fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
דוקאטי מתחת לתפריט – אמצע 2
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
עופר אבניר קוביה שמאל
אישימוטו באנר קוביה שמאל
תמוז
מוטוטאץ דקר
לרט
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC
אודי דגן 140 על 70
voge מוטו24 באנר
סטפן

נפרדים מאבי כהן

נפרדים מאבי כהן

שרון גולדר

אבי יקר שלנו. הנה אנחנו ממתינים ונערכים להיפרד ממך במסע לוויה. זו פרידה סמלית כי אתה כל כך משולב בחיי כולנו שקשה לדמיין רכיבה, מפגש או אירוע שכזה שכן כל כך מובן מאליו שאתה שם איתנו. בחיים, בתמונות, על הגלגלים. גבר גבר אצילי, כל כך גברי ועם זאת עדין, אף פעם לא הייתה לו מילה רעה על איש ולאיש לא תהיה מילה רעה עליו. נושם אופנועים כבר עשרות שנים וגם זה באותה צניעות ועדינות שמאפיינת אותו. במהלך חייו אסף 8 אופנועים מהם 7 ישנים שטופלו על ידו באהבה ובמקצועיות וביניהם הב.מ.וו K1 שרכש לא מזמן והציג אותו בגאווה ביום שישי האחרון במפגש מועדון החמש. נוסף לאלו היה הקטנוע החדש שנועד ליום ליום ואבי עשה לו הרצה בטיול עם קבוצת אופנועי ישראל לבית ג'אן. גם הנשים יוכלו לזכור את הג'נטלמניות, הכבוד והיחס הכל כך מיוחד לו שנתן להן. תמיד לא להעיק על אף אחד, להסתדר עד כמה שאפשר לבד ,מאופק ואדיב עם הנוכחות הזו שמשרה שלווה ואמון. אפשר לראות לפי אינסוף התמונות, כמה חיי האופנוענות היו שלובים בו והוא בהם. כמעט אין אירוע שלא היה מגיע אליו ותמיד היה אפשר לתפוס אותו עם חולצה שמתאימה לאופנוע עליו הגיע רכוב. אבי היה רוכב זהיר, רגוע, מתון. שנים של רכיבה לימדו אותו שיש בשביל מה לשוב הביתה, אך אתמול נבצר ממנו לעשות זאת. היה שלום חבר יקר. אתה ממשיך לרכב איתנו בלב תמיד.

אבי כהן ז"ל, בן 54 במותו, הותיר אחריו 2 בנות ואינסוף חברים, זכרונות, תמונות ולבבות שבורים.

יהי זכרו ברוך

ההלוויה של חברנו אבי כהן ז"ל תתקיים מחר, יום שני 20 לאוגוסט, בשעה 15.00 בבית העלמין קריית שאול ת"א
חברים ורוכבים יתאספו בשעה 14:00 לרכיבה משותפת לבית העלמין שתצא מהיכל נוקיה בת"א.
המשפחה תשב שבעה ברח' אנילביץ 26 חולון

מערכת דו"גרי מרכינה ראש ומשתתפת בצער משפחת כהן. שלא תדעו עוד צער

22 תגובות ל נפרדים מאבי כהן

  1. ללוויתו של אבי כהן ,חבר יקר ואהוב,אנו נפגשים מחר יום ב' שעה 14.00 בהיכל נוקיה רחוב יגאל אלון תל אביב .מקום שאבי היה מגיע בכל שישי אם אחד מאופנועי האספנות שלו. מפגש שמאוד אהב וזה המקום המתאים להתחיל את הרכיבה ממנו. באותו מקום נתאסף ונצא ברכיבה משותפת בשעה 14.20 לבית העלמין בקרית שאול.

  2. שרון יקירה. מצד אחד מאוד שמח לראות שוב את שמך מופיע- אבל אי אפשר להיות שמח ביום כזה. שכולנו לא נדע עוד צער.

  3. לפי הכתבות והפוסטים הכואבים שאני נתקל בהם, אחת לחודשיים אתם מאבדים חבר (או במקרה הטוב שוברים רגליים וידיים ומולחמים חזרה בפלטינות ומסמרים) ושוב עושים מסע לוויה ושוב כואבים את כאב המשפחה אבל עדיין ממשיכים עם הטירוף הזה.
    מי שהחיים שלו חשובים לו ינטוש את התחביב המסוכן הזה ועבוד למשהו אחר.
    יהי זכרו ברוך

  4. מי שלא חי נושם ואוכל אופנועים במשך כל ימי חייו לא יבין את ה"טרוף" כדבריך אך זוהי "מחלה" שלפי דעתי אין להגמל ממנה והיא עדיפה על הרבה התמכרויות שונות ואחרות אין תחליף לאהבה הזאת

    ואכן עולם האופנועים איבד חבר יקר ואיש מיוחד במינו…תהה מנוחתו עדן!!

  5. כל כך עצוב וכל כך במפתיע, הלב בוכה כבר יממה שלמה.

  6. לא הכרתי את האדם, אבל ללא ספק שדבר טרגי כזה זאת עבדה גדולה שמשאירה חלל גדול. שלא נדע עוד צער.

  7. גולדרית, אנא הקפידי על הפרטים.
    לאבי קרה ארוע לבבי. למזלו הרע זה קרה על האופנוע.

  8. כמה שזה עצוב, צריך להמשיך, דרך החיים ידידי. אנחנו לא עושים שטויות, אנחנו לא מתאבדים סתם. אמצעי תחבורה, תחביב, דרך חיים הכל.. אוויר חופש. בלי זה אנחנו גם מתים

  9. לא הכרתי אותך אבל היית חבר שלי בפייסבוק.
    אני מאותה שכונת ילדות שלך – מאותה דרך חיים של לאהוב את הרכיבה ולהנות ממנה.אני צריך לעכל את זה שעד לא מזמן שלחתי לך דרך הפייסבוק לינקים של כל מיני דברים שקשורים לעולם שאנו אוהבים הרכיבה – הרכיבה לא משנה על מה אנו רוכבים אלה שנמשיך לרכוב ולא בלשון עבר-

  10. טיול של פעם בחיים / מוקדש לכל רוכבי האופנועים בישראל – עידו לוי שירים (30/1/2010-02:11)

    למי אין קטע של הרפתקאה

    טיול בעולם במדבר בשממה

    אצלי זה בראש המון המון זמן

    החלום שלי גדול חזק וישן

    ומתוך חלומי שנגמר אני מתעורר

    למציאות שלא להפסיד אני ממהר

    או טו טו אותו אני מגשים

    כשרכשתי אופנוע , חבר למרחבים

    אני יוצא לטיול של חלום חיי

    על אופנוע גדול מגופי וממדי

    אני מכין ובודק את חוסר המגבלות

    המגבלות הן בראש הן לא קיימות

    ואני במסע ארוך עם נופים

    רוכב מרחקים גומע דרכים

    כולי מאובק ואופנועי מלוכלך

    לא משנה לי , והוא לא נאנח

    פוגש רוכבים מכל קצוות עולם

    אנשים חזקים עם מטרה בראשם

    אנחנו דומים דעתינו לא שונה

    גוף נפש ואדם המחובר למכונה

    אני חוצה מדינות ערים ותרבויות

    אנשים מחייכים עם המון רגשות

    ריחות וטעמים שלא הכרתי מעולם

    מגרים את חושי הכהה שנדם

    טוב שיצאתי לי למסעי האישי

    מסע שלמדתי לחיות עם עצמי

    להיות לבד זאת לא בדידות

    גיליתי את עצמי גיליתי אישיות

    זאת חוויה שאני לא אשכח לעולם

    רק פעם בחיים מגשים ואולי את חלומם

    אם תרצו אין זו אגדה

    הרצל לא טעה זוהיא עובדה

  11. לא הכרתי את אבי אך על פי כתיבת החברים אני מבין שהפסדתי אדם וחבר שותף של הקבוצה.
    ת . נ . צ . ב . ה

  12. לפעמים אלוהים טועה ולוקח את הטובים באדם. למשפחה היקרה שלא תדעו עוד צער !

  13. עוד שותף לרכיבות עם טל, אלוהים והבימוטה.

    יהי זכרו ברוך.

  14. היא לא כתבה שהוא נהרג. פשוט לא פרטה את נסיבות מותו מפאת צנעת הפרט וזה גם לא רלוונטי. מי שמכיר יודע איך זה קרה וזה לא משנה כי זה לא משנה את העובדה שהוא איננו ואנו מבכים עליו.

  15. אכן, כפי שנאמר בכתבה-
    אבי היה איש טוב ומיוחד.
    גברי עם ידיים מחוספסות אך עדין ומנומס עם תמימות שובה..
    תמיד שמח, תמיד רוצה לעזור.

    הפסדנו אדם מיוחד ואהוב.

    יהא זכרו ברוך !

  16. לא מבין למה הטובים ביותר הולכים,כל שישי מוציא אופנוע אחר להתאוורר עם חולצה תואמת,אדם מיוחד ,הכי נחמד שהכרתי,אין שישי בלי שיחה על מנועים עם אבי,כואב,

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל