מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
אליפות כפולה: השבוע הגדול של דוקאטי
תמי גורלי | צילום: MotoGP, WSBK, Ducati Corse, Pirelli
מאז 2007 חיכו בדוקאטי לאליפות נוספת במוטוGP, מאז 2011 חיכו לתואר באליפות הסופרבייק ובשבוע אחד, לראשונה באותה העונה, היצרן האיטלקי מניף את הגביע בשתי אליפויות העולם.
במוטוGP הייתה זו המתנה ארוכה מאז קייסי סטונר והימים היפים של ה־800 סמ"ק, הרוכב האוסטרלי הפליא לשלוט בדזמוסדיצ'י וניצח 10 מרוצים בדרך לתואר, רק שההצלחה הובילה לשאננות בקרב האיטלקים, למרות שהיה נראה בבירור מהנתונים והתוצאות שרק קייסי סטונר מסתדר עם הדוקאטי. שינוי החוקה ל־990 סמ"ק, מצב בריאותי לא טוב של הכוכב שלהם ומערכת יחסים בעייתית בין סטונר להנהלת דוקאטי הביאו לסוף השותפות וההצלחות. דוקאטי ניסו, אבל כשלו – גם כאשר הביאו את ולנטינו רוסי לרכוב עבורם.
במקביל, בעולם הסופרבייק, היצרן האיטלקי זכה ב־14 אליפות עולם עם ריימונד רוש, פוגרטי, קורסר, בייליס וקרלוס צ'קה, שהיה האחרון שזכה בתואר הרוכב בעונת 2011, עם 15 ניצחונות מתוך 26 על הדוקאטי 1089R.
היצרן האיטלקי כשל מאז והיו אלו קוואסאקי, ימאהה ואפריליה אשר זכו בתארים ובבולוניה החליטו לרכוש את שירותיו של מי שהוביל את אפריליה להצלחה, ג'יג'י דלאנייה.
דלאנייה נכנס לנהל את מחלקת המרוצים של דוקאטי (דוקאטי קורסה) אחרי אליפויות עם לורנסו ב־250 סמ"ק ומקס ביאג'י בסופרבייק אבל שינוי ומהפך לוקחים זמן. במוטוGP זה היה כרוך בשיקום כלכלי והלך הרוח במחלקת המרוצים. באותה התקופה דוקאטי נחשב ליצרן שהורס קריירות והמהנדס החל בעבודת הבנייה.
דוקאטי מאמינים במשפחה האדומה שהקימו, בדוקאטיסטים, ולכן גם השינויים לא היו רדיקלים מבחינת כח האדם והתפיסה של אופנועי דוקאטי. רוב האנשים שעובדים בבולוניה נותרו במפעל ודלאנייה גייס "חיזוקים" מיצרנים אחרים ועולם הרכב.
את השינוי והצעד קדימה ניתן היה לראות עם ההצלחה של דוביציוזו, אך הרוכב האיטלקי לא הצליח לגבור על מארקז, למרות הקרב שנתן – שהגיע לשיאו בעונת 2017. ג'יג'י רצה שיתוף פעולה מלא בין הרוכב לאופנוע וציפה מהרוכב לשנות קצת סגנון רכיבה כדי להוציא את המיטב מהדזמוסדיצ'י.
נראה כי חלק מההצלחה היא ההחלטה להשקיע בקבוצת המבחן עם מיקלה פירו ובקבוצות המשנה, קבוצות הלווין, שם יכינו את הרוכבים הצעירים לקבוצת המפעל. בדוקאטי הבינו אחרי הכישלון עם לורנזו שכדאי להשקיע ברוכבים אשר לא צריכים לשנות סגנון רכיבה כדי להצליח איתם אלא לומדים את הדזמוסדיצ'י מהרגע בו מטפסים לקטגוריה הבכירה. פקו בגנאיה, אלוף עונת 2022, ענה על רשימת הדרישות.
הרוכב בן ה־25 חלם מאז ומתמיד לרכוב על דוקאטי. מאז ששמע את צליל ה־996 של דודו. כאשר התחרה בקטגוריית המוטו3 עבור קבוצת אספר עם אופנוע מהינדרה, אופנוע נחות משאר היצרנים בקטגוריה, התערב עם הקבוצה שאם ינצח שני מרוצים יתנו לו לרכוב על הדזמוסדיצ'י של הקבוצה שהשתתפה בעונת 2016 גם בקטגורייה הבכירה. "יש שלו את זה", אמר אצ'יו סאלוצ'י כשראה את הרוכב שהוא מנהל עולה על האופנוע בסוף עונת 2016. שש עונות אחר כך, באותו המסלול בוולנסיה, חגגו יחד את אליפות העולם.
פקו היה בין הרוכבים הראשונים שסאלוצ'י ו־ולנטינו רוסי גייסו לאקדמיית VR46. הם ראו משהו ברוכב הצעיר שדשדש בתוצאות בעונת 2013 ועזרו לו גם לקבל את החוזה בקבוצת אספר ואפשרו לו לרכוב עבורם בקבוצת SKY VR46, עמה לקח את תואר המוטו2 בעונת 2018. דוקאטי אגב, החתימו את הרוכב האיטלקי עוד לפני שזכה בתואר הראשון. שבוע שעבר הוא זכה יחד איתם בתואר הראשון עבור רוכב איטלקי על יצרן איטלקי מזה חמישים שנה. הרוכב האחרון שעשה זאת היה אגוסטיני הגדול בעונת 1972 על ה־MV אגוסטה.
"ראיתי הרבה הרבה פרצופים בוכים. זה היה מדהים. גם אני בכיתי. זה היה ניצחון מדהים, כי הרגשתי את זה. הרגשתי את המשקל הזה על הכתפיים שלי, להביא את התואר הזה עבור הצוות שלי, בשביל דוקאטי ואיטליה, וזה לא היה קל לרגעים", אמר פקו אחרי שהוכתר לאלוף. השנים שלו בדוקאטי לא היו פשוטות, שתי העונות הראשונות בפראמק, קבוצת הלווין של דוקאטי, לוו בפציעות ולמרות זאת היצרן החליט לקדם אותו לקבוצת המפעל האדומה. לפקו לקח קצת זמן להסתדר עם הדזמוסדיצ'י ולהשתמש בכל היתרונות של הכלי ובעיקר להתעלות על חסרונותיו. הוא למד לרכוב חלק יותר והצליח ביחד עם הצוות ליצור סביבה בה הוא לא בוחן חלקים במהלך סופ"ש המרוצים אך משקיע בכיול הבסיסי שמצאו. בגנאיה דחף את דוקאטי למצוא פשרה בין האופנוע של עונת 2021 ועונת 22 ואחרי שפיענחו אותו ופקו התגבר על מכשולים אישיים שלו החל לכרסם בפער אליפות גדול שנפער בינו לבין פאביו קווארטררו. "המרוץ הכי קשה, חוץ מסופ"ש האליפות, היה המרוץ בסקסנרינג כי הייתי מאוד תחרותי, כמו בלה מאן, הייתה לי את היכולת לנצח במרוץ, אבל התרסקתי. באותו רגע הבנתי שנקודת התורפה שלי נמצאת שם, בי. הבנתי שאני רוכב עם הרבה עליות וירידות. עם מהירות טובה, אבל ללא עקביות. לקבל את זה לא היה קל. אז, מאותו רגע, זיהיתי שיש לי בעיה וניסיתי לשפר את עצמי".
פקו ניצח שבעה מרוצים, זינק מהפול פוזישן חמש פעמים (זכה גם ב־BMW M3 תודות למקצי הדירוג) והיה על הפודיום מחצית מהמרוצים בדרך לתואר הנכסף.
האופנוע הראשון של בגנאיה היה אופנוע אדום עליו התנוסס המספר 19, כמו המספר של אלוורו באוטיסטה, הרוכב עמו הוא חולק את ההצלחה של דוקאטי. ולמרות שיש לשניים הרבה מהמשותף, ישנם הבדלים גדולים ביניהם.
עבור באוטיסטה זו כבר קריירה שנייה. הרוכב הספרדי עבר לסופרבייק אחרי 16 עונות באליפות העולם, מתוכן תשע בקטגורייה הבכירה. הוא רכב עבור סוזוקי ואפריליה ובשתי העונות האחרונות עם דוקאטי עבור קבוצת אספר, עימה זכה באליפות ה־125 סמ"ק בעונת 2006.
2019 נראתה עונה מהאגדות עבור אלוורו. הרוכב ניצח בחציה הראשון של העונה ונראה היה שהוא עומד לשבור את רצף האליפויות של ג'ונתן ריי כבר בניסיון הראשון. אך עם הלחץ, ההתקדמות של קוואסאקי וגם הניסיון של ריי באליפות אלוורו סיים שני בקרב על התואר. בנוסף, הרוכב הספרדי והיצרן האיטלקי נקלעו למחלוקת בנוגע לעתיד משותף והמחויבות הכלכלית של היצרן עבור הרוכב, כאשר אלוורו מקבל שכר נמוך בהרבה מהשוק ודוקאטי מסרבים לשלם יותר. באוטיסטה עבר להונדה, אך לא ניצח מרוץ אחד והחליט לחזור אל הפניגאלה. דוקאטי שכשלו בינתיים עם סקוט רדינג מצאו פשרה עם באוטיסטה שהתגעגע לתחושת הניצחון. "להיות מוכרז כאלוף העולם אחרי ארבע שנים באליפות הסופרבייק זו תחושה נפלאה, אני מאושר כי זה חלום שמתגשם", אמר באוטיסטה הנרגש בפארק פרמה במסלול מנדליקה. "זה חלום שמתגשם, בעיקר אחרי שנתיים קשות, ואני יכול רק להודות למי שהאמין בי ונתן לי הזדמנות – ובניסיון השני הצלחנו, הקבוצה, האופנוע ואני".
לעומת המוטוGP, שם כל רוכבי דוקאטי (למעט שניים) היו על הפודיום, בסופרבייק העליונות של באוטיסטה על שאר רוכבי היצרן בולטת. במוטוGP התחרות רבת משתתפים ואילו אליפות הסופרבייק בתקופת ה'חיצונים' שלה כאשר באוטיסטה, ריי ורזגטליאולו רמה אחת מעל כולם.
אחרי 14 ניצחונות ורק ארבע פעמים בהן לא היה על הפודיום מתוך 33 מרוצים אשר הוזנקו עד כה העונה, הרוכב בן ה־37 זכה בתואר כאשר לצידו נמצאים גם דלאנייה וצ'יאבטי שהגיעו לאינדונזיה לסייע ולתת את הכבוד הראוי לרוכב ולקבוצת ארובה ברגעי ההצלחה.
בהסתכלות על שתי אליפויות העולם אין ספק ששני הרוכבים שניצחו בעונה הקודמת קווארטררו ורזגטליאולו, רכבו העונה טוב יותר מאשר בעונה בה זכו בכתר. נחיתות הימאהה לעומת הדזמוסדיצ'י והפאניגלה בולטת בעיקר בטופ ספיד, אך גם בשיפור בשינויי הכיוון והאצה בהטייה, שני חסרונות בולטים של דוקאטי בעבר. למרות הביקורת על מספר הרוכבים הרבים של דוקאטי על המסלול והנחיות קבוצה ויצרן במוטוGP, וההשקעה הכלכלית הגדולה משל שאר היצרנים ומשקלו הנמוך של באוטיסטה בסופרבייק, אי אפשר שלא להתרשם מההישגים של היצרן האיטלקי. דוקאטי בנו את החבילה הטובה ביותר של רוכבים, קבוצות ואופנועים – וללא ספק הם הטובים בעולם.
לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Whatsapp לחצו כאן
לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Telegram לחצו כאן
אדום עולה זה דוקאטי 🙂
אני מת על דוקאטי. חבל שכל מי שאני שואל אותו, מזהיר מהיבואן של דוקאטי בארץ.
תודה תמי, כתיבה וניתוח מעולים . כרגיל תענוג לקרוא