fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
דוקאטי מתחת לתפריט – אמצע 2
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
לרט
לרט
מוטוטאץ דקר
אישימוטו באנר קוביה שמאל
עופר אבניר קוביה שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
תמוז
סטפן
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC
voge מוטו24 באנר
MV קוביה
אודי דגן 140 על 70

CCW Tha Heist 250 – תסתכל עליו, צ'ופר!

CCW Tha Heist 250 – תסתכל עליו, צ'ופר!

גלעד בן-זקן

צילום: גלעד בן-זקן

יש אופנועים, שמראש אתה לא מבין כל כך כיצד לגשת אליהם. האמת שאין הרבה כאלה ביחס לאופנועים הסטנדרטיים בעולם המושגים המודרני שלנו, אבל בשוק הישראלי לאחרונה צצים כל מיני יציאות שבמבט עליהם, באמת שאין לי את המושג ואולי גם את הכלים, בכדי לדעת איך לגשת אליהם. קחו דוגמא דומה מאופנועי סקיי-טים אבל נשים רגע את סקיי-טים בצד כי זה לא העניין אליו התכנסנו כאן כעת. לקחנו לרכיבת מבחן, אם אפשר להתייחס לזה כמבחן, את ה"שד" (Tha Heist), בכדי לגלות מה הוא מחביא בין מידותיו הקטנות.

קודם כל במבט ראשון תסתכל עליו, זה צ'ופר! כן צ'ופר של ממש, אבל במידות קטנות להפליא. למעשה האופנוע כל כך קטן שהוא שוקל רק 115 ק"ג. אין לו חלקי פלסטיק פרט למתגים והכול עשוי ברזל. הרעיון מאחורי האופנוע הוא לתת פלטפורמה, לגו אם תרצו, למשחקים ככל שעולה על רוחכם. כמו שאיתן בן ארי היבואן אומר: "אם אנשים מוציאים 200,000 ₪ בשביל להחנות אופנוע הארלי דיוידסון בסלון ליופי ולקשט אותו, ולעשות בערך 1000 ק"מ בשנה במקרה הטוב, אז אין שום בעיה שיעשו את זה גם עם אופנוע של 20,000 ₪". זוהי למעשה גם האג'נדה המלאה מטעם היצרן מאחורי הכלי ולכן מדובר באופנוע שלא נבחן במונחים המקובלים של כלי רכב ובעולם מושגים אחר ממה שאנו מכירים.

סקירה קצרה
את האופנוע לקחתי עם מיכל דלק ריק לחלוטין, תדלוק מהרזבי עד למיכל מלא כולל כחמישה וחצי ליטרים בלבד. האופנוע על משקלו הנמוך ופשטותו המכאנית מבטיח צריכת דלק של כ-30 ק"מ לליטר ולכן מתחנת הדלק יוצאים ממש בזול. הדגם הנבחן כאן הוא דגם ה-250 (229 סמ"ק) כשישנו גם דגם 125 הזהה לו ויזואלית, אבל עליו בינתיים לא רכבנו. האופנוע מורכב בצורה מאוד פשוטה וקלה להבנה. השלדה בנויה ממסגרת הצינורות הקלאסית של אופנועי הקרוזר, כל כך קלאסית שמאחור אף אין בולם אחורי והזנב מסוג הארד טייל (קשיח). ביציאה מהסוכנות הזנב מיד הבהיר לי לחפש בורות ולברוח מהם בעקבות הסנוקרת שהג'ורה הראשונה הכניסה לגב התחתון שלי. בכדי לחפות על החוסר בבולם אחורי ישנן וריאציות שונות ורבות לבחירה בין מושבים וקפיצי מושב ברמות שונות ואף כרית אוויר שממלאים בה לחץ אוויר על פי הצור ועדין, לא מדובר בנוחות של כורסת טלוויזיה. בחזית המתלה שלוח לפנים מזלג טלסקופי עם גלגל בעל חישוק 21" גדול שבחניה והטיה הצידה מפילה את הקדמי מידית לכיוון הפניה דבר הדורש פרק הסתגלות בהיגוי.

הפשטות המכאנית כל כך מדהימה, שהיא מזכירה לי נשכחות של ממש. יש ברז דלק, צ'וק ידני ומאייד עם מסנן אוויר "מיקרופון" פתוח מאחוריו. המנוע במקור תוכנן על ידי הונדה אי שם ב-1975 לצורכי אופנועים עירוניים ישנים ושודרג רק במעט בכדי להתאים לעידן המודרני. כיום הוא מיוצר בסין כאשר תזמון השסתומים מתבצע באמצעות מוטות דחיף ונדנדים. לשמחתנו נוסף מתנע חשמלי, אך אם חפצה נפשכם להניע אותו בקיק, יש הכנה מושלמת, רק להוסיף את הפדאל.

מדד ה"שופוני יא נאס"
יש אנשים שנמדדים בסטנדרטים שונים ומה שטוב לך לא מתאים להם ולהיפך. באופן אישי לא הייתי יוצא לטיול ארוך טווח בכבישים המהירים על האופנוע הזה למרות שנתקלתי בכאלה שכן, מתגאים בזה ומצהירים "עד אילת!". המנוע מצליח להניע את השד לכ-100 קמ"ש ולא הצלחתי להגיע אל ה-112 קמ"ש המיוחלים המוצהרים על ידי היצרן. כנראה שאני כבד מידי. בנוסף לכך יש את עניין הגב שלי שבזמן האחרון לא בשיאו וללא בולם מאחור, לא אשרוד לאורך טווחים ארוכים. אבל לנסיעה בתוך העיר זהו כלי פשוט מדהים. לא אידיאלי, אבל כן מדהים ואני אסביר. בעיר הצ'ופר גונב מבטים לרוב, האופנוע הרזה והקל מתמרן נפלא בין פקקי המכוניות כאשר הישיבה הנמוכה עליו לא מראה רוכב מעל גגות המכוניות. לשם שינוי, גובה המבט שלי בתור רוכב הוא בגובה העניים של נהג המכונית וליד כל חלון רכב שאני עובר, צליל האופנוע, עם המראה המפתיע, מאלץ אותי לומר "שלום" עקב ההתייחסות הנלוות של הנהגים. "אתה שיפצת אותו?", "איזה שנה הוא?", "מאיזה תוצרת זה?" בהתחלה זה עוד נחמד, אבל בשלב מסוים מתחילות לעייף כל השאלות האלה.

לקדמת הרמזורים אני כבר מגיע כמו סוס עם מחסומי עיניים שיכול להביט אך ורק ישר, לפנים והרחק. אחרת, כמות השאלות של הקטנוענים מסביב ואף של הולכי הרגל על מעבר החצייה, עברה כל גבול שהכרתי. בדרך כלל אופנוע שמושך תשומת לב הוא גדול ומבריק והרוכב על גבו נראה מסודר כלכלית במיוחד, או אז הוא מצליח ליצור אלמנט "דיסטנס" ולהימנע מכל כך הרבה שיחות וליהנות רק מהמבטים אותם יצא לקטוף מלכתחילה כשקנה אופנוע כל כך גדול, מבריק ובוהק. על הקליבלנד, רואים שאתה חלק מהעם. מיוחד מאוד, אך בגובה העיניים. ישנו ביטוי בערבית שאומר "שופוני יא נאס", כלומר: "תראו אותי אנשים". אז אם כן, במדד ה"שופוני יא נאס" האופנוע מנצח. כי כמה שהוא יחסית קטן, אין אחד עם מושג באופנועים בקודקוד שהצליח להתעלם ממנו. הוא זועק "שופוני" חזק ובחברותה "תראו אותי, אני לא נושך, גם אתם יכולים להשיג אחד כמוני" הוא אומר.  לא מדובר באופנוע מושלם כל לאך זהו אופנוע בעל אופי חזק שלא ניתן להתכחש לו.

צ'ופר לכל פועל
במונחי היום, לא מדובר בכלי רכב של ממש כיוון שהתרגלנו לאופנועי פלסטיק נוחים ומפנקים. אך אם תרצו להשתמש בו ככלי רכב עירוני השד לא יהסס ויגלה לכם שהוא זול מאוד לצורך כך, למעשה אולי הזול ביותר. פעם ב-2000 ק"מ יש להחליף אך ורק שמן מנוע ואם תרצו תעשו את זה בעצמכם. אין בעיה מבחינת היצרן, הוא אף מעודד לכך. אין מסננים, אין מערכות מתוחכמות, הכל פשוט ובסיסי.
ברכיבה הבלם הקדמי אומנם עוצר, אך בהחלט לא אידיאלי. האחורי מצוין דווקא ואפשר לומר שזה אופנוע של ממש וככה זה אמור להיות.
"בכיינים שכמותכם" האופנוע מפציר בי. כולנו בסך הכל הפכנו מפונקים. האם היצרנים אשמים בכך או שאנחנו הרוכבים? אני לא יודע להצביע באופן וודאי. אבל האצבע שלי מופנית דווקא אל תעשיית המכוניות הרבה יותר מאשר לזו של האופנועים.

בכל אופן הרעיון האידיאלי בקניית אופנוע הקליבלנד Tha Heist על פי סקוט קוליסימו היצרן הצעיר הוא לשחק איתו, לשפצר אותו כאהבת נפשך וכיד הדמיון. לקנות תוספות מקוריות או תחליפיות ואולי דווקא לפתח תוספות באופן עצמאי לפי הטעם בבית המלאכה השכונתי, היכן שעובד חרט בן 70 עם מחרטה ידנית והרבה שבבים כסופים על הרצפה. הכל אפשרי, זה לגו שאפשר לערבב לתוכו מגה בלוקס ופליימוביל כאהבת נפשך. צעצוע שכזה. הנה חתיכה ממה שעבר בראשי, הרגישו חופשי לבצע: הגלגלים כבר במידות 21" בחזית ו-18" מאחור, אז כל שצריך הוא להקהות את זווית המזלג, להתאים כידון, לקצוץ את הכנף האחורית ולהלביש צמיגי דו"ש והרי לפניכם flat tracker במחיר מציאה.

תעודת זהות

CCW Tha Heist 250
מחיר: 23,000 ש"ח
שנת דגם: 2013
דרגת רשיון: A1

נתונים טכניים

מנוע: צילינדר יחיד, 229 סמ"ק, 2 שסתומים לצילינדר, מוטות דחיף, קירור אוויר
הספק: 16.1 כ"ס ב-7,000 סל"ד
הזנת דלק: קרבורטור, פילטר אוויר פתוח
תיבת הילוכים: 5 יחסי העברה

מתלים:
קדמי – מזלג טלסקופי
אחורי – זנב קשיח

בלמים:
קדמי – דיסק 290 מ"מ, קליפר 2 בוכנות
אחורי – דיסק 240 מ"מ, קליפר 2 בוכנות

צמיגים:
קדמי – 90/90-21
אחורי – 140/70-18

מיכל דלק: 8 ליטר
משקל: 115 ק"ג

גלריה

19 תגובות ל CCW Tha Heist 250 – תסתכל עליו, צ'ופר!

  1. אהה רגע, זה אופנוע של 4000 ש"ח ועוד 19000 דמי פוזה.

  2. מנוע עתיק, בלי מתלה אחורי, אמינות לא ידועה, ביצועים של קורקינט וכל זה במחיר היכרות של 23 אלף ש"ח לפראייר התורן. אני נותן להם שנה והם נעלמים מהארץ כמו הרויאל אנפילד

  3. אחרת אני לא רואה שום סיבה הגיונית לקנות אופנוע כזה

  4. באמת לאן ההאלי נעלמו מהארץ. אחרי שנכשל עם היבוא של הדבר האמיתי מנסה לדחוף לנו לוקש סיני
    נו באמת. עדיף לקנות איזה ימאהה וירגו בן 17

  5. יפה מאוד, כלי מעניין ומוזר כאחד. אולי לא הייתי קונה אותו אבל לעשות סיבוב של שופוני בעיר / שכונה שלי היה משעשע לגמרי.

  6. זה אחד מהם ככה נראה מפה, אחלה דבר. נמאס כבר מכל הנוף של הגוייריד והפלסטיקים הקוראנים.

  7. של המוצרים היפנים היבואנים מסביב חושבים שאם יביאו כלי בכסף קטן הם יצליחו. רק יפני.

  8. עכשיו גם כאלו שרצו רק קטנוע יוכלו ליהנות מאופנוע קטן. מעולה.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל