fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
דוקאטי מתחת לתפריט – אמצע 2
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
תמוז
מידלנד שחורי 140 על 70
לרט
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
מוטוטאץ דקר
עופר אבניר קוביה שמאל
סטפן
אודי דגן 140 על 70
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC
voge מוטו24 באנר

מבחן דרכים: קיה סלטוס

מבחן דרכים: קיה סלטוס

כתב: אריק רוזנבלום | בחנו: רון לב, אדם בלנגה, אריק רוזנבלום | צילום: רונן טופלברג, אריק רוזנבלום

שורה תחתונה: רכב SUV כמו שרכב SUV צריך להיות, שילוב נהדר בין יכולת שטח ומרחב פנימי, נוחות נסיעה ואבזור טכנולוגי, כל זה עם תג מחיר מצוין.

לאחר שהקיה ספורטאז' הצליח לחולל מהפכה של ממש בהרגלי הצריכה של הקהל הישראלי בזכות תג מחיר מפתה, מנוע 1.6 ליטר ותואר ה-ג'יפון הנחשק, שוק הרכב הישראלי והעולמי נכנסו לסחרור. עוד ועוד חברות המשיכו לשחרר 'ג'יפוני פנאי' במגוון גדלים ומידות והיה נראה שזה מה שקונה את הקהל האירופאי – והישראלי בעקבותיו, כמובן. הנוסחה הנהדרת של רכב גבוה שסופג מעולה את מהמורות הכביש ומאפשר לקחת את כל המשפחה כולל רקסי וציוד לטיולון כולל שטח בסוף השבוע זה החלום הישראלי, כמו שהחלום האמריקאי כולל בית בפרברים וקולג' טוב לילדים, טוב אולי קצת הגזמנו אבל המציאות לא רחוקה כל כך מזה.

הקיה סלטוס הוא הג'יפון החמישי (!) בליין של היצרנית הדרום קוריאנית והוא מציע עיצוב יוקרתי ויותר קשוח, תג מחיר שלא מפיל את הלסת ושלל מערכות הבטיחות העדכניות. בקיצור, חבילה כללית מצוינת עטופה בתג מחיר שמסייע לנו לאהוב את הרכב עוד לפני שלחצנו על כפתור הפתיחה בשלט. הקהל הישראלי שומר אמונים לקיה, שדי התחילה את מהפכת הקרוסאוברים הזו כאן בארצנו החמה, וניתן לראות זאת בכך שאחד מכל חמישה קרוסאוברים שנמכר הוא מתוצרת קיה. לא רק שזה לא מעט, זה אפילו הרבה, ובכל זאת, אצבע אחת מתוך חמש זה נחמד, אבל אם רוצים להתקדם ולהחזיק בסופו של דבר את כל היד, צריך עוד נשק – וכאן נכנס לתמונה הסלטוס שמגיע כדי להגדיל את נתח השוק הדי-משמעותי של קיה ולקנות עוד ועוד לקוחות.

איך הוא עושה את זה? כמו שכבר אמרנו, זה מתחיל מהעיצוב החיצוני עם חזית גבוהה שנמתחת עד לקווי הגלגלים, ממשיך בגימור כרום מיוחד, צביעת שני צבעים בכל רמות האבזור, גלגלי 17 אינץ׳ ונגמר בחלק אחורי שמזכיר את משפחת קיה עם הפס הכסוף שנמתח לאורך כל תא המטען ומתחבר באלגנטיות לפנסים האחוריים בצידי הרכב. מי האמין שנגיע לזמנים בהם אנחנו מתארים ברכב 'המוני', כמו קיה, קווי עיצוב שמזוהים עם המותג, כבוד שפעם היה שמור לרכבי-על ומותגי פרימיום, זה יכול להצביע על הצרכן או על היצרן – אבל אולי יותר מכל זה מצביע עלינו, על המקצוע שלנו, שפעם היה מאופיין בחרדה וקצת סלידה מפני מותגים כאלו והיום מקבל אותם באהבה והכלה.

האופי האלגנטי ממשיך גם בתא הנוסעים, כשהסלטוס מציע כל מה שהיינו מצפים למצוא ברכב ברמת הגימור הזאת, פנים הרכב כולל חומרים מצוינים ואיכות גימור ובניה גבוהה, מושבים משולבים עור ובד עם נוחות מצוינת לאורך זמן, מסך מולטימדיה בגודל 10 אינץ' במרכז ושליטה פיזית על מערכת המיזוג והווליום לטובת ידידותיות למשתמש – פיצ'ר נחוץ שמתחיל להיעלם מרכבים חדשים רבים. בנוסף, קיה מזוודת את סלטוס בכל מערכות הבטיחות שאתם יכולים לתאר לעצמכם – עם מערכת למניעת סטייה מנתיב, בלימה אוטונומית, מערכת שמירה על ערנות הנהג, מערכת מרכוז נתיב ועוד. בצד האבזור מצאנו יתרונות משמעותיים וגם חסרון. מערכת מרכוז הנתיב היא מהטובות שראינו, בנסיעות ארוכות (עד לגבולות הארץ וחזרה) תרמו המערכות רבות לחווית הנהיגה ולא חזרנו עייפים כלל כי בעצם רוב הדרך לא אנחנו נהגנו (על כך בהמשך). חסרון יחיד מצאנו בבקרת השיוט שלא הייתה אדפטיבית, עם תוספת זו הרכב יכול היה להיות כמעט אוטונומי.

בחטיבת הכוח אין אופציות רבות או מבחר מנועים, למעשה הוא מוצע עם יחידת הנעה אחת – מנוע 2 ליטר אטמוספרי עם הספק של 149 כ"ס ו-18.2 קג"מ אשר משודך לתיבת הילוכים רציפה בעלת תגבור חשמלי שמדמה חלוקה ל-8 הילוכים. התיבה והמנוע עושים עבודתם בצורה טובה מאוד וכפי שציינו קודם לכן נהיגה לאורך זמן לא מעייפת את הנהג וזו מתקבלת בעזרת מערכות הרכב ותיבת ההילוכים שגולשת מהילוך להילוך ומזכירה תיבות פלנטריות מרכבים בעלי תג מחיר גבוה יותר. המנוע מצליח להיות מנומס וחלק למדי עם מסירת כוח ליניארית וכתוצאה מכך מתקבלת חווית נסיעה כללית נעימה, גם בזכות בידוד רעשים טוב אשר שומר על עצמו במהירויות שיוט. מעט אחרי שחוצים את רף ה-125 קמ"ש הבידוד מעט נכשל אבל זה לא ביג אישיו. המתלים מכויילים בצורה נהדרת גם הם עם נטייה לצד המהודק יותר וביחד עם השלדה ובסיס הגלגלים הארוך כל המערכת הזו עובדת מצוין, גם בעומס. למרות גובה הרכב הסלטוס אינו מאבד את עצמו בסיבובים ומזכיר בתגובות ובנהיגה את הספורטאז' הגדול יותר ממנו ואף עושה זאת טוב יותר.

החוויה שקיבלתי מהסלטוס ביחס למחירו יוצאת דופן. ומבין הסגר הראשון לסגר השני כשנפתחו המחסומים והתנועה הייתה מותרת, החלטתי לקחת אותו למקום הכי דרומי שיש – אילת. בזמן תכנון הנסיעה ידעתי שהעיר תהיה ריקה מאדם, עיר רפאים. ללא מקום ללון או להעביר את הזמן בקיצור בילוי בעיר למשך זמן של 45 דקות מקסימום וחזרה לתל אביב.
תבינו משהו, יכולתי לעשות את זה עם אופנוע או עם רכב ספורטיבי וליהנות, אבל בחרתי בסלטוס. תקופת הקורונה תקעה אותנו והעצימה את תחושת הסגר, בתוך המחשבים, המיילים, הטלפונים וכאב הראש חילצתי את זוגתי ואת שלושת ילדי מהעוצר הבייתי וברחנו לנשום קצת נוף. עבורם הנסיעה הייתה די נוחה מאחורנית, פתאום הם ישובים אחד בתוך הרגל של השני, ישובים 8 שעות רצוף. כאשר הצליחו לצחוק, לדבר, ואפילו להתחבר מהסלולרי שלהם ולבדוק מה קורה בזום הכיתתי – לימוד מרחוק, להם גם נמצאו 2 שקעי usb משלהם למילוי הניידים. והצפיפות אתם שואלים? די סביר. לא נשמעו תלונות כלומר סביר לגמרי. גם הנוחות מאחורנית ורעשי הכביש היו סבירים, אמנם במהירויות עקיפה נשמעו מעט רעשי רוח אבל פרט לזה, לאוטו שכזה, היה נחמד לחלוטין. בקדמת הרכב לעומת זאת היה מעולה, מושבים נוחים, המון מקום, חומרים טובים למגע, מערכת סטריאו ברורה, וההפתעה הגדולה ביותר – שימוש במערכות בטיחות שאני מודה – לא ציפיתי לרמה כזאת גבוהה וחלקה.

אני חייב לציין שהמערכות האקטיביות שלטו בי וברכב בשלמות. החזרה למרכז הנתיב מהטובות שפגשתי ונהגתי כבר ברכבים יקרים פי 3 משוויו של הסלטוס. אני מודה שכשיש "כלים" מגניבים אני לרוב בורח לכבישי הדרום להרגיש וגם ליהנות… ידעתי שהנסיעה הולכת להיות קשה בכזה רכב לאחד כמוני, כשיש לך פתיל קצר וצורך ללחוץ איפה שאפשר, איפה שהעקומה נותנת לך עוד ועוד אחיזה, להגיע לקטעים הכי מהירים בישראל ו.. שיט אתה ברכב משפחתי אחרי הכל, סטנדרטי, מנוע סטנדרטי שמשודך לגיר אוטומטי מהסוג הפחות פופולרי אבל היי… זה עובד טוב, זה תחליף מצוין, זה נשלט נהדר, זה מרגיש בטוח. על הנייר הנתונים לא מדביקים את הגב למושב, עם 9.6 שניות ל-100 ומהירות סופית של 190 קמ"ש. אך בפועל באופן די טבעי הסלטוס לא דורש מהנהג להדביק את הדוושה. המנוע לא צורח, הנסיעה הופכת ליותר נינוחה, אני מסוגל להתרגל לזה… יש אווירה טובה ומשפחתית ברכב, מדברים על המצב, על התקופה, על הנוף, אין הרבה רעשים, הפניות המתהדקות עוברות אחת אחרי השנייה ומבלי לשים לב אני עוקף את הרכבים הזוחלים משהו מבלי להרגיש. את המשאיות הכבדות, את לוקחי הזמן, ופתאום אני מבין אותם, אני ממתין ורק כשבטוח אני לוחץ חזק על הקיק-דאון או לא משנה איך תקראו לזה, זה מוריד כמה הילוכים חלק, מקפיץ את האוטו למהירות הרצויה, המערכות מזהירות ומדברות, אני לאט לאט מתרגל יותר ויותר להשתמש בהן. ובפעם הראשונה אני בשוק, אני מרגיש בטוח יותר ומספר לנוסעים שלי שהעתיד הולך להיות די משעמם אבל הרבה יותר בטוח ופתאום אני מרגיש מאוד זקן. מכירים את הרוכבים האלו שהיו על הסופרספורט הכי קיצוני ומצאו את הנחלה בהארלי וטוסטוס? לרגע הבנתי מה קורה שם.

בנסיעה חזרה הביתה עלתה תהייה שעולה באופן קבוע במבחני דרכים – האם הוא יצליח בשוק הישראלי? עם תג מחיר של כ-142 אש"ח (לגרסת ה-EX) לדעתנו יש כאן להיט מכירות. וכשהגעתי הביתה אחרי פחות מ-10 שעות מהרגע שאמרתי קופצים לאילת וחזרה קלטתי שאני לא עייף, לא מתוסכל ולא עצבני – הסתכלתי לאחור ואמרתי לעצמי… אחלה של אוטו!

כל חדשות מגזין מוטו ישירות לסלולרי

 

 

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל