מבחן דרכים: פיג'ו מטרופוליס 400 SW

כתב: דניאל מיצו פטרי | בוחנים: אריק רוזנבלום, דניאל פטרי | צילום: דניאל דהרי

שורה תחתונה: נוח, יפה ומאובזר מאוד – המטרופוליס החדש טוב מקודמו בכל פרמטר.

"על זה אתה חייב לרכוב, סוכריה של ממש, מילה שלי" אומר לי אריק. "חכה לי אני דקה אצלך!" אני צועק לו, וכמו זו%$ דו-גלגלי אני פורץ אליו בריצה מהירה. כעבור יומיים, בעוד שאני מתנשף עם הלשון בחוץ, גם מהחום וגם מהריצה הווירטואלית (נו מה נראה לכם, שאני יכול לרוץ עם כל הברזלים בגוף?), אריק פותח לי את שער החניה ומוציא את הכלה.

"מה זה?" אני שואל אותו "הבאת לנו פיג'ו 3008?"

"בערך, ואתה חייב לרכוב עליו, אתה תהיה מבסוט!" הוא אומר ומגיש לי את מפתח הקילס. "קח, שים בכיס, יש מלא דלק, סע לשלום".

נו טאק, אם כבר הגעתי לשם אז יאללה. נעשה לו מערוף.

אז אכן, פיג'ו. אבל לא 3008 כמו שחשבתי, אלא מטרופוליס 400 תלת-גלגלי, שהוא למעשה הגרסה החדשה של הדגם שהושק על ידי החברה הצרפתית לפני כ־9 שנים, ואשר עשה עלייה לישראל בדגם הקודם שלו לפני כ־3 שנים. ועכשיו, בדגם חדש ומשופר, אבל כזה שממשיך בדיוק באותה שפה עיצובית כמו הדגם הקודם ופונה אל קהל רוכבים מאוד ספציפי שמחפש את הפינוק והסטייל בכלי הרכב שלו – בדיוק כמו הרכבים של היצרן.

אז בואו נכיר אותו.

נתחיל במראה החיצוני: המטרופוליס 400 החדש ממשיך כאמור את הקו העיצובי של קודמו, ליין שאי אפשר שלא לקשר ישירות אל הרכבים של חברת פיג'ו. הקטנוע-גדלנוע-תלתנוע מתפאר באלמנטים רבים שמרגישים כאילו נלקחו היישר מהרכבים (ברור שהם לא, אבל זו המטרה), כמו יחידת התאורה הראשית, הצורה, הצבע והמראה של חישוקי הגלגלים הקדמיים, הגריל, הסמל של האריה מקדימה ומאחורה, לוח השעונים (תזכירו לי רגע לדבר עליו בהמשך), תא המטען, פנסי הבלם מאחור ועוד ועוד – הכל מרגיש פיג'ו ברמ"ח איבריו. והתוצאה? לא רק מעניינת אלא גם נאה לעין (לטעמי כמובן), במיוחד כשהוא בצבע אפור-כסוף סולידי, משולב עם שחור בחלקי הפלסטיקה, כמו כלי המבחן שלנו.

אמרנו תלת-גלגלי, לא? אז מקדימה מצויד המטרופוליס 400 בצמד גלגלים בקוטר 13 אינץ' עם צמיגי מישלן סיטיגריפ 2 מקוריים במידות 110/70-13, שמשודכים למערכת מתלים ייחודית לחברת פיג'ו, כזו המכונה Dual Tilting Wheels (או DTW, בקיצור) השונה במידה מסוימת מתצורת המתלים בכלים תלת-גלגליים אחרים, כמו אלה של פיאג'ו (שהם מן הסתם המתחרה הישיר של הכלי בקטגוריה, עם דגמי ה־MP שלהם). מאחור בולטים במראה צמד בולמים אחוריים המעוטרים בקפיצים אדומים – אחד מכל צד. מערכת הבולמים כולה מתוצרת Paioli, מקדימה ללא אפשרות כיוונון ומאחור מתכווננים ב־4 נקודות. הגלגל האחורי בקוטר 14 אינץ' נועל גם הוא צמיג של מישלן, במידה 140/70-14, אותן מידות צמיגים כמו בפיאג'ו MP3 400 hpe.

מתחת למושב נמצא תא מטען, הנפתח חשמלית, שצורתו יחסית שטוחה אבל רחבה, וכן גישה לפתח התדלוק. מאחור, בגרסת ה־SW שנבחנה, ארגז/תא מטען אינטגרלי מעוצב למשעי, שנפתח גם הוא חשמלית, בנפח 54 ליטר המכיל די מקום לשתי קסדות ועוד המון דברים, וכן משענת גב לנוחיות מרבית של המורכב. תא המטען מחולק ל־2 על ידי מחיצה ניידת, ואם מסירים אותה ניתן להושיט יד אל תוך קרבי תא האחסון הנמצא מתחת למושב. מקדימה, ליד ברכי הרוכב, יש תא 'כפפות' גדול, ועוד שניים קטנים בצידי הדשבורד, כשאחד מהם כולל שקע USB לטעינת הסלולרי. בואו נגיד שמקום אחסון לא חסר בכלי הזה, ומדובר באנדרסטייטמנט. דגם ה־GT זול מעט מגרסת ה־SW, והוא מגיע ללא תא המטען האחורי, וכן עם משקף ספורטיבי מושחר וכידון חשוף למראה ספורטיבי יותר, כמו גם עוד נגיעות עיצוביות.

מסובבים את מתג הסוויץ', הוא מואר באור כחול ולוח השעונים מתעורר לחיים. לחיצה על מתג ההתנעה. למטרופוליס אגזוז ארוך ומעוצב בצידו הימני, כשהסאונד הבוקע מהאגזוז עומד כמובן בתקן יורו 5, ואנחנו מניחים שזה לא הכלי האופייני למי שמחפש להחליף מערכת פליטה לאחת רועשת יותר.

מתיישבים על הכלי ומגלים מושב רחב ומפנק בגובה 780 מ"מ המצויד במשענת גב קטנה, שניתנת לכיוון ידני ב־4 נקודות, באמצעות פתיחה של כמה ברגים עם מפתח האלן המצורף מתחת למושב. למורכב יש משענת גב המובנית בארגז האחורי. בנוסף, ניתן למצוא צמד רגליות נסתרות ומתקפלות, כמיטב מסורת העיצוב הצרפתית. בגלל רוחבו של המושב הכלי מרגיש לנו גבוה, אבל נוח.

למרות שהכלי בן 3 גלגלים, זה לא אומר שהוא לא יכול ליפול על הצד, אבל כמו ברוב הקטנועים בז'אנר התלת, גם במטרופוליס מערכת המתלים מקדימה ניתנת לנעילה בעת עמידה – ברמזור או סתם בחניה. הסטה קלה של מתג בכידון הימני, צפצוף מוכר, הכלי נעמד זקוף בגאון ואנחנו פטורים מהורדת רגליים. האור מתחלף? אפשר להסיט את המתג לכיוון השני או פשוט להתחיל בנסיעה ע"י פתיחת המצערת והמתלה ישתחרר מהנעילה. אגב, ניתן לנעול אותו תוך כדי נסיעה כל עוד המהירות לא עולה על 10 קמ"ש. אל תשאלו מאיפה הצרפתית שלי… בחניית לילה ארוכה ניתן כמובן להעלות אותו על ג'ק אמצע.

אנחנו מתחילים בתנועה עירונית. בזכות המנוע הגמיש, זווית צידוד טובה מאוד של הכידון ומראות ממוקמות היטב, המטרופוליס יודע להשתחל יפה בין רכבים בפקק אופייני של יום שישי. הקונפיגורציה הייחודית של צמד הגלגלים הקדמיים של המטרופוליס מייצרת כידון "כבד" יחסית, כשהרוכב מקבל פידבק מכל באמפ או מהמורה בכביש, אפילו יותר מאשר כרגיל בכלים תלת-גלגליים אחרים עליהם רכבנו. צריך להתרגל לתחושה, אבל מרגע שזה קורה הנהיגה חוזרת להיות אינטואיטיבית וחלקה, וככל שמהירות הרכיבה גדלה, כך השפעת המתלה הקדמי הולכת ונעלמת עד ששוכחים ממנו לגמרי. מאחור הבולמים עושים עבודה טובה.

המנוע של המטרופוליס, המכונה PowerMotion 400, הוא מנוע חד-בוכנתי בנפח 399 סמ"ק, המייצר הספק של כ־36 כ"ס ב־7,250 סל"ד – דומה לזה של ה־MP3 400 hpe, סלחו לנו על ההשוואה החוזרת – ומומנט של 3.9 קג"מ ב־5,750 סל"ד. נתפס בשקר אם נאמר שהוא מייצר "מומנט עוקר סלעים" כקלישאת המגזינים, אבל הוא מספיק חזק, בשרני ובעל תגובה טובה כדי לאפשר לכלי להאיץ יפה מאוד מרמזור למרות משקלו הגבוה, העומד על 265 ק"ג, ולשייט בקלילות במהירות חוקית ומעלה על כביש בינעירוני – אם כי המהירות המקסימלית עומדת על לא יותר מ־140 קמ"ש. עם זאת, כשמדובר ברכיבה בזוג, תוספת המשקל על הכלי ביחד עם משקלו העצמי הגבוה מורידה מהיכולת הדינמית שלו בצורה מורגשת והמנוע מתקשה מאוד לספק תאוצות חזקות, כשההגעה למהירות שיוט בינעירונית לוקחת יותר מדי זמן. העברת הכוח של המטרופוליס נעשית כמקובל באמצעות וריאטור ורצועה, שעושה עבודה טובה הזזת הכלי, אך מעט רועש מעבר לרגיל – בשילוב עם האגזוז שגם הוא נמצא מחוץ לסקאלה הסטנדרטית.

לוח השעונים מספק מידע עשיר וכולל אפשרות לחיבור הטלפון, כולל מערכת ניווט, אך בזו לא השתמשנו. אגב, שעוני המהירות משמאל והסל"ד מימין הם אנלוגיים, אבל מסיבות שרק לאלוהי הצפרדעים פתרונות – מד הסל"ד מסתובב נגד כיוון השעון, הפוך ממה שאתם רגילים (כדי להיות תואמים לחלק מהרכבים של היצרן, נו, צרפתים). ביניהם ניצב צג TFT צבעוני המספק מידע נוסף. את הגדרות הצג, התאמה אישית וחיבור לטלפון ניתן לשנות על ידי שימוש בשני מתגים – אחד בכל צד של הכידון.

מערכת הבלימה מצוידת ביחידת ABS של קונטיננטל ועושה עבודה טובה, אם כי לתחושתינו הבלמים הקדמיים יכלו להיות קצת יותר נשכנים. מקדימה, לכל גלגל דיסק בלימה בקוטר 230 מ"מ, שדרוג מהדגם הקודם, ומאחור הגלגל מצוייד בדיסק בודד בקוטר 240 מ"מ. בכלים תלת-גלגליים ניתן למצוא גם דוושת בלם על רצפת הקטנוע ליד רגל ימין, הסיבה לכך היא חוקים במדינות אירופאיות רבות המאפשרים לנהגים לעשות שימוש בכלים אלה גם ללא רישיון נהיגה על אופנוע כל עוד יש להם רגלית בלם… לכו תבינו. בדקנו. דריכה על הדוושה מפעילה את הבלמים בצורה די כוחנית וללא פידבק, אך אולי היינו צריכים יותר זמן כדי להתרגל לזה. אבל בכל מקרה אין צורך להשתמש בדוושה אם לא רוצים, אלא אפשר לרכוב עליו כמו שרגילים בכל קטנוע – ברקס קדמי בידית ימין, ברקס אחורי בידית שמאל. למטרופוליס אגב, קיים גם בלם יד חשמלי המופעל בצורה קלה מאוד דרך מתג מעוצב הנושא את סמל האריה של פיג'ו במרכז הכידון. מתחתיו מתג איתות החירום, גם הוא מעוצב ונגיש.

עוד בגזרת האלקטרוניקה, מערכת בקרת אחיזה (TCS) בעלת שלושה מצבים – עירוני או ספורט וביטול מלא. לא מצאנו הבדלים משמעותיים בתחושות בין המצבים, אבל אנחנו מניחים שזה מורגש יותר על כביש בעל תנאי אחיזה מופחתים. בכל מקרה, מערכות אלה – ביחד עם העובדה שהוא כלי תלת-גלגלי – מאפשרות לקבל הנחה יפה בביטוח החובה, וטוב שכך. בנוסף, לכלי יש מערכת המפעילה תאורת חירום של 4 מאותתים במידה ומתבצעת בלימת חירום. שימושי למדי.

למטרופוליס מיכל דלק בנפח 13.5 ליטר שאמור להספיק לטווח של מעל 300 ק"מ, אבל את חלקכם יבאס לדעת שכדי לתדלק צריך לקום מהכלי ולפתוח את המושב, כיוון שפתח התדלוק נמצא מתחתיו – כמו בקטנועים קטנים וזולים יותר. בנוסף, ובניגוד למה שאמר לי אריק, לא היה לי טנק מלא… גילינו שמד הדלק (ומד הטמפרטורה) אמנם דיגיטלי, אבל הוא אמור לייצג מחוונים כמו 'ברכבים של פעם' בהם המחט קבועה במקומה בעוד התצוגה עצמה מסתובבת. מבחינה עיצובית אנחנו מניחים שיש כאן אמירה, אבל זה פשוט לא נוח לקריאה, וזה גרם לי כמעט להיתקע בלי דלק כיוון שחשבתי לתומי שכל עוד המחט נמצאת באמצע הסקאלה יש לי עוד חצי מיכל… למזלנו, יש תצוגה של טווח שעוזרת לתכנן את התדלוקים.

יחידת התאורה הקדמית מצוידת בתאורת LED עם שני מצבי רכיבה – תאורת יום דקורטיבית ותאורה רגילה ללילה. מאחור צמד פנסי בלימה בעלי הלוק האופייני לפיג'ו, שמזכירים לנו את ה־208 וזוהרים באור אדום חזק שמתחבר טוב לצבע האדום של הבולמים.

עוד באזור הפלוסים: מיגון רוח מצוין בזכות משקף מתכוונן (ידנית, רק בזמן עמידה, על ידי לחיצה במרכז פסי הפלסטיק השחורים ומשיכה כלפי מעלה או דחיפה כלפי מטה), מראות מצויינות המחוברות לכידון ומספקות ראות מעולה אחורה וכמעט ללא שטחים מתים, וכן רצפה שטוחה המאפשרת הנחת רגליים נוחה או תיק מנהלים מעוצב המחובר לקליפס הנשיאה המובנה.

מחירו של הפיג'ו מטרופוליס 400 עומד על 54,205 ₪ לגרסת ה-GT עם תוספת של 1,000 ₪ לגרסת ה־SW הנבחנת. יקר בכמה אלפי שקלים יותר מהמתחרה הישיר, אבל יותר מאובזר ממנו.

לסיכום

המטרופוליס 400 מרגיש ובנוי טוב, מחומרים שנראים איכותיים, עם המון נפח אחסון (בגרסת ה־SW) ובעל התנהגות כביש ראויה – אם כי הוא טיפה סובל ממשקל גבוה, מה שמשפיע מעט בסופו של דבר על הביצועים (בטח אם נוסעים עליו בזוג). הוא קטנוע שנכנס למשבצת של הרוכבים העושים בכלי שימוש ככלי תחבורה יומיומי, ועדיין מחפשים מצד אחד את התדמית, הלוק, האבזור והעיצוב המוקפד שיבדיל אותם משאר הרוכבים, ומצד שני יתן להם את האקסטרה בטיחות בזכות מערכות אלקטרוניות וכמובן צמד הגלגלים מקדימה שאמור לספק אחיזה מוגברת.

לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Whatsapp לחצו כאן
לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Telegram לחצו כאן