fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
תמוז
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
עופר אבניר קוביה שמאל
מוטוטאץ דקר
voge מוטו24 באנר
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
סטפן
HJC
אודי דגן 140 על 70

מבחן דרכים: דוקאטי סקרמבלר אייקון בהשקה עולמית

מבחן דרכים: דוקאטי סקרמבלר אייקון בהשקה עולמית

כתב: אריק רוזנבלום, ולנסיה | צילום: דוקאטי

שורה תחתונה: אופנוע קל לרכיבה, מהנה מאוד, בעל עיצוב רטרו יפהפה, המהווה שיפור מכובד לדגם המוצלח אותו הוא מחליף.

מצבה של דוקאטי מעולם לא היה טוב יותר, ואנחנו לא מדברים רק על ההצלחה במרוצים, אנחנו מדברים על… נו… הנושא הזה שלא נעים לדבר עליו… כסף. היו כבר בהיסטוריה של מותג האופנועים מבולוניה עליות חדות ומורדות תלולים, כאלו שהביאו אותו לסף היעלמות לא פעם. אבל הישרדותו לא הייתה עניין של מזל, זה הצריך לא מעט עבודה ורצון להצליח. בשנות ה־90 הצליחה דוקאטי להמציא את עצמה מחדש ולא רק לצאת מהמשבר אליו נקלעה, אלא ממש לשנות את גורלה לכיוון של יציבות ארוכת שנים. היא עשתה את זה בעזרת אופנוע אחד: המונסטר. הנייקד הזה הוא סיפור ההצלחה העיקרי של דוקאטי, נקודת המפנה בדרך לעתיד טוב יותר. בדרך לאותו המקום בו דוקאטי נמצאת היום ישנם עוד כמה שלבים, אחד מהם הוא הכניסה של המותג תחת המטרייה של אאודי, וגם במקרה הזה, כמו בשנות ה־90, מה שאחראי להישג הוא אופנוע: הסקרמבלר.

בשנות ה־60, היבואן האמריקאי של דוקאטי, מייקל ברלינר, שולח בקשה לבולוניה לקבל אופנוע שיתאים לדרישות הרוכב האמריקאי: אופנוע קל עם יכולות כביש ושטח. כתשובה הוא מקבל חזרה ב־1962 את ה־Ducati Scrambler, שבמהרה הופך ללהיט ומיוצר עד שנת 1976 בנפחי 125 עד 450 סמ"ק, הסקרמבלר של דוקאטי הופך לאחד מהאופנועים המזוהים ביותר עם שנות ה־60, "אייקון", אם אתם כבר מזהים קשר… נתקדם על ציר הזמן ל־2015, דוקאטי מציגה את האינטרפטציה המודרנית שלה לסקרמבלר, ששואב הרבה השראה מהמקור, ומגדילה לעשות ויוצרת סביבו עולם תרבותי שלם, עם שפה משלו, ביגוד אופנתי, ציוד רכיבה, אופניים ופריטים נוספים, ובכך מתניעה תת-מותג עם מגוון דגמים וגרסאות שתוך 8 שנים ימכור מעל ל־100,000 אופנועים.

דוקאטי סקרמבלר 450 שנת 1970.

ל־2023 דוקאטי מציגה דור חדש לחלוטין, Next-Gen כפי שהיא מכנה אותו, הכולל 3 דגמים על אותו הבסיס – האייקון (Icon), הנייטשיפט (Nightshift) והפול-טרוטל (Full Throttle) – שנשאר נאמן למאפיינים שהפכו את קודמיו למוצלחים: אופנוע קל לרכיבה, מהנה ומלא אופי וסגנון, עם מנוע מקורר אוויר, שלדת מסבך צינורות, כידון רחב וממדים נגישים. הדגמים נבדלים זה מזה בעיצוב והאבזור, האייקון מהווה את הבסיס לשאר, הנייטשיפט מעוצב כקפה-רייסר והפול-טרוטל הוא למעשה אייקון + חצי מקטלוג האביזרים, הכולל אגזוז טרמיניוני וקוויקשיפטר דו-כיווני, בין היתר.

מנוע ה־Desmodue המוכר של הסקרמבלר, L-טווין מקורר אוויר בנפח 803 סמ"ק, עם גל-זיזים עליון יחיד ו־2 שסתומים לצילינדר, ממשיך לייצר הספק של 73 כ"ס ב־8,250 סל"ד ומומנט של 6.6 קג"מ ב־7,000 סל"ד, אך מאבד 2.5 ק"ג ממשקלו ומקבל מצמד חדש, שגם קל יותר לתפעול וקומפקטי יותר ומאפשר להקטין טיפה את ממדי כיסויי המנוע ולספק יותר מרווח לרגל שמאל, כמו גם מעביר חדש בגיר שאמור לסייע להעברת הילוכים חלקה יותר. הסקרמבלר החדש נהנה לראשונה גם מחבילה אלקטרונית הכוללת מצערת 'רכב-על-חוט' אלקטרונית, 2 מצבי רכיבה – כביש וגשם – המשנים את תגובת המנוע והתנהגות הבקרות, הכוללות בקרת אחיזה בעלת 4 מצבי התערבות וקורנרינג ABS, בנוסף לקוויקשיפטר דו-כיווני בתוספת תשלום. עוד בגזרת האלקטרוניקה – צג TFT חדש בגודל 4.3 אינץ' ממנו שולטים על כל המערכות, ובתוספת תשלום ניתן להתקין גם את מערכת המולטימדיה של דוקאטי המציעה חיבור בלוטוס בין האופנוע לאפליקציה ייעודית במכשיר הסלולרי.

למעשה, 70% מחלקיו של הסקרמבלר חדשים לחלוטין, ובכך הוא משיל 4 ק"ג ממשקלו, השלדה חדשה לחלוטין, עם שלדת זנב שכעת ניתנת לפירוק, גם הזרוע האחורית מעוצבת מחדש עם בולם שמותקן לכיוון מרכזו של האופנוע, כמו הזרוע, גם מערכת הפליטה והגלגלים היצוקים במידות 18 אינץ' מקדימה ו־17 אינץ' מאחור עוצבו מחדש. ואם כבר מדברים על עיצוב חדש, במבט ראשון כמעט שלא ניתן להבחין בהבדלים בין הדגם החדש לזה היוצא, האחראים על המראה המעודכן עשו עבודה נהדרת בשמירה על הקיים תוך שיפור והידוק העיצוב המוכר. גם מצבר קל יותר מסייע בדיאטה. מערכת התאורה החדשה כוללת פנס ראשי עגול עם X דומיננטי וגדול מבעבר במרכזו, מאותתים ופנס אחורי חדשים – כולם LED. האייקון החדש זמין בלא פחות מ־9 אופציות צבע שונות, 3 סטנדרטיות: צהוב, שחור ואדום דוקאטי, ו־6 אופציות צבע נוספות בתשלום.

מגוון הצבעים של הדוקאטי סקרמבלר אייקון החדש.

כמו בדגם היוצא, גם כאן תמצאו מזלג קאיאבה הפוך בקוטר 41 מ"מ, שמותקן כעת בזווית של 24°, ובולם אחורי יחיד המציעים מהלך גלגלים של 150 מ"מ וכיוונון עומס קפיץ בלבד מאחור. גם מערכת הבלימה נותרה ללא שינוי עם דיסק יחיד בקוטר 330 מ"מ וקליפר ברמבו מונובלוק רדיאלי עם 4 בוכנות מקדימה, ודיסק בקוטר 245 מ"מ וקליפר חד-בוכנתי מאחור. בסיס הגלגלים מתארך טיפה ועומד כעת על 1,449 מ"מ. משקלו הרטוב של הדוקאטי סקרמבלר אייקון החדש עומד על 185 ק"ג, כולל 13.5 ליטרים של דלק.

רגע לפני שעלינו למטוס בדרך להשקה העולמית של הדוקאטי סקרמבלר אייקון החדש בוולנסיה, עיירת החוף הספרדית שמארחת לא מעט השקות כמו זו בכל שנה, גנבנו עוד סיבוב אחרון על הדגם היוצא, במטרה לאמוד טוב יותר את ההבדלים – שכן על הנייר הם נראים די מינוריים. הפרטנר שלנו לשני ימי הרכיבה הגיע בצבע צהוב – שנקרא 62 Yellow, לציון שנתו הראשונה של הסקרמבלר – המזוהה עם הדגם כמו גם עם מגזין מוטו ומתאים לנו בול לשער. היום הראשון נפתח, כמקובל, ברכיבה בעיר. מכיוון שהדגם היוצא עוד טרי בזכרוננו, מיד כשעלינו על הסקרמבלר החדש הרגשנו בהבדלים, הכידון יותר נמוך וקרוב לרוכב, מכתיב תנוחת רכיבה טבעית ונינוחה, הכל "נופל לידיים" כמאמר הקלישאה. המושב בגובה 795 מ"מ נגיש לרוכבים בכל הגבהים, הוא עוצב מחדש ומעוטר קישוטים, קשיח במידה ובסך הכל נוח יותר. החיבור לאופנוע מידי ומשרה תחושת ביטחון. דוקאטי, שמתכננים לקסום גם לרוכבים פחות מנוסים, עשו כאן עבודה טובה.

אבל אחד מהדברים שהפכו את הסקרמבלר להצלחה גדולה היא דווקא הישענותו על מאפיינים דוקאטיים קלאסיים – מנוע L-טווין מקורר אוויר ושלדת מסבך צינורות – כאלו שפעם עיטרו את אופנועי הסופרבייק האייקונים של היצרנית, וכיום מצויים רק בסקרמבלר. דבר שללא ספק קורץ לרוכבים מנוסים וותיקים יותר, או למביני עניין.

אחרוני ה־L טווין מקורר האוויר.

כשמתחילים בתנועה גם התפעול מתגלה כקל יותר, עם מנוף קלאץ' רך ותיבת הילוכים מדויקת, מיכל דלק חדש שקל לחבוק עם הברכיים ורגליות שלא מכתיבות כיפוף מוגזם גם לרוכבים גבוהים, אם כי כפי שנגלה בכבישים מפותלים, מעט נמוכות מדי. צלילי המפלט נעימים ובעלי אופי, מוזיקליים אפילו, עם גרגור קל בשחרור הקלאץ' ותחילת תנועה, ולמרות שמערכת הפליטה החדשה גם משפרת את פיזור החום ברכיבה איטית, אהבנו יותר את עיצובו של האגזוז הישן. הק"מ הראשונים נעים בתוואי עירוני דינמי, במהירויות נמוכות והרבה עצירות ורמזורים. שיירת הסקרמבלרים הצבעונית צולחת את הגודש התעבורתי בלי תלונות, ההיגוי קל וזריז בזכות מרכז הכובד הנמוך, המתלים סופגים את תחלואי הדרך אבל שומרים על פידבק מצוין, בזה מעורבים ללא ספק גם צמיגי הפירלי MT60 RS הנהדרים, שנענים לשינויי כיוון מהירים באחיזה גבוהה, ולמרות הפרופיל הדו-שימושי שומרים עליה גם כשהקצב מתגבר. לפני שיצאנו לדרך ביקשו מכל העיתונאים המשתתפים בהשקה לקחת חלק באתגר צילום, ולצלם את הסקרמבלר על נופיה המגוונים של העיר. מרגע שאנחנו שמענו את המילה "אתגר" חשבנו רק על המקום הראשון.

30 דקות בסה"כ כדי לחזור עם התמונה הטובה ביותר? אפשרי לחלוטין. תוך מספר דקות העיר התמלאה סקרמבלרים צבעוניים שמחפשים את נקודות הצילום הטובות ביותר, אבל רק אחד מהם טס מנקודה לנקודה, כשעליו ישראלי חדור מטרה… בואו נאמר שמרווח הגחון הנדיב ומהלך המתלים סייעו לנו במשימה. הסקרמבלר הצהוב עמד בגבורה במשימה, שכללה תמרונים רבים ונסיעה מהירה בין נקודות, עליה וירידה מהאופנוע, נסיעה זריזה לנקודה הבאה, שוב ירידה ממנו ושוב עליה עליו, אבל בסופו של דבר – ניצחנו. עבודת צוות בין-יבשתית שכללה הוראות טלפוניות מישראל וביצען בספרד, ולאחר מכן שליחת התמונה לישראל לעריכה וליטוש והגשתה חזרה בספרד זיכו אותנו במקום הראשון.

התמונה המנצחת.

ביום הרכיבה השני אנחנו כבר יוצאים מהעיר אל הכבישים המפותלים שהופכים את ולנסיה ליעד החם של השקות האופנועים. כנראה שמישהו ראה אתמול את ביצועי הקומנדו שלנו כי שובצנו לקבוצה המהירה, את זה גילינו בדרך לשם, על הכביש המהיר, כשהקצב רק עלה ועלה והמחסור במיגון רוח הורגש. הכביש ההררי המעוקל שופע פניות מכל הסוגים, ארוכות ומהירות, חדות וצפופות, ומאפשר לדחוק את הסקרמבלר מעבר למה שייעדה לו דוקאטי. אבל הוא, כנצר למותג עתיר ביצועים, מפגין יכולות מרשימות גם שם, הסקרמבלר מרגיש בבית, נינוח, גם כשהרגליות מתחילות לגעת באספלט. הפרונט נותר יציב ולא שוקע תחת בלימה והטייה והצמיגים ממשיכים להפתיע, הכידון הרחב מאפשר לזרוק אותו עמוק אל תוך הפניות בקלות ומערכת הבלימה של ברמבו, למרות דיסק בודד מקדימה, מתפקדת בצורה טובה ושומרת על חדות ורגש גם בשימוש תכוף.

בכבישים כאלו אפשר למשוך את מנוע ה־Desmodue עד לקו האדום, עם כוח זמין שמתחיל מסל"ד נמוך ומתגבר עד לאזור ה־9,000 סל"ד, תיבת ההילוכים החלקה מסייעת בשמירה על טווח הסל"ד הרצוי בעזרת התפעול הקל ונראה ששום דבר לא מצליח להוציא את הסקרמבלר משלוותו. רוצים לרכב רגוע בעיר? אפשרי. רוצים לתת גז בכביש המהיר? יאללה. כביש מפותל? למה לא. לכל זה מסייעים מתלים נהדרים שעל האספלט האיכותי עושים עבודה מצוינת בשמירה על הקו הנבחר ולא מתרגשים משיבושים קלים. לא מדובר בסופרבייק הבא של החברה, אלא באופנוע שזוכר את יכולותיהם של הקודמים, הוא מהנה ומתקשר, חד בבלימה ותאוצה ויודע להישען הצידה עד לרגליות, בלי לדרוש מהרוכב לעבוד קשה מדי. אך לא רק המכניקה אחראית להתנהגות המוצלחת של הסקרמבלר, ולאלקטרוניקה החדשה יש בכך חלק, כמו בקרת האחיזה המתאימה למצבי הרכיבה. מצב הרכיבה הרטוב לא מפחית את תפוקת המנוע, אלא משנה ומעדן את תגובת המצערת ומכניס את בקרת האחיזה לכוננות ספיגה. לא מצאנו טעם לרכוב במצב הזה על כביש יבש, וגם בדרך חזרה לעיר, ברכיבה מנהלתית רגועה יותר, בחרנו לרכוב במצב כביש.

המנוע הדו-צילינדרי המוכר והטוב של הסקרמבלר מהנה בסל"ד נמוך ובינוני באותה מידה כמו בקצה השני של קשת הסל"ד, ועם השינויים בגיר שהפכו את תפעולו לחד ומדויק, כיף לרכוב על גלי המומנט להעביר הילוכים מוקדם ברכיבה מנהלתית וליהנות מגרגור של סל"ד נמוך במהירות שיוט סבירה. לבחון את יכולותיו מעבר לאספלט לא יכולנו בהשקה, והסתפקנו בטעימה קלה של שביל מהודק בצד הדרך, שהבהיר שהוא לא מיועד ליותר מזה. תפעול צג ה־TFT וכל הכפתורים על הכידון אינטואיטיבי וקליל, ולוח המחוונים ברור וקריא, גם בשמש, ומצויד בחיישן תאורה למניעת סינוור ברכיבה בלילה.

בהפסקת הצהריים הסתכלנו שוב על כל הסקרמבלרים – ב־9 צבעים שונים – וגם בערב פגשנו גם את שתי הגרסאות הנוספות, אך לא רכבנו עליהן, והערכנו מחדש את הבחירה שלנו בגוון הצהוב, הוא יפה מאוד – אל תטעו – וגם התאים מאוד לתמונת השער, אבל הגוון שדוקאטי מכנה "כתום מנדרינה" פשוט מחמיא לאופנוע הזה, שבעיצובו הושקעו לא מעט שעות כדי לייצג נאמנה את העבר, לשנות ולהתקדם, אבל לא לקלקל את מה שהיה. יחידת התאורה החדשה קיבלה מסגרת של תאורת יום (DRL) שמופרדת ע"י X גדול ונראית בדיוק כמו הלוגו של האופנוע, ובעיקר גורמת לו להיראות מאוד מודרני. מעבר לכך שמדובר באופנוע מהנה וקל לרכיבה, הוא מספק גם לא מעט אפשרויות התאמה אישית, הכוללות גם מושב מונמך ומוגבה, ודוקאטי יצרה סביבו עולם שלם של עיצוב, אופנה, תרבות – לייף סטייל אם תרצו – שהופך את הסקרמבלר להרבה יותר מאופנוע.

"הדור הבא", כך דוקאטי מגדירה אותו, ואולי בכך גם רומזת למי היא בעיקר רוצה לפנות, לדור הבא של הרוכבים, זה שרוצה מוצר מודרני וטכנולוגי, לא מעוניין באופנועים שילחמו בו וידרשו ממנו יותר מדי, אבל מעוניין גם במשהו שמזכיר את העבר, או במקרה הזה – נותן לו את מלוא הכבוד, לא רק למקורות של הסקרמבלר, אלא גם להיסטוריה של דוקאטי – עם מנוע ה־L-טווין מקורר האוויר ההיסטורי. הסקרמבלר משלב את העבר והעתיד בצורה טובה, הוא מתאים למגוון רחב של רוכבים, לא מאיים ועם זה מהנה לרכיבה, לאט או מהר, למתחילים ולמנוסים. הוא גם ניתן לרכישה בתצורה מוגבלת הספק המתאימה לרישיון A1.

בנוסף, למרות שעל הנייר הוא אולי לא נראה כמו קפיצת מדרגה מהדור הקודם, הוא ללא ספק שלב אחד מעל הדור היוצא, הן מבחינת הנוחות והאבזור והן במראה. רוכבים יום יומיים שחושקים באופנוע, בטח אם הם מחוברים לעולם העיצוב, ימצאו בו ובשתי הגרסאות האחרות מענה נהדר לצרכיהם. אמנם בשל החוסר במיגון רוח זה לא האופנוע האולטימטיבי למי שנוסע מרחקים רבים, וגם לא יהיה ההמלצה שלנו לדו-גלגלי ראשון, אבל הסקרמבלר אייקון החדש הוא מקפצה מהנה אל תוך משפחת האופנועים האיטלקית, ה… נו, אייקונית.

לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Whatsapp לחצו כאן
לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Telegram לחצו כאן

תעודת זהות

 

2023 Ducati Scrambler Icon 

 

מחיר: 10,690 אירו (מחיר בישראל טרם נקבע)

 

דרגת רישיון: A/A1

 

נתונים טכניים

 

מנוע: שני צילינדרים בתצורת L, מקורר אוויר, גל-זיזים עליון יחיד, 2 שסתומים לצילינדר

 

נפח: 803 סמ"ק

 

הספק: 73 כ"ס ב־8,250 סל"ד

 

מומנט: 6.6 קג"מ ב־7,000 סל"ד

 

מתלים: מזלג קאיאבה הפוך בקוטר 41 מ"מ, בולם אחורי יחיד, מהלך של 150 מ"מ, כיוונון עומס קפיץ בלבד מאחור

 

בלמים: דיסק יחיד בקוטר 330 מ"מ וקליפר ברמבו מונובלוק רדיאלי עם 4 בוכנות מקדימה. דיסק בקוטר 245 מ"מ וקליפר חד-בוכנתי מאחור. קורנרינג ABS

 

מידות צמיגים: ק' 110/80-18, א' 180/55-17, פירלי MT60 RS

 

גובה מושב: 795 מ"מ

 

בסיס גלגלים: 1,449 מ"מ

 

משקל רטוב: 185 ק"ג

 

נפח מיכל דלק: 13.5 ליטר

 

2 תגובות ל מבחן דרכים: דוקאטי סקרמבלר אייקון בהשקה עולמית

  1. מה קורה חבר׳ה
    שכחתם איך רוכבים על אופנוע?
    כמה אפשר לקרוא תרגומים של קצקארט הקשיש???
    פעם ב ניחא
    תודה וסליחה

    • ממש במקרה, הפעם ״הקשיש״ שכתב את המבחן הוא אריק רוזנבלום, שנכון להיום עוד לא שכח איך לרכוב. גם קאת׳קארט לא שכח איך לרכוב, למרות גילו המתקדם, וכל עוד זה המצב – נמשיך בכל חודש לפרסם כתבות שלו, כפי שנהוג במגזין מוטו מאז מרץ 1988, כשטל שביט ז״ל וקאת׳קארט יבדל״א הכירו והחלו בשיתוף הפעולה הזה, לאחר שאלן ראה בביקור בירושלים את מגזין מוטו הראשון, בחודש בו יצא, ופנה לשביט והציע את שיתוף הפעולה הזה. מי אנחנו שנסיים את המסורת הזו וגם נוותר על הגישה הבלעדית של אלן לאופנועים כמו האסטון מרטין AMB 001 ודגמים דומים?

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל