fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
לרט
מוטוטאץ דקר
תמוז
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
סטפן
MV קוביה
HJC
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
voge מוטו24 באנר
אודי דגן 140 על 70

ביגמן והטיגריס הלבן התאילנדי – סיפור אהבה בהמשכים

ביגמן והטיגריס הלבן התאילנדי – סיפור אהבה בהמשכים

צילום: יובל נווה ושחר מלמד shaq.photography

שורה תחתונה: לא צריך יותר מזה, כוח מנוע מספק, משקל שפוי, כלי מרגש אך הגיוני, שפע אפטר מרקט להתאמות האישיות ביותר.

הגיע זמן לסיכום ביניים של החיים עד כה עם הטיגריס הלבן – אחרי רכיבה של כ-9000 מייל (14,500 ק"מ) בדרכים ושבילים שונים, מהצפון על גבול קנדה ועד הדרום בטנסי, מקור מקפיא של מינוס 5 ועד חום מהביל של 40 מעלות צלזיוס, בסופות רעמים וברקים חזקות מחד ואבק סמיך מאידך, אני חושב שצברתי מספיק פרספקטיבה ותובנות לגבי הטריומף. הכתבה הקודמת, עידן הטיגריס, הייתה בתולית ושיקפה התרשמויות ראשוניות היות ורק קיבלתי אז את האופנוע.

לפני שנמשיך – יש כנראה מגיב שישאל "את מי זה מעניין?? לא מוכרים טריומף בישראל!". נכון, אבל העולם קצת יותר רחב מישראל ולדעתי אופנוען אמיתי מתלהב וחושק באופנוע איכותי גם אם ייצרו וימכרו אותו רק במאדים. חוץ מזה לאלה מכם שמתכננים טיול אופנועים בחו"ל כדאי שתכירו את הדגם הפופולרי.

רציתי לכתוב כתבת מבחן מלאה עם מעבר מפורט על כל המערכות אבל למען האמת אני לא חובב גדול של כתבות כאלה – כקורא או ככותב. אני תמיד מחפש ללמוד וגם לספר על החוויות הסובייקטיביות שברכיבה. את הנתונים והאובייקטיבים והיבשים אני מסוגל לקרוא מדפי היצרן וקיימות כתבות כאלה בשפע במגזינים אחרים בעולם שמתמחים בפסי ייצור של כתבות מבחן.

אתר הקניות האמריקאי הגדול Revzilla, שמסתמן כחנות ה"אמזון" של עולם האופנועים, ואגב מבצע משלוחים לישראל ואין לי שום אחוזים מהם, החל בשנה האחרונה להיכנס לתחום חדש ופתח מגזין אונליין בשם Common Treads. הסיקור ישיר ולעניין (כלומר דוגרי כמו שאנחנו אוהבים) והכתבות שם משובחות ורעננות – זה לא המיינסטרים הנדוש והממוחזר בסגנון CYCLEWORLD עם הקלישאות השחוקות אבל הם גם לא ממש אתר חתרני בועט.

הנה זה פלא, ממש ביום שהתיישבתי לכתוב את כתבת המבחן, הם פרסמו כתבת מבחן עמוקה ומשמעותית לטייגר 800 XCx הכוללת נסיעה בשטח ובפרט וידאו ארוך ומושקע.

 

הכתבה צולמה באירוע של חברת ALTRIDER שהיה ביערות מרכז פנסילבניה. רצה הגורל וגם אני הייתי בדיוק באותו האירוע, באותו המקום והזמן, אם תצפו בווידאו ותראו טייגר לבן שעליו רוכב גבוה בעל קסדה צהובה – זה עבדכם הנאמן (דקה 1:10).
כך שלא רק שאני מסכים עם כמעט כל מילה באותו כתבה, אלא שרכבתי על אותו דגם ממש ביערות האלה.


אז מה כן אני יכול להוסיף?
האופנוע שלי עבר התאמות רבות לייעוד שלו כאופנוע שלי. חלקן היו כדי לפתור בעיות ולשפר את הקיים וחלקן כדי להוסיף דברים שחסרים. אעבור על מקצת השינויים היותר מהותיים:

מנוע – המנוע חזק אבל חלק כמו חמאה. רכבתי על כמה אופנועים בחיי אבל מעולם לא על מנוע מאוזן שכזה (מנוע ה-ב.מ.וו XR, חזק ונהדר אבל יש לו ויברציות). טריומף פשוט פגעו בול. 94 כ"ס זה ממש מספיק לכל צרכי האדוונצ'ר שלי. אני מאיץ בקלות ומשייט בלי בעיה עד ל-100 מי"ש (160 קמ"ש) גם כאשר האופנוע עמוס. אין לי שום צורך נפשי או אחר לחרוג מהמהירות הזו שגם כך עלולה לסבך אותי עם החוק הקשוח בארה"ב (במדינת וירג'יניה, למשל, נכנסים לכלא באופן אוטומטי על חריגה של 10 מיילים מעל המותר..). המנוע עתיר מומנט ומושך מסל"ד נמוך בכל הילוך כמעט. למעשה צריך רק הילוך אחד באופנוע – ההילוך השלישי שמושך מעמידה עד 90 מי"ש (שזה הטווח האפקטיבי האמיתי ל-99% מהרכיבות שלי). כל שאר ההילוכים עוזרים אבל הם לא ממש חובה. עד כדי כך המנוע גמיש. אין שום ויברציות באף סל"ד. ב-7000 סל"ד ועד קו אדום הטיגריס חושף את שיניו ושריריו עם נהמה נהדרת מהמפלט.

אבל אליה וקוץ בה – האופנוע, כמו כל שאר האופנועים היום, מגיע עם תערובת דלק יבשה מאוד כדי לעמוד בתקנים הנוקשים של זיהום האוויר. יש פתרון קל זול ופשוט לכמעט כל הדגמים המודרניים מוזרקי הדלק – התקן שנקרא BOOSTER PLUG המעשיר את התערובת של המנוע על ידי "רמאות"; הוא מתחבר לחיישן הטמפרטורה של כניסת האוויר ב-PLUG AND PLAY ו"מתקן" את הטמפ' המדווחת למחשב המנוע להיות נמוכה ב-20 מעלות צלזיוס מאשר מה שהיא בפועל. התוצאה: מחשב המנוע מעשיר את התערובת ב-6% בהאצה אבל לא בשיוט (ההסבר קצת מורכב ומרתק אבל בקצרה חיישן הלמבדה מקבל עדיפות על חיישן הטמפ') והמנוע מושך עוד יותר טוב מסל"ד נמוך יותר, איננו משתנק, מרגיש בריא ומשוחרר ואף מתחמם פחות. אמנם יש צריכת דלק קצת יותר גבוהה, אבל זה זניח ושווה את השיפור בתגובת המנוע למצערת.

מצמד  ומערכת  הילוכים – יותר יפנית מיפנית. רכה החלטית ומדויקת. תענוג של ממש. צריך קצת לפעמים רגש למצוא את הילוך הסרק אבל זה ממש לא בעיה אקוטית. אין גם שום בעיה להעביר הילוך למעלה ללא מצמד, לא שיש קוויק שיפטר אבל זו מערכת שחלקה מגיע מדגם המרוץ דייטונה 675R. רגלית ההילוכים המקורית הייתה קצרה מדי לכפות רגלי הממותה שלי לכן הארכתי אותה ב-5 ס"מ. זה תרם עוד לקלות העברת ההילוכים עקב המנוף הארוך יותר.


צריכת דלק
 – טריומף טענו ששיפרו את צריכת הדלק ב-17%, אבל עם משקלי, מימדי גופי וכף יד ימין שנוטה לעצבנות על המצערת בשילוב הדלק מעורב 10% אתנול תירס (שאני ושאר הרוכבים בארה"ב מתעבים אותו) אני מצליח במקרה הטוב להגיע ל-17 ק"מ לליטר (חסכתי לכם המרה מגלון ומיילים..) ובמקרה הפחות טוב להגיע ל-15 ק"מ לליטר. מיכל הדלק הוא בגודל ממש לא מדהים של 20 ליטר. הכפילו את המספרים ותגיעו לטווח מקסימלי של 300  ק"מ עד 340 ק"מ. אולי לא נורא ואיום, בטח בישראל הקטנה, אבל לרכיבת אדוונצ'ר עם טווחים ארוכים בארה"ב ובעולם במקומות נידחים שאין בהם שום דלק זה לא מספיק. חשוב לזכור שזה טווח מקסימלי – זה מלחיץ ולא נעים לראות נורית דלק רזרבי נדלקת אחרי 210 ק"מ בלבד.

הזמנתי מחברה באנגליה בשם RALLY RAID מיכל דלק אחורי ייעודי לטייגר בנפח של כמעט 8 ליטר. הוא מחליף את המושב האחורי, גם כך אני רוכב תמיד סולו, וצינור הדלק שלו מתחבר ישירות ומזין את מיכל הדלק הראשי (עפ"י עקרון "כלים שלובים"). כעת האופנוע בעל קרוב ל-28 ליטר והטווח השתפר משמעותית. הנזק לכיס לא קטן, כ-400 דולר, אבל שווה את ההשקעה.

הגנת רוח – זו שמגיעה עם האופנוע בסיסית, נמוכה ולא ניתנת לכוונון. כשאתה כמעט בגובה 2 מ' זה משחק תפקיד משמעותי מאוד בתרומה לתשישות לאורך זמן, הרכיבות שלי ארוכות מאוד. התקנתי מגן רוח של חברת MADSTAD האמריקאית שניתן לשנות בו את גובה וזווית המשקף. משקף גבוה (יש לבחירה גדלים צורות וצבעים שונים) הגיע עם כנפונים לצדי הקוקפיט להגנה על הרגליים. מעולה – פשוט חווית רכיבה אחרת לגמרי, שקטה ורגועה. כשקר זה מציל מקיפאון, כאשר חם אפשר להנמיך ולהטות את המשקף ולקבל יותר אוויר.


צמיגים
 – צמיגי הברידג'סטון Battlewing ברמה בינונית ומטה. אחיזה לא טובה במיוחד, אתה יודע על האחורי שמחליק כיוון שמערכת בקרת האחיזה נכנסת לפעולה ומיידעת אותך על כך בהבהוב צהוב עצבני, ובשטח אפילו בשבילי עפר לא מומלץ לנסות לרכב איתם. הצמיגים גם דעכו ונשחקו מהר מדי. החלפתי אותם בצמיגי דו"ש אמיתיים (ייעוד 50 אחוז לשטח), MITAS E07 של חברת MITAS הצ'כית, חברה שמתמחה בכלל ביצור צמיגים לטרקטורים ונראה שהידע הועבר היטב בין המחלקות. הצמיגים משובחים לשימוש אדוונצ'ר ולא יקרים.

מתלים
– מתלי WP האוסטרים (רוצה לומר, קטמ) מעולים והדבר היחיד שעשיתי היא לשנות את הכיוון של השיכוך וההחזרה שלהם למצב המקסימלי כפי שמופיע בהוראות היצרן – למזלג הקדמי ולבולם האחורי. זה לוקח בערך דקה. המתלים ארוכים ומאפשרים מרווח גחון נדיב. האופנוע יציב מאוד בכביש ובשטח. במילה אחת: אושר (בכמה מילים: הסיבה העיקרית שמכרתי את הוי-סטרום היו המתלים הזולים)

 

אני שמח שהמתלים לא אלקטרוניים, אינני רואה ערך מוסף גדול במערכת אלקטרו-מכנית לשימוש אדוונצ'ר כשיש סימני שאלה על אמינותה לאורך זמן.

מערכת פליטה – הצליל של המפלט שמגיע מהמפעל חנוק ולא נותן למנוע להתבטא, שוב בגלל קשקושי רגולציה. החלפתי אותו במפלט מרוצים של חברת יושימורה היפנית, RS 4. כל הבסים שהוחבאו יצאו לחופשי, יש קצת יותר עוצמת קול אבל זה ממש לא נורא ולא מציק לסביבה. קונצ'רטו בדו מז'ור לשלישיית כלי בוכנה. הפחתתי גם כמה ק"ג ממשקל האופנוע באותה ההזדמנות והמפלט נראה מדהים עם שילוב סיבי פחמן ואלומיניום אדום.

 

תקלות
הייתה לי תקלה אחת ויחידה שנתגלתה די בהתחלה. נזילת שמן מנוע קטנטנה מבלוק המנוע התחתון. מסתבר שזו מחלה ידועה ונפוצה אצל הטייגרים – טריומף קדחה חורים בבלוק בזמן הייצור ואטמה אותם עם בורג. השמן נזל מההיקף של הבורג. הדילר תיקן את זה ב-2 דקות תחת אחריות. הוציא את הבורג הסורר, שם פס טפלון, הבריג חזרה ובא לציון גואל.


סיכום
אופנוע מאוזן וחברותי – חזק אבל לא פרא, אין שום ויברציות ואפשר לרכב עליו שעות ארוכות בלי להתעייף, רגיש לפקודות הרוכב אבל לא לפלף, אמין ונאמן, לא משקל זבוב אבל גם לא כבד, מספק את האקשן ואם צריך יותר אז אולי יש לשקול מעבר לאיזה נייקד שרירי או ספורט טורינג זקוף. הטייגר ספורטיבי יותר בכביש מה-ב.מ.וו 800F מתחרהו לקטגוריה, אך כעת לא נופל ממנו בשום פרמטר בשטח. נהפוך הוא, המתלים של הבמוו רכים ורבים מתלוננים על כך ומחליפים בעלות רבה למתלי AFTER MARKET. הטייגר בליגה אחרת לגמרי בשטח בהשוואה לוי-סטרום 1000.

נכון לזמן זה, הטייגר הוא אחד מהמובילים את קטגוריית "מעמד הביניים" של האדוונצ'ר. מעניין לראות איך דגמים חדשים בקטגוריה המתחממת ישפיעו על הטייגר, בעיקר הונדה אפריקה טווין 1000 אבל גם קטמ 800 שכנראה ייצא כנראה בשנה הבאה. יש בוודאי לצפות לתגובה מצד מהנדסי ב.מ.וו.

כיאה למורשת המפוארת של השם טייגר בחברת טריומף, הטייגר הוא מסוג האופנועים שמתאהבים בהם ומחזיקים אותם למשך שנים רבות או עד בכלל.
נ.ב. מה תאילנדי קשור פה? הדגמים שנמכרים בארה"ב מיוצרים במפעל טריומף בתאילנד שנחשב לאחד המתקדמים בעולם. רוב העובדים שם הם פועלות תאילנדיות מסורות וחרוצות שמקפידות מאוד על נהליי ייצור. עכשיו הכל ברור 🙂

תודה רבה ומיוחדת לשחר מלמד, ידידי הטוב הצלם המעולה, שהשתטח על הקרקע ותרם מזמנו היקר על מנת להשיג את התמונות הטובות ביותר.

 

תעודת זהות

טריומף טייגר 800 XCx

ארץ ייצור: אנגליה ו/או תאילנד

מחיר בארה"ב: 
לפני מס, נקי (בלי כל התוספות): $13,499
עם אופציית מחממי ידיים (כולל הרכבה) עמלות ומיסים: $15,200

דרגת זיהום אויר: עומד בתקן EUR04

דרגת רישיון:
A

נתונים טכניים

מנוע: טריפל – שלושה צילינדרים בשורה, ארבע פעימות, גל זיזים עילי כפול, 12 שסתומים (4 שסתומים לצילינדר)

נפח:
800 סמ"ק

קוטר / מהלך בוכנה:
74.05 מ"מ / 61.94 מ"מ

מערכת קירור:
קירור נוזלי

מערכת שימון:
עוקה רטובה

כמות שמן:
3.7 ליטר
מערכת דלק: הזרקת דלק רב נקודתית אלקטרונית

הצתה:
חשמלית
מפלט: שלושה לאחד, פלדת אל-חלד
+ הותקן יושימורה 4RS

מצמד:
רטוב, מרובה דיסקיות

כוח מירבי:
94 כ"ס ב-9250 סל"ד

מומנט מירבי:
79 ניוטון מטר ב-7850 סל"ד
תמסורת: 6 הילוכים, גלגל"ש קדמי 16 שיניים
+ הותקן גלגל"ש 15 שיניים

הנעה סופית: שרשרת O RING

שלדה: מסבך שלדת צינורות מפלדה (TRELLIS)
הזרוע האחורית עשויה מיציקת אלומיניום
בולמים: קדמי: מזלג הפוך 43 מ"מ של WP  עם כיוונון שיכוך והחזרה. 220 מ"מ מהלך מתלה.
אחורי: מונושוקWP  עם מיכל שמן רזרבי, כיוונון הידראולי ל-PRELOAD, כיוונון שיכוך. 215 מ"מ מהלך מתלה.
גלגלים- קדמי: 21 אינץ' 36 שפיצים, אלומיניום
אחורי: 17 אינץ' 32 שפיצים, אלומיניום
צמיגים- קדמי: – 90×90/R21

אחורי:
150×17/R17
Bridgestone Battlewing
+ שודרגו ל- MITAS E07
בלמים- קדמי: NISSIN, 2 דיסקים צפים, 308 מ"מ, 2 בוכנות לכל קאליבר
אחורי: NISSIN, דיסק בודד 255 מ"מ, בוכנה אחת לקאליפר

מערכת בלימה:
 ABS  עם אפשרות ניתוק ומצב OFF-ROAD שמאפשר נעילת גלגל אחורי מלאה עם רגישות מופחתת בקדמי

בקרת אחיזה:
אלקטרונית, עם אפשרות לניתוק. מצב OFF-ROAD  מאפשר התערבות מופחתת של המערכת והחלקה מבוקרת של הגלגל האחורי.
תצוגה: LCD  שחור לבן עם חיווי מהירות דיגיטלית, חיווי סל"ד אנלוגי, תצוגת הילוך, מצב דלק, חום מנוע. מחשב נסיעה עם שלושה מצבי תצוגה נשלטים מהכידון. חיישן טמפ' סביבתית.
אחרים: מצערת על-חוט, RIDE BY WIRE
מערכת בקרת שיוט מלאה, אלקטרונית
חימום ידיות כידון (אופציה שהותקנה)
שלושה מודים – ROAD, OFF-ROAD ו-RIDER. האחרון מאפשר כיוונון אישי של הגדרות רוכב שנשמר.
ניתן לשנות מודים בזמן רכיבה.

מדידות

אורך: 2,215 מ"מ

רוחב:
865 מ"מ

גובה:
1,390 מ"מ
+ הוגבה בעוד 20 מ"מ

גובה מושב:
 840-860 מ"מ, שני מצבים
+ המושב שודרג ל- TOURATECH, והוגבה בעוד 25 מ"מ

משקל  יבש:
196 ק"ג

רטוב:
221 ק"ג

מיכל דלק:
 19 ליטר
+ הוסף מיכל דלק אחורי שתורם עוד 8 ליטר ובסה"כ 27 ליטר
אין לי שום צורך נפשי או אחר לחרוג מהמהירות הזו שגם כך עלולה לסבך אותי עם החוק הקשוח בארה"ב (במדינת וירג'יניה, למשל, נכנסים לכלא באופן אוטומטי על חריגה של 10 מיילים מעל המותר..). המנוע עתיר מומנט ומושך מסל"ד נמוך בכל הילוך כמעט. למעשה צריך רק הילוך אחד באופנוע – ההילוך השלישי שמושך מעמידה עד 90 מי"ש (שזה הטווח האפקטיבי האמיתי ל-99% מהרכיבות שלי). כל שאר ההילוכים עוזרים אבל הם לא ממש חובה. עד כדי כך המנוע גמיש. אין שום ויברציות באף סל"ד. ב-7000 סל"ד ועד קו אדום הטיגריס חושף את שיניו ושריריו עם נהמה נהדרת מהמפלט.
                                     

 

 

17 תגובות ל ביגמן והטיגריס הלבן התאילנדי – סיפור אהבה בהמשכים

  1. אופנועים בזול,ביטוחים בזול,נופים ללא סוף. והכל בהישג יד.

  2. ההיפך. כן נורמלי. ככה צריך להיות וככה צריך לחיות

  3. הבעיה שהרוכב מגודל…

    כן,השקעתי ועדיין משקיע המון זמן ואנרגיה בשפצורים וזיוודים. זה הכיף שלי כמעט כמו לרכב. אם תרצו אשמח לספק כתבת שפצורים מפורטת עם דוח מלא לכל רכיב. יש עשרות. מה שדווח פה זה כלום.

  4. אבל מזל ששמת לב. אולי בכל זאת הוא היה צריך לשלוח הודעה ללקוח להגיע לשבצור.

  5. מנוע טריפל זה כל הסיפור . מנוע מיוחד עם ביצועים וצליל מעולה . בארץ יש אותו ב ימאהה 09 על תצורות השונות .

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל