מוטו פוגש: ‏נשיא ה־FIM ג'ורג' וייגאס

תמי גורלי | צילומים: FIM, Lukasz Swiderek, good-shoot.com, Patrice Moullet.

‏בהסתכלות לאחור מה היו האתגרים וההפתעות גדולות עם כניסתך לתפקיד?

‏‏הדבר הראשון היה לראות ולהבין מה לא נעשה ב־20 השנים האחרונות. בשלב הראשון, מאחר שרציתי ליצור תחילה את השינויים, בחרתי לכהן גם בתפקיד של הנשיא וגם של המנכ״ל ‏ורק אחר כך לבחור מנכ״ל שיעבוד יחד איתי. האתגר הראשון היה לשנות לחלוטין את הסטרוקטורה השולטת. אבל לשנות את המבנה לא היה בראש סדר העדיפויות, לצד העבודה השוטפת, אלא לשנות את האווירה ולייצור כזו שבה אנשים יהנו לעבוד – מה שלא היה המקרה לפני כן. ‏המטרה שלי היתה ליצור מוטיבציה, לעודד את העובדים שלנו ואת כל חברי הוועדות וכל המתנדבים מסביב לעולם.

בשנה השנייה לכהונה פרצה מגפת הקורונה ‏ולכן השנה השלישית הייתה התמודדות מול הווירוס, ההשפעות שלו ולוודא שכל אליפויות העולם מתקיימות למרות העובדה שלא היו לנו צופים ומאחר וחלק ממקדמי הענפים ביקשו לא לשלם, מכיוון שאפילו הם לא ידעו מהיכן יביאו את הכסף, הכנסות ונותני חסויות. זה היה שילוב של ‏קיצוץ וצמצום התקציב תוך המשך הענקת ‏סבסוד ‏לפדרציות העולמיות, אשר חלקן פסקו לחלוטין מפעילות וחלקן יכלו להמשיך בפעילות חלקית. הפעלנו את מערך הביטוח שלנו מסביב לעולם, שתפקד מצוין. ‏השנה השלישית הייתה תחת ניסיון החזרה לשגרה, כאשר בחלק מהענפים ראינו אוהדים חוזרים אל היציעים ולכן נקטנו באותן שיטות ההבראה בכל האליפויות השונות. ואז בשנה הרביעית, כשחשבתי שהכל יהיה יפה ופורח, נפתחה המלחמה באוקראינה ‏בחודש אפריל. השפעת המלחמה באופן ישיר הייתה עצירת כל הפעילות ברוסיה והשעיית כל המתחרים הרשמיים בעלי לאום רוסי. ההשפעה העקיפה הייתה האינפלציה, האויב השקט הגדול ביותר שאנחנו יכולים לסבול ממנו, כי זהו המס שכולנו משלמים עליו‏. הפקת מרוצים – במיוחד המרוחקים מאירופה – הפכה לסיוט גדול מבחינה לוגיסטית, כי העלות קפצה באופן דרמטי. היו קשיים, אבל היו לנו גם הרבה מאוד ניצחונות. כמו מוזיאון היסטוריית הספורט המוטורי שיפתח, במקום מבנה של ה־FIM, במהלך שנת 2024, השנה בה ‏הפדרציה העולמית תחגוג 120 שנים ‏להיווסדה. הפדרציה היא מוסד שעלינו לטפל בו יפה ואנחנו צריכים לנהוג ולוודא שהיא נשארת מודרנית ועכשווית.

האם נמשיך לראות את השפעות נגיף הקורונה על הפדרציה העולמית והספורט המוטורי באופן כללי?

לא, אנחנו בסדר. בעקבות המגיפה הייתה לנו הכנסה הרבה יותר נמוכה אבל גם ההוצאות היו הרבה יותר נמוכות בעונות 2020 ו־2021, אבל 2022 כבר הייתה שנה רגילה ‏ואני צופה שיהיה כך גם ב־2023. מאז 2018 התקציב של הפדרציה העולמית טיפס ב־50%, אז אם מתעלמים מהשנתיים באמצע, בהן ברור שהתקציב נפגע, אנחנו ממשיכים בגידול ובצמיחה. ‏

ה־FIM משתפת פעולה עם פדרציות עולמיות אחרות ה־UMA (תעופה), FAI (ענפי המים) וה־FIA כמובן. ‏איך מאזנים בין הפוליטיקה והספורט?

‏אני אתן לך תשובה מאוד פוליטיקלי קורקט, ‏יש לנו שלושה עמודי יסוד: האחד והחשוב ביותר הוא הספורט, התחום שבו רוב העובדים מעורבים ופעילים וזה כמובן תחום שמקבל יותר חשיפה ותקשורת. עמוד יסוד שני שצמח מאוד זה כל נושא התיירות. השקנו כרטיס נאמנות הכולל גם ביטוח עבור אופנועים ‏ואנחנו עורכים יותר ויותר אירועים והתכנסויות, כי אנשים אוהבים לבלות ולרכוב יחד על אופנועים. ועמוד היסוד השלישי הוא נושא הניידות. ‏יש לנו נציגים בבריסל, בניו-יורק ובאו"ם על מנת לסייע לרשויות לקבל את ההחלטות הנכונות בכל מה שנוגע לרשיונות נהיגה והיחס לדו-גלגלי. זהו החלק הנסתר של הפדרציה העולמית, ‏אך זה נדבך בו אנחנו משקיעים הרבה מאוד מהכוחות שלנו כדי שנוכל להבטיח שהענף הדו-גלגלי אינו בסכנה. כאשר מדברים על פוליטיקה זו המדיניות ואני כנשיא ומועמד עובד על פי החוקים הפנימיים בתקשורת עם כל הפדרציות בעולם, כי הם בעצם בעלי המניות שלי. הכנס השנתי ‏זו ההזדמנות שלי ושל כל מועצת המנהלים להציג בפני בעלי המניות את החברה, את מה שעשינו עם הכסף שקיבלנו מהם, כי הכסף לא שייך לנו‏. אנחנו מדברים כמובן עם אנשים בהנהגה של המדינות השונות, אבל זה הכי הרבה פוליטיקה שאנחנו עוסקים בה, אין לנו מה להסתיר.

‏חשוב לי להציג ולהראות שספורט מוטורי הוא הספורט הנפלא בעולם, כי כמובן זה מה שאנחנו אוהבים לראות וזה מה שיש לנו בלב… אז אני תמיד דוחף את הספורט המוטורי, זו העבודה שלי. ‏מה שהכי חשוב לי הוא לא הכסף, העסק או ה"הצגה", אלא הרוכבים, הספורטאים והספורטאיות, כי בלעדיהם לא היינו קיימים, ולפעמים, מדי פעם, מנהלי הפדרציות השונות שוכחים את זה קצת – שאנחנו בעצם עובדים עבורם, עבורכם, לא עבורנו ולא עבור שום דבר אחר. ‏מאז שנכנסתי לתפקיד ישנם שני דברים אשר מדאיגים אותי ב־FIM: ‏דבר ראשון, עלינו למצוא לכל רוכב או רוכבת צעירים שאוהבים ומעוניינים להתחיל לרכוב על אופנועים, אפילו אם חסרה להם היכולת הכלכלית, מכיוון שזה ספורט יקר, את האמצעים כדי לסייע להם לפתוח בקריירת ספורט מוטורי ובהמשך, אם הם יהיו ברשות עצמם במידה והם טובים, ‏עלינו למצוא את הדרך כדי ‏לסייע לבעלי הפוטנציאל. הדבר השני – וזה ‏בראש סדר העדיפויות – לגרום לכך שהמרוצים יהיו יותר ויותר בטוחים. רמת הסיכון בספורט הזה שונה מכדורגל, ענף בו נופלים וישר פורצים בבכי… אצלנו לא בוכים, אבל לצערנו כן נפצעים מדי פעם, אז אנחנו לא רק מנסים להגיע למצב שבו נגן על הרוכבים‏, אנחנו גם עושים הכל כדי לשפר את בטיחות המסלולים עצמם. אני מונע ע"י שני הרעיונות האלה מרגע שנכנסתי לתפקיד.

אז ‏זה מה שעובר לך בראש כאשר אתה עושה את שיתופי הפעולה עם הפדרציות המקבילות?

יש לנו שיתוף פעולה מלא עם הפדרציה העולמית לרכבים באליפות העולם בראלי, מכיוון שאנחנו מתחרים ביחד כי יש לנו את אותו מקדם הענף, שנכנס לתפקיד רק שנה שעברה. אנחנו משתפים פעולה תקופה ארוכה בכל מה שנוגע ‏להומוליגציה ‏של מסלולים, כי אנחנו מתחרים באותם המסלולים בענפים השונים וכאשר אנחנו מחייבים שיפורים בטיחותיים עלינו לוודא שהם מתאימים לא רק לאופנועים אלא גם למכוניות. אנחנו משתפים פעולה גם ברמה של הוועדות הרפואיות, ‏כאשר המנהל של הוועדה הרפואית של פדרציית הרכבים היה בעבר ב־FIM. ‏הבעיות הרפואיות של הרוכבים ושל הנהגים דומות במקרים רבים, כמו פציעות ראש וכדומה. גם בכל מה שנוגע לקיימות אנחנו מנסים לשתף פעולה ולשלב כוחות בכל מה שקשור בהיתרי פליטה, ‏ניקיונות המסלולים וכדומה. לאחרונה לקחנו צעד נוסף בשת"פ כדי לנסות לשלב יותר ויותר נשים ‏בספורט המוטורי. ‏זוהי שותפות ותיקה, כאשר ישנם נציגים ונציגות משתי הפדרציות בוועידות ובכנסים. ‏בנוסף אנחנו מתכננים לשתף פעולה גם ברמה השיפוטית. לפדרציית הרכבים יש בית-המשפט פנימי, ל־FIM בית משפט חיצוני ואנחנו שוקלים לשתף פעולה עם הפדרציה של הרכבים ואולי לקבוע רשימת שופטים משותפת שיוכלו לשפוט בכל התיקים בנושא המשמעת. ‏בכל תחום שיש מהמשותף לשתי הפדרציות אנחנו מנסים לעבוד יחד כדי ללמוד אחת מהשנייה וזה הולך די טוב.

המתחרים הישירים ביותר של הפדרציה לדו-גלגלי זו הפדרציה לרכבים ‏וכך גם כל ענפי הספורט נמצאים תחת שתי הפדרציות, אז לשתף פעולה עם היריב הראשון שלך זה לא פשוט.

נכון אנחנו מתחרים על הצופים. פורמולה 1, כמובן שזה ספורט נהדר ומוטוGP אפילו יותר טוב… הכי טוב, אבל זה תלוי גם בצופים ומה הם אוהבים. אני אוהב למשל גם לצפות בפורמולה 1. ‏אנחנו מתחרים בכל מה שנוגע לצופים ובעלי זכויות האליפות מתחרים כמובן אחד בשני. ‏עלינו, הפדרציות, יש את האחריות לספק את ספר החוקים הטוב ביותר בכל הנוגע לספורט עצמו, שזה כולל את הפן הטכנולוגי, הרפואי, הסביבתי והמשמעתי ‏וזו בדיוק הנקודה שבה אנחנו משתפים פעולה. אגב, על מנת שתהיה לנו את ‏שיטת העבודה הטובה ביותר, שנהיה ענף ספורט הוגן – שעל הנושא הזה תמיד יש שיחה ודיון (‏אם אנחנו נותנים עונש לרוכב אחד אני יכול לקבל מכתב מהפדרציה המקומית שלו…) ‏- אבל אנחנו מנסים. יש לנו סמינר בו לוקחים חלק קובעי העונשים, שופטי המרוצים. אנחנו צופים יחדיו בכל התקריות ‏השנויות במחלוקת ולמדים ביחד מדוע נלקחה החלטה שיפוטית מסוימת ומה הייתה צריכה להיות ההחלטה השיפוטית הנכונה, כי דבר אחד צריך להיות ברור: אני לעולם לא אפריע להתנהלות שיפוט ‏והחלטות שופטים. ‏אני מקבל מכתבים ופניות ששופט זה או אחר אינו ראוי או אינו מבין, מישהו יכול לדמיין את פיפ"א מתערבת בהחלטה של שופט אם הוא בחר לתת בעיטת עונשין? זה הזוי לחלוטין, אני לא מפריע ולא אתערב ‏לפני, במהלך או אחרי שיפוט. ‏אז אנחנו עורכים סמינר עם שופטים בהם כולם נותנים את הפתרון הטוב ביותר להחלטה שניתנה על מקרה שנוי במחלוקת. היו לנו מספר מקרים כאלו השנה ‏והכל במטרה שהשופטים ידעו כיצד לנהוג במידה, במקרה כזה או דומה לו, אם קורה בשנית.

ישנה לא מעט ביקורת על פאנל השופטים במוטוGP, האם יהיה שם שינוי?

אחד מתוך שלושת השופטים הקבועים אינו נציג של הפדרציה העולמית וזהו פרדי ספנסר, ‏נציג דורנה ו־IRTA, ומתוך השניים האחרים החלפנו אחד מהם מאחר ובוב קומבוי יצא לגמלאות. במקומו תשתלב שופטת בעלת ניסיון נרחב, תמרה מתקו, שהגיעה מהסופרבייק. אנדראס סומו לינוס, שהשתלב בפאנל השופטים בשנה שעברה, ישאר בתפקיד.

הזכרת בעבר שישנה חברות גדולה בינך לבין הנשיא סולימאן, מה שבלט בשת״פ עם ה־FIA, הוא החברות?

‏נשלחתי לייצג את הפדרציה באתגר המדבר אשר התקיים בדובאי לפני 20 שנה. מוחמד בן סולימאן היה בזמנו נשיא הפדרציה של האמירויות ונוצרה בינינו חברות ‏מהרגע הראשון. ברבות השנים נפגשנו שוב ושוב וזה תמיד היה נעים וחברותי, לכן גם סייענו אחד לשני בקמפיין הבחירות.

בהסתכלות על ה־FIA מה היית רוצה ללמוד מהם?

‏פדרציית הרכבים הרבה הרבה יותר גדולה מאיתנו, בערך פי 10 במספר העובדים ובתקציב, ויש להם מודל עסקי שונה לחלוטין מאיתנו. ‏אנחנו מנסים ללמוד מהם, כמו למשל נושא בית המשפט שהזכרתי קודם. מה שבטוח, אצלם הכל הרבה יותר מסובך, גם מבחינת המבנה שלהם, כי אפשר להגיד שה־FIA היא בעצם שתי פדרציות, האחת ספורטיבית והשנייה לא. ‏אפילו מבחינת משפטית גוף אחד ממוקם בז׳נבה והשני ממוקם בתוך פריז. הרבה יותר מסובך, כי בנוסף יש להם גם את כל מועדוני הרכבים, זה לא פשוט לאזן בין כל הדברים. נראה לי שעלינו ללמוד מהם כל מה שנוגע לפעילות שלהם מחוץ לספורט, כדי להשפיע על חיי היום-יום. אנחנו צריכים ללמוד גם כיצד לתקשר את העולם שלנו, את התשוקה שלנו, בכל הערוצים השונים אל מחוץ למשפחה המצומצמת שהיא משפחת הספורט המוטורי. ‏אנחנו צריכים להגיע לציבור אחר, גם לציבור שחושב שאופנועים זה מסוכן, שזה עיסוק מלוכלך. אנחנו צריכים עוד אוהדים גדולים.

בעולם הרכבים יש להם אישיויות דומיננטיות, משהו שאולי חסר היום בדו גלגלי.

‏בעולם הארבע-גלגלי הם מצליחים ליצור כוכבים, דמויות כריזמטיות, זה משהו שלנו קצת חסר כרגע.

‏פיפ״א מנעה השנה משחקני הכדורגל לדבר ולהביע מחאה במהלך המונדיאל, בינתיים ה־FIA החליטה להגביל את הנהגים, אבל ה־FIM לא. האם יש כוונה לשנות את החוק?

מעולם לא חשבנו להגביל את הזכות להביע דעה, בטח לא כשאני מכהן כנשיא. אבל אני נוסע לקטאר כבר הרבה מאוד שנים, 22 שנים בערך, ‏ראיתי כפר גדל לעיר ענקית שהיא היום. דיברתי ושוחחתי עם הרבה מאוד גברים ונשים מקטאר ויש לי נקודת מבט אולי שונה קצת ממה שנחשב פוליטיקלי קורקט. אני לא מעוניין לדבר על הנושא הזה יותר מדי, אבל אנחנו צריכים גם לזכור שעלינו לכבד תרבויות שונות. אירופה אינה יכולה להתיימר לאכוף ‏את המודל העסקי, הפוליטי והתרבותי בכל העולם. אנחנו סבורים וחושבים שיש לנו את השיטה הדמוקרטית הטובה ביותר, אנחנו שקופים וכדומה, אבל לא לכל האזורים בעולם יש את אותה דרך מחשבה. ‏כמובן שאני לא יכול להסכים כאשר יש הפרת זכויות עובדים וזכויות בסיסיות של בני אדם, אבל אני סבור שהקשר הזה מאפשר התקדמות ושקיפות. בשני עשורים האחרונים ‏אני רואה כיצד הקהילה בקטאר נעשית דמוקרטית יותר ופתוחה יותר ואי אפשר להשוות כיצד נראו דברים אז והיום. זה תקף גם לגבי ערב הסעודית ‏ושינויים רבים שנעשו שם. המקומות האלו שונים מאוד מאירופה, אבל הצעדים וההתקדמות הגדולה שהם עשו בעשורים האחרונים מכל הבחינות מרשימים מאוד. השאלה שלי, התהייה שלי לכל מי שטוען שעלינו לא להגיע למדינות ‏כמו קטאר או ערב הסעודית, היא האם הם יכולים לשלוח לי רשימות של כל המדינות אשר עלינו לבודד ושעלינו גם להימנע מעסקים איתן, אם אנחנו סבורים שאינן מספיק טובות כדי שנבקר בהן… ‏זה לא פשוט, אבל מה הגבול? היכן הוא נמצא? למה שאנחנו נהיה השופטים? עלינו לחשוב ככלל מה זכותנו לשפוט אחרים. גם בכל מה שנוגע לישראל, גם ישראל סובלת מאותה הבעיה, האם עלינו לא לבקר בישראל?

‏בעולם אידיאלי היינו יכולים לשלוט ולדעת את הכל, אבל האם באמת לפדרציה העולמית יש את הכוח? כמובן שאנחנו יכולים להפעיל איזשהו לחץ, אך לא תמיד זו החלטה שלנו האם לקיים מרוץ במדינה אחת או אחרת מאחר וזו החלטה של מי שמקדם ובעל הזכויות של האליפות.

‏אנחנו מאשרים את הפעילות בכל מה שנוגע לביטחון ובטיחות, אבל זה לא המקום שלנו להגיד אם צריך להתחרות במדינה מסוימת או לא. זה נושא מאוד קשה עבורי מכיוון שלפעמים קיים פער בין דעותי האישיות ודעותי מתוקף ‏תפקידי. הפדרציה העולמית מנסה להיות א-פוליטית עד כמה שאפשר. בהסתכלות למשל על מה שקורה עכשיו עם הספורטאים הרוסים והשעייתם, החלטנו להשעות מכיוון שהספורטאים האוקראינים אינם יכולים ‏להתחרות ועד כה נהרגו יותר ממאתיים ספורטאים אוקראינים, לכן זה עיניין של זכויות אדם, ‏זה לא פוליטיקה. ‏אנחנו מנסים להימנע מלהתערב בפוליטיקה המקומית.

‏בכל הנוגע לזכויות נשים, השתתפות של נשים בספורט המוטורי אפשר לראות את השינוי גם במדינות בהן זה לא היה נהוג שנשים יהיו מעורבות כמו נשים שמתחרות בבחריין ועוד. הפדרציה העולמית גם חתמה על אמנת ‏איסטנבול למאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה. ‏השיקול העומד מאחורי ההחלטה להגיע לכל המדינות ‏בהן עדיין זכויות אנשים מוגבלות, זה שאנחנו צריכים לשמור על הדיאלוג פתוח.

ימין לשמאל: נשיא ה־FIM ג'ורג' וייגאס, יו"ר ההתאחדות לספורט מוטורי ירון דור ומנכ"ל ההתאחדות לספורט מוטורי ניב צורי.

‏בכל פעם שאני משוחחת איתך על מעמד הנשים בספורט המוטורי אתה מדבר עם הרבה מאוד תשוקה, אתה יכול לספר לי מה הרקע לזה?

הייתי כבר בפדרציה העולמית ובדירקטוריון כאשר החלטנו להקים את הוועדה הראשונה לנשים בספורט המוטורי הדו-גלגלי. אבל אני כל הזמן אומר שאני מאוד אשמח כשיגיע היום ונוכל לפרק את הוועדה כי לא נצטרך אותה יותר…

לאחרונה התחלנו עם ועדה חדשה ‏והם עושים שם עבודה נהדרת. וכמו שאמרתי גם במהלך הכנס השני של נשים בספורט המוטורי, אין יותר גבולות ואין יותר מחסומים. ‏המדיניות שלנו היא שיהיו יותר ויותר נשים ‏אשר מעורבות ברכיבה על אופנועים – אם זה ביום יום או כחלק מהספורט.

‏לפני שנתיים ‏הוחלפה הנציגות של ישראל בפדרציה העולמית וכעת ה־IMSF הם הנציגים.

הם ‏עושים עבודה די טובה, לא? מבחינתי לפני ‏ההתאחדות לא היה ספורט מוטורי דו-גלגלי בישראל, לא כי לא היה, אלא כי עד שה־IMSF ‏הוכרזה כנציגת ישראל כאילו לא הייתה נציגות כלל ולא נעשה דבר. נראה לי שהם עושים עבודה טובה, כמובן שמרחוק קשה לדעת ‏כיצד מתנהלות האליפויות המקומיות הארציות, אבל מבחינת כל מה שקשור לפעילות העולמית הם עושים עבודה מצוינת.

היו שני אירועים גדולים בישראל כחלק מאליפויות עולם, האם אתה רואה עוד שיתופי פעולה?

כן כמובן, למה לא? מדובר כבר גם על לנסות לארח סבב מוטוקרוס בישראל, כבר היה סבב עולמי של הסופר-אנדרו והארד-אנדורו, אז למה לא? הכל עניין של לתקשר עם בעלי זכויות האליפויות מאחר ולישראל יש את כל התנאים כדי לארח סבבים כאלו.

‏ישנו קושי לקיים אליפות כמו המיניGP בישראל מכיוון שהרגולציה דורשת 15 משתתפים, כמו בספרד.

זו בדיוק אותה הבעיה כמו שיש לנו בפורטוגל, גם בפורטוגל קשה כרגע למצוא 15 ‏רוכבים צעירים, אבל אין לי ספק שאתם תגיעו לזה. ברגע שהילדים יטפסו על האופנועים בפעם הראשונה הם יתאהבו בזה. מה שניתן לעשות זה לבקש סבסוד מה־FIM כדי לרכוש חלק מהאופנועים, כך שבאליפות חלק מה‏אופנועים יהיו שייכים לפדרציה המקומית וכך ניתן יהיה לזמן רוכבים צעירים לקחת חלק באליפות הזו.

‏אתה עדיין רוכב‏?

מדי פעם. היה לנו אירוע גדול של כל הפדרציה העולמית, של כל עובדי המשרד, בו יצאנו לרכיבה משותפת בהרים ורכבתי על אופנוע שהשאילו לי, החל לרדת גשם ונרטבתי לגמרי – והיה פנטסטי! ‏אני לא יודע למה, אבל אני פשוט אוהב לרכוב בגשם.

איזה ענף תחת הפדרציה העולמית נהדר לדעתך ואתה לא מבין למה לא צופים בו מספיק?

‏אולי לא מספיק אנשים צופים בטריאל. זהו ענף פנטסטי והקהל לא מגיע מספיק. ‏יש לנו קהל שמגיע למרוצי המוטוGP, הסופרבייק, הסופרקרוס, המוטוקרוס, הספידווי והאנדורו אך נראה לי שהטריאל לא מוערך מספיק, מכיוון שהיכולות והמיומנות של הרוכבים והרוכבות ‏פשוט מדהימות.