מבחן דרכים: אופנוע חשמלי Super Soco TCmax

כתב: עמית משיח | בחנו: אריק רוזנבלום, עמית משיח | צילום: אריק רוזנבלום

שורה תחתונה: אופנוע חשמלי קל משקל וחזק דיו כדי לספק תחבורה עירונית יעילה וגם מהנה.

בעיקרו, כלי רכב חשמלי כלשהו לא צריך להיעזר בתיבת הילוכים, זו נועדה לאפשר עבודה תקינה של מנוע בעירה פנימית שזקוק לסל"ד כדי לבנות את ההספק והמומנט שלו, ונעזר ביחסי ההפחתה שבתיבת ההילוכים כדי להתקדם מתחילת התנועה ועד למהירותו הסופית. למנוע חשמלי אין בעיה כזו, הוא בשיא ההספק והמומנט שלו כבר בסיבוב הראשון, יש לו אפילו בקר שמונע ממנו להשתמש במלוא העוצמה הזו כדי לאפשר תחילת נסיעה בטוחה, לכן רוב הכלים הדו-גלגלים החשמליים הם באופן טבעי קטנועים, במיוחד כשמדובר בכלי להתניידות עירונית.

אבל לא כולם כאלו, יש אפילו אופנועי ספורט גדולים ואופנועי תיור, אופנועי שטח ונייקדים חזקים שעושים שימוש במנוע חשמלי. ויש גם קומץ קטן מאוד של אופנועים עירוניים קומפקטיים ומהנים עם מנוע חשמלי, אחד מהם הוא ה־TCmax של חברת Super Soco הסינית. אז למה בעצם לוותר על היתרונות של הקטנוע העירוני לטובת אופנוע דומה? נתחיל מהדבר העיקרי, שטח האחסון שהופך את הקטנועים לכל כך יעילים, מצומצם מאוד עד מבוטל ברוב החשמליים, וכמו שאמרנו – שניהם ממילא אוטומטיים, ככה שניתן ליהנות מהיתרונות של אופנוע, בעיקר הבטיחות שבתצורה ובגלגלים הגדולים, והחוויה, מבלי להתפשר על שאר הדברים.

ה־TCmax מיועד למבחר מצומצם של רוכבים, אבל לשלל סוגים – החל ממתחילים או חוזרים לרכיבה, מי שמחפש כלי עירוני זריז ומהנה, מאותגרי גובה, מי שרוצה כלי אוטומטי ואפילו מי שחשק באופנוע אבל רוצה אותו חשמלי מסיבותיו. כדי שזה יהיה גם כלי באמת משתלם, בעיקר בשל תג המחיר הלא-נמוך של 29,819 ₪, צריך לנצל את כל טווח הנסיעה שלו כמעט בכל יום כדי לקבל חיסכון משמעותי בעלויות התפעול לעומת כלים מקבילים, בעלי מנוע 125 סמ"ק, שלרוב חסכוניים מאוד בדלק וגם זולים לתחזוקה.

ההקבלה לאופנוע בנפח 125 סמ"ק לא נעשית רק בגלל ממדיו הצנומים של ה־TCmax, עם משקל של 101 ק"ג, בסיס גלגלים קצר של 1,347 מ"מ, אורך כללי של 1,982 מ"מ, רוחב 749 מ"מ וגובה 1,031 מ"מ וגובה מושב נגיש לכולם של 890 מ"מ, כמו גם ההתאמה לדרגת רישיון A2 – אלא גם בהספק מנוע ה־3.9kW החשמלי המייצר כ־7 כ"ס, עם מהירות סופית של 110 קמ"ש ונתון מומנט מטורף, כנהוג עם מנועים חשמליים, של לא פחות מ־17 קג"מ בשיאו, אותם הוא מעביר לגלג האחורי בעזרת רצועת קבלר. הסוללה, ליתיום-פולימר (LiPo) נשלפת בקיבולת של 3.2kWh ובמשקל 18 ק"ג, מספיקה לכ־100 ק"מ במצב החסכוני ביותר ועד לכ־50 ק"מ בלבד במצב הביצועים המקסימליים, כשהטעינה אורכת כ־4.5 שעות לטעינה מלאה בשקע ביתי.

יחידת ההנעה והסוללה, המותקנות בשלדת צינורות פלדה, מוסתרות בצורה נאה תחת כיסוי פלסטיק מעוצב, כשהאופנוע כולו מעוצב כנייקד רטרו-מודרני בסגנון קפה רייסר. התוצאה נאה למדי והוא מוצע במגוון צבעים, כמו גם עם אפשרות לגלגלי שפיצים שמדגישים את הרטרו. הגלגלים הייצוקים נועלים צמיגים רזים בעלי פרופיל… נו, ניחשתם נכון – רטרו – במידות 90/80-17 מקדימה ו־120/70-17 מאחור. הרטרו כמעט נגמר כאן, עם מזלג הפוך מקדימה ובולם יחיד מאחור, שניהם נטולי כיוונונים, מערכת בלימה משולבת, חובק לוחית רישוי באחורי הגלגל ותאורת LED מלאה. הרטרו שב אלינו בעיצוב הפנס הקדמי – עליו ניתן להרכיב מגן רוח – ובלוח המחוונים העגול שמשלב בין תצוגה דיגיטלית לגרפיקה אנלוגית, ומציע שפע של מידע – אבל בלי שעון.

עכשיו תראו, בשנים האחרונות רכבתי על כנראה כל קטנוע חשמלי שקיים, והם די דומים, לכולם אותם היתרונות ואותם החסרונות, אני מהצד שאוהד אותם למרות חרדת הטווח וזמני הטעינה בעיקר בגלל שהם מניידים מעולים וההינע החשמלי – לשובבים שכמונו – הוא פתח לשעשועים ומשחקים שמתאימים לרמת הגיל המנטלי ופחות לאמיתי. לכן אל תיבהלו אם בחלק מהמבחן נתאר את ה־TCmax כ"פלייבייק", מכיוון שבשבילנו סך תכונותיו נופל בדיוק במשבצת הזאת – ממדים קטנים, משקל נמוך, מנוע גמיש ובריא ובעיקר השקט להשתטות בלי שאיזה שכן יקרא למשטרה.

יום ראשון, שעות הבוקר, גבעתיים. הילדים במסגרות, לי יש בוקר פנוי ואני רוצה לבדוק מה האופנוע הזה יודע לעשות, אלא שכל הצירים הראשיים פקוקים עד להתפקע. לרוב, במבחן דרכים לקטנוע או לכל דו"ג עירוני קטן אחר, פקק זו הזדמנות לבחון את המעבר בין טורי המכוניות, את רגישות/רגיזות המצערת ויש אפילו נטיה אצלנו להעמיס את הסבל או לפחות את ספסל המורכב/ת, אבל במקרה שלנו יש אופנוע בלי מקום אחסון עודף, עם כידון רחב והבטחה של תאוצות חשמליות עם מתלים קשיחים, שלדה אמיתית וגלגלים בגודל אמיתי, אחד כזה צריך לקחת לכשכש בזנב על אספלט פנוי.

סוד אורבני קטן – אחרי שכולם נכנסו למכוניות ושחררו את החניה שלהם לטובת עמידה משמימה בפקקי הבוקר, נותרים הרחובות הקטנים ריקים לגמרי… מדרום גבעתיים אני עובר דרך השכונות, מקצר וחוצה את הפקקים במקום לרכב לאורכם. עליות וירידות משולבות בעיקולי גבעות, פניות של 90° – שמאלה או ימינה לפי כיווני התנועה ברחובות. אני ממשיך לכיוון צפון ואז מזרחה, באיזור מרום נווה אני כבר משתעשע איתו במגרש חניה גדול ונטוש, מתרשם מהשליטה הקלה, מהאחיזה ומהתאוצות. אחרי שעה וחצי של משחקי מגרש מהנים, הכבישים הראשיים מתפנים ואנחנו ממשיכים למסלול המבחן המקורי שתכננתי: מדרום תל אביב, על תחלואי כבישיה המוכרים כל כך, דרך הים ועד למרינה בהרצליה, חזרה על האיילון והמשך סיבובים במזרחו של גוש דן.

ה־TCmax מגיב מיידית ובעוצמה לכל בקשה של יד ימין אשר על המצערת, והוא עושה זאת עם כוח מתפרץ וגם נשלט. במצב 3 המהיר הוא יפתח כ־105 קמ"ש וירגיש בהם יציב על הדרך הפתוחה, מצב 2 מתון מעט במהירות הסופית אך מספק את מלוא התאוצה עד אליה והוא היה המועדף ברכיבה העירונית שלי – פשוט נעים ונוח להתנהל איתו במצב חזק דיו אך לא קיצוני, תוך העיר אחרי הכל… ואילו מצב 1, החלש והמסורס מבין השלושה, התגלה הפעם כחבר אמיתי בתנועה צפופה (כשכבר לא הייתה ברירה ונכנסתי איתו לפקקי אחר הצהריים שעל האיילון דרום, למשל) כשמגבלת המהירות שלו היא 65 קמ"ש אמיתיים – ולא 45-50 כמו ברוב החשמליים שדגמתי עד כה – והתאוצה עד לשם מספקת ולא מאיימת.

במפגש עם פסי האטה המתלים הקשיחים מגיבים מצוין ושומרים לי על הגב, המרכב הקל והכוח הנשלט מייצרים אופנוע שובב וזריז, נוח לחביקה עם הברכיים ועם ארגונומיה טובה ומתאימה לאדם בוגר, פול סייז. כיף לרכב עליו והוא יודע לספק הרבה הנאה – למי שיודע ובמקום בטוח, פתוח וסטרילי – כמו גם, באופן צפוי, להתנהג בצורה מתורבתת ומנהלתית – כל אימת שהוא חוזר לאספלט הציבורי ההומה, על כל האחריות והבגרות הנדרשת לשם כך.

השימוש החסכוני במצב 1 יניב טווח של כמעט 100 ק"מ וככל שיד ימין תטה להכביד עד למצב 3, הסוללה תתרוקן בהתאם והטווח המעשי יעמוד על כ־50 ק"מ בלבד. הוא נראה יפה, עתידני ומעניין, איכות ההרכבה והחומרים מהם הוא מורכב טובה מאוד והחבילה הכוללת מרגישה שלמה, מהודקת ו'מוכנה לשימוש'. אך חסר לנו פה ABS, בעיקר לנוכח התאוצות המהירות והשקט המופתי שלא מודיע לסביבה על מעלליך, אין לו שום מקום אחסון, כפתור האיתות לא נוח לתפעול ויש לו על הכידון כפתור מיותר שלא עושה כרגע כלום – לבלימה רגנרטיבית – ובזה בערך נגמרות לנו הטענות כלפיו.

מעבר לכך, ה־TCmax של סופר סוקו מקיים את ההבטחה שבמראהו ובנתוניו ומספק המון כיף דו-גלגלי טהור ומזוקק, לא פחות מאופנוע 125 סמ"ק מקביל ואולי אפילו יותר, הוא עושה זאת בשקט, באוטומטיות, עם פוטנציאל גם בחיסכון, בלי אף מידה של מורכבות לתפעול ובלי לוותר על החוויה האופנוענית, או החשמלית.

מעוניינים ברכיבת מבחן?

קראתי והסכמתי לתנאי השימוש באתר.

לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Whatsapp לחצו כאן
לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Telegram לחצו כאן