מבחן דרכים: סובארו פורסטר דור 6

כתב: אסף לביא בנארי | בחנו: אריק רוזנבלום, אסף לביא בנארי | צילום: דניאל דהרי

שורה תחתונה: מה שעובד לא צריך לתקן, אפשר גם רק לשפר טיפה ולדאוג לא לקלקל את השאר.

לסובארו יש מעמד מיוחד בישראל, המותג היפני הדי שמרני ומיושן, מסמל בעיני רבים תקופה בה יותר נהגים נהנו מחווית הנהיגה, ומשמר את ההנאה הזו עד היום, ובאופן די צפוי, לרבים מהאנשים הפועלים בענף המוטורי בישראל יש סובארו בחניה, ספציפית פורסטר, שגם משלב בצורה טובה בין ממדים גדולים, יכולת שטח, נוחות בכביש, חווית נסיעה ומחיר טוב, וגם מגיע עם תדמית קשוחה סטייל הגבר הישראלי 'המאנטש', שרוליק, הלובש בגדי עבודה, מחזיק אולר בכיס ובעל רקע צבאי, לרוב מסווג.

סביבנו יש הרבה נהגי פורסטר, שאם אינם חמושים באחד כזה – לרוב קצת מלוכלך ובלוי – נוסעים לפחות ב־XV. נהגי מרוצים, צלמים, מדריכים, בוחני רכב ועוד אנשים בסביבתנו שמחזיקים בכיס מפתח או שלט עם סמל צביר הכוכבים, וזה גרם לנו להתייחס לרכב הזה לא אחת כאל איזו ברירת מחדל טבעית, ואולי רכב קצת כשר-פרווה שעושה הכל טוב אבל לא מצטיין בכלום. השינויים הקלים בדגם 2025, אולי לא משנים הרבה, אבל משמרים את מה שטוב ומציעים טיפה שיפורים במקומות הנכונים.

נתחיל ממה שנותר זהה. יש לו את אותה שלדה ובערך אותם ממדים (ארוך ב־3 ס"מ, רחב ב־1.5 ס"מ), חבילת מערכות הבטיחות EyeSight של סובארו עברה התאמות קלות ונותרה אחת מהטובות, הנעימות והנוחות ביותר לשימוש, אותו מנוע בוקסר 2.5 שנושם עצמונית ומפדל 180 כ"ס דרך תיבה רציפה (עם 8 "הילוכים") לארבעת הגלגלים, עוד לא נגמל מהתמכרותו לטיפה היקרה ולוגם ליטר של 95 נטול לכל 9 ק"מ בנסיעה משולבת ורגל כבדה, או 11 ק"מ בין-עירוניים כשמהרמקולים בוקעת מוזיקה ב־BPM נמוך. ביום בו לקחנו את הרכב למבחן סובארו החליטה לעשות לנו דווקא וחשפה את הגרסה ההיברידית עם יותר כוח ופחות צמא לדלק, שזה תמיד דבר טוב. ננהג עליה כשתגיע. כל הדברים האלו נחשבים בעינינו ל"שימור".

הפורסטר ממשיך להיות מרווח ונדיב ממדים למשפחה או למי שפשוט אוהב מקום, התפעול של מערכות הבטיחות השונות קל והתערבותן לא אגרסיבית. בזכות העדכונים הקלים שנעשו בכל מיני רכיבים ומערכות שאנחנו עייפים מלפרט הוא מהודק ומשופר מעט, נוח לנהיגה ותפעול, גם לנסיעה לצד הנהג או מאחור, ונוח להעמסה בתא המטען הענק. המנוע חי ומגיב, לא חזק במיוחד ולמרות שעל הנייר יש כאן 2 כ"ס פחות והאוטו שוקל כמעט אותו דבר, רק בדילוגים בין רכב לרכב יורגש איזשהו הבדל בהספק. לשימוש יום יומי, ברוב המצבים, הוא חזק מספיק, למעט אולי בעליות משמעותיות או עקיפות במהירות גבוהה יחסית, שם ישנו צורך בשיפור מצבת הסוסים באורווה.

בגזרת השינויים יש מתיחת פנים עיצובית, שזה אכן עניין של טעם אבל משהו בה מרגיש טיפה מגושם יותר, הפגוש הקדמי קצת יותר ארוך ונמוך, יוצר את התחושה הזאת ומגביל טיפה את זווית הגישה. לטעמנו עיצוב החזית החדש נראה גנרי יותר ופחות ייחודי, ואם הרכב יחלוף מולנו מהר כנראה לא נזהה באותה הקלות שמדובר בפורסטר כמו בעיצוב הדגם הקודם.

השינוי העיקרי נמצא בתוך הרכב, והוא כבר נחשב בעיננו כ"שיפור". מסך מולטימדיה אנכי בגודל של כמעט 12 אינץ' מביא את הפורסטר להווה הטכנולוגי וכולל Apple CarPlay אלחוטי, Android Auto כן-חוטי, תפעול של מערכת האקלים ועוד כמה נתונים של הרכב, בסך הכל הוא עושה עבודה טובה ונוח לשימוש, אנחנו מעדיפים כפתורים פיזיים למזגן, אבל ניחא. הכפתורים על ההגה ממוקמים טוב גם הם, ואולי יש מהם טיפה יותר מדי, אבל לקראת סופו של המבחן כבר התרגלנו למיקום ושלטנו בתפעול. לא בטוח אם זאת נקודת זכות לפורסטר או ליכולת הטכנית שלנו – כנראה שלו.

אם כך, ניתן לסכם את הפורסטר החדש די בקלות. בכל מה שנוגע לחווית הנהיגה הוא מהנה ומאוד נוח, וממשיך להצטיין, הוא גם מציע שילוב מבורך בין ביצועים נהדרים בכביש לביצועים טובים בשטח, הוא מרווח מאוד ומתאים גם לזוג שמחזיק בבית עד 3 צאצאים מסוג "מתבגר" או שניים מדגם "בגיר" ואחד בין "פעוט" ל"יכול להישאר לבד בבית איזה שעתיים", אלו יהנו מאחור מפתחי אוורור ושקעים להטעין את המסך שהם מחזיקים ביד ומרוכזים רק בו, אם ההורים ישקיעו ברמת גימור גבוהה הם גם יקבלו ספסל מחומם לריב עליו. ובדגם החדש יש מסך חדש כזה גם להורים, שיכולים להשמיע את המוזיקה שלהם בווליום שישכך את הצעקות מאחור.

כבר ברמת הגימור הבסיסית ביותר המוצעת בישראל (Premium) מקבלים לא מעט – מערכת X-Mode לשטח, גלגלי 17 אינץ' (שהם, לדעתנו, רצויים יותר מגלגלים בקוטר גדול יותר הנועלים צמיג בפרופיל נמוך), תאורת LED מלאה עם מעבר אוטומטי בין אור גבוה לנמוך, תאורה עוקבת פנייה ופנסי ערפל, מסילות גגון שימושיות, חלון גג נפתח עם כיסוי פנימי שבאמת מסנן את החום, האור והרעש ולא הוילון הדק שמקבלים היום בהרבה רכבים, מושבים קדמיים מתחממים וגם הגה מתחמם ומושב נהג עם כיוונון חשמלי. ברמות הגימור שמעל – בתוספת של בין 14 ל-45 אלף ש"ח – מקבלים גם מערכת שמע משופרת (שכנראה תהיה טובה יותר מזו הדי-בסיסית ו־Too-בסית ברכב המבחן), פתיחה חשמלית ומחווית לדלת תא המטען, אוורור למושבים הקדמיים, חיישן גשם, ניטור עייפות הנהג, עוד מצבים למערכת ה־X-Mode, מצלמות 360°, גלגלים גדולים יותר ושינויים קלים בעיצוב ושילוב הצבעים.

אם היינו רוצים משהו נוסף זה עוד כוח – אנחנו תמיד רוצים יותר – וגם היינו רוצים שיהיה יותר חסכוני. סובארו אמנם הגשימה לנו את המשאלות הללו כשהציגה את הגרסה ההיברידית כאמור, אבל זה לא הופך את הדגם הלא-מתוגבר-חשמלית לנחלת העבר, הוא עדיין מציע איזון טוב וכמעט נדיר בין ביצועי כביש ושטח, נוחות ומרחב וחדוות נהיגה ששומרת את הנהג, למרות כל המערכות האוטומטיות, לחלק אקטיבי בנהיגה – ואת כל זה הפורסטר עושה במחיר (כ־210 אלף ש"ח) שבגרסת הבסיס ניתן להגדיר כסביר, בתור רכב "משפחתי" הכולל שיפור במרווח המחייה ויכולות השטח, או לאנשים כמונו, אנשי התחום המוטורי, שרוצים להרגיש קצת כמו פעם, נו… "קלינט איסטוודים דמיקולו".