מבחן דרכים: דוקאטי DesertX אדוונצ'ר

כתב: מיקי כהן | בחנו: אריק רוזנבלום, מיקי כהן | צילום: רונן טופלברג, אריק רוזנבלום

שורה תחתונה: דוקאטי נכנסה הישר לגוב האריות עם אופנוע אדוונצ'ר מודרני בעל עיצוב נוסטלגי. דוגרי? פגעו בול בפוני.

תסתכלו עליו רגע, מזכיר לכם משהו? הפנסים העגולים בחזיתו, מיכל הדלק הגדול, הגרפיקה הלבנה שלא צריכה את סמלי חברת הטבק "המזליסטית" כדי להידמות לאותו מקור השראה. כל מי שעבר את גיל 35, ואולי כמה ידענים צעירים יותר, מיד יזהו את דמותו של הקאג'יבה אלפנט בצלמו בנתה דוקאטי את ה־DesertX, האדוונצ'ר החדש של היצרנית מבולוניה שמגיע להתחרות במיטב התוצרת של היצרנים השונים בקטגורית הנפח הבינוני הלוהטת והמתלהטת.

כשאביו הקדמון נולד נפח מנוע של 937 סמ"ק היה מזכה אותך בכרטיס כניסה למועדון האופנועים הגדולים, אך בעידן המודרני הכל פלואידי יותר והקטגוריה אליה מתברג הדזרט-איקס מכילה כלים בעלי מנועי טווין וטריפל בנפחים הנעים בין שש-מאות ומשהו לבואכה אלף, כשמתחריו הישירים מגיעים מאוסטריה, גרמניה ואנגליה, ובעלי נפח והספק דומים לשלו. הכניסה של דוקאטי לזירה הזו, המדגישה את החובה ביכולות שטח מכובדות וכמעט זרות ליצרנית, הייתה סימן שהתחרות מגיעה לנקודת רתיחה – עובדה שבינתיים אפילו הונדה וסוזוקי נכנסו למערכה.

וזה לא שלדוקאטי אין בכלל ניסיון וניסיונות באופנועים לדרכים לא סלולות, באותו אב קדמון שהוזכר לעיל פעם לב דזמו אורגינלי, והמולטיסטרדה אנדורו היה ניסיון טוב ולכלך גלגליו בבוץ, אך אלו היו בקוטר הלא נכון ומהר מאוד הוא הרוויח עוד זוג צילינדרים שהעדיף להשאיר על קרקע יציבה, במיוחד אם היא אספלט איכותי רצוף פניות. הדזרט-איקס לעומתם, חיה אחרת, מכונת שטח מודרנית וטכנולוגית, עם נימוסי כביש שלא היו מביישים אופנועים שנולדו לשימוש אספלט בלבד.

לילד האהבה של מדבריות דקאר וכבישי ההרים של בולוניה יש שלדה כל-חדשה, החובקת את מנוע ה־Testastretta המשמש גורם נושא עומס, הווי-טווין – או יותר נכון ה־L-Twin – מקורר הנוזל בנפח 937 סמ"ק, הושאל מאחיו האדוונצ'ר מוטה הכביש, המולטיסטרדה V2, והספקו מותן מעט ל־110 כ"ס, ובנוסף לארבעת סוסי הפרא ששוחררו לדהור בחופשי במקום אחר, גם עקומת המומנט השתנתה וכעט היא שטוחה יותר כדי לאפשר שליטה טובה יותר ברכיבת שטח. לתיבה בעלת שישה הילוכים מוצמד כבר במפעל קוויקשיפטר דו-כיווני המאפשר להוריד ולהעלות הילוכים ללא שימוש במצמד (ההידראולי) ועושה עבודה נהדרת וחלקה למעט בעליה מראשון לשני.

כמו תמיד, סיפרנו מתחיל במסירת מפתח בבית היבואן, ואנחנו אשכרה מקבלים אחד כזה אמיתי, ממתכת, שנכנס לתוך סוויץ' מכאני שמסובבים, אבל כאן בערך נגמרת אותה "פשטות" וכמו כל דוקאטי מודרני, בשלב זה אנחנו עוברים ללימוד המערכות האלקטרוניות. המילניאלז והג'נזי שגדלו עם מכשירים אלקטרוניים (וכנראה שקוראים את הכתבה הזו באתר ולא במגזין המודפס) יתרגלו בקלות לכל התפריטים וההגדרות, אך לי, יליד המאה הקודמת (לא שלהי, ממש זכיתי לחוות את שנות האלף תשע-מאות ו…), לקח כמה דקות להבין עד כמה דוקאטי ירדו לפרטים – ברמה כמעט מוגזמת – וניתן לשלוט כמעט על כל פרמטר באופנוע, כולל אפילו בחירה בין ביטול אוטומטי לאיתותים או כיבוי ידני רגיל בלבד.

לא פחות מ־6 מצבי רכיבה קיבל הדזרט-איקס מאמא דוקאטי, מצב עירוני, מצב גשם, מצב תיור, ספורט, אנדורו ומצב ראלי. ואם זה לא מספיק אז כל אחד מהם ניתן לכיוונון ודיוק לטעמו של הרוכב, וזה כולל את בקרת האחיזה, תגובת המצערת, הספק המנוע, התערבות בקרת הווילי, רגישות ה־ABS ועוד. כמעט בכל אחד ממצבי הרכיבה גם התצוגה על גבי צג ה־TFT האנכי בגודל 5 אינץ' משתנה. לוח המכוונים כנראה גם הוא רוצה לקרוץ לדורות הצעירים יותר והוא מותקן בצורה, כאמור, אנכית, כמו טלפון סלולרי – אותו ניתן לחבר בקישוריות בלוטוס ולהציג את כל האינפורמציה מהסלולרי על גבי לוח המחוונים, הנראה כמו סלולרי. התצוגה ברורה וקריאה גם באור שמש ישירה, משנה את צבעה בחשיכה וכוללת פירוט רב, החל ממצב הרכיבה, תצוגת ההילוך הנבחר ומידע נוסף על מערכות האלקטרוניקה ומצב המנוע. בקרת שיוט כלולה כסטנדרט.

הדזרט-איקס רוצה לקחת את הרוכב להרפתקאות מעבר לדרכים הסלולות, לשם כך הוא מצוייד בגלגלי שפיצים בקוטר הנכון – 21 אינץ' מקדימה ו־18 אינץ' מאחור – עם צמיגי פירלי סקורפיון ראלי STR, ללא פנימית, במידות 90/90-21 קדימה ו־150/70-18 מאחור. על השיכוך אחראיים מזלג קדמי מתוצרת KYB, הפוך בקוטר 46 מ"מ, ובולם אחורי, מאותו הבית, כששניהם מספקים מהלך גלגלים של 230 מ"מ ואפשרויות כיוונון מלאות. כך יוצא שהמושב מתנשא לגובה של 875 מ"מ. כנדרש בסגמנט, הדזרט-איקס לוגם את הנוזל היקר מתוך מיכל דלק בנפח 23 ליטר, בעל פתח תדלוק מוטה ימינה שנוח מאוד לשימוש, ומשקלו כולל כל הנוזלים הנדרשים עומד על 223 ק"ג, לא רע בכלל…

המזל שיחק לטובתנו ואת הדזרט-איקס אנחנו זוכים לבחון בשלל מצבים, כולל שניים קיצוניים אליהם הוא בכלל לא תוכנן – רכיבה על מסלול המרוצים במוטורסיטי ורכיבה על מסלול מוטוקרוס, לצערנו העומס המשימתי שאפשר לנו לחוות את הדזרט בצורה טובה מאוד מנע מאיתנו לתעד אותו באותה הרמה, וכמעט כל התמונות בכתבה צולמו ע"י טופלברג האחד והיחיד, שעשה כתמיד עבודה מדהימה, אך מציגות את היצירה המשמעותית ביותר של דוקאטי לשטח דווקא על מסלול מרוצים מאספלט.

הנענו את הדזרט-איקס וכיוונו את הכידון ליציאה מהעיר הפקוקה, במטרים הראשונים משהו פשוט לא מסתדר, הדזרט רוגז וקופץ, מגלה מעט מאוד סבלנות לתנועה הערה וכמעט מסובב אותנו חזרה לביתו, אך במבט על לוח המחוונים מתגלה לנו הטעות ואנחנו עוצרים בצד, מוציאים את השליפים ומכוונים את הבחור הנרגז למצב הרכיבה הנכון. ספורט הופך לתיור ופתאום אותו יצור זועף איננו, במקומו נמצא אח על מלא, נעים הליכות, שמאפשר לנו חיבור מיידי, בלי רגע אחד נוסף להסתגל.

היה זה יום חמישי אחר הצהריים ונדמה שכל בית ישראל עמדו שם באותו הזמן, בקטע הכביש שבין רחוב המסגר למחלף השלום, ספונים בתוך מכונות מרובעות גלגלים, זועפים על כך שהם לא על אדוונצ'ר קרבי, או כך לפחות חשבנו באותם רגעים. למחרת בבוקר יצאנו לרכיבה המתחילה בכביש, רכיבה מנהלתית, אז הדזרט לבש מצב ספורט והמתלים מכווננים על הצד הקשה. הלבוש הזה יפה לדזרט, כל שיבושי הדרך כמעט ונעלמים לחלוטין תחת גלגליו והנוחות עולה יחד עם מד המהירות. השילוב בין המתלים ארוכי המהלך והגלגלים הגדולים רמזו על כך שיהיה נוח, אבל דבר לא הכין אותנו להתנהגותו המפתיעה של הדזרט על הכביש, הוא משרה ביטחון רב ומשתף פעולה, וכל זה על צמיגי קוביות, יש דברים שלא משתנים והשם של דוקאטי על מיכל הדלק מחייב.

משולש כידון-מושב-רגליות יוצר תנוחת רכיבה נוחה מאוד ברכיבת כביש וגם מאפשר שליטה טובה על האופנוע, גם מיגון הרוח והמושב מקבלים ציון טוב למדי, גם לאחר שעות באוכף וגם מהמורכבת הציון טוב, למרות החוסר בגומי על הרגליות הוויברציות לא עוברות לרגליים. נציין שהמורכבת כן התלוננה על החוסר בידיות אחיזה נוחות ושימושיות מאחור.

בטעימה קטנה של שבילים מהודקים במצב רכיבה אנדורו, המפחית את הספק המנוע ומשחרר מעט את הבקרות, הדזרט-איקס נוח, נעים ונשלט, והשבילים נכבשים תחת גלגליו בקלילות ומהירות, וגם רוכבים שלא חוו שטח לפני כן ירגישו בבית.

אבל מה זאת טעימה? הדזרט-איקס מבטיח חוויות שטח מרובות ובחזון יוצריו טועם דווקא את הכביש ומבלה את רוב מד-אוצו על אדמה רכה. אז לא הייתה לנו ברירה ואת הכידון כיוונו הפעם אל עומק השטח, גם את האופנוע כיוונו לשטח, כלומר את המערכות האלקטרוניות, הבולמים, לחץ האוויר ואפילו את רגליות ההילוכים והבלם, שמסומנות למצב כביש או שטח ומכוונות בהינף מפתח וסיבוב בורג. גם את הכידון היה ניתן לכוון לכביש או שטח, וכל הכבוד לדוקאטי על המחשבה, אבל כאן עצרנו את הכיוונים.

התמזל מזלנו ואופנוע המבחן צויד במספר תוספות חשובות, כמו מגן "מנוע" שעוטף את חזיתו של האופנוע ומגן על הפיירינג, ולא פחות חשוב מזה – על משאבת המים, הממוקמת באזור בר פגיעה, ובלי המגן תהיה הראשונה לפגוש את הקרקע. לא שתכננו לפגוש את הקרקע, בדרך כלל אנחנו לא מתכננים, אבל לפעמים זה קורה, וטוב שיש כזה דבר, על כל מקרה. לדזרט-איקס שלום ופיירינג נטול שריטות. גם מגן הגחון מסיבי, והוא לעומת זאת מגיע ישירות מהמפעל כסטנדרט.

בכדי לא לבחון את עמידות המגנים, לא אתגרנו את הדזרט-איקס יותר מדי מחוץ לאספלט, לקחנו אותו לשבילים מוכרים לנו והעברנו אותו את אותם הדברים שעוברים רוב האדוונצ'רים תחת ידינו, נו טוב, כבר קראתם שלקחנו אותו גם למסלול מוטוקרוס, אבל על זה ממש עוד מעט. הדבר הבולט ביותר בהתנהגותו של הדזרט-איקס במהלך כל המבחן וגם כאן בשטח, הוא כמה תחושת הביטחון גבוהה, תחושה נדירה בעולם האדוונצ'רים ואפילו מיכל הדלק הגדול והגבוה, שהיה נראה מאיים תחילה, אינו מורגש כלל ומצאנו את עצמנו תוהים האם המשקל של דוקאטי מקולקל, כי הדזרט-איקס מרגיש הרבה יותר קל ממשקלו המוצהר, וכלל לא קיימת תחושה של אופנוע Top Heavy, כלומר אופנוע עם עומס משקל בחלקו הגבוה.

המעבר מישיבה לעמידה קל ואינטואיטיבי, האופנוע צר באזור הרגליים ונוח לחביקה. המושב, למרות שהוא מחולק, שטוח למדי ומאפשר תנועת גוף קדימה-אחורה ואת הגומי של רגליות הרוכב ניתן לשלוף בקלות ללא כלים לצורך רכיבת שטח, אך זה שטוח ורך יחסית וברכיבה בעמידה המגף ננעץ ברגליות גם כשהגומי מותקן. הדבר היחיד שהפריע לנו ברכיבה היה אותו מגן חשוב לשלדה ולפיירינג, שהתחכך בצורה לא נעימה עם הרגל ויצר חוסר נוחות בקטעי שטח ארוכים, אך כאן נציין שדיברנו עם רוכבי דזרט-איקס נוספים שלא התלוננו על כך, אז אולי הבעיה בנו…

המתלים עושים עבודה מצוינת ובאף תוואי שטח לא הגענו לסוף המהלך, לא במזלג הקדמי ולא בבולם האחורי. כשדוחקים אופנוע לקצות היכולת מתגלים בדרך כלל חסרונות, ואנחנו מצאנו את עצמנו במהלך המבחן הזה מגיעים הם הדזרט-איקס לקצוות של שני השימושים שלו: קצה הכביש, שהוא מסלול מרוצים, וקצה השטח, שהוא מסלול מוטוקרוס, אליהם בהחלט לא נוצר הדזרט-איקס.

במסלול מוטורסיטי, אחרי מעבר למצב ספורט וכמה הקפות לחימום הצמיגים (צמיגים דו-שימושיים, כן?), כמו גם היכרות מחודשת עם המסלול, הגיע הזמן שלנו לרכוב על הדזרט-איקס כמו שהשם על מיכל הדלק מכתיב – מהר. ובשלב הזה של הכתבה אתם בטח לא מופתעים לשמוע שהדזרט-איקס עמד במשימה, באופן מפתיע לאופנוע עם גלגלים במידותיו שינויי כיוון מהירים מתבצעים בקלות וניתן להפליק אותו מצד לצד, הפידבק מהפרונט פנומנלי במונחי אדוונצ'ר, אך לא רק, והרוכב מקבל מסרים ברורים מהגלגל הקדמי, מה שמגביר – שוב – את אותה תחושת ביטחון בה הדזרט-איקס כל כך מצטיין. 21 אינץ׳ שמרגיש ברכיבה על האספלט כמו 19 אינץ׳, פחות. מרשים ביותר

מערכת הבלימה של ברמבו, עם צמד דיסקים צפים בקוטר 320 מ"מ מקדימה ודיסק צף בקוטר 265 מ"מ מאחור, המשודכים למערכת ABS, רגישה להטייה כמובן, מלאי עוצמה ורגש וגם אחרי סשן מהיר וארוך על המסלול עוצמתם לא דעכה, מאפשרים "לרדת" על הבלמים בצלילה אל תוך הפניה וסייעו לנו לבצע כמה עקיפות שאף אחד לא צפה שיקרו על האופנוע הזה. אם תסתכלו על התמונות תראו גם את כפיר לוין, מחברת פרוריידינג וגם בוחן עבר במגזין מוטו, כפי שמעידה חליפת הרכיבה שלו, ומיד תבינו על מה אנחנו מדברים – השלדה, המתלים והבלמים, כולם עובדים מעל המצופה, במקום אליו הדזרט לא נועד להגיע, עוד ועל צמיגי הפירלי הדו-שימושיים.

יום למחרת מצא את עצמו הדזרט-איקס בפתחו של מסלול מוטוקרוס, אז הבקרות כולן נותקו והכל כוונן בהתאם, התחלנו את הרכיבה בזהירות יתרה ואנחנו מתחילים לחוש את המכונה ללא מתווכים אלקטרוניים, לומדים את התוואי ומגבירים לאט-לאט את הקצב. גם פה משפט המפתח לתיאור הדזרט-איקס מקבל תוקף והוא – תגידו איתנו – משדר ביטחון. הקצב עולה ואפילו הגלגלים מנתקים מגע מהאדמה, דבר מפחיד על מכונה במשקל של יותר מ־200 ק"ג, במיוחד כשאזורי הבלימה קצרים ומתוכננים לאופנוע מוטוקרוס קל ועצבני, ולמרות זאת הדזרט ואנחנו ממשיכים, הקפיצות גבוהות יותר, זמן האוויר מתארך ובנחיתות הבולמים לא משדרים פאניקה, לא מתרגשים, והדזרט-איקס מרגיש כהמשך של הגוף. התרגלנו אליו מהר, בטחנו בו והכל הפך הרמוני. מבט, מצערת, האופנוע משוגר מפניה לקפיצה וחוזר חלילה ולמרות הכל – זה מרגיש טוב. למזלנו אנחנו לא בכושר שיא ואחרי כמה הקפות פרשנו, יומיים אינטנסיביים עם הדזרט-איקס הכריעו אותנו והצלחנו להחזיר אותו לביתו בריא ושלם, הישג מרשים כשאנחנו מסתכלים אחורה על מבחן מאוד לא סטנדרטי, לאופנוע מאוד לא סטנדרטי.

על הניסיון הראשון של דוקאטי ביצירת אדוונצ'ר מוטה-שטח תחרותי בקטגוריית הביניים היצרנית מבולוניה יכולה לסמן וי גדול של הצלחה, או כמו שהיא אוהבת – L של הצלחה. דוקאטי לקחה את הזמן והייתה מבין היצרניות האחרונות שמצטרפות למסיבה, אולם הצליחה בדרכה שלה, ומבלי להתפשר על דבר, ליצור אופנוע שעונה על כל הדרישות – בין אם זה ברמת האלקטרוניקה, ובין אם ביכולות הכביש והשטח – ומספק נוחות, שימושיות ושפע של ביטחון, עם עיצוב רטרו-מודרני שבעיננו נראה טוב מאוד ועם ירידה לפרטים ואיכות גימור ללא רבב. למרות שמחירו נמצא בחלקה הגבוה של הקטגוריה ורחוק למדי ממתחרים רבים, הדזרט-איקס הוא מבין האופנועים הוורסטיליים ביותר כיום, שמתרגם נכונה את היכולות של דוקאטי לתוך קטגוריה זרה ליצרנית, אופנוע קרוב לשלמות.

מעוניינים ברכיבת מבחן?

קראתי והסכמתי לתנאי השימוש באתר.

לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Whatsapp לחצו כאן
לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Telegram לחצו כאן