מבחן דרכים: שברולט קולורדו ZR2

כתב וצילם: אריק רוזנבלום

שורה תחתונה: בכל מצב ובכל רגע נהננו מהנסיעה בשברולט קולורדו, המתלים מגהצים המנוע נמרץ, ויש גם צליל של V6 אמריקאי – זה עדיין לא אפור וחשמלי!

מתי בפעם האחרונה נהנתם לשבת בפקק? מתי בפעם האחרונה ישבתם גבוה, מעל כולם, בתוך משהו עם המון כוח – ובכל הגלגלים – שגרם לכם לחשוב על חווה גדולה באמריקה, על טיולי שטח – בלי לבדוק סימני דרך ואזהרות לסוגים שונים של קושי – מתי פתאום תא הנוסעים הרגיש כל כך נכון, אפילו שהטכנולוגיה היחידה בו היא תצוגת Apple CarPlay ובערך זהו, בלי יותר מידי פיצ'רים חדשים, עם מפתח של פעם – כזה שצריך לסובב כדי להניע, ועוד אחד שהזכיר לנו את הוונדורה של שנות ה־90? אז נכון, אין פה מערכות בטיחות מתקדמות ואין פה מנוע חשמלי, אבל הנעה של 308 כ"ס ממנוע V6 עושה לנו טוב – לכם לא? אל תמשיכו לקרוא, ממש לא נכעס עליכם, אפילו נבין, זה קורה גם במשפחות הכי טובות.

השברולט קולורדו הוא טנדר קטן יותר מאחיו הגדול – הסילברדו – זה שנהנה מכל נושא המיסוי וקיזוז ההוצאות, אבל תכלס הוא ממש לא קטן, אורכו כ־540 ס"מ, רוחבו כ־195 ס"מ וגובהו 184 ס"מ. הדגם הראשון בסדרת הקולורדו הוצג בשנת 2004 והחליף את השברולט S-10, אחריו הגיע הדור השני בשנת 2011 והנוכחי הוצג בשנת 2022, בזמן הזה אגב, הוצגו שבעה דורות של קורולה, לדוגמה. משני הדורות הראשונים הגיעו לישראל פחות מ־100 יחידות, בייבוא אישי ומבית היבואן הרשמי. הדור השלישי, למרות הוצג בשנה שעברה, עוד לא הגיע לארץ – וכנראה שלא יגיע במהלך השנה הקרובה – לכן הדגם שאנחנו בוחנים "עבורכם" הוא מהדור השני ובגרסת ה־ZR2 הקרבית.

צירוף האותיות והמספרים ZR2 ירגש את האנשים הנכונים, ומסמל שזו גרסה משופרת עם מרכב מוגבה ב־5 ס"מ, רוחב סרנים גדול ב־9 ס"מ וצמיגי שטח במידה 265/65-17, כמו גם נעילות דיפרנציאל קדמי ואחורי, פגושים גדולים ובולטים עם זוויות גישה ונטישה גדולות, מצבי נהיגה שונים – לא אקו, גשם או נורמל – אלא מצב 2X4, מצב 4X4 וגם הילוך Low, לצד בולמי זעזועים מקצועיים מבית DSSV של מולטימטיק. עוד ברכב המבחן, כפי שאתם רואים בתמונות, סט מיגונים ממותג ZR2, אם כי אלו דווקא מקומיים ולא מגיעים מארה"ב. היבואן המקומי ממליץ עליהם וגם המחיר שלהם כולל מדרכים, קשת אחורית ומיגון מנוע, נע סביב ה־15,000 ₪. הם מרגישים ונראים מצוין ובשטח חסרונם יכול לגרום לנזק כספי גדול יותר, לכן לא היינו ממליצים לוותר עליהם.

עוד למשמע המילים V6 בנפח 3.6 ליטר עולה חיוך על פנינו; כולנו כבר עמוק בתוך החשמלי וההיברידי ופה זה ההפך, כולל הרעש – סליחה, הצליל – לצד 308 סוסים שמצטרפים וממתיקים עוד יותר את עוגת הלא-פוליטיקלי-קורקט הטעימה הזו. את המנוע הזה אנחנו כבר מכירים ממגוון המנועים הקיימים בדגמי קדילאק, קאמרו וכו'. הכוח עובר ישירות לגלגלים האחוריים דרך גיר אוטומטי עם שמונה הילוכים, או לארבעת הגלגלים דרך תיבת העברה.

כדי להיכנס לרכב צריך לטפס עליו, ומי שצלחו את המשימה יגלו תא נוסעים מהודר למדי, עם הרבה עור ורושם טוב, אבל ימצאו בו רק תזכורת לאבזור המודרני המתקדם ומיטב המערכות. הנוף מלמעלה שונה, חוויה של שלווה וגם כוח, אתם רואים הכל מלמעלה ונהנים משליטה טובה יותר במתרחש על הכביש. לא תמצאו כאן את המילה האחרונה באבזור, יש פה לוח מחוונים פשוט ועליו גם הספרות 140 קמ"ש בקצה הסקאלה, מסך מרכזי גדול (שהיום נחשב קטן) – 8 אינץ' – המתחבר לאנדרואיד או אפל, מערכת BOSE טובה עם שבעה רמקולים, מושבי העור מקדימה שמתכוונים חשמלית, וגם מתחממים, הרבה חיבורי USB גדולים, משטח טעינה אלחוטי, ולמרות היעדרו של המפתח החכם, ניתן להניע את הקולורדו מרחוק דרך שלט.

ויש גם מזגן וחלונות חשמל… כי באמת, לעומת כל רכב רגיל שמגיע עם מערכות הגנה, סטייה מנתיב, שמירת מרחק אדפטיבית וכו', פה אין ולו אחת ממערכות ההגנה האלו מלבד מערכת התרעה 'מובון' שבסיום הנהיגה שואלת האם לא שכחנו את הילדים. אז אם אתם עכשיו מרימים גבה ומצקצקים למשמע המחסור במערכות הבטיחות – חברים, ככה גדלנו, וככה הגענו ליום הזה, עם המון ברזל, ומאסה. את פרסום ציון הבטיחות של רכבים כאלו צריך לפרסם מחוץ לרכב ולא על הפרסומים לפני הרכישה, שכן הם לא מהווים סכנה לנהג אלא לסביבה.

בחלק האחורי התלוננו הנוסעים על צפיפות, במיוחד כאשר יושבים מקדימה שני מבוגרים. לנסות להכניס מאחור שלושה נוסעים בוגרים זה כבר ממש בלתי אפשרי, לא בגלל הגובה, בגלל הקלסטרופוביה. מאחורי הנוסעים יש חלון שנפתח במפתח קטן ומאפשר להציץ לארגז ולמה שזרקנו שם, כי אם תצאו לטיול עם כמה תיקים, סירים, ציידנית ונוסעים מאחור, לא תוכלו לשים את הציוד בתוך הרכב, אלא רק הארגז, ושלא תבינו, זה ארגז גדול יחסית – קרוב למטר וחצי אורך וגם רוחב, אבל בתא הנוסעים, מלבד תא גדול מאוד בין המושבים הקדמיים, אין כמעט תאי אחסון. יש תאים בסיסים מאוד מתחת לספסל האחורי, שם תגלו מטף כיבוי או וו גרירה, אבל מעבר לזה האוטו מרגיש צפוף.

אם הגעתם עד לפה, סימן שיש לכם זיקה לסגמנט הזה. הוא לא דומה לטנדר עבודה, אנחנו לא משווים אותו פה לשום דבר שאתם חושבים שהוא דומה לו – לדוגמא טרייטון או היילקס – כי הוא נכנס לקטגוריה משל עצמו. עלותו כ־350,000 ₪ והוא עושה בערך את מה שהגלדיאטור שבחנו בשנה שעברה עושה – הוא מיוחד, הוא סופר מגניב, דינמי, ספורטיבי ועם המון כיף ופנאי. הוא מאוד נוח בשטח, הוא מגהץ את השבילים הלבנים כאילו עלינו על מסלול מרוצים סלול וחלק, בשטח קשה יותר הוא מעט קופצני, אבל בזכות המתלים המיוחדים שלו בתוספת מערכת מתלי ה-DSSV של מולטימטיק מאחור, הוא עושה את הכל מצוין ולא משנה באיזו זוית או מהירות תבחרו. לקחנו אותו לבולדרים, למעבירי מים, לטיפוס סלעים, להצלבות, לנעילות: פשוט כיף, קל, בלי סיכון, בלי בעיות והצמיגים האלו אוחזים את השטח.

בכביש הוא מרגיש פשוט מצוין. היה שלב בו הרגשנו במהירות של בערך 110 קמ"ש על הכביש שהוא מעט מתנדנד ורועש, אבל עם שינוי לחץ האוויר בצמיגים העסק הסתדר, והנוחות – הן בתא הנוסעים והן בביטחון ובגב – חזרה. לפעמים הרגשנו שאנחנו נכנסים לפניות כל כך מהר שאנחנו בכלל לא נוהגים באוטו גבוה, אלא ברכב ספורטיבי, הוא סיפק פידבק מהגלגלים ומההגה, הוא לא הרגיש לא בטוח, וככל שהמהירות עלתה, פשוט התרגלנו לשיוט המהיר והממכר הזה, גבוה מעל כולם, עם כוח מתפרץ מתי שרק ביקשנו, אמנם כל הכיף הזה עולה בתשלום על בנזין – וזה לא זול בימינו – כ־6 ק"מ עבור ליטר בתנאי מבחן קשים, בשילוב שטח לא פשוט וכביש מרוחק מהעיר, אבל זה רק חלק מהמחיר שתשלמו על תחזוקת רכב גדול שכזה.

זה לא קורה הרבה, אבל היה לנו קשה להיפרד מהרכב בסיום המבחן ולהחזיר אותו לסוכנות, עברו הרבה שנים מאז שהיה למערכת מוטו טנדר שירות, ולא נשקר – כבר פינטזנו על קשירה של טופלברג בארגז… זה קורה לנו לעיתים נדירות עם אופנועים, פרידה קשה, והיו פעמים שלא החזרנו כמסוכם מראש. למרות שלא היו שם חידושים מהשורה הראשונה ולא מערכות בטיחות מתקדמות, תא הנוסעים לא ממש מפנק ומרווח וגם צריכת הדלק משוגעת לתקופה בה אנו חיים (ע"ע – לא שיש לאריק משהו יותר חסכוני בבית) המנוע שלו מצוין, מערכת ההנעה שלו לכל מצביה המגוונים עבדה מעולה, יכולת השטח שלו כמו של רייזר רק בגדול – לעבור כל מכשול, הר, שטח קשה וגיהוץ שבילים בצורה פנומנלית, כשברקע הסאונד של מוזיקת קאנטרי מנגן, ובחזרה על כביש הצפון הוא גם נוסע כמעט כמו מכוניות ספורטיבית, לדעתנו – שווה את המחיר הלא זול שלו.

בנתונים: מהירות מירבית 160 קמ"ש, מוגבלת אלקטרונית, השעון מראה עד 140… וסיפרו לנו שהמחט מגיעה לשם די בקלות. צריכת הדלק המוצהרת 7.2 ק"מ לליטר, אנחנו מדדנו 6 ק"מ לליטר. מה בנוגע למערכות בטיחות? משרד התחבורה מעניק לו ציון 0, ובמהלך המבחן הצצנו ברישיון הרכב ובסעיף של כריות אוויר היה מסומן סימן שאלה, לנו זה היה סמלי למהות של הרכב הזה – אם אתם שואלים שאלות כאלו, כנראה שזה לא האוטו הנכון לכם. במדד זיהום האוויר הוא דווקא מקבל את הציון הגבוה ביותר. ישר לריאות. כוס סודה, אנחנו עוד נתגעגע לרכבים כאלו.