אני גדלתי על ברכי סבא גב"ב, עם הדודים גידי פרדר והלל פוסק, אבא טל"ש והאחים משה פרחי, צביקה כהן, מיקו שלו, נח אבגר הלוי, טל סולומון ונועם עופרן. למוטו שמור מקום בלב כולנו – קרבות היבואנים בפרסומות במגזין, מבחנים של אלן קאט'קארט על אופנועים שלא נזכה לרכוב עליהם, הטכנולוג, המדריך, סיפוריו של איציק להב, ריח הכרומו וההתרגשות למראה מגזין חדש, עטוף ניילון, מחכה לקריאה.

המגזין לא הולך לקבל הוצאה מחודשת (לפחות לא בזמן הקרוב), אבל אני שמח לבשר לכם – מוטו עוד יזכה לראות אור יום.

13 תגובות ל (קצת יותר מ) 4 שנים למותו של מוטו

  1. זכיתי בקסדה שהוגרלה בין מנויי העיתון וכתבה שכתבתי פורסמה במוטו. הייתי ילד בן 13 כאשר טל"ש כתב על דוקאטי פנטה 500 בטורבו, שגם הוא פשט את הרגל. היום אני בן 49. מוטו חסר לי. לכולנו. העולם השתנה. לאו דווקא לטובה.

  2. כדי להחזיר את המגזין המודפס צריך אסון בסדר גודל שימחק את האינטרנט. הטוקבקים הרבה יותר מעניינים, מגוונים, ותמיד צמודים לכתבה הרלוונטית, לעומת הדף הפרימיטיבי של ה"מכתבים למערכת". גם נושא הקישורים והשיתופים פועל באינטרנט, וכמעט לא היה אפשרי במהדורה המודפסת. קיצר, אף אחד לא מת, וקוראים למה שקרה קידמה. דוגרי הוא המוטו המודרני. מה שלא יחזור זאת הנאיביות, התמימות, והבלעדיות. היום צריכת המידע באינטרנט היא הרבה יותר מגוונת, והיא חוצה ימים, אוקינוסים, ואפילו מדינות אויב. זה דור אחר!

  3. מישהו במוטו חשב שהוא ערוץ ? יותר פרסומות מכתבות על אופנועים

  4. נכון היום מתעדכנים דרך התיקשורת האלקטרונית און ליין אבל יש אנשים שומרי מסורת/שבת שביום שבת יכולים להתענג על קריאה בדבר שהם כל כך אוהבים ומנועים מלעשות…

  5. קיצר, על תבנה על הדתיים, לאותו עניין אני מציע לך גם לא לבנות על הירוקים הדתיים. בלי קשר, נוסטלגיה זה טוב, כי בלי עבר אין עתיד. רמי, נוסטלגיה וקידמה הם הפכים שניתן לשלב בניהם. צריך לסרוק את כל הגיליונות של מוטו ולשים קישור צפיה חינמי באתר דוגרי. זה יעשה טוב להרבה אנשים. גם לורד. אם כבר פינת זיכרון לאיש שאהבנו והשפיע על כמה דורות של רוכבים שבאו אחריו(גם עלי), אז זאת הדרך הנכונה לעשות את זה. בהצלחה!

  6. בימיו האחרונים (כאתר) פורסמה כתבת אורח שלי על טיול מקיף ישראל עם עוד 3 חברים, מול נוח אבגד הלוי.
    לצערי האתר נסגר ועימו גם הכתבה עצמה נעלמה לעד (להבנתי בלי יכולת שיחזור). אחת לזמן אני מנסה להיכנס ללינק הכתבה (שנשמר אצלי במועדפים) ומגיע ל… אתר ירחון "את". לפחות הגשמתי חלום קטן, לפרסם במוטו.

  7. אפשר את התבה הזו עם קצת יותר "אני"? על מי זה בכלל? על זה שמת או כל הכותב?

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל