מוטו מטייל: המוזיאון של טאקיס

כתב וצילם: אריק רוזנבלום

הפעם נספר על פנינה מוטורית לא מוכרת, נידחת, שבקלות ניתן לפספס – אבל מומלץ שלא. בלב העיר אתונה, מקום קסום ונחבא, עם נסיבות וסיפור מדהימים. בחודש שעבר ביקרתי ביוון לצורך פרויקט חדש, מזג האוויר היה מצוין יחסית לחודש פברואר ולכן אחרי שסיימתי את משימותיי העיקריות, ניצלתי את הזדמנויות הספורט האתגרי המוצעות ובחרתי לחקור קצת את סצנת הדו"ג המקומית, ללמוד קצת על שקורה בעיר הבירה של המדינה השכנה מצידו השני של הים התיכון. באתונה כמויות אדירות של דו-גלגלי, בכל פינה, סוכנויות וחניות, מוסכים ורחובות עמוסי אופנועים שמזכירים את אזור שוקן שלנו, בקנה מידה ענק וביוונית. יאסו. רציתי לצלול קצת יותר לעומק, עם כל הכבוד לחנויות הרחוב הצבעוניות, ותכננתי לחפש מעט היסטוריה, בסדנאות קטנות או מוזיאונים.

התחנה הראשונה הייתה כמובן גוגל, שם גיליתי מוזיאון אופנועים קטן בשם Motorcycle Republik השייך לאספן ותיק בשם טאקיס – או בשמו המלא פנאיוטיס מאריופולוס. לא מצאתי הוראות ברורות איך להגיע למוזיאון אז פניתי במייל, הצגתי את עצמי ואת מגזין מוטו וביקשתי לבקר במוזיאון בזמן שנותר לי בעיר. לאחר ששלחתי את המייל יצאתי לארוחת ערב אליה הוזמנתי. 20 דקות אל תוך הארוחה אני מקבל התראה בטלפון, טאקיס השיב לבקשתי וכתב במייל – בוא, עוד הערב.

הרגשתי שהאצתי בו וגרמתי לו לחשוב שאני דורש להגיע כמה שיותר מוקדם, לא רציתי להפריע והשעה כבר הייתה מאוחרת, אבל הוא הרגיע אותי שהוא מזמין אותי בשמחה וכבר ממתין לי, והפתיע אותי כשאמר שהוא מכיר את מגזין מוטו מישראל ולמעשה מבקש ממני להגיע עוד הערב לפגישה וסיור אישי. הייתי קצת בהלם ובמתח, אבל בעיקר נרגש, היה ברור לי שאסיים את ארוחת הערב כמה שיותר מהר ואתפוס מונית אליו.

נהגת המונית העבירה אותי חקירה צולבת, מי, לאן, איך, מתי, כמה ולמה, הסבירה לי על כל פינת רחוב בדרך ליעד, לא נתנה לי מנוחה בדרכה המעצבנת בנחמדות. היא ציינה במהלך כל הנסיעה שהכתובת שנתתי לה לדעתה שגויה ואין שם מוזיאון אופנועים, וכלל שהתקרבנו חזרה על כך והתעקשה יותר – זו טעות, והיא מקומית, לכן יודעת, אך הקראתי לה את הכתובת ישירות מהמייל. אחרי רבע שעה של נסיעה ממרכז העיר הגענו למקום די חשוך ודל בתנועה, דומה למחסן בסמטה אחורית ברחוב סלמה, והרגשתי שהיא צדקה.

הרמתי את המבט לנסות להבין איפה טעיתי ואז ראיתי בניין פינתי ובחלונו שני אופנועים מוצגים לראווה, התקרבתי וראיתי אדם מבוגר עם זקן מפואר, מביט במסך מחשב בחושך, סביבו כמה אופנועים ישנים מוארים. דפקתי קלות על החלון תוך שאני עדיין חושב שאולי לא הגעתי למקום הנכון, אך המזוקן מחייך לעברי בחיוך מרגיע, קם לאיטו ומתקדם לעברי לפתוח את הדלת. לחיצת ידו איתנה, הוא מציג את עצמו ואני מוסר לידיו כמה מגזינים של מוטו, למרות שהוא לא קורא בעברית, הוא מודה לי ומבקש שנצטלם איתם ליד האוסף שלו.

טאקיס נחשב לאחד מהאספנים הגדולים באירופה ואחד מהפעילים ביותר במועדוני האספנות הנחשקים והמכובדים, הוא גם נמנה בצוות השופטים שלהם וחתום על אישורי תקינות של שיפוצים לאופנועי מיוחדים במיוחד, לוקח חלק במספר הפקות ענק של אירועים מוטוריים, טיולים ארוכים של אלפי ק"מ שיוצאים מביתו באתונה דרך מעבורת לאיטליה. לרוב הטיולים האלו, אגב, הוא יוצא בהרכבה עם אישתו שחיה את התחום הזה יחד איתו. חייו של טאקיס סובבים את האוסף שלו אותו אסף ושיפץ במשך שנים רבות.

אחרי אותה קבלת פנים נרגשת בכניסה עמוסת האופנועים, טאקיס מכוון אותי אל המדרגות לסיור האמיתי. הבניין בן חמש קומות, בבעלותו של טאקיס, בתוכו שכיות החמדה המוטוריות מאורגנות לפי נושאים, בקומה אחת אופנועי ראשית שנות ה־30, ביניהם ניבל איטלקי עתיק ונדיר, לאברדות קלאסיות, וינסנט בריטי למהדרין ואופנועים מלפני המלחמה כמו דאגלס שנת 36', דגם Universal וי-טווין צרפתי משנת 37' שהוא למעשה העתק וינסנט מ־35'.

בקומה הבאה דגמי פוסט מלחמת העולם השניה, שלל מוטוגוצים – כולל אחד צבאי – Motobi ומוטו מוריני איטלקים קלאסיים, עוד דאגלס בריטי – הפעם בעל מנוע בוקסר – טריומף ישנים, נורטון, מאצ'לס קונדור של הצבא השוויצרי, אופנוע NSU, אריאל שנת 57' וגולת הכותרת מבחינתו של טאקיס – טרוט צרפתי שהגרמנים לקחו שלל במלחמה והגיעו איתו ליוון ושם הוא נשאר, יחד עם ספר ומסמכים נדירים מהמלחמה, לדעתו בזכות הסיפור זה גם אחד מהאופנועים הנדירים בעולם, ומבין היקרים באוסף שלו.

בקומה מעל עומדים כלים מודרניים יותר, אייקונים ספורטיביים שחלקם מקבלים סטטוס אספנות בשנים הקרובות, דוקאטי פאזו, בימוטה, פאנטות 500 ו־600, אמ.וי אגוסטה F4 בגרסת הסנה הנדירה ולידו ברוטאלה, אפריליות מיוחדות ועוד – היפנים לא זוכים כאן לנציגות, למעט CB750 אחד, טאקיס מודה שהוא לא חזק בצד היפני של האספנות ונוטה יותר לכיוון האירופאי.

לב.מ.וו הוא הקדיש קומה שלמה, נפרדת, בה מוצגים אופנועים החל משנות ה־30 ואילך, סדרות שלמות של מנועים וגרסאות, עד לשנות ה־90. עוד תחום בו אין נציגות – קטנועים, טאקיס לא אוהב אותם ובאוסף ישנה רק וספה אחת, עליה רכב בעצמו.

בקומה האחרונה, חדרו של טאקיס, מיטה, מטבח, ספריית תקליטים גדולה ושולחן עתיק עליו מונחים ספרים מעניינים וספר מבקרים, ביניהם חתום גם אגוסטיני, ועכשיו גם אני. טאקיס פתח לכבודנו בקבוק יין מיוחד מאירוע של מוטו מוריני וישבנו לדבר קצת. הוא נולד בפיראוס בספטמבר 1957 למד אדריכלות ברומא ושם נמשך לעולם הרכב ההיסטורי. תחילה הוא רכש מרצדס שנת 50', אבל במהרה פיתח תשוקה לאופנועים והקדיש להם את חייו. בקומה הזו עומד אופנוע אחד – Mebea, אופנוע תוצרת יוון, העתק של Zundapp גרמני, בצבע תכלת יפיפה, שעומד על יד החלון ומשקיף אל עבר האקרופוליס. ישבנו עד 02:00 בלילה, הפגישה הספונטנית הפכה למשמעותית מאוד עבורי, אולי גם עבורו, הוא סיפר שהקורונה פגעה קשות בכמות המבקרים במוזיאון וביקורים כאלו הפכו לנדירים יותר. הבטחתי לחזור, ואשמח אם גם אתם, למרות שלא הבטחתם, תבקרו אותו בפעם הבאה שלכם באזור – הנאה מובטחת.

אתר: www.motorcyclerepublik.org
מייל: info@motorcyclerepublik.org
כתובת: 7 Razi Kotsika st. & 13 Karea st. 11636 Athens, Greece

לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Whatsapp לחצו כאן
לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Telegram לחצו כאן