מוטו פוגש: לואיג'י דלאנייה - המנוע האנושי

תמי גורלי | צילום: Ducati Motor Holding S.p.A, גונטר ויסינגר.

לואיג'י, או ג'יג'י כפי שכולם מכנים אותו, תמיד חלם לעבוד בתחום המרוצים. הוא סיים את תואר הנדסת המכונות באוניברסיטת Padua עם תזה בנושא שלדת מונוקוק מקרבון. כמעט ישירות מספסל הלימודים הוא עובר למפעל של אפריליה ומשתלט על פיתוח המנועים של היצרן מנואלה. במשך יותר משני עשורים הוא מוביל את אפריליה לזכיה בתארי אליפויות בסופרבייק ובקטגוריות ה־125 וה־250 סמ"ק במוטוGP עם רוכבים כמו ולנטינו רוסי, חורחה לורנסו, אלוורו באוטיסטה, מלאנדרי, פוג'יאלי ומקס ביאג'י כמובן.
ואז דלאנייה הפתיע את עולם הספורט המוטורי כאשר הסכים להצעה מהיצרן המתחרה דוקאטי. מסיום לימודיו עבד רק עבור אפריליה, למעט זמן קצר מאוד ב־2005 בו עבד עבור דרבי. לקראת עונת 2014 דלאנייה היה בדרכו לנסות לעשות מהפך, כפי שעשה באפריליה, רק שהפעם עבור המפעל בבולוניה.

ג'יג'י נחשב אגדה, קוסם, מוח, ובדוקאטי הייתה התרגשות גדולה מבואו של מי שעשה בהמשך שינויים רדיקליים במחלקת המרוצים. דוקאטי היו במשבר גדול שהחל כבר בעונת 2008 בעקבות שינויים טכנולוגיים באופנועי המוטוGP. שיאו של המשבר היה הכישלון דווקא עם אחד מהרוכבים הגדולים אי פעם, ולנטינו רוסי. דוקאטי ידעו שבכדי לחזור ולנצח, החלפת רוכבים לא תהיה שינוי מספק הפעם. דלאנייה לא רק הוביל לפיתוחים טכנולוגיים באופנועי המרוץ של היצרן בתחום השלדות, המנועים וחידושים בתחום האווירודינמיקה ומנגנוני הזינוק (אשר שינו לחלוטין את הענף בעידן המודרני), הוא עשה גם שינויים בצורת העבודה. הוא מוביל מהלך בו שיתוף הפעולה בין הקבוצות במסלול, הפיתוח והמפעל מתהדק וזרימת האינפורמציה מייעלת את עבודת המהנדסים, הקבוצה והרוכבים. דוקאטי בניצוחו של ג'יג'י היתה ליצרן הראשון שבמקביל לקבוצה, אשר רואה את נתוני האופנועים במסלול, גם במפעל בבולוניה נאספת האינפורמציה. מהלך שאפשר להשוואת נתונים באופן מיידי בין כל רוכבי היצרן באליפות, ניתוח מעמיק יותר של נתוני כל רוכב – ובכך לתת מענה ולפתור בעיות בזמן קצר. לדבריו, ג'יג'י גם עשה זאת כמעט מבלי לגעת במצבת כח האדם.

הוא אינו רק קוסם, יש בו קסם. האיש ארוך הקומה עם הבלורית הלבנה והזקן הצרפתי המחודד שופע כריזמה. הוא בולט בשטח גם כאשר הוא עומד, רוכן או מתכופף כדי להקשיב. הוא מסתובב ללא מניירות של בוס בפאדוק, הוא מתקשר בעצמו לדבר עם רוכבים, כולל לדרוש בשלום רוכבים שעברו התרסקות קשה אפילו שמעולם לא רכבו עבורו. ג'יג'י נותן הרגשה לכל מי שנמצא מולו שהוא מרכז העולם. כך אפשר לשמוע את מנכ"ל דוקאטי קורסה, אשר חתום עד היום על 25 תארי אליפויות רוכבים וכמעט 40 אליפויות קבוצה ויצרן, צוהל בחיוך גדול, בחיבוק וקריאה "חברה שלי" לעיתונאית מישראל הקטנה.

וכך בין מסלולי הסקי במדונה די קמפיליו, במהלך השקת עונת 2023 ואחרי ההישג המקצועי הגדול ביותר שלו, ג'יג'י עם כוס פרסקו ביד, לבוש בחליפת סקי מתיישב לראיון – לא לפני שהוא מהנדס גם את המיקום בשמש ליד המדורה.

חיכיתי לראיון הזה די הרבה זמן והיה לי ברור וגם לו שלא אתמקד בפן הטכנולוגי אשר רוב הריאיונות שהוא מעניק סובבים סביבו. אלא ריאיון על המנוע האנושי של דוקאטי, ג'יג'י האדם והמנהל. "אוקיי, אז אני מקליטה עכשיו, אז אם יש משהו שאתה מתחרט אחר כך בגלל זה", אני אומרת ומצביעה לכיוון הפרסקו, "תודיע לי", הוא פורץ בצחוק ומוסיף "תתחילי, חברתי", לפני שמשיב על השאלות כמו מהנדס.

אני תוהה עד כמה היה קשה לך עד השנה כי כאשר עברת מאפריליה לדוקאטי, אפשר להגיד שהיית ילד הזהב שגויס להציל אותם וזה לקח זמן. אז כמה קשה היה לך גם באופן אישי?
"ברור שזה לא קל לפני שמגיעים לתוצאה אליה שואפים, אבל בכל מקרה הביצועים של דוקאטי השתפרו מאוד כבר החל מעונות 2015, 2016 ובעיקר החל מעונת 2017 נלחמנו על תוצאות טובות כל עונה. אני חושב שבשביל המותג הדבר החשוב ביותר הוא להיות תחרותי באליפות בכלל, ובמרוצי האליפות בפרט עבור כל העובדים ועבורי. עבור האנשים המעורבים בפרויקט הדבר החשוב ביותר הוא להשיג את התוצאה האמיתית, האליפות, אליפות הרוכבים, אבל עשינו את העבודה שלנו גם בעונות הקודמות לא רק ב־2022".

אנחנו יודעים איך הרוכבים מגיבים לזה שהם לא זוכים באליפות אבל איך מישהו שהוא לא הרוכב מרגיש?
"עבור כולם, עבור אנשים כמוני, אם לא מצליחים להשיג את המטרה ולהגיע לתוצאה האמיתית, אדם שכמותי לא יכול להיות מאושר. אם מסיימים במקום השני, שלישי או רביעי אין הבדל, המקום היחיד בראש שלי הוא הראשון, כי אני כזה. ואם אני יכול להוסיף משהו, הכי הרבה צרות שהיו לי הן דווקא תוצאות הסופרבייק, כי לדוקאטי יש תוצאות ממש טובות באליפות ההיא ועברו כבר הרבה שנים (*מאז האליפות הקודמת) וזה לקח יותר מדי זמן להגיע למטרה שם, זה בטוח".

מי יותר תחרותי, הרוכבים או אתה?
"כל האנשים המעורבים בפרויקט באמת תחרותיים ורוצים להגיע למקום היחיד שאנחנו צריכים להיות בו".

אתה רוכב?
"אני תייר על האופנוע. אני אוהב לרכוב על אופנוע עם אשתי. עשינו טיולים ביוון, בסיציליה, סרדיניה וקורסיקה. מכרתי את האופנוע כשהבת הראשונה שלי נולדה כי האופנוע הוא לא צעצוע משפחתי. אבל כאשר הילדים יגדלו אני אחזור לזה ואבלה הרבה זמן עם אשתי כי אנחנו אוהבים לרכוב. אבל כתיירים, לא כמו רוכבים אמיתיים".

"רוכבים אמיתיים" – אנחנו שומעים הרבה אנשי פאדוק שאומרים "כרוכב לשעבר" – האם בעמדה שלך כשאתה יושב ומדבר עם הרוכבים אתה מרגיש שאתה מבין אותם, מזדהה איתם?
"אני מנסה להבין מה הרוכבים רוצים בכל פעם, גם אם הרוכבים לפעמים לא יכולים להסביר בצורה ברורה ומספקת את כל המידע הדרוש כדי לפתור את הבעיה שיש להם. אבל אם לרוכב יש בעיה, אנחנו, לא רק אני אלא כל אנשי דוקאטי, מנסים להבין אותו. אנחנו צוות!".

בגלל שיש לצידך את דוידה ופאולו, לזה אתה מתכוון?
"כן, אך לא רק הם, בטוח שהם עשו עבודה טובה ובתקווה ימשיכו לעשות עבודה טובה בעתיד, אלא גם חברים אחרים בצוות כמו גבאריני (*כריסטיאן, ראש הצוות של פקו), דני (*דניאל רומניולי, ראש הצוות של חורחה מרטין), החבר'ה האלקטרוניים של פקו. אנשים רבים מנסים להבין את הרוכבים. כל הטכנאים מנסים להבין את הרוכב, אבל אם הרוכב טועה או מנסה להגיד משהו שאינו נכון ואנחנו יודעים שזה שגוי, ברור שאנחנו לא הולכים אחריו, אנחנו חייבים… יש לנו את הנתונים המאפשרים לנו לשפר את הביצועים ולכן עלינו להתמודד עם המציאות ולא לעשות דברים מוזרים".

אבל האם אתה מנסה לפעמים להקשיב להם כי אולי… זו באמת הדרך הנכונה?
"כמובן, באמת ולא בשביל לסתום להם את הפה, אבל אנחנו מתדיינים על מה אנחנו צריכים לשפר. זו המטרה, זו המטרה שלי וזו גם המטרה של הרוכב, אז הם צריכים להגיד לי מה הם חושבים ואני צריך להגיד להם מה אני חושב, אנחנו צריכים לתקשר".

האם אתה חושב שחלק מההצלחה הוא בגלל שאתה בוס טוב?
"עם יד על הלב, אני לא יודע".

מבחוץ זה נראה כאילו אתה בוס טוב, אתה מסוגל לבחור את האנשים הנכונים, להפיק את המיטב מאנשים, להאציל סמכויות, האם אתה "קונטרול פריק"?
"אם אני מרגיש שאני צריך להשתלט – אז אני צריך לקחת שליטה. אם אני סומך ויש לי אמון אמיתי באנשים, כמובן שאין לי צורך לשלוט. אני מאפשר לצוות לעשות את העבודה שלהם… אולי, משהו שאני תמיד אומר לאנשים תחתי, זה שעדיף להגיד דבר פעמיים במקום לא להגיד בכלל. אני מעדיף שאנשי הצוות יבינו מה אני חושב. תלוי בתחושה. זה… האם הייתי ברור?"

כן. בנוסף לזה, אמרת בסוף העונה שעברה שרוב העובדים נותרו כמו לפני שאתה הצטרפת לדוקאטי. אז אני שואלת שנית, האם אתה חושב שחלק מן ההצלחה נובעת מכך שאתה בוס טוב?
"הא-הא! אני חושב שאני יכול לנהל די טוב את כח האדם".

לא כמו מהנדסים רבים – אתה ייחודי במובן שיש לך מוח של מהנדס אבל גם רגיש, אתה מסכים?
"בכנות – זה יכולה להיות הסיבה בגללה אני חושב שאני יותר מארגן מאשר טכנאי".

אבל הצלחת לעשות הרבה שינויים במפעלים בהם עבדת
"זה תלוי רבות בארגון שאתה חלק ממנו. לאדם יש רק מוח אחד, אם משתמשים ב־100 המוחות שיש בצוות, מקבלים עוד רעיונות ועזרה".

האם זה מפתה פשוט להסתכל על המספרים ולומר – המספרים תמיד צודקים?
"אני מהנדס, אז המספרים בשבילי ממש חשובים, אבל לפעמים גם ההרגשה חשובה – ולפעמים ההרגשה והמספרים לא מכוונים לאותו כיוון…"

אז האם אתה מצליח לשלוט בדחף להסתכל רק על מספרים? היה רוכב שאמר שהוא מרגיש שאתה לא מקשיב לו מספיק
"התחושה שלי היא שאין לי הרבה אנשים שהם יריבים, יש לי יחסים טובים עם הרבה רוכבים החל מלפני 30 שנה ולפעמים גם עם רוכבים הנחשבים קשים, כמו מקס ביאג'י או חורחה (*לורנסו), והאמת – ההרגשה, התחושה, שלי כשאני מדבר איתם עכשיו היא שהם בטחו במה שעשיתי, ונכון שהיו לנו בעיות מדי פעם – אבל זה נורמלי כחלק מתהליך עבודה סטנדרטי בין אנשים. וזה רק רוכב אחד".

האם זה מתסכל לראות רוכב שאתה נותן לו את הכלים אבל הוא לא עומד בציפיות? אתה מתעצבן? מה אתה מרגיש?
"אני מרגיש שלפעמים יש צורך לשנות את המציאות לא רק עבורי אלא עבור כולם ועבור הרוכב. בסופו של דבר אם אין תוצאות מספקות אני חושב שמשהו צריך להשתנות. זה כך לא רק עבורי ועבור דוקאטי, זה כך גם עבור כל קבוצה אחרת – והם יגידו בדיוק את אותו הדבר".

מה אתה מחפש ברוכב, מה הוא צריך להיות?
"הרוכב צריך להיות בעל המאפיינים כדי לזכות באליפות, הוא צריך להיות מהיר, הוא צריך להיות חכם, הוא צריך להיות מסוגל להתנהל בתוך הספורט, הוא צריך לקחת סיכונים, אבל לא יותר מדי".

האם הוא צריך להיות בעל כריזמה?
"בהחלט, לרוכבים, לאלופים האמיתיים, יש כריזמה. לפעמים הרוכבים טועים לחשוב שהאנשים העובדים עבורם, הם רק הצד שלהם במוסך הקבוצה, אבל זה לא נכון. הרוכב הוא אחד מ־100 עובדי חברת המרוצים של דוקאטי (*דוקאטי קורסה) והם הצוות שלו. הוא צריך להניע את כולם, לא רק את הצוות שלו בן שבעת האנשים".

חשוב גם שהוא יהיה נחמד, שמח… בוא נאמר חיובי?
"הוא חייב להיות חיובי, בטח. כי אנשים צריכים חיוביות. מוטיבציה חיובית. בסופו של יום הדבר החשוב ביותר הוא שהמון אנשים עובדים הרבה וקשה מאוד עבור הרוכב".

האם היה רוכב שהיה קשה לעבוד עבורו?
"לא… אני תמיד מנסה לתת לכל הרוכבים את הפתרון הטוב ביותר ואת האמצעים הטובים ביותר. התסכול מגיע אם כושלים בלהשיג את המטרה שמציבים בראש".

עברו 10 שנים מאז שעברת לדוקאטי…
"זו השנה העשירית".

אתה דוקאטיסט עכשיו?
"בהחלט!"

כמה זמן לקח לך להפוך לדוקאטיסט אמיתי?
"אני חושב שבשנה הראשונה הייתי צריך להבין את אנשי דוקאטי, את העולם של דוקאטי כי זה יצרן שונה מכל שאר היצרנים אבל החל מהעונה השנייה הפכתי לדוקאטיסט אמיתי".

ממה שאני שומעת יש רוכבים שאתה מתעקש שירכבו עבורכם, תקן אותי אם אני טועה, זרקו, חורחה…
"גם אנאה ופקו".

מה יש בהם?
"סיבות שונות, מבחינים בזה מההתחלה… אני בדרך כלל צופה ברוכבים בקטגוריית המוטו3. אם יש לי תחושה טובה אני מתחיל לעקוב. אנאה עשה במוטו3 כמה מרוצים פנטסטיים וכך גם פקו עם מהינדרה – והם לא היו האופנועים הכי טובים על הגריד והוא ניסה וניסה. הוא לא חיפש תירוץ לכך שלא הביא את התוצאות. הוא פשוט ניסה לעשות כמיטב יכולתו. זה אחד הדברים הכי חשובים ברוכב".

עכשיו כשאתה מסתכל על המוטו3, אחרי מי אתה עוקב? זה סוד?
"סוד…"

איזן?
"אין ספק שהוא אחד הטובים, הוא עשה כמה דברים בקטגוריית המוטו3 שהם לא פחות ממדהימים, מדהימים! ובטוח יש לו את הכישרון".

אתה מסתכל על עוד רוכבים?
"מישהו נוסף, אבל נשמור את זה אצלנו לעת עתה".

האם אתה מספר לשאר הצוות למי שמת לב?
"הרוכבים הם נושא לדיון פנימי עם דוידה, פאולו וחברים נוספים בקבוצה".

אנחנו רואים אותך במוסך במהלך מרוצים, יושב על הכיסא שלך. על מה אתה חושב?
"זה תלוי בבעיות מהן אנחנו סובלים במהלך סוף השבוע, כי בסופ"ש תמיד יש לנו בעיות כמו בעיה במנוע, לפעמים גם בעיות קטנות שיכולות להשבית את האופנוע, אז אני דואג, אני תמיד חושב על בעיות אז זה לא קל עבורי".

חושב על בעיות או חושב כבר איך לפתור אותן?
"במהלך המרוץ כבר אי אפשר לפתור דבר, זה פשוט מאוחר מדי. אנחנו מנסים לחשוב על הבעיה לפני המרוץ, כשמתייצבים למרוץ אז מבינים אם הצלחנו לתקן את הבעיה, זו כבר המציאות".

האם אתה כועס כאשר רוכבים עושים טעויות?
"לא. כולם עושים טעויות, העבודה של הרוכב ממש קשה. אם הרוכב ימשיך לעשות את אותה הטעות זה יהפוך לבעיה אבל צריך לקבל את זה שעושים טעויות לפעמים".

יש לך שמונה רוכבים עכשיו, האם אתה מרוצה מכולם?
"כן".

האם אתה חושב שכולם יישארו עם דוקאטי בעתיד? בעונות האחרונות רוב הרוכבים קיבלו חוזה לשנה אחת, זה יכול לשחק עם המוח שלהם. ג'ק מילר למשל אמר שזה חלק מהבעיה שהייתה לו. למה החלטת ללכת בדרך הזו?
"בגלל שאני חושב שג'ק היה צריך להראות לנו משהו יותר ממה שהראה, המציאות היא שהוא עשה עבודה ממש טובה אבל היה צריך לעשות יותר מזה. אלו העובדות. אני אוהב את ג'ק, אני מחשיב אותו כחבר שלי אבל הייתי צריך לקחת את ההחלטה הזו".

יש אנשים שמונעים מחוזה לשנה אחת אבל יש אנשים שצריכים את האמון בחוזה לשנתיים, האם זה רק עניין של סוכן טוב?
"כן, זה נכון שישנם רוכבים שצריכים את האמון וחלק לא, אבל… לדעתנו ג'ק היה צריך לספק עוד קצת כדי לקבל חוזה לשנתיים, זו האמת".

זעזעת קצת את העולם של פקו בהחלפת בן קבוצתו, אתה רואה בזה מוטיבציה? כי זה מצב מאוד עדין במוסך ודברים ממש עלולים להשתבש.
"הייתי צריך שני רוכבים ממש טובים. ככה זה וזו הפילוסופיה שלנו. עשינו משהו אחר בעבר וזה פשוט לא עבד למשל דוביציוזו ופטרוצ'י".

איך אתה רואה את הרוכבים? בתור הילדים שלך?
"הם לא הילדים שלי, הם הפרטנרים העיקריים שלי".

אז הם שווים לך?
"זה תלוי בניסיון שלהם. הם הפרטנרים שלי והם האנשים שאנחנו צריכים כדי להציג את כל העבודה שאנחנו עושים בדוקאטי קורסה. הם חשובים וזה על הכתפיים שלהם ובגלל זה אמרתי שזו (*תפקיד הרוכב) עבודה לא קלה".

איך הופכים את העבודה שלהם לקלה יותר? האם אתה מחמיא להם למשל?
"ישנם רוכבים שזקוקים למחמאות ויש כאלה שלא. כולם, כולנו, צריכים מילה טובה – אבל כל רוכב צריך משהו אחר".

פקו נראה לי מאוד רגיש
"כן, גם אנאה".

אתה דואג להם לפעמים?
"כן".

אתה מפחד בשבילם לפעמים?
"כן, בטח".

האם אתה עדיין מופתע מהם לפעמים?
"בהחלט".

מה הדהים אותך בשנה שעברה?
"הרבה דברים! למשל מרוץ סילברסטון, מכיוון שלא ציפיתי שפקו יוכל לנצח את המרוץ הזה. כך גם בפיליפ איילנד, גם במלזיה וגם במיזאנו. ישנם הרבה רגעים שעדיין מדהימים אותי".

האם היה מהלך ספציפי?
"אההה… הקרב של פקו ואנאה. היה לי קשה, ממש קשה. זו הייתה סיטואציה ממש מורכבת אבל בסופו של דבר אני חושב שאנחנו – לא אני, אנחנו – התמודדנו עם המצב בצורה טובה".

הייתה הרבה ביקורת
"כולם, אבל כולם, יכולים להתלונן אם אני עושה משהו או אם אני עושה את ההיפך".

דיברת על בחירה באבולוציה על פני מהפכה בעיצוב האופנוע לקראת עונת 2023. אמרת שזה גם בגלל ההצלחה של אנאה בעונה הקודמת, אבל האם זה גם בגלל שפקו לא אוהב יותר מדי שינויים ומעדיף להתחיל לעבוד?
"זה נורמלי".

האם זה מתסכל?
"לא, אני צריך לעזור לרוכבים, זה היעד שלי".

האם אתה אוהב את האופנוע?
"כן, בטח. זה התוצר של כל העבודה שלנו".

אתה לא סקרן לרכוב עליו פעם אחת?
"לא, כי אני בטוח שאני לא יכול לקחת אותו עד הקצה אז אני בטוח שזה לא… זה לא משהו שאני צריך".

יש רוכב שהיית רוצה שהיית רוצה לעבוד איתו ולא עבדת?
"לא".

האם יש רוכבים שבחרתם והתחרטת על כך לאחר מכן?
"לא, למדתי משהו מכל אחד מהרוכבים".

כמה אתה עייף אחרי שסוף השבוע נגמר?
"די הרבה…, אבל אני מצליח לישון טוב גם בסופ"ש עמוס".

העונה אתה שוב הולך להיות ממש עסוק, עם שמונה אופנועים על הגריד. האם תהיה שמח להמשיך לעבוד עם שמונה או אולי מעדיף לחזור לשישה?
"אני ממש מרוצה משמונה אופנועים על הגריד אבל בוודאות אי אפשר להמשיך עם שמונה אופנועים לאורך זמן".

אתה חושב שתוכלו לחגוג בדוקאטי ניצחון כפול גם העונה?
"אני לא יודע, זה תלוי, ישנם הרבה גורמים".

אני אשאל שוב אם אפשר – אתה אף פעם לא מתוסכל מהרוכבים?
"בסוף אני זה שבוחר את הרוכבים…".