מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
ברקום
קאברג שחורי 205 על 35
אינסטגרם
גלאי רדאר קוביה
קונה אופנוע
הווסקוורנה באנר שמאל
עופר אבניר קוביה שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
לרט
תמוז
מידלנד שחורי 140 על 70
סטפן
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
אגוסטה HM קוביה הכי עליון
ברקום שמאל
rok-straps רצועות קשירה 140
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
הארלי שמאל
HJC

מוטו פוגש | פרופ' גיא כץ – המאסטר-טריינר של BMW

מוטו פוגש | פרופ' גיא כץ – המאסטר-טריינר של BMW

אסף לביא ואריק רוזנבלום | צילום: יח"צ, BMW, באדיבות גיא כץ.

תגידו, לדעתכם, מה זה אומר להצליח בעולם הרכב שלנו?
האם זה למכור הכי הרבה טויוטה ולהוביל את טבלת המכירות? האם זה להחזיר מותג אופנועים קלאסי נושן ישן ולייבא אותו ארצה? האם זה לנצח בשם המולדת במרוצים בשטח ובכביש? להתחרות בדקאר פעם עם אופנוע, פעם עם ג'יפ ופעם משאית? האם זה להקים חברה בתחום האופנועים או הרכב או לפתח פטנט קטן שיהיה מותקן בהמשך בכל הרכבים החדשים לבוא ויציל מיליוני חיים על הכביש?

אז תרשו לנו לספר לכם סיפור קצר על מה שאנחנו מגדירים כהצלחה. העת היא בין הסגר הראשון לשני או השלישי, לא בטוחים – הכל מתערבב, בקיצור, היצרנים בתקופה הזאת כבר מוותרים על מפגשים בין אישיים ומביאים לנו את השקות הרכב בטיסה ישירה לארץ הזום, במקום קונקשן לאקזוטיק לוקיישן, בין הזמנה בזום לחשיפה עולמית או השקה מקומית אנחנו שומעים צליל מוכר – השפה העברית, לא שזה מפתיע, רק דיברנו על המקומית, אבל משהו שונה הפעם, העברית בוקעת מסרטון רשמי של ב.מ.וו בהשקת ה-R18, מה שגורם לנו להימתח במקום ולהקשיב לשם שינוי.
ליד הקרוזר המרשים של ב.מ.וו ניצב בחור מזוקן וקשוח למראה, 'פרופסור גיא כץ' אומרת הכותרת בסרטון, ואנחנו מתקשים לרגע לקשר ולהבין, כמו מתמודד בשאלון שבשאלת המליון שואלים אותו כמה ימים ארכה מלחמת ששת הימים, אנחנו לא בטוחים. מי הוא האיש שמסביר, מדגים ומלטף את האופנוע שם במינכן, למרות שהתשובה מול הפרצוף שלנו. גרמני שלמד עברית? מקומי שהוטס?

לא היינו קרובים. תכירו את פרופ' גיא כץ, לא מקומי וגם לא גרמני, באמצע – ישראלי אורגינל שבילה יותר ממחצית מחייו במינכן. הפרופסור המעופף (וכבר תבינו למה הוא נקרא כך) הוא המדריך הבכיר של חטיבת האופנועים של ב.מ.וו שם בגרמניה, וגם – באופן לא מפתיע, של חטיבת הביצועים M, הדבר הכי קרוב לאופנועים בחברה הבווארית.

איך שנגמר הסרטון סגרנו את הזום ופתחנו את המייל, מכתב שוגר לחברת היח"צ של היבואן המקומי ומנהל תחום האופנועים של ב.מ.וו בדלק מוטורס, הכותרת: "אנחנו רוצים לפגוש את האיש הזה".

"את מי?", שאלו ואנחנו ענינו, "לא בטוחים שהבנו" נעננו. ואז המייל שחיכינו לו, מרן בוזנח, מנהל תחום האופ… נו, מהפסקה הקודמת "ברור! פרופ' כץ, מה בדיוק תרצו?" הוא משיב לנו טיפה בהלם מהבקשה ואנחנו עונים "מה זאת אומרת?? ישראלי שעובד ב-BMW, ועוד עם הטייטל 'בכיר' בתיאור תפקידו?? זאת חובתנו העיתונאית, מוסרית, המקצועית ועוד חובות שנגמרות בסיומת 'ית' לדבר איתו. חוץ מזה הוא נראה בחור מגניב, מוטור-האד אמיתי, ואנחנו אוהבים כאלו".
רן בדק, יצר את הקשר בינינו וגיא מיד הסכים לשיחה/ראיון איתנו. בתוך התהליך גם היח"צ כבר למד להכיר את השם שלו.
גיא היה אמור להגיע לביקור מולדת ולנחות בתל אביב בדצמבר וכבר קבענו פגישה פנים מול פנים, אבל לקורונה תוכניות משלה וגיא נשאר בקור הגרמני ולא הגיע לסחוניה התל אביבית.

יכול להיות שעד עכשיו נוצרה בראשכם תמונה מסוימת משילוב המילים פרופסור + ב.מ.וו + מינכן, אבל תרשו לנו לומר במלוא ההערכה לאיש, אם תראו אותו מולכם, בחיים, אפילו בזום או בערוצי המדיה החברתית שלו, תגלו בחור סופר חייכן, איש משפחה, שאוהב את החיים ורוכב, נוהג וטס – ומכאן התואר 'המעופף' לצד הפרופסור – במטוס זעיר מעל שמי מינכן, גם כשיורד שלג, מלווה בפוסטים מעניינים באינסטגרם שלו. גיא חי את החלום של חלק מחברי המערכת, ללא ספק.

פרופסור כץ התיישב מול המצלמה לראיון זום כשמאחוריו דגל ישראל, דגל גרמניה, דגל בוואריה ותמונה של הילדים, עליו חולצה של BMW מקולקציית האביזרים והביגוד של 2022 שעוד לא נחשפה (ששש אל תספרו, הוא ביקש). "אנחנו מצלמים את הביגוד והאבזור שנתיים מראש, אנחנו בדיוק עושים צילומים לדילרים. פיתוח של מכונית אורך 7-8 שנים, אופנוע 5 שנים וקסדה או מעיל 3 שנים" מספר לנו גיא.

לפני שאנחנו מגיעים להווה, ספר לנו איפה הסיפור שלך מתחיל
"בעיקרון אני מכפר ורדים, אבל המזל הגדול שלי הוא שאבא שלי היה דיפלומט ובגיל צעיר כבר עברנו למינכן, למדתי בבית ספר בין-לאומי 4 שנים ומשם הגרמנית וגם האנגלית שלי", מספר גיא, "ואז חזרתי לארץ, סיימתי בית ספר באורט מעלות ולמדתי גם שם דברים חשובים, אפילו איך ללכת מכות", הוא אומר בחצי חיוך, "אבל תמיד התגעגעתי לגרמניה".

כל סיפור ישראלי עובר בצבא
"גם שלי, אני קצין 8200 בהכשרתי, הייתי קצין הדרכה בבה"ד 15 ומאז זה מה שאני עושה בחיים – מדריך ומלמד. הדבר שאני יודע הכי טוב לעשות זה ללמד דברים מאוד מסובכים במילים מאוד פשוטות, זה כבר בצבא היינו צריכים לעשות, להפוך חייל לחייל 8200 בשלושה חודשים זה אתגר לא קטן, ואת זה היום אני מיישם עם מוכרי האופנועים אי שם ברוסיה, גרמניה או סין – שזה אפילו יותר קשה, כי לא תמיד יש להם את אותה האינטליגנציה והמחויבות שלרוב פוגשים ב-8200".

ואחרי הצבא במקום טיול אתה חוזר לגרמניה?
"אחרי הצבא טסתי לגרמניה כשהתכנון היה ללמוד שם ולחזור אחר כך לארץ. עברתי לשם לבדי, בתור סטודנט וכמו כולם עבדתי באל-על בביטחון. באוניברסיטה למדתי כלכלה ומנהל עסקים וכתבתי דוקטורט על משא ומתן גרמני-ישראלי, הכל כבדרך אגב, אני אחד שמתגלגל. אפילו לפני מספר ימים הוצאתי ספר על איך הכל התגלגל לי – בין היתר האופנועים ו-BMW והכל, אני מדבר בו על 15 כללים לחיים ולעסקים ויש שם גם סיפורים על מוכרי אופנועים ברחבי העולם".

אז איך הסיפור שלך מתגלגל אחרי הלימודים?
"סיימתי את הדוקטורט ורציתי לעבוד ב-BMW. אני ממינכן, אנחנו אנשי BMW, אפילו נהגתי ב-BMW, אבל אז עוד לא רכבתי, זה דווקא סיפור מצחיק".

ואנחנו פה כדי לשמוע אותו
"ההורים שלי לא הרשו לי לרכב על אופנוע בגיל 16 כמו כל החברים שלי, אז הפכתי לאחד מהפריקים של המכוניות. היינו יודעים את ההבדלים במידות צמיגים בין דייהו רייסר לסובארו לאונה בעל-פה וכל מיני דברים כאלו שילדים עושים ולומדים ברושורים – נראה לי שעיתונאי הרכב הם היחידים שנשארו בשלב הזה וזה עולם קסום, אבל – וזה קצת עצוב – כשאתה מתעסק בזה ביום יום האהבה לזה קצת יורדת, אנחנו מדברים על זה הרבה, החבר'ה מהענף, שאנחנו כבר פחות 'פריקים של' כי אנחנו כל היום מתעסקים בזה".

"התחלתי לרכב בגיל 25 כי בגרמניה זה הגיל שבו אתה יכול לעשות ישר רישיון לא מוגבל לאופנוע, וזה קרה כי גנבו לי את האופניים. היו לי אופני קרוזר מגניבים כאלו, ואופניים זה מוצר לא מבוטח אז קניתי קטנוע 50 סמ"ק שכאן לא מצריך רישיון לאופנוע. זה היה נורא כיף אבל גם מבאס, כי זה מוגבל ל-45 קמ"ש – אז הוצאתי רישיון. די מהר קניתי BMW R1100R בגרסת 75 שנה לבוקסר, אופנוע שאני מחזיק עד היום ועשיתי לו קסטומיזציה במשך השנים".

הדרך שלך ל-BMW לא עוברת בקו ישר וקצר
"אז זהו, BMW לא מקבלים לעבודה אנשים שהם לא מהנדסים בשנים האחרונות, ואני איש מנהל עסקים, איש משא ומתן, שכנוע והדרכה. אז עשיתי את הדבר השני הכי טוב שאפשר לעשות והלכתי לעבוד בחברת ביטוח ומכרתי ביטוחים למכוניות. זה כמובן לא היה בשבילי ואחרי כמה שנים הפכתי לפרופסור למנהל עסקים. היום למעשה יש לי חברת ייעוץ העוסקת בעיקר בחברות פרימיום, ו-BMW היא ללא ספק הבייבי הכי גדול שלי. אני מתעסק עם הרבה חברות יוקרה אחרות כי בסוף לשכנע מישהו לפתוח חשבון בבנק שוויצרי או לקנות שעון יוקרתי או אופנוע BMW בסכום גבוה זה די דומה, לפחות מבחינת התקשורת בין המוכר והלקוח וביני לבין המוכר. אלו אותם אנשים שמוכרים להם כרטיס מחלקה ראשונה, שנוסעים ברכבי יוקרה והולכים למלונות יוקרה".

אז אתה עובד עם BMW כיועץ בתחום ההדרכה, איך אתה מגיע להיות מדריך בכיר?
"הסיפור מתחיל עם דלק מוטורס באמת. בשנת 2014 התקשר אלי חבר מב.מ.וו, מנהל אזורי, ואומר לי 'אתה יודע להדריך, אתה יודע עברית ואני יודע שאתה מאוד אוהב את המוצרים שלנו, בא לך לעשות בשבילנו קורס מכירות בישראל?', אמרתי לו 'סבבה, למה לא? זה מה שאני יודע לעשות' – ומשם הכל התחיל.

"בעצם התחלתי להעביר את תוכניות ההדרכה של BMW בישראל, את הדרך שבה פונים ללקוח שרוצה לקנות אופנוע או מכונית, את עולם השרות ללקוח. היום אני עושה את זה בארץ גם למותגי מאזדה ופורד בנוסף למיני ו-BMW. לאט לאט כאן במינכן שמעו עלי, ובעצם נראה לי שאני היחיד שהצליח לצמוח מטיפול במדינה כל כך קטנה וכמעט זניחה בשוק העולמי וכעבור כמה שנים להגיע לתפקיד הזה של מאסטר-טריינר".

מה זה אומר?
"מאסטר-טריינר הוא זה שבונה ואחראי על תוכניות ההדרכה לכל העולם, כלומר – אלי מגיעים מכל העולם כשיוצא אופנוע חדש או כשנבנית שיטת מכירה חדשה, או כמו שיקרה בקרוב עם יציאת ליין הביגוד ואביזרים החדשים, וכאן במינכן אנחנו מלמדים אותך איך לעשות את זה: איך לשכנע לקוחות, איך למכור את המוצר, מה היתרונות שלו וכל מה שסובב את המכירה. בעצמי אני מטפל בעוד הרבה מדינות, ארה"ב, קנדה, רוסיה, מדינות ערב – עשיתי הדרכות בדובאי, גרמניה, הונגריה, פולין, אוסטריה… בקיצור, הדרכתי אנשים מלפחות 50 מדינות – שבתוכן אני עדיין מטפל בילד ״הבכור״ שלי, דלק מוטורס, כרגיל".

איך מתגברים על הפער התרבותי בין אנשים ממדינות ותרבויות אחרות?
"אז זהו, הוא לא קיים. אופנוען זה אופנוען ומוכר אופנועים זה מוכר אופנועים. בכל פעם בהדרכה מישהו מרים את היד ואומר 'גיא, אתה לא מבין, הלקוח הערבי הוא אחר, הוא לא כמו אצלכם בגרמניה', ואז אני צוחק ומסביר ששבוע שעבר הייתי ברומניה ומישהו אמר שהלקוח הרומני הוא אחר מהגרמני, ושבוע אחר כך אני בישראל ומישהו אומר שהלקוח הישראלי שונה – בקיצור, הכל חרטא. כולם אותו הדבר, כולם רוצים את אותה החוויה וכולם רוצים מחיר טוב. אז הגרמני יבקש הנחה בעדינות וישראלי יותר ידרוש – אבל בסוף זה אותו הדבר".

"עולם האופנועים ב-BMW כולל 6 קבוצות שונות ורוכבים שונים, מהאדוונצ'ר הקלאסי שזה ה-GS – ה-מוצר של BMW, דרך אופנועי הסופרספורט, רודסטר, קטנועים שהשקנו לאחרונה אחד חדש בישראל, טורינג והריטאג׳, ולכל אחת מהקבוצות דרישות שונות. למשל, בשוק האמריקאי התקשרה אלי מנהלת השיווק ואמרה שקיבלו את ה-R18 ולא יודעים איך להתמודד עם הלקוחות האלו. למה לא יודעים? כי ב-100 שנים האחרונות לא התעסקו איתם, ויש ללקוחות האלו דרישות מאוד מסוימות שמאוד שונות משל רוכבי ה-GS שהם כבר מכירים ויודעים איך להתמודד איתם".

באיזה מוצרים אתה הכי הרבה מתעסק ב-BMW?
"תוך כדי עבודה נהייתי סוג של 'המומחה' למוצרים הכי אמוציונליים ב-BMW. למכירה של סדרה 1 או 5 יש תהליך מאוד סטנדרטי ופחות מיוחד. אבל באופנועים – זה כמו חברה בתוך חברה, הם אחרים לגמרי. בגרמנית יש לדבר 'פר זי' או 'פר דו', כאילו הצורה הרשמית של הדיבור – שזה במכוניות, כולם עם עניבות. באופנועים כולם באים עם טישרטים לעבודה, וב-M (חטיבת הביצועים) זה אותו הסיפור – קבוצה קטנה של כמה משוגעים לדבר.

אתה המאסטר-טריינר היחיד ב-BMW?
"צוות ההדרכה ב-Motorrad כולל בסך הכל 3 אנשים שאחראים על כל ההדרכות בכל העולם, ככה גם ב-M. ויש עוד שניים כמוני שהם מאסטר-טריינרים ומתעסקים בשאר המוצרים. ובמהלך הקורונה הפכתי למאסטר-טריינר של BMW M, ואני מדריך איך מוכרים את דגמי ה-M. עכשיו אנחנו מתעסקים בהשקה של סדרת ה-M4 וה-M3 החדשה, ולמרות שהם כבר הושקו אני בעולם הפנימי ולנו יש זמן בין ההשקה הרשמית לבין תחילת השיווק לעבודה ולהעביר את החומר לאיש המכירות".

בעצם כשרכב או אופנוע חדש מושק איש המכירות בעולם עדיין לא יודע עליו הרבה?
"כן, יש הרבה זמן בין ההשקה לשיווק, ההשקות גם נהיו נורא מוקדמות, לפעמים יש שנה בין ההשקה לרגע שהמוצר מגיע לשוק, במיוחד עכשיו עם הקורונה וההשקות און-ליין".
"אבל זה עושה לנו גם טוב, כשהשקנו את ה-R18 הייתה אמורה להיות הדרכה פנימית באוסטריה עם יותר מאלף אנשי מכירות שמגיעים מכל העולם וגם בודקים ובוחנים את האופנוע, אבל עשינו את זה און-ליין, שמצד אחד זה באסה, אבל הגיעו 6,000 איש. אתה מגיע להרבה יותר אנשים שלא יכלו להגיע להדרכה הפיזית באוסטריה".

אז אנחנו פגשנו אותך לראשונה בסרטוני ההשקה של ה-R18, והבנו שיש שם סיפור…
"לפני חודשיים קיבלתי את ה-R18 שלי. הוא מעלה לי חיוך בכל רכיבה, אני לא רוכב מהר, אני לא מחפש סיכונים ולא רוכב ספורט – למרות שהדאבל-R (ב.מ.וו S1000RR) היה חוויה, לקחו אותנו למסלול בפורטוגל בהשקה הפנימית וזה היה כיף, אבל בסוף אני איש של קרוזר".

בחניה שלך אין רק אופנועים
"כן, יש לי את האוטו עם המנוע הכי טוב ש-BMW יצרה אי פעם – X5 עם מנוע M50D – וזה כנראה האוטו האחרון שלי עד לרכב החשמלי, יש לי שברולט Stylemaster (האמפרי) משנת 47' ויחד עם כמה שותפים אני מחזיק מטוס אוסטרי Diamond 42 איתו אני משתדל לטוס בכל הזדמנות, אפילו בימים הכי קרים ובשלג".

התפקיד מהנה יותר מעצם היותך אופנוען?
"אין ספק, אבל הרבה דברים מעניינים אותי, גם רכב ותעופה. אבל העולם של האופנוענות כולל עוד כל כך הרבה. סתם לדוגמה – בקסדה החדשה שאנחנו עובדים עליה אני זוכה להיכנס לנושאים כמו אטימות למים או לקור, הריפוד או בידוד הרעשים וזה מאוד מהנה, זה לא עולם אחד, זה הרבה עולמות, יותר מאשר ברכב שם זה רק האוטו – אפשר לדבר עוד על טיונינג, אבל זהו – פה יש לך ביגוד, וקסדות והרכיבה שכוללת כל כך הרבה סגנונות".

מה הם הרגעים שאתה מחשיב כשיא בקריירה שלך?
"אחד מהם הוא כמובן הרגע שבו ביקשו ממני להגיע להדריך בישראל, זה גם מה שהניע את התהליך שלי ב-BMW, והדבר השני היה לפני 3 שנים, כשעוד רק התחלתי לעבוד עם BMW Motorrad, פורסמו שרטוטים ראשונים של ה-R18 מתוך בקשת רישום פטנט של BMW, עוד לא ידעתי כלום על הדגם, גם בתוך החברה לא דיברו עליו עם יותר מדי אנשים. ואמרתי לחבר'ה במחלקה 'זה שלי, לא מעניין אותי איך ומה, מבחינתי בחינם, אני רוצה להיות חלק מהדבר הזה'. שיגעתי להם את המוח, זה היה חשוב לי. לפני כן התעסקתי בתורת מכירות ודברים יותר כלליים, כשהגיע מוצר אז מכרתי אותו, לדוגמה – ה-RNineT סקרמבלר היה הכלי הראשון שהעברתי עליו הדרכה בישראל. אבל זה מבחינתי היה שלי, ואני יודע להיות ישראלי נודניק כשצריך".

איך הם מסתדרים עם זה?
"זה הקטע שלי פה. התגובות מהגרמנים מתחלקות לשני סוגים, אני הרי עובד פה בעוד מקומות, באוניברסיטה, יש חברת שעונים שוויצרית שהיא לקוחה שלי, ויש כאלו שלא סובלים את החוצפה הישראלית וכאלו שמתים על זה, אני חושב שזה מאוד מתאים לגנים של BMW Motorrad, ואולי פחות מתאים לעולם המפונפן של המכוניות. אני לא עושה הרבה הדרכות ברולס רויס, בוא נגיד את זה ככה".

יש גם סיפור מעניין מאחורי אותו הווידאו שראינו אותך בו
"כן! מי שעשה יחד איתי את הווידאו הם מוטי והראל שיש להם פה חברת הפקות ישראלית, אמרתי להם 'יאללה חברים, עושים וידאו', נפגשנו, שעתיים עבודה ויש וידאו – ויצא מדהים בסוף".

גיא סיכם את הראיון הזה בצורה אופטימית, לפחות לנו האופנוענים, ואמר "העולם יתקדם ויתפתח ויהיו המון דברים מיוחדים שימציאו, רכב ישתנה, התחבורה תשתנה – אבל מה שיישאר לדעתי, זה אופנועים".

כל חדשות מגזין מוטו ישירות לסלולרי

4 תגובות ל מוטו פוגש | פרופ' גיא כץ – המאסטר-טריינר של BMW

  1. כל הכבוד ובאמת תענוג לשמוע!
    הכרתי את גיא במסגרת עבודה במינכן לפני מס׳ שנים ואכן בחור מרשים.
    בהצלחה !

  2. איזו כתבה מדהימה וחיובית בימים טרופים אלו – ממש מזכיר את ה״מוטו״ עליו גדלתי לפני עשרים שנה 🙂

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל