מוטו פוגש: אאורורה אנג'לוצ'י

תמי גורלי | צילום: Angeluss MTA Team, MotoGP.com, Václav Duška Jr

מספר דקות אחרי שהסתיים טקס הפודיום של מרוץ המוטו3 בחרז, שלישיית הרוכבים שהניפו את הגביעים התייצבה למסיבת עיתונאים.
זה הרגע בו האדרנלין יורד והרוכבים מספרים על מה שהתרחש ומעכלים את גודל ההישג. מסיבת העיתונאים מיועדת למדיה, אך נהוג שחברי הקבוצות מתייצבים גם הם להקשיב לדברים שיש לרוכב שלהם לומר – ובעיקר לחגוג את ההצלחה. בחרז זו הייתה מסיבת העיתונאים השנייה ברציפות בה הרוכב של קבוצת Angeluss MTA, איוון אורטולה, יושב במרכז הבמה, המקום השמור למנצחים. אחרי מספר שאלות סטנדרטיות נשאל הרוכב בן ה-19 על ידי אחד מהעיתונאים האם יש לו 'אקסטרה מוטיבציה' כי מנהלת קבוצה אישה ובקבוצה נשים רבות. באנגלית זה היה נשמע גרוע אף יותר, אולי בגלל שהעיתונאי המגיע ממזרח אירופה השתמש במילה 'ליידי' (גברת) במקום אישה. ללא היסוס הרוכב הצעיר השיב "ברור, זה שיש הנהלת קבוצה מצויינת נותן לי עוד מוטיבציה וצוות המכונאים של הקבוצה נהדר, אנחנו כמו משפחה. יש לי את קבוצת החלומות". וכך, בקלאס, באפס מאמץ, אורטולה השתיק את המיזוגניה לצהלות חברות וחברי הקבוצה.
זה היה רגע שבו הובן שמשהו באמת יכול להשתנות, שמשהו כבר משתנה. גם מנהלת הקבוצה השותפה בבעלותה, Aurora Angelucci, החלק של "אנג'לוס" בשם הקבוצה, לא פספסה אותו, "הייתי גאה מאוד מאחר שבסוף השבוע הוכחנו פעם נוספת שנשים יכולות להיות שם, בפאדוק, במוסכים, ואין הבדל מבחינת הקבוצה וגם מבחינת הרוכב – אלא להפך. במרוץ הראשון אולי היה בקרב הרוכבים חשש מהשינוי, אבל אז החשש התמוסס כי האופנועים מהירים והרוכבים רואים שאולי ישנם יתרונות בכך שגם נשים עובדות איתם בקבוצה".

היא רק בת 20, ילידת רומא לאימא העוסקת בתחום השיווק ולאב שהוא איש עסקים. המוטוGP הוא ספורט אהוב על אביה, כך שנחשפה אליו כבר מהילדות, אך לא הפכה לאוהדת עד הנסיעה משפחתית לצפות במרוץ במיזאנו כשהייתה בת 16. "הבחנתי שאין נשים בקבוצות, במוסכים, ותהיתי מדוע אין נשים על המסלול במקצועות טכניים וטכנולוגיים. כבר שם במסלול חשבתי על החברה העתידית שלי. בספטמבר שנה שעברה התחלתי לחפש דרכים להיכנס לעולם הזה ושלחתי הודעות לכל חבר בקבוצה שמצאתי ברשתות החברתיות שעובד בפאדוק. מצאתי את השמות שלהם והתחלתי לשלוח הודעות, חלקם לא ענו, חלקם חסמו אותי". הבעלים של קבוצת MTA, אלסנדרו טונוצ'י, ענה לה. "התחלנו את השותפות הזו כי היה לי רעיון של ווילד קארד שיראה שאנחנו כאן. בחרנו את מריה הררה כרוכבת שלנו, בזכות הניסיון שלה וההכרות עם האליפות, היא הייתה האישה המושלמת בשבילנו. אחרי שהצגנו אותה כרוכבת קיבלתי קו"ח רבים ממכונאיות ומהנדסות תוכנה. הרגשתי שאנחנו משיגים את המטרה, אבל תוך כדי עבודה הבנתי שאין כרגע רוכבות ברמה הנדרשת ואנחנו עדיין לא מוכנים לאליפות העולם, לכן עדכנו את המטרה שלנו ומהשנה אנחנו עובדים על חיזוק הרוכבות כדי שיוכלו להשתלב ולהיות תחרותיות בהמשך באליפות העולם. אחת המטרות שלי היא שיהיו נשים בתפקידים מגוונים בכל הקבוצות בפאדוק, לא רק בקבוצה שלי, ושזו תהיה הנורמה החדשה".

התוכנית הגדולה של אאורורה הייתה להציב יעד של רוכבת אחת תוך שלוש שנים אבל אאורורה התעשתה, "הבנתי מהר מאוד שזה היה אופטימי מדי. הרוכבת הבוגרת ביותר שיש לנו בת 14. החלטנו לא להחתים רוכבת לקבוצה שלנו מאחר שאין רוכבת מוכנה כרגע ואם זו אינה אנה קראסקו, אשר חתומה כבר, או מריה הררה, שהעדיפה להמשיך להתחרות במוטוE, אז זה מוקדם מדי.
כשהתחלתי את הפרויקט סברתי שיש יותר רוכבות בשלות לאליפות העולם. כשהתחלתי האמנתי שהבעיה טמונה בקבוצות שאינן מחתימות רוכבות, אבל הגעתי להבנה שהבעיה מתחילה בקטגוריות הנמוכות. הופתעתי לטובה מהפאדוק, ראיתי שישנם אנשים רבים עם ראש פתוח לקראת השינוי הזה. לכן התחלנו עם הפן הטכני וחיפשנו נשות צוות שיוכלו לעבוד ברמה העולמית". בקבוצת אנג'לוס MTA עובדות שלוש מכונאיות: אנג'לה, אשת הדאטה שגויסה מקבוצת לאופרד, ושתי מכונאיות, טניה ואוקסיה, שהוחתמו ישר אחרי סיום הלימודים. "אנחנו מנסים לעזור להן לצמוח בעולם הזה ולהבין כיצד קבוצה ברמה העולמית עובדת. מהסיבה הזו החלטנו לא להקים קבוצה שכולה נשים אלא לבנות קבוצה מעורבת, ככה יהיה יותר קל עבורן להשתלב בקבוצות אחרות ובכירות יותר ככל שיתקדמו בקריירה. החברה שלי היא חברת ייצוג בבסיסה ורצינו בהתחלה לייצג נשים שונות, למצוא ספונסרים, חוזים וכדומה. ההבנה שהבעיות עמוקות יותר הובילו להקמת קבוצות באליפות איטליה ולשותפות במוטו3.
"יש לנו גם שת"פ עם בית הספר להנדסת מרוצים ETG המחבר ביננו למכונאיות שלמדו או לומדות אצלם ואנחנו עובדים על שיתופי פעולה נוספים עם אוניברסיטאות ובתי ספר מקצועיים כדי לאתר עוד נשות מקצוע. הבעיה היא שמספר הסטודנטיות עדיין נמוך יחסית וחשוב לבחור את הטובות ביותר – וזה לא פשוט לאתר אותן".

צוות קטן במשרדי הסוכנות מסייע לה לפקח על הרוכבות והמכונאיות איתן היא עובדת, יש לה חברת צוות בכל אליפות בה הרוכבות שלה משתתפות כמו באליפות ספרד, אליפות ג'וניורס האיטלקית, אליפות איטליה ומיני מוטו – כי לדבריה, לצערה, היא לא יכולה להיות נוכחת בכולן.

גם התפקיד שלה כמנהלת קבוצת אנג'לוס MTA הוא חלק מהתהליך, "אני גם חלק מהפרויקט", היא אומרת. העבודה בתפקיד חושפת אותה לאינפורמציה שתסייע לה להבין כיצד תוכל לסייע לעוד נשים להשתלב בעולם הזה, והחשיפה שלה מובילה לכך שהיא מקבלת עשרות פניות מנשים צעירות ונערות ששואלות כיצד יוכלו להשתלב בעצמן. היא גם מספרת בגאווה שמספר הפניות אליה זינק בשבועות האחרונים בזכות שלושה ניצחונות – שניים במוטו3 עם אורטולה ואחד במיניGP בספרד עם רוכבת בשם אלכסנדרה.

"לעמוד על הפודיום ולייצג את הקבוצה היא תחושה בלתי ניתנת לתיאור, אבל זה לא רק הניצחון, זו הייתה הדרך להפגין את העבודה שאנחנו עושים כקבוצה וכחברה. כרגע, בימים אלו, אנחנו יוצרים את השינוי ומרגישים אותו קורה. זו ההזדמנות שלנו להראות לא רק לחברי הקבוצה שלנו, אלא גם לשאר הקבוצות, לפאדוק ומחוץ לו, שיש שינוי בענף ואין בעיה בשילובן של נשים. אנחנו ממשיכים להתקדם ויש לנו משתתפות באליפויות שונות בתחילת הקיץ ואני כבר לא יכולה לחכות ולראות מה יקרה. יש לנו רוכבות ויש לנו נשות מקצוע בתפקידים מגוונים באליפויות שונות ואני מקווה שנמשיך להפגין צמיחה".

היא לא מתביישת לשאול שאלות, לפנות ולבקש עזרה. היא אפילו הצליחה לגייס את מידורי מוריוואקי שתהיה לה למנטורית,המסייעת לה לבנות את תוכנית העבודה, לחדד את הרעיונות וגם תומכת בה פסיכולוגית עם כניסתה לעולם התחרותי. "אני לא מחפשת הנחות, אף אישה לא מחפשת הנחות, ואני מבינה שזה לא הולך להיות פשוט, כי אם זה היה פשוט, לא היה צורך באנג'לוס – כי מישהו היה עושה את זה קודם. באופן כללי אני סבורה שנשים צריכות להראות ידע ולהוכיח עצמן יותר מהקולגות הגברים שלהן", היא אומרת, וכשנשאלת בכל זאת מה ההבדל בין חברות הקבוצה לחברי הקבוצה היא אומרת, "הייתי חלק מהקבוצה הזו גם בעונה הקודמת, אז ראיתי כיצד היא מתפקדת עם צוות על טהרת הגברים או מעורב. הדבר הראשון ששמתי לב זה שהגברים רגועים, אך לפעמים רגועים מדי, הנשים שמות לב לפרטים הקטנים, הן שמות לב לכל מה שקורה מסביב. גם התחושה כאשר נכנסים למוסך, התחושה שונה, יותר מקבלת פנים. לנשים וגברים דרך עבודה שונה, לשני המינים ישנה היכולת והרמה, אבל השילוב מאפשר לקבוצה ליהנות מכל העולמות".

למרות שהיא צעירה בפאדוק המוטוGP היא ביססה כבר את מעמדה בקרב הנשים האחרות העובדות באליפות העולם. היא יזמה מתחילת העונה כבר שני ערבי נטוורקינג ליותר ממאה חברות בקבוצת הוואטסאפ של האליפות.
"הנשים בפאדוק חוות את ההצלחה שלנו לעומק, יותר מנשים מחוץ לפאדוק, כי הן החלו את הדרך הזו לפנינו וחוו כבר את הקשיים בהגעה ליעד, אני חושבת שהן חושבות עד כמה פרויקט כזה היה עוזר להן".

כמו רבות לפניה אאורורה מנסה לפצח קודם כל מה הבעיה ומדוע אין כמעט מתחרות, "אם מכל 1,000 רוכבים שמתחילים אחד מגיע בסוף לאליפות העולם, די ברור שעם הרבה פחות נשים שמתחילות יהיה יותר קשה להגיע ליעד. בנוסף קיים קושי רב יותר למצוא נותני חסות, כי לא רבים מאמינים שנשים יכולות להתחרות במוטוGP, לפעמים לא המשפחות שלהן ולא נותני החסויות. אם עומדת בפניהם הבחירה אם לתמוך ברוכב או רוכבת, הם יבחרו ברוכב".
"זה מעגל – אם לא מסייעים לנשים להגיע לרמה עולמית, אין נראות ואז אין סיוע מנותני החסות. אנחנו מנסים לעזור לרוכבות, הקמנו את הפרויקט הזה כדי לסייע לילדות ונערות למצוא שותפים ואנחנו משתמשים בכלים שיש לנו ברמה העולמית לסייע להן באליפויות הצעירות כי נותני החסויות מתעניינים יותר ברמה העולמית".

גם היא הופתעה לשמוע על התוכנית של הפדרציה העולמית ודורנה להקים אליפות עולם לנשים תחת הסופרבייק, בה החל מעונת 2024 יתחרו נשים על אופנועי 600 סמ"ק. "אני שמחה כי משהו קורה ומתרחש בפדרציה העולמית ובדורנה, כי הם שמים לב לנשים בענף, אבל לא זה הרעיון שלנו כאשר זה נוגע להכלה, אנחנו נמשיך לעבוד באותו האופן בו אנחנו עובדים כיום. נמשיך לעבוד כדי שיהיו רוכבים ורוכבות באותה הקטגוריה ובאותה הקבוצה. הדגמנו שנשים וגברים שמשתפים פעולה ועובדים יחד עושים עבודה טובה".

"יש את אליפות הנשים באירופה (WEC) אבל ניתן לראות שזו אליפות שאיננה כרגע חלק ממסלול הצמיחה וההתפתחות ברמה העולמית. זו אליפות שאפשר לראות שנשים המתחרות בה ומסיימות במיקומים הראשון והשני – מסיימות במרוצים באותה הקטגוריה, אך עם הגברים, במקום האחרון. כאשר מתחרים באליפות עולמית חשוב שיהיה צריך להשתפר כדי לענות על הדרישות ולהשתוות לרמה הגבוהה של המשתתפים בה, אך כאשר מתחרים באליפות שהוקמה במיוחד – נשארים באותה הרמה, כי אין צורך להשתפר ולגדול ולכן גם לא מגיעים לאליפויות הבכירות".

למרות זאת היא לא סוגרת את הדלת, "אנחנו צריכים לראות כיצד תראה האליפות הזו וכרגע לנו נראה נכון יותר לשלב את הרוכבות שלנו להתחרות באליפויות הרגילות מול ועם רוכבים. כרגע אני לא ממליצה על זה, אבל עלינו להתאזר בסבלנות. אנחנו מנסים לבנות נתיב עבור הרוכבות, הבחנו שזה פחות החיסרון הפיזי, זה יותר ההכנה והכלים, לכן אם משקיעים בהכנה ובדרך הנכונה שתסייע להגיע לרמה העולמית, הרוכבות לבטח יגשימו את המטרה, כי הבעיה היא שאין השקעה משאבית וכללית ברוכבות. יש לנו רוכבת שמתחרה באליפות איטליה והיא על המסלול רק בששת המרוצים של העונה ומעבר לכך מתקשה להתאמן על המסלול בגלל העלויות, זה בלתי אפשרי להגיע כך להישגים. עלינו להמתין לראות כיצד האליפות הזו תתפתח", היא מדגישה פעם נוספת.

אאורורה מקווה שבעוד עשר שנים היא תהיה במוטוGP, "לא אני אלא אחת מהרוכבות שאנהל, בתקווה קבוצה של שתי רוכבות", היא גם מקווה שיש לה את הסבלנות הנדרשת. "אני לא יודעת… כשהתחלתי אהבתי את הספורט וחשבתי שיהיה נחמד לעבוד בו. מאז שהתחלתי לפתח את הפרוייקט נשים רבות פונות אלי אז בכל פעם שאני נתקלת בקושי, אני מקבלת עידוד רק מהמחשבה על כך שאני מהווה השראה ועזרה עבור אחרות. זו משימה גדולה ואני נרגשת, חוששת, הכל יחד. אני מאושרת ואני בטוחה שנעשה צעד גדול קדימה. נצטרך לעבוד קשה – אבל אני בטוחה שנצליח".

כשאני אומרת לה שאני מאוד סקרנית לראות לאן כל זה יוביל, אנג'לוצ'י עונה: "גם אני, אבל אני חושבת שאנחנו מסוגלות לעשות את זה, אני לא יודעת לכמה זמן נזדקק, אבל בטוח נצליח!".