מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
כתבת חג: כל מה שרציתם לדעת על הנורבורגרינג ולא העזתם לשאול
כתב וצילם: משה פינצ'בסקי.
תמונה ראשית: דייל לומאס BRIDGE TO GANTRY
״לעזאזל, זה בכלל לא מסלול, זאת רכבת הרים!״. זאת התגובה גם של נהגי מסלול מנוסים למפגש ראשוני עם הנורבורגרינג. ישנם מקומות שהמוניטין שיצא להם מוצדק לחלוטין וה"רינג" הוא אחד מהם. נהיגה או רכיבה בנורבורגרינג היא חלום עבור רוב חובבי הספורט המוטורי. מעטים מגשימים אותו פעם בחיים ורק אחדים יכולים לחזור על החוויה. לאחר שלאחרונה ארגנתי לראשונה עצמאית טיול לנורבורגרינג, אשמח לשתף אתכם בכמה תובנות / המלצות, אבל קודם כל החוויה.
נהיגה או רכיבה מהירה ברינג זה אקסטרים מטורף. לא רחוק מצניחה חופשית- ואני לא מגזים. הסכנה המוחשית וההתגברות על הפחד יחד עם המהירות והשליטה במכונית / אופנוע, מייצרים אדרנלין מזוקק והגשמה עצמית שאולי נשמעים מנופחים, אבל חפשו מישהו שהתנסה ברינג והתאכזב. אנחנו מדברים על המסלול שמוכר כמסוכן והמאתגר ביותר בעולם ללא ויכוח. בכל הקפה אתם תרדו ותעלו מעל ל- 300 מטר. הירידה ל"פוקסהורה" והעלייה המיידית לכיוון "אדנאופורסט" משתווים לפחות לאו-רוג' בספא.
ישנם לפחות 3 מקומות בהם עשויים לקפוץ באוויר (עם שם כמו "פלוגפלאץ" – שדה תעופה, מה ההפתעה). למעשה זהו כביש הררי דרך היער ולא מסלול מירוצים. ג'קי סטיוארט כינה אותו "הגיהינום הירוק" וטובי הנהגים והרוכבים בעולם התחרו עליו משנות העשרים ועד תחילת שנות השמונים. כאן נובולארי ניצח באלפא הישנה והנחותה את מיטב "החיצים הכסופים" של גרמניה הנאצית בשנת 35. כאן פאנג'יו ניצח את מירוץ חייו ב 57. ניקי לאודה התרסק ונשרף ב 76 במירוץ האחרון של ה 1F וכאן אגוסטיני נלחם שנה אחר שנה בטובי הרוכבים בעולם וקני רוברטס האב בישר על הפלישה האמריקאית.
כל קטע בנורדשלייפה (המסלול הצפוני – בניגוד למסלול המודרני שנבנה על גבי החלק הדרומי של המסלול העתיק) מיוחד, אבל כמה מהווים בשבילי חוויה מיוחדת. הראשון הוא פלוגפלאץ, שמגיעים אליו בהילוך חמישי במהירות גבוהה (140 – 160) בעלייה שמסתיימת בפתאומיות וגורמת לרכב כמעט לקפוץ באוויר (לאחרונה התרחשה שם תאונה קטלנית במירוץ של GTR שהתעופפה באוויר ונחתה על צופה) ומייד המסלול פונה ימינה. זאת פנייה שמצריכה אומץ ויכולת ומחברת שני קטעים מאד מהירים על המסלול שמגיעים לשיא בפניית ה"שוויידנקרוץ" אליה מגיעים במעל ל- 200 קמ"ש, ישנה קפיצה קטנה, בלימה קצרצרה ומיד פנייה שמאלה בהילוך חמישי בגז ניטרלי במהירות של מעל 160 קמ"ש ועם קיר הבטיחות במרחק מטר בודד מקצה המסלול.
פנייה אחרת החקוקה בזכרוני הינה ה-S שמובילה לרצף הפניות המפורסם הנקרא "miss-hit-miss". הכל מתרחש בירידה תלולה וכאשר כל החושים צועקים להאט בהילוך רביעי, דווקא יש לחזור לגז חלקי בכדי לעזור למכונית להיכנס לרצף הפניות הזה. מנת יתר של אדרנלין.
לבסוף, בביקור האחרון שלי, ובעזרת הדרכה של נהג מירוצים, הצלחתי פעמיים לקחת בצורה טובה באמת את הפנייה בקצה אותה ירידה שנקראת "בריידשייד" והיא אחת הפניות היחידות במסלול בה מומלץ להיכנס מוקדם ולא מאוחר ולתת למכונית להיסחף רחב כמעט עד ל"קרב" כאשר קיר הבטיחות צמוד אליו. לקיחה נכונה של הפנייה הזאת הוסיפה לי כ- 1000 סל"ד מיד אחריה במעבר מקצה הירידה לעלייה החדה של "אקס מולה". קשה לתאר את התענוג ותחושת ההישג של הצלחה בפנייה שכזאת.
ונעבור למספר המלצות / תובנות. קודם כל, זהירות!זה לא צחוק – הקליקו ביו טיוב Crash + Nurburgring. כל מילה נוספת מיותרת. למתעצלים, הנה כמה סרטונים, הראשון במיוחד לרוכבים:
יש המון הצעות וכללי זהירות, וכידוע לכולם- עבור הרבה ישראלים זה כמו לנפנף סדין אדום מול שור זועם… אבל הכללים נכתבו בדם- בעיקר של רוכבים, שלא לדבר על החשבון הכספי שהמסלול וחברות ההשכרה יגישו לכם בחסות המשטרה. אני חייב להוסיף הפנייה לאתר נוסף שמסכם בנימה אישית את הסכנות וגם נותן מספר: יש בשנה בין 3 ל- 12 הרוגים על הרינג, רובם המוחלט רוכבים ומורכבים. שימו לב שבשל תוואי המסלול שמורכב מפניות עם שינויי זווית שפיעה וגובה, מכוניות יותר מהירות בפניות מהאופנועים אבל כמובן איטיות יותר מבחינת תאוצה. סיפרתי על זה לניסים ברדה, שלא האמין, אבל זאת האמת. רק תשוו זמני הקפה ותראו שמיטב הסופרבייקס עושים זמנים דומים לרנו מגאן RS וכדומה, ואפילו אם הזמנים דומים- כל אחד מהיר היכן שהשני איטי יחסית.
ניתן לברר את שעות המסלול הפתוחות, כללי הבטיחות והנהיגה ועלויות להקפה, באתר המסלול
חשוב מאד לזכור שביום פתוח, המסלול עשוי- בעצם לא עשוי: בוודאות, המסלול יהיה סגור זמן מה בשל תאונות / הפרעות / שמן שנשפך וכו'. בביקור האחרון, המסלול נסגר אחרי תאונה והעברנו את הזמן עם חבורת רוכבים הולנדית-גרמנית שהייתה עסוקה בכוונון האופנועים לאחר שהחליפו לסליקס. עוד אנו מתפעלים משלל השיפורים, הודיעה הנהלת המסלול, על כך, שכאשר המסלול יפתח מחדש, ייאסר על אופנועים לעלות עליו בשל תנאי המסלול. ככה. ברגע אחד כל החבורה הזאת הייתה צריכה לארוז הכל ולחזור רק למחרת.
בשל כך מומלץ להבטיח לפחות יומיים של שהייה מלאה במסלול בימים פתוחים. להגיע יום לפני ולעזוב יום אחרי. נהיגה ארוכה למסלול ועלייה עליו ישירות לא מומלצים בלשון המעטה. המסלול ממוקם באמצע שום מקום. כשעתיים מפרנקפורט. מסביב למסלול כמה כפרים קטנים ועיירה בשם אדנאו. יש כמות קטנה של בתי מלון מקומיים קטנים או בתי הארחה / חדרים להשכרה בבתים פרטיים. ליד המסלול החדש בנו בתי מלון גדולים ומודרניים, אבל אם יש איזה שהוא אירוע על המסלול החדש, בתי המלון יהיו מפוצצים ובכל מקרה המחירים גבוהים.
מה שמביא אותי להמלצה משונה משהו. כדאי דווקא למי שמתכנן טיול חד פעמי או בפעם הראשונה, להגדיל את ההוצאה, ולהשתתף ביום מסלול סגור. ניתן לארגן זאת דרך חברות השכרת הרכב ברינג. לצערי ולמיטב הבנתי אין ימי מסלול סגורים לאופנועים אלא רק למכוניות, אז ההמלצה הזאת אינה רלוונטית לרוכבים. בעבר לפחות היו הדרכות ייעודיות לאופנוענים, אבל לא הצלחתי למצוא לכך זכר כיום.
אין ספק שנהיגה על המסלול עם המוני מכוניות ואופנועים אחרים, מוסיפה לטירוף שבחוויה, אבל הרינג לבדו הוא אתגר אולטימטיבי גם לשועלי מסלול ותיקים, בלי להוסיף קמיקזות ב GTRים; מקומיים בפורשה וסופרבייקס על סליקס וסתם תיירים איטיים. אפילו צמד האמריקאיים, שהצטרפו אלינו ליום הסגור, נהגי מועדון מירוצים בלגונה סקה, הסתובבו עם עיניים פקוחות לרווחה והתנצלו על השימוש בצרפתית: ״פאק דה קורק-סקרו״… בשל מיעוט המכוניות הצליח חבר שלי לשכנע בחורה אוסטרלית שזאת הפעם הראשונה שלה שם עם הבן זוג, לנהוג בעצמה על הפורשה קיימן S. כמו שנאמר: "what could possibly go wrong"…
כמובן שגם ביום סגור יש מכוניות סופר מהירות על המסלול ואפילו מכוניות מרוץ של ממש שאינן מורשות לכביש, אבל, רוב ההקפות נעשות לבד. עשר או אפילו עשרים מכוניות על הרינג, זה די לבד. לנהג מתחיל זה מאפשר ללמוד מהמדריך את המסלול והנהיגה ללא הלחץ התמידי מאיזו פורשה מטורפת בירידה לפוקסהורה או הידבקות של איזו M3 לטמבון האחורי בעלייה או גירוד אופנוען שעשה טעות מהטמבון הקדמי. גם לוותיקי הרינג יום סגור הוא חוויה שונה. ניתן לחוות את הישורת הארוכה במלואה להגיע לגשר בשיא המהירות ולפנות מתחתיו שמאלה לירידה פלאטהאוט. זאת ההזדמנות לחידוד הכישורים ולשיפור נקודות בעייתיות (ולכל אחד יש כאלה ברינג).
ולסיום, הדרכה ומכונית מתאימה – כבר נהגתם עשרות הקפות על המסלול בטובי הסימולטורים וירדתם כבר משמונה דקות להקפה?
ללא ספק אתם מוכנים להקפת החיים במינימום פורשה 911GT3RS… אז זהו, שלא! מי שרוצה לנהוג מהר ובטוח, חייב מדריך צמוד איתו. המדריך ידאג להזכיר לאן המסלול הולך (רב הפניות ברינג מהירות, עיוורות, עם שינויי גובה וחלק מרצף פניות כך שחשוב לזכור את כולן) מה הקו הנכון, ההילוך ונקודות הבלימה הבטוחות. ישנם כמה מדריכים ישראלים מצוינים שאפילו יארגנו עבורכם את כל הטיול מא' ועד ת' יחד עם הדרכה בעברית. אפשרות אחרת היא לשכור מדריך מקומי יחד עם המכונית. זה נשמע כיף לעשות דאווינים ולספר לחברה בבית שנהגת על פורשה וכד', אבל זה רק יהרוס את החוויה למתחילים, כי לנצל מכונית שכזאת בלתי אפשרי במפגש ראשוני עם המסלול, אפילו לנהגים מקצוענים. לא תלמדו את המסלול ולא תנצלו את המכונית. ההמלצה המקובלת היא על מכוניות הנעה קדמית חמות וסלחניות, כגון הסוויפט ספורט / רנו קליאו RS / גולף GTI. ביום המסלול הסגור נהגנו על טויוטות GT86 ולמחרת על מגאן RS, ודווקא הסלחנות של ההנעה הקדמית תחת בלימה הייתה מוחשית ביותר.
לינקים לאתרים של השכרות רכבים לרינג, דרכם אפשר לברר ולקבוע גם ימי מסלול סגורים:
כתובת לGPS שאתם באירופה:
capricorn NÜRBURGRING GmbH
Otto-Flimm-Straße
53520 Nürburg
Germany
וואווווו איזו כתבה !!!!
מעולה , מושקעת , מעניינת ומדוייקת !!
כל הכבוד !!!
איפה זה בארץ?
מאוד מקיפה ומעניינת. הבנתי שבאמת ניתן להיכנס למסלול עם וספה אפילו ואו משאית.
משוגעים .
כאילו חסר מקום בנגב.
אתם רוצים לעורר את הנגב. פיתחו מסלול כזה עוד תרויחו כסף ותעשו הרבה חברה מאושרים. למה לא ? למה לא?
מה זה הסיבוב הזה כלום מתפרקים שם. כאילו שמו להם שמן על הכביש.
כתבה מדהימה. מעולה
מניסיון ממליץ לקחת מדריך וגם חוית Taxi מומלצת.
1) בחורף המסלול סגור רב הזמן. צריך לבדוק את הלו״ז של המסלול באתר הרשמי. כשהמסלול פתוח, הוא יישאר פתוח כל עוד התנאים מאפשרים. גשם לבד לא יגרום לסגירה, אבל ערפל או שמן או שלג כן.
2) רב התאונות בסרטים, ובמיוחד של האופנועים, צולמו ברצף של שתי פניות שנקראות ברונשן. מעבר לכך שהן קשות (עם שינוי גובה, זוית שפיעה ואחיזה) ובאמצע רצף פניות אחרות, בקטע הזה יש שטח פתוח לצופים, שבאים לראות מי הירו ומי זירו. ההבדל דק מאד…