fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
עופר אבניר קוביה שמאל
מוטוטאץ דקר
אישימוטו באנר קוביה שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
תמוז
לרט
לרט
MV קוביה
אודי דגן 140 על 70
voge מוטו24 באנר
סטפן
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC

המרוץ אל הניצחון – גיא לריאה

המרוץ אל הניצחון – גיא לריאה
צילום: בני דויטש

הרבה מים עברו בנהר מאז המרוץ האחרון. בלי מקום מסודר להתאמן בו, תקופת היובש הזו הייתה מתסכלת בלשון המעטה. עקב כך מצאתי את עצמי במתקן דדיה קרוס ז"ל עם צמיגי סליקס, אך אם תוסיפו למשוואה הרבה אומץ, אפס אחיזה ואופנוע אפריליה שלא הכי אוהב שטח- קיבלתם הרגשה מבאסת פצצות. 

את האפריליה SXV550 החלפתי באפריליה SXV450, מתוך ידיעה שהוא יותר נשלט ברצועת הכוח שמועברת לאספלט. סחיטת המיץ מאופנוע- שגם פסיכולוגית פחות מאיים- היא תענוג צרוף, שלא נדבר על הלוק הסקסי והקרבי שיש לאפריליה. אך יש קאץ'- האופנוע בעל רשיון אפור, ובהעדר מסלולים/מתקנים בארץ- להתאמן לא יכולתי, ולמכור גם לא. הרי מי הטיפש שיקנה אופנוע אם אין איפה לפוצץ גז?…  

אי לכך ובהתאם לזאת התקבלה החלטה לרכוש אופנוע שטח קטן- האסקי 125 (ותודה לשחר עמרמי מעופר אבניר).  לפתע מיקי יוחאי הפיק אירוע- מרוץ פלאט טרק בבקעת הירדן. מדובר במקום לא פשוט לרכיבה שיכול לספק לי אחלה של צבירת ניסיון מרוצים. מפה לשם, אחרי הזינוק של המרוץ השני- ריסקתי את היד בשלושה מקומות, פציעה שהכניסה אותי לסרט שבו לפחות היה לי את הזמן לכמה ציורים שבני ריי (4) הזמין. אין רע בלי טוב.
בזמן שהייתי מושבת, הוקם מסלול קארטינג בבית שאן ועמותת הסופרמוטו החלה להתאמן שם. כיוון שלחזור לרכב מוטוקורס לא היה בא בחשבון, סופרמוטו מנהלתי היה פתרון מצוין בשבילי כדי לחזור לעניינים. 

המסלול אומנם צפוף- אך רחב. האפריליה יחסית נחות בהפלקות מצד לצד וקצת קשה להחזיק אותו במהירות פניה גבוה (לעומת הסינגלים), אך לשמחתי לנפח אין הרבה משמעות במסלול מסוג זה.   למזלי, חבר טוב ואלוף ישראל בדימוס סופרמוטו ובמוטוקרוס- עידו כרמון- עזר לי בסט אפ. כשפורסם התאריך למרוץ פיילוט ההתרגשות החלה להתפתח. כרמון הצטרף אליי לאימון שלפני האירוע; הוא שואל שאלות, ואני עונה בלהט ומתאר את הרגשת האי יכולת פוטנציאלית לסובב ולהחזיק את האופנוע בסיבובים ההדוקים. בקיצור ולעניין- אני רחוק בשתי שניות מלהיות תחרותי, זמן שהוא כמעט נצח במובנים של 600 מטר של אספלט. קיצרנו עוד את יחסי ההעברה, אבל הסט אפ המשמעותי ביותר היה קיצור המרחק בין הגלגלים ע"י הורדת משולשים וצמצום חוליות בשרשרת, דבר שהביא לשיפור אדיר בהתנהגות. תוך 2-3 הקפות השינוי מורגש, הזמנים משתפרים- וגם הביטחון. אני יורד מהאופנוע וכרמון עולה לסשן נוסף. כחלק מהשיפורים חשבנו להאריך את יחסי ההעברה, אך תמיד מגיע הרגע הזה שאתה חייב ללכת על כיוון מסוים איתו תתחרה במרוץ, ובדיון שקיימנו החלטנו לוותר על ההארכה.  

בכללים המשלימים, לו"ז האירוע כלל אימון חופשי ומקצה דרוג כשלמחרת שני מרוצים. תענוג.   החלוקה היתה לשלוש קבוצות: הכי מהירה, מהירה ופחות מהירה, ללא הבדלים של דת, גזע, מין או נפח. כך זה עבד.  

במקצה הדרוג רכבתי כמעט לבד. ידעתי שאין לי רצון להסתכן יותר מידי ולהיפצע שוב. החיבור לאופנוע היה מצוין. התברגתי לקבוצה המהירה- S2 – וקטפתי את הפול פוזישן, חלום.  

סוף סוף, הרגע של הנפת דגל השחמט עומד להגיע, ולמרוץ עליתי עם אסטרטגיה של "לפתוח הכי מהר שלי ולהגביר לאט לאט". החלטתי לזנק מהקו הפנימי שהוא הקו הקצר ביותר לפניה הראשונה- וזה עבד.  פתחתי כמו רקטה, לקחתי את ההול שוט והתחלתי לתפור את האסטרטגיה של "הכי מהיר ולהגביר לאט לאט". האטרף בשיאו ורעש המנועים בשגעת. לרגע לא זלזלתי בשאר המתחרים שאיתי; הייתי מרוכז וממוקד מטרה מתוך ידיעה שמולי מתחרים רוכבי מוטוקרוס מנוסים עם הרבה רעל בעיניים. קטפתי את המקום הראשון ונשארתי ראשון כל המרוץ (לא פשוט).


במרוץ השני נשארתי באותה אסטרטגיה. דודו מחרוק קורא ברמקול "S2 להגיע!", מיד הסרתי את מחממי הצמיגים, חבשתי קסדה וכפפות, עשיתי 5 הקפות חימום והתמקמתי שוב על קו הפול פוזישן. הפעם משהו לא "מתלבש" לי טוב, הפציעה הגבילה אותי בתנועות סביב הכידון. בכל זאת זינקתי טוב ולקחתי את ההול שוט (ראשון בפניה הראשונה). רוני רגף, רוכב מוטוקרוס מנוסה החמוש בצמיגי סליקס חדשים על ההונדה CR250R שלו, טוב ממני בפניות ההדוקות והוא מצמצם את המרחק הלא מבוטל שהצלחתי לצבור בהקפות הראשונות. אני פותח עליו בישורות, אך הוא מצמצם בפניות. לא רק זה, אלא שרוני (המוכשר מאוד) אף מראה לי גלגל מספר פעמים. אני ממוקד וסוגר עליו בפנימי וטס לפניה הבאה. תקפתי את הפניות תוך כדי שאני שומע אותו מתקרב- פעם בצד זה ופעם מצד שני- ונושף בעורפי. למרות הכול, לא השארתי לו סיכוי רב וניצחתי בהפרש לא גדול. איזו הנאה של סופ"ש מושלם.  

לחצנו ידיים הנפנו גביעים, ולקינוח השפרצנו שמפניה כיאה לחגיגה מוטורית. 

ברכות לזוכים בשאר הקטגוריות. תודה מקרב לב לאישתי לימור ולבני ריי. תודה לאילן יפרח מ- "מוטורייב חנות אביזרים לאופנועים" ונותן החסות שלי, לעידו כרמון על הסט אפ וההכוונה, לוועד העמותה ולכל האנשים העוסקים במלאכה שעוזרים לנו הרוכבים להמשיך ולתת גז.  

להתראות בפעם הבאה, 
המהנדס מס' 9

  
עוד בנושא המהנדס שלנו:

גלריה

10 תגובות ל המרוץ אל הניצחון – גיא לריאה

  1. תודה רבה ואל תוותרו, חלומות מתגשמים!

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל