רכיבה ראשונה: סאן יאנג ADX 300

כתב: אריק רוזנבלום | צילום: אריק רוזנבלום

שורה תחתונה: קטנוע עירוני++, יפה ונוח וגם די מהיר.

עכשיו כבר ברור שהטרנד של קטנועי הקרוסאובר כאן כדי להישאר איתנו לפחות בעשור הקרוב. כשסאן יאנג, מותג הקטנועים הפופולרי ביותר בישראל במאה הנוכחית, מתחיל להתחמש בליין דגמים שכזה, אנחנו מבינים שאין כבר דרך חזרה. גם נתוני המכירות של השנה החולפת מעידים על זה שעם כמה שההבדל בין קטנוע מנהלים סטנדרטי לקטנוע קרוסאובר קיים, הוא אהוד ע"י הקהל הישראלי.

ה־ADX 300 הוא הבחור החדש בשכונה, אחיו הקטן ADX 125 כבר הפך לתושב מקומי ובן-דודו הג'וירייד 300, עימו הוא חולק את רוב מכלוליו, קיבל תו חניה עירוני. בדרך לכאן נמצא גם האבא של משפחת ה־ADX: ה־ADXTG 400, שכמו לא מעט כלים עדכניים של סאן מוסיף עוד כמה אותיות לשמו ולעומת רוב הקטגוריה לוקח את יכולות השטח יותר ברצינות. לעומתו, ה־ADX 300, מסתפק בגישה שמרנית יותר בכל הנוגע לשטח.

הגרסה המאודוונצ'רת של הג'וירייד 300 היא צעד אבולוציוני קטן לכיוון השטח, אין כאן יכולות של אופנוע שטח וגם לא של אדוונצ'ר מתון, זה עדיין קטנוע, פשוט אחד שמרגיש יותר טוב ונינוח באותו שטח קל שכל קטנוע יכול לנסוע בו, ואולי טיפ-טיפה מעבר. לשם חיזוק בצד הזה סאן יאנג נותנת לו שלדה מחוזקת ומתלים עם מהלך ארוך, עיצוב חדש הכולל ארגונומיית רכיבה חדשה, כידון רחב וחשוף, צמיגי קוביות ועוד, לשם המודרניות הוא גם בעל צג TFT בגודל 7 אינץ' מול הרוכב, אך ללא קישוריות בלוטוס.

המנוע כאן כאמור הוא אותו המנוע של הג'וירייד, 278 סמ"ק המפיקים 25.5 כ"ס, הוא מרגיש כאן מעט יותר נמרץ וחזק, גמיש אפילו, עושה כל מה שמצופה ממנוע "300" שכזה בגזרת העיר – אפילו משאיר כמה קולגות שלו מאחור – ומחוץ לעיר הוא עולה בקלות למהירות של הרבה מעל שיוט, ומסוגל לשייט במהירות של 125 קמ"ש בצורה די נעימה. מנוע לא חסר כאן. מגן הרוח המקורי מספיק לשיוט במהירות סבירה והרוח מתחילה להיות מורגשת עוד לפני כן, אם רוצים לפתח מהירות יש צורך בחיזוק שרירי הצוואר או להצטייד במגן רוח גבוה יותר. בתנאי רכיבה מאומצים של מבחן, תצרוכת הדלק עמדה על 24 ק"מ לליטר. מיכל הדלק, אגב, בנפח של 16 ליטר, והוא בין היתר אחראי לכך שאין לקטנוע רצפה שטוחה.

המושב בגובה 790 מ"מ (12 מ"מ יותר מהג'וירייד 300) לא גבוה מדי ויתאים לרוב הרוכבים, הוא מאוד נוח, רחב ותומך ומאפשר לנוע קדימה ואחורה. תנוחת הרכיבה די טבעית, מציבה את הרוכב בתוך הקטנוע ולא תלוי מעליו, הכידון הרחב נופל לידיים, ולעומת קטנועי קרוסאובר אחרים, ניתן למתוח את הרגליים קדימה. ה־ADX 300 נע בזריזות ומהירות בעיר, למראית עין זה נראה קטנוע גדול ומגושם, רחב, אבל בפועל שום דבר לא מפריע לו להשתחל ולצלוח את העומס העירוני. קל לתמרן איתו והוא לא מרגיש ארוך מדי, אפילו צידוד הכידון מצוין, וכך גם מרווח ההטייה שלו. מערכת הבלימה מספקת פידבק טוב, אך היינו רוצים עוד עוצמה בבלם הקדמי. מערכת ה־ABS, כמו גם בקרת האחיזה, מתערבת במידה מתונה ואינה מפריעה.

המתלים בעלי המהלך המוגדל סופגים בצורה טובה, אך מתקשרים לרוכב את תחלואי הכביש, ללא דרמות, גם במעבר על פסי האטה ובורות, השיכוך מספק אם כי קצת נוקשה, לא כזה שישבור לך את הגב. ה־ADX 300 הרגיש נוח גם לאחר יום מאומץ של רכיבה במגוון תנאים, התחת לא כואב ונשארנו ערניים ונינוחים. גם המורכבת נהנתה, בזכות מרחב המחייה, המושב והידיות. מערכת בקרת האחיזה ניתנת לניתוק, אם תרדו לשבילים, אך מומלץ לשים לב לרמת האתגריות שלהם, כי מהר מאוד ניתן להגיע לגבולות הגובה, המשקל וכמובן המתלים שלו. החוויה המוגבלת בשטח מהנה על שבילים לבנים, ללא תחושת פחד או חוסר ביטחון, אבל נדרשת זהירות ותשומת לב.

איכות הגימור שלו נהדרת, וכך גם איכות ההרכבה. המראות ממוקמות נכון, לא מפריעות בתמרון בין הרכבים. מתחת למושב תא האחסון די סביר, יכול להכיל יותר מקסדה מלאה אחת, אך לצערנו לא שתיים. יש גם תא כפפות אחד בגודל בינוני, שלא ננעל. התנעה ללא מפתח, ידידותית וקלה לתפעול, לעיתים אנחנו נתקלים במערכות מורכבות ומציקות שגורמות לנו להתגעגע למפתח הפשוט ולא כך הוא בסאן יאנג. יש לו תאורת LED מלאה, מקדימה היא בצורת V ונראית טוב מאוד, ממש עוצמתית ומורגשת ברכיבה בלילה. קשה להתעלם מצג ה־TFT העצום שמציג בצורה ברורה, אולי מדי, את כל הנתונים. הוא קריא ביום ובלילה, מציע שלושה סגנונות תצוגה ועובר בין מצבי יום ולילה באופן אוטומטי, אך מציע מידע מצומצם ובסיסי בלבד. מגיני הידיים הם תוספת נחמדה – ובחודשי החורף גם מבורכת.
בניגוד לכלים אחרים בקטגוריה, הסאן יאנג ADX 300 לא מהווה שדרוג מלא של הדגם עמו הוא חולק מכלולים, אלא מציע גישה שונה עם יתרונות משלה. הוא נוח ומרגיש ספורטיבי יותר מהג'וירייד 300, נראה לטעמנו טוב יותר, ומציע ללא עוררין יכולת שטח טובה יותר, אם כי עדיין לא אחת משמעותית. הוא עולה כ־37,000 ₪, שזה מחיר סביר לקטגוריה שלו, קצת גבוה לעומת זה של בן-דודו, ולכן הבחירה ביניהם תהיה תלויה בצורך של הרוכב, ואם להיות רגע אמיתיים – גם ברצונות שלו, אי אפשר להתכחש לזה שה־ADX 300 נראה ממש מגניב.