fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
קאברג שחורי 205 על 35
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
מוטוטאץ דקר
תמוז
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
MV קוביה
voge מוטו24 באנר
סטפן
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
אודי דגן 140 על 70
HJC

עשור למותו: אזכרה לטל שביט

עשור למותו: אזכרה לטל שביט

מערכת מוטו

צילום: תומר פדר

טל שביט נהרג לפני עשר שנים, ואנחנו מתכנסים לזכרו.
נציין עשור בלעדי טל ביום שישי, 5.3 בשעה 12:00, באזכרה שתיערך בבית הקברות בקיבוץ מעברות.
האזכרה תיערך לפי תקנות הריחוק הפיזי בימי קורונה.
אנחנו מזמינים את כל מוקירי זכרו, רוכבים וחברים לדרך, מי שהיו איתו, אלה שרק קראו מדבריו או ראו אותו במדיה, לבוא ולחלוק כבוד לאיש שהעניק לכל-כך הרבה אנשים כל-כך הרבה.
על מרכיבים נוספים ביום זה, נעדכן בהמשך,
המשפחה, חברים.

 

לקט כתבות של טל"ש:

 

כואבים, מתגעגעים וזוכרים. עצוב בלעדיך, 'האורך'…

8 תגובות ל עשור למותו: אזכרה לטל שביט

  1. בשנת 86,כחייל בן 21,קניתי קאוואסקי,Z1000 Z1R, שחור.
    עם סט רגליות הזזה לאחור,אגזוז 4 ל 1 של קרקר,קליפאון אמיתיים,מתחת למשולש העליון,סט פיירינג מלא,צינורות בלם שזורים.
    השאגה העמוקה מהקצה הפתוח של הקרקר,הייתה שונה לגמרי מהיללות של האופנועים המודרנים,ב 15K סל"ד.
    עם שריקת יניקה יחודית כל כך למנועי ה Z המקוריים שלהם קוואסקי. (ויסלחו לי,או שלא,בעלי ה Z ים החדשים,דמנסים להיות מה שהם לא…)
    בקיצור,באמצע שנות ה 80,לנער שגדל בשנות ה 70 וראינו בפעם הראשונה את הסרט 'מד מאקס',זה היה (חוץ מלוחם MMA) הדבר הכי 'לפנים' שאפשר היה לחטוף.
    אז הZ1R הזה,היה של טל שביט. בכתבות של טל,מימי טורבו,הוא קרא לו-פרנצ'סקה.
    קניתי אותו מחיפאי,שקנה אותו ממנו.
    חצי שנה ושתי התרסקויות אחר כך,הוא נמכר כגוש ברזל למישהו שקיווה לשקם אותו.
    אז זהו. היה לי פעם,אופנוע של טל שביט.
    ולא סתם אופנוע.
    היה לי את פרנצ'סקה שלו…

    • החזרת אותי עכשיו לשנות השמונים תשעים המהוללות עם המוזיקה הטובה והאופנועים המחתרתיים.
      לאחר שמקס הזועם וחבורות רוכבי הלילה ממקס הלוחם בדרכים סימנו לי את הדרך הברורה לקאווסאקי Z1000, הצלחתי למצוא לאחר עמל רב את החלום הרטוב שלי, Z1R eddie lawson replica ירוק לבן מוטרף עם קליפאונים, פילטרים קוניים K&N וסעפת מקוצררת 4 לאחד, שהיתה צריכה כיוון דחוף.
      בהיותה חיה פרועה ובלתי נשלטת, פתיחת סעפות היניקה והפליטה שיבשה את דעתה ואת רוח מנועה שירדה לתהומות עם הגיעה לאזור המיד של 5000 סלד.
      רק מכונאי גאון בשם אורי גאייר הצליח להבין ולפתור את הבעיה ע"י התאמת המחטים והדיזות בסוללת ארבעת הקרבורטורים.
      לאחר עבודת הפלאים קיבלתי את האופנוע ישר מגן עדן. מנוע הארבע צילינדר 1056CC המטורף רק רצה לעוף בסלד.
      רק חבל שלשלדה ולגלגלים היה רצון אחר במיוחד כשהיה מדובר בסיבובים ובהשכבות והייתי צריך לבקש ממש יפה ולשכנע אותה שצריך להשכיב בסיבוב. לדעתי הם נוצקו בבית היציקה של קטרי הדיזל הענקיים ששאגו בישורות ודרשו פניות באורך הגלות .
      פשוט חלום של אופנוע שהוחלף כעבור שנים בניו קידס אין טאון , הסוזוקי R750 קירור אויר שמן.

      !When you look at the night sky, you will remember

  2. אני רק מצטט: "חצי שנה ושתי התרסקויות אחר כך, הוא נמכר כגוש ברזל למישהו שקיווה לשקם אותו".
    ידידי, לך היה מזל, גם לי שיחק המזל פעמים, אופנועים זה מסוכן, בכתבות של מוטו היה משהו שגרם לך להסתכן יותר.
    גם לי.
    טל לא שרד את הג'אנר המטורף שהוא בעצמו המציא, ובהשראתו רכבנו.
    שעיקרו: אם בישראל אין מסלול מרוצים, אז נתייחס לכביש הציבורי ככזה.
    אז לא רק שאנשים מתו לחינם בסדום ערד, הם גם לקחו איתם את האנדרנלין והטירוף לכבישים אחרים,
    והכבישים האחרים היו עוד פחות מתאימים, ועוד פחות סלחניים, ובעיקר סופר מסוכנים לרכיבה ספורטיבית.
    כשהיה ניסיון להקים מועדון, ועלה לאוויר פורום8 בתפוז אנשים, הסתבר בדרך הקשה
    שלא מדובר במועדון פתוח לציבור, אלא בקומונה שהיא "החברים של טל".
    פורום8 היה חבורה מגובשת ברמה של כת. החבורה לא קיבלה לשורותיה את האחר והשונה.
    הקבוצה עשתה מלא יחסי ציבור, ובשיא רשמה פעילות נאה,
    אבל כיוון שמנהליה לא היו נחמדים לאנשים שלא מה"כת" בסוף הכל התפרק.
    היום לא נשאר מהפיקציה של "מועדון פורום8" כלום ושום דבר.
    חברי ה"כת" ממשיכים להיפגש, אבל גם הם הולכים ומתמעטים(עניין הגיל).
    למי שלא היה חבר ב"כת" אין למה להתגעגע,
    ההפך, היחס המתנשא והמעליב שלו הוא זכה במסגרת חברותו בפורום8 מהווה זיכרון שלילי מאותה התקופה.
    מעולם לא הייתה בישראל תרבות מוטורית במובן של מועדונים ופעילויות כפי שנהוג בחו"ל.
    היום אולי מועדון ה 5 מחזיק רמה שניתן לקרוא לה מועדון, גם בהתמדה שלו, אבל מליגה נמוכה, נניח מועדון חובבים.
    היום אולי הסצנה של השטח מאורגנת יפה, וגם זה לא ממש מתרומם למועדון (יותר בסגנון פורום9, החברים של…).
    רוכבים שעשו את זה, והגיעו להישגים בינלאומיים רשמיים, וטל ז"ל לא אחד מהם, עשו את זה בחו"ל, לא בישראל,
    ועל חשבונם הפרטי.
    כאן בישראל באופנועים כל אחד לעצמו.
    מי מרים את הכפפה ועושה כאן משהו שיהיה ניתן לקרוא לו מועדון אופנועים?

  3. ידידי מתוודה שאהבתי את טל וגם הייתי בפורום 8. אך תחושת המירמור שלך מהכת לדבריך מוגזמת לטעמי. אנשים בעלי תשוקה לאופנועים נפגשו שם וקיבלו מקום וביית וצמחו מתוכו לכיוונים שונים וכך צמחו להם פורומים שונים מתוך פורום 8. ואם היית מדבר עם טל היית מגלה טיפוס אבהי ומפרגן לכל רוכב וסוג אופנוע באשר הוא ובלבד שהוא בעל שריטה ותשוקה אמיתית לזה. בפורום כיכבו בעלי אופנועים שונים ומשונים כולל קטנועים . נחמה. חמישים סמק. נער הדיטי. ואפילו קסטומים.

    • לא ממורמר בכלל, מתאר עובדות והתרחשויות. לילדים שינקו מ"המפורסם" זה ניראה מגניב.
      גם אני חוויתי בצעירותי את תקופת המגניבות.
      ואז כשכבר לא ההיתי ילד, וכבר כן היו לי חיים, התפקחתי.
      כאשר "פתאום" הייתה לי דעה עצמאית, ניסיון, וידע שהאפיל על "האבא",
      החוויה שינתה פנים מקצה לקצה.
      מנהלי פורום8 וגרורותיו ראו רק את עצמם, אני ואפסי עוד. עניין אותם
      לקבל חיזוקים מצעירים מהם בשנים, כדי להרים אגו מדומה שהיה בפועל בגובה הריצה.
      עניין אותם קומבינות, וטובות הנעה ושיכרון הכוח, הם לא חשבו בגדול,
      הם חשבו בעיקר על עצמם, הם חשבו ועשו את הכאן והעכשיו, לא היה להם חזון לעתיד לבוא(כמו ילד שמחפש ריגוש מיידי).
      עובדות, לא מירמורים, עובדות.
      והתוצאות מדברות בעד עצמם.
      אם היה כל כך טוב, למה נגמר?
      אנשים ברחו.
      ולא רק שלא מירמורים אני בעד מעשים, לא היה
      מי שיעשה שכן יהיה.
      בישראל אין מועדון אופנועים.
      למי שאוהב אופנועים כמוני זה חסר.
      גם המגזינים ירדו מגדולתם, כי יש הדדיות,
      פעילות מועדון מעודדת פעילויות נוספות.
      בישראל יש שני מגזינים של אופנועים שממשיכים לכתוב, כותבים חומר לפרוטוקול,
      רק כדי לא להודות שנכשלנו בענק(כי כשאין מועדון, אין תרבות מוטורית, גם לא צריך מגזין אופנועים, כי אין קוראים).
      לא מירמור, עובדות.
      רק הכרה בעובדות יכולה להצמיח לאחריה משהו נורמלי.
      או שנמתין 40 שנה במדבר(שזה מה שקורה עכשיו)
      דור הנזק יניח את כליו
      ויצמח דור אחר שיעשה את זה כמו שצריך?
      לא יודע, רק אומר, אומר עובדות.
      עובדות שקופצות כל פעם כשמזכירים את האיש ההוא.
      אפרופו נוסטלגיה, שים לב, גם אנשי הכת מדברים על מה היה לפני עשרות שנים: ככה וככה.
      התגובה של דוד? אז דוד גם מאלה שחיים את האתמול.
      זה עצוב בשביל דוד ושכמותו.
      אני חיי בשביל מחר, ושואל: מי עושה לנו כאן מועדון אופנועים נורמלי?
      לא עוד 40 שנה, עכשיו.
      אני כותב את זה לצעירים, מיצו וחבריו הוכיחו שהם לא מסוגלים,
      בכת המזדקנת שלהם הם כוכבים, ושם זה נגמר.

      נ.ב. יכול להיות שגם אני הייתי לומד לאהוב את טל וההפך,
      כי טל היה מספר על עצמו שכמה מהחברויות שלו צמחו אחרי כמה וויכוחים רועשים.
      ואני בכלל לא מדבר על אהבה לבן אדם, אלא אהבה לאופנועים,
      מה גם שחלקנו בקטע של להיות "נשואים" לאופנוע, אהבה לטל לא רלוונטית בכלל.
      תרבות אופנועים, אהבה לאופנועים,
      יצירת הווי, מועדון חברים עם פעילויות, את זה טל וחבריו לא הצליחו לעשות.
      פשוט לא הצליחו.
      ועכשיו שוב הכותרות מנסות לשחזר את מה שלא היה כאן מעולם, סוגדים ל"אל" כי עברו עשר שנים.
      מה המורשת, מה נשאר? כלום ושום דבר. זה לא מפתיע, כי כלום ושום דבר
      זה בדיוק מה שהיה בתקופה "הזוהרת".

      ומי יועיל לעשות שיהיה? מתגעגעים לטל? לא אני.
      מתגעגע לפורום8? מתגעגע למועדון האופנועים? אי אפשר להתגעגע למה שלא היה.
      חולמים? כן. אני חולם שנגיע ליום שיהיה כאן מועדון אופנועים,
      אני חולם, לא ממורמר, חולם.
      והחלום ממש נעים ומעורר תקווה
      אל תפסיקו לחלום😉

  4. איך מועדון אופנועים קשור לעיתון אופנועים? אתה נראה מאד בעיניינים אז בטח קורא גם עיתונים מחו"ל, ראית איזשהו עיתון אופנועים שהקים מועדון? אני לא ראיתי ואני קורא לא מעט עיתונים, במקרה הטוב אולי מארגנים איזה יום מסלול לקוראים. תפקיד של עיתון זה לדווח, מועדון זה משהו שאנשים מקימים מיוזמתם כי הם רוצים לעשות דברים ביחד, לא כי עיתון מארגן להם. ולמרות זאת, בשנים הראשונות של מוטו, העיתון החל בפעילות של הדרכות רכיבה, אירגון מרוצים ועוד כי פשוט לא היה כלום קודם, שכחת גם את זה או שאתה לא יודע שזה קרה. תעודת העניות על זה שאין תרבות מוטורית מגיעה לכול מי שחובב מוטוריקה בארץ, כולם כולל כולם. לא לטל ולמוטו שניסו לפחות להזיז משהו.

    • יאצק, אני רואה שיש מבין.
      לשיטתך בישראל טל גם כתב עיתון, וגם היה מנהל המועדון, וגם הכול בכול, ורק לקומונה שלו.
      אתה כותב שככה לא בונים חומה, כי יש ניגודי עניינים, וכו'.
      ובאמת שאתה צודק, זאת אחת הסיבות שזה לא התרומם לשום מקום.

      חוץ מזה ממתי מועדון קם כי "סתם" אנשים רוצים? כדי להקים מועדון צריך אנשים מיוחדים,
      עם כישורים מיוחדים, וקישורים, יזמים, זה לא קורה מעצמו. מה שהיה בפורום8 זה כלום ושום דבר,
      קומונה של חברים, חלטורה עם טובות הנאה לצידה, אנשים שניסו ולתקופה מסוימת, והצליחו, להזיז רק את עצמם,
      בלי שום חיבורים לכלל הרוכבים, ואפס תודעה במתן שירות לחברי המועדון(או מה שזה היה).

      חמוד שלי, אני הייתי שם כשכל מה שאתה מתאר לא קרה. בוא…אי אפשר להתווכח עם עובדות.
      ניפחו איזה סיפור באמצעים לעיצוב תודעה ותקשורת המונים, המציאו אגדה שלא הייתה.
      חחח…ובסוף אתה מאשים את מי שהיו פתאים ונתנו לחבורה ההזויה מפורום8 קרדיט(כל כך אופייני לכם).
      הלכנו אחריכם תקופה לא קטנה באש ובמים, בשיא הייתה קבוצה של כמה אלפים, זה נמשך כמה שנים טובות,
      ואת הסוף כולנו יודעים, הפתאים טבעו ונשרפו.
      הטראומה הקשה שחווה הענף? על כך כתבתי למעלה, הגיע העונש, 40 שנה במדבר.

      אני רק משקף, רק חולם שהסיוט יתקצר, אולי לא 40 שנה, אולי מספיק, אולי עכשיו?!
      אני חולם, ומקווה…אני לא יזם לסוג כזה של פרויקטים, הקמת מועדון מאפס.
      יש אנשים שכן….שמישהו מהצעירים ירים את הכפפה.
      כמובן שחייב להיות לזה מודל כלכלי מצליח, לא ביקשתי בחינם.
      במרכז לא צריך לעמוד אגו של פלוני, אלא האהבה ותשוקה לאופנועים,
      אהבה לציבור הרוכבים. נו, כמו מועדונים בחו"ל.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל