fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
קאברג שחורי 205 על 35
cristalino מתחת לתפריט xi
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
מוטוטאץ דקר
לרט
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
תמוז
אישימוטו באנר קוביה שמאל
עופר אבניר קוביה שמאל
voge מוטו24 באנר
MV קוביה
HJC
סטפן
אודי דגן 140 על 70
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון

מבחן דרכים: הארלי דוידסון FXDR 114 – בית ספר למומנט

מבחן דרכים: הארלי דוידסון FXDR 114 – בית ספר למומנט

כתב: מיצו דניאל פטרי | בוחנים: אריק רוזנבלום, עמית משיח, דניאל פטרי, משה לוי | צילום: אריק רוזנבלום

שורה תחתונה: קרוזר אמריקאי עם טוויסט עוצמתי

אני מודה. אני לא חובב הארלי בעצמי. מעולם לא הייתי בעלים של אחד כזה, והרבה מאוד שנים הסתכלתי על הכלים האלה במבט מהצד: מה הם רוצים? למה ככה? מה מגניב בכלים האלה? עברו השנים, צברתי כמה מאות אלפי ק"מ תחת ישבני, וגם נקודת המבט שלי השתנתה, ואחרי הפציעה שלי אני מרשה לעצמי לומר שגם הדרך שבה אני רוכב השתנתה.

אבל עדיין, הכלים בז'אנר הזה לא עושים לי את זה.
נחכה עוד כמה שנים.

ובכל זאת, כשיש הזדמנות לרכוב על כלי מסקרן ועל ידי כך לצבור עוד סט של חוויות בחגורה שלי, אני הראשון לקפוץ על ההזדמנות, והנה מפה לשם סיפור ארוך-קצר, שישי בבוקר ואני עומד לרכוב על אחד הכלים המעניינים יותר בארסנל של הארלי דוידסון האמריקאית. לא נחפור לכם יותר מדי על ההבדלים בין הדגמים השונים במשפחת האופנועים של הארלי כי לא באתם פה לשיעור בהיסטוריה, רק נציין שמדובר בדגם שכל כולו צועק "תן לי בגז יא סיסי! זה כל מה שיש לך?" ועושה את זה בצורה הכי אמריקאית שאפשר. מכל הדגמים, התצורות והנפחים שהיצרן מציע זהו הכלי בעל האוריינטציה הכי 'ספורטיבית' שאפשר למצוא אצל היצרן ממילווקי, במיוחד כשקודמו לתפקיד היה ה-Night Rod הי"ד שייצורו הופסק ב-2017.

אז בואו נתחיל.

ה-FXDR 114 הוא אחד מדגמי הסופטייל של הארלי, מושג אמריקאי (די מטופש לדעתי) שאומר שהבולם (או הבולמים) האחורי של האופנוע מותקן בצורה כזו שהוא לא גלוי לעין (במקור – אופנועי סופטייל היו בעלי שלדה קשיחה ובכלל ללא בולמים אחוריים, אבל מאז התקדמנו ועברנו מהתקנה של בולמים נסתרים בחלקה התחתון של השלדה, וכעת עברנו לשלדה קלה יותר, קשיחה יותר, ועם בולמים המותקנים בחלקה העליון אבל עדיין חבויים מהעין). ה-FXDR 114 הוא הפאוור-קרוזר החזק ביותר בליין של הארלי – אופנוע עתיר מומנט וכוח, עם פוזה סופר קרבית לז'אנר, חמוש במנוע וי-טווין עם מלא אינצ'ים מעוקבים כמו שהארלי והלקוחות שלה אוהבים, נעול בצמיג אחורי ברוחב 240 מ"מ, ועם פוזה של "אם אתה בא עם זה לבר אתה רשאי לקחת הביתה את מי שתרצה" (ואנחנו לא שופטים).

המנוע הפועם בליבו של ה-FDXR 114 הוא ה-Milwaukee-Eight בגרסה מוגדלת נפח ל-1,870 סמ"ק (8 על שום מספר השסתומים שלו, ו-114 על שום מספר הקיוביק אינץ' שלו), וי-טווין 45 מעלות, מקורר נוזל בראשי המנוע, שהוצג על ידי הארלי ב-2016 ומשמש מאז בתצורות כאלה ואחרות באופנועים אחרים של החברה. גולת הכותרת של המנוע היא כמובן המומנט המפלצתי שהוא מפיק – כ-16.3 קג"מ שמתקבלים בשיאם ב-3,500 סל"ד, ואולי צריך להוסיף כאן גם איזה 'בלבד'. הארלי לא אוהבים לדבר על כוחות סוס, אבל אנחנו יכולים לספר לכם שאמנם מדובר בכ-90 כ"ס בלבד, אבל המומנט, יה בייבי! כתוצאה מכך, קיבלנו מנוע מאוד גמיש שמושך מכמעט כל סל"ד ובכל הילוך (ואגב, גם הרבה פחות מווברץ, לחרדתם של חובבי הארלי רבים).

אופנוע המבחן שעומד לפני צבוע בצבע שחור מט ב-3 גוונים, עם עיטורים בצבע כתום מסביב למיכל הדלק ועם המספר 114 המוצג בגאון על פילטר האוויר מצידו הימני של מיכל הדלק והמנוע, שאגב משדרג את הפוזה של האופנוע, אבל מצד שני הוא מפריע לרוכב לסגור רגליים על מיכל הדלק מצד ימין (ועוד על ארגונומיה בהמשך). המושב נמוך למדי (720 מ"מ מפרגנים), מה שמאפשר הנחת רגליים נוחה בשני הצדדים (רק תשכחו מרגל ימין, אתם לא רוצים להוריד אותה ארצה בכלל, וזאת בגלל החום שנפלט מהאגזוז בצד הזה). עם בסיס גלגלים של 1,735 מ"מ עצומים, ה-FXDR הוא לא אופנוע קטן. אבל למרות גודלו, חלקו העליון צר וקצר, וכולל זנב עם וואן סיט (אם תשימו לב תראו שאין אפילו רגליות למורכב/ת, שוב, אין פה שיפוטיות). בהמשך הזנב תגלו כנף אחורית ממתכת וכן "מחרשה" עם לוחית הרישוי המחוברת גם לכנף וגם לצידו השמאלי של ציר הגלגל האחורי, אור בלם ומאותתים שסוגרים על הגלגל האחורי העצום בקוטר 18″ וברוחב 240 מ"מ.

בצידו הימני של האופנוע נמצא דוד פליטה פוליטיקלי קורקט גדול ממדים עם פתחים כפולים וכן את הדיסק האחורי. בצידו השמאלי ניתן לראות את הרצועה המניעה את הגלגל האחורי באמצעות גלגל גדול ממדים, כל אלה מסתירים את הגלגל האחורי השמן ובעיקר את הג'אנט היצוק שלו, וחבל, כיוון שזה היה יכול להיות מחזה יפה לטעמי. אני רק יכול להניח שמי שיסע בכלי הזה ירצה, אולי, להסיר את הכנף ולשנות את מיקום המחרשה האחורית מה שיוסיף לטעמי קצת פוזה לכלי.

סביבת הרוכב מרגישה סולידית ומוקפדת ככל שניתן במותג. מול עיני הרוכב, מתחת למגן רוח סימבולי, תצוגה דיגיטלית קטנה ופשוטה בעלת תצוגה מתחלפת באמצעות לחיצה על כפתור בצד ימין, ושכוללת מד טריפ (לא, לא הטריפ שאתם חושבים עליו אם כי זה יכול להיות אחלה רעיון), מד מרחק מצטבר, שעון, טווח רכיבה במיכל הדלק, וכן מד סל"ד שמתחבא אי שם אחרי כמה לחיצות כפתור. הכידון עצמו מורכב ממעין קליפ-אונים שמחוברים אל תושבות כידון מוגבהות שבתורן מתחברות למשולש ההיגוי העליון. מתחת לתצוגה הדיגיטלית יש פס של נורות אזהרה, גם הוא קטן. מיכל הדלק מכיל קצת פחות מ-17 ליטר, כשנורת הרזרבי נדלקת אחרי כ-190-200 ק"מ ומראה לי שיש עוד כ-90-100 ק"מ לטווח. אגב, פקק מיכל דלק באופנוע המבחן היה ללא נעילה.

בחלקו הקדמי של האופנוע פנס קטן בממדיו עם תאורת LED אפקטיבית (כולל במאותתים). כפתורי האיתות נמצאים – כמקובל בהארלי, אבל בניגוד למה שאנחנו רגילים באופנועים אחרים – כל אחד בצד האחר של הכידון, עם הפעלה וביטול איתות על ידי לחיצה חוזרת. המראות קצרות וקטנות אבל אפקטיביות למדי ונטולות רעידות. אגב, אני בטוח שזה לא מעניין את הרוכש הפוטנציאלי אבל למען הדיוק ההיסטורי – פרט ל-ABS ו-Slipper Clutch אין ל-FXDR שום בקרות או מערכות עזר לרוכב.

ה-FXDR מגיע עם הנעה ללא מפתח – Keyless – וגם נטול כפתור הפעלה. פשוט תתקרב אל האופנוע ותקבל מעין צפצוף קטן שמראה שהכלי זיהה את המפתח. אגב, אם תרצו לנעול את הכידון, אז כמקובל בז'אנר מצורף מפתח קטן שאותו תוקעים למנעול בצידו הימני של הכידון בזמן שהוא מוטה הצידה, סיבוב מפתח והכידון נעול. הורדה של מתג בכידון ימין, לחיצה קלה, והאופנוע מתעורר בצליל התנעה של מרכבה סימן 4.

כמו בהרבה אופנועים מהז'אנר, גם המנוע של ה-FXDR עובד בניוטרל בסל"ד תלת ספרתי, וכמובן שהכל בו מחושב מראש כדי לתת את אותה תחושה של מכונה שהיא גם נושמת וגם פועמת מתחת לגופו של הרוכב, החל בוויברציות המתוכננות היטב וכלה בנשימות ונחירות שלו בעת סגירת גז – הכל בהתכתבות ישירה עם ההיסטוריה המוטורית שהאמריקאים כל כך אוהבים. טווח העבודה האפקטיבי מבחינת הסל"ד עומד על בין 1,500 לכ-3,500 סל"ד. בכל מה שמעבר לזה, שלח פקס, נחזור אליך.

להארלי, כמו לרוב הכלים בז'אנר, תנוחת רכיבה אופיינית עם רגליים שלוחות קדימה, כשכל משקל הגוף נח על עצם הזנב והישבן. מצד שני, בניגוד לכלים אחרים, ועד כמה שזה ישמע מוזר, זו תנוחת רכיבה קרבית למדי בסטייל אמריקאי – הגוף רכון קדימה עם ידיים שלוחות לכידון, רגליים קדימה, וגב כפוף – נחמד לגיחות קצרות או לרכיבות אגרסיביות במוד המתאים, אבל קצת יותר בעייתית לטווחים ארוכים. גם הכידון וגם הרגליות מעבירים חלק מהויברציות של המנוע לגופו של הרוכב, ואני מניח שזה מכוון ולא באמת מפריע לגיחות של סוף שבוע לפה או לשם. מה שכן יפריע בהתניידות יומיומית הוא כמובן החום שנפלט מצמד צינורות הפליטה העצומים בצד ימין, ושנראה שמגן החום לא ממש עוזר לו.

אם נכנסים ל-Mind set המתאים, תגלו אופנוע שמוכוון מטרה לרכיבה במהירויות של 100-150 קמ"ש, וזה תחום החיים הנוח עבורו. למי שממש צריך את זה, דעו שאפשר להאיץ חזק עד לאזור 170 קמ"ש ואולי יותר. בזכות גמישותו של המנוע אני מוצא את עצמי בהילוך 3 בתנועה עירונית במהירויות נמוכות של 20-30 קמ"ש, והמנוע ממשיך להתפמפם לו להנאתו מתחתי בלי להראות שום סימני מצוקה. ככל שהמהירות עולה אפשר בקלות לרכוב בהילוך חמישי ואפילו בשישי גם במהירויות של 70 או 80 קמ"ש ללא שום בעיה. סחט את המצערת והכביש יתקפל תחתי ערימות המומנט, בלי שום צורך בתכנון מקדים או חלילה בהורדת הילוך – וזו בין היתר גם הסיבה שמד הסל"ד כלל לא מוצג לרוכב – פשוט אין בזה צורך.

בכל מה שנוגע לרכיבה מהירה, רצוי להזכיר שאופנוע המבחן אמנם הגיע ללא מיגון רוח, אבל הוא לא הרגיש לי חסר, בטח שבמהירויות שבהן הכלי אמור לעבוד. עם זאת, חובבי הז'אנר שבוודאי מחפשים גם נוחות ירצו אולי להוסיף לו סוג של מיגון כדי לשפר במעט את החוויה.

ה-FXDR 114, כמו כל הארלי אמריקאי מכובד, ניזון מדיאטה המורכבת בעיקר מג'אנק פוד ומילקשייקים עצומים לקינוח, וכתוצאה מכך הוא שוקל מעל 300 ק"ג רטובים וזה עוד לפני שהעמסנו עליו את הרוכב. המשקל הזה מתבטא במיוחד בהתחלת התנועה או בהגעה לעצירה (על רכיבה בין מכוניות נרחיב בהמשך). עם זאת, הוא מגיע מצויד בבולמים טובים פלוס למשקלו שעושים עבודה ראוייה לציון בשיכוך מהמורות בעת שיוט. מקדימה מזלג הפוך לא מתכוונן בקוטר 43 מ"מ (שמשום מה נראה דק בצורה לא פרופורציונית לגוף האופנוע) ומאחורה בולם שמסתתר אי שם בתוך הקרביים ומחובר לזרוע העשוייה אלומיניום כדי להפחית במעט את המשקל, עם ברז לכיוון קל של עומס קפיץ. רצוי לציין שבגלל הגיאומטריה של ההיגוי יש – לפחות בהתחלה, עד שמתרגלים אליו – תחושה שהכידון "נופל" לצד בהתחלת התנועה. מה שעוד נופל הוא הלב שלי כשאני מגלה שבעת חניה, למרות שהכלי נשען בצורה שנראית בטוחה על רגלית הצד שלו, ברגע שאני מטה את הכידון שמאלה ומתרומם לקום ממנו, האופנוע עושה לי עוד "פלאק" וממשיך במה שמרגיש כמו נפילה שמאלה לעוד כמה ס"מ מפחידים. נו, מתרגלים גם לזה.

הבלמים של ה-FXDR מפתיעים לטובה. הברקס הקדמי (דיסקים צפים כפולים בקוטר 300 מ"מ עם קליפרים בני 4 בוכנות) סביר ואף מעל למצופה. וכך גם האחורי (דיסק צף בודד בקוטר 292 מ"מ עם קליפר בן 2 בוכנות), אם כי מערכת ה-ABS נכנסת בו לפעולה מעט מהר מדי לטעמי. ידית הבלם הקדמי נוחה והבלימה בה מרגישה עוצמתית, ואילו רגלית הבלם האחורי (שדורשת ממני להתרגל אל המיקום שלה) מוסיפה כוח עצירה מכובד, כשביחד אפשר לספר לכם שסוף סוף יש לנו כאן הארלי שלא רק יודע להאיץ, לא רק שומר על הקו שלו, אלא יודע גם לבלום היטב ומשרה בטיחות בעת רכיבה אגרסיבית.

ל- FXDR יש גלגלים במידות 120/70-19 מקדימה ו-240/40-18 מאחורה הנעולים בצמיגי מישלין, ועד כמה שזה נשמע מוזר, הוא כלי שיודע לתת בראש בתוך הסגמנט – אם כי אין ספק שהרוכב צריך להשקיע קצת יותר מאמץ בשינויי כיוון מהירים בגלל זווית ההיגוי, הגלגל הקדמי הגדול, והמשקל הבלתי מוקפץ, שיקפוץ מי שמתעקש לייצר את הכלים האלו דווקא מחומרים כבדים. בכבישים מפותלים זוויות ההטייה לא מתקרבות אמנם לאלה של כלים ספורטיביים (עם קצת פחות מ-33 מעלות לשני הכיוונים, קצת פחות ימינה בגלל האגזוז הבשרני), אבל במהירויות המתאימות הוא מספק חבילה מרגשת מאוד, במיוחד בזכות המומנט המפלצתי שמעיף אותך קדימה כמו קטר על סטרואידים. לי, כרוכב שמגיע מז'אנר אחר של אופנועים, לוקח כמה שניות להתרגל לרגלית העברת ההילוכים שמרגישה רחוקה מדי קדימה ודורשת שינוי תפיסתי בדרך שעובדים איתה – העלאת הילוכים נעשית עם חלקה העליון של כף הרגל ולא עם האצבעות כמקובל. אני מכניס להילוך בנקישה אופיינית והחלטית, שחרור קלאץ' והכלי מתחיל לזוז. אגב, כל עוד אתה לוחץ על הקלאץ' (המופעל עם כבל, לא הידראולי, אבל נוח לתפעול) – תצוגת ההילוך בלוח השעונים נעלמת, ואתה לא באמת יודע באיזה הילוך אתה נמצא או לאיזה העברת עד כשניה אחרי שתשחרר את הידית, מכיוון שהחיווי לא נעשה בידי חיישן אלא בחישוב מהירות האופנוע לעומת הסל"ד. הורדת ההילוכים נעשית על ידי דריכה על הרגלית והפעלת כוח מסוימת, אבל בזכות הסליפר-קלאץ' ניתן להוריד אותם באגרסיביות מתאימה אם נכנסים למוד הרכיבה המתאים.

מחירו של ה-FXDR כאן בארץ הקודש עומד על 222,450 ₪ לפני תוספות, ולסיכום – מדובר בפאוור קרוזר אימתני, כמיטב המסורת של הז'אנר, שנמצא באותה קטגוריה עם כלים אחרים כדוגמת הוי-מקס של ימאהה, הדיאבל של דוקאטי, והרוקט 3 של טריומף, למרות פערי הספק ברורים, מדובר בכלי חזק במיוחד, עם תנוחת רכיבה אופיינית אבל נוחה למדי, בעל יכולות רכיבה טובות כל עוד אתה יודע מהן הגבולות שלך, עם בולמים טובים ובלמים מצויינים לסוגו. הוא לא יעקוף אופנועי סופרספורט על כבישי הצפון ולא נייקדים חזקים על כבישי הרי ירושלים, אבל הוא יעיף את הרוכב קדימה בקצב של קטר על סטרואידים ועם סאונד מתאים, ובהחלט משדר נוכחות ועוצמה שאי אפשר להתעלם ממנה, במיוחד אם אתם חובבים של המותג ועדיין מחפשים את האגרסיביות ברכיבה. על התענוג הזה משלמים לא מעט, עוד לפני שדרוגים ותוספות כמו שרוכבי הארלי אוהבים, אבל התמורה, למי שמחפש את התדמית, היא כלי שגם נראה טוב וגם גורם לרוכב להרגיש טוב – וזה מה שחשוב.

כל חדשות מגזין מוטו ישירות לסלולרי

 

תעודת זהות

 

Harley davidson FXDR 114

 

מחיר: 222,450 ₪

 

דרגת רישיון: A

 

אחריות: שנתיים ללא הגבלת ק"מ

 

 

נתונים טכניים

 

מנוע: וי-טווין ב-45°, מקורר נוזל בראשי מנוע, 4 שסתומים לצילינדר, מוזרק דלק

 

נפח: 1,868 סמ"ק

 

הספק: 90 כ"ס ב-5,000 סל"ד

 

מומנט: 16.3 קג"מ ב-3,500 סל"ד

 

מתלים: מזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ עם מהלך של 120 מ"מ. מאחור בולם מוסתר עם מהלך של 90 מ"מ

 

בלמים: זוג דיסקים בקוטר 300 מ"מ, קליפר עם 4 בוכנות. דיסק בקוטר 300 מ"מ מאחור, קליפר עפול בוכנות, מערכת ABS

 

מידות צמיגים: ק' 120/70-19, א' 240/40-18

 

זווית היגוי: 34°

 

מפסע: 120 מ"מ

 

אורך: 2,425 מ"מ

 

בסיס גלגלים: 1735 מ"מ

 

מרווח גחון: 140 מ"מ

 

גובה מושב: 720 מ"מ

 

משקל רטוב: 303 ק"ג

 

נפח מיכל דלק: 17 ליטר

 

 

מדידות

 

 

 

 

7 תגובות ל מבחן דרכים: הארלי דוידסון FXDR 114 – בית ספר למומנט

  1. מחיר מטורף לכלי עם גימור עלוב ! מה זה הלוח מחוונים הזה ??? בושה, כמו באיזה אינדורו זול לילדים !

      • סליחה אדון עמית, אבל איזה אנאלוגיה מטופשת ביצעת???? הוא גם לא מגיע עם מזגן ומערכת בידור אבל קראת שהתלוננתי על כך? אני ממש לא הקליינט של ערימת הברזלים האמריקאית הזאת, אבל כן ,לוח מחוונים ראוי מעניין אותי בכל אופנוע שאקנה!!! אם אינך מבין את החשיבות חבל לטרוח ולהסביר ,כאן הלוח הוא פשוט זלזול !!!! על המחיר ההזוי לא אמרת דבר ?

        • ראשית כל – רכבתי עליו ואין דום בעיה בלוח המחוונים. אם העיצוב לא נושא חן בעיניך (אנדורו או מה שלא מסכיר לך) – תקסטם… חחח.

          מחיר של רכב בארץ ללא שום פרופורציה, לא רק בהארלי. אצל כולם. גם ברכב וגם בדו"ג.

          סופ"ש דבש ורכיבות טובות.

  2. עמית אני לגמרה אתך.
    ולמיצו: "אבל עדיין, הכלים בז'אנר הזה לא עושים לי את זה.
    נחכה עוד כמה שנים".
    האדון הנכבד מסרב להתבגר, הנה עוד שנינה של מיצו:
    "אם אתה בא עם זה לבר אתה רשאי לקחת הביתה את מי שתרצה".
    לא הבנתי עם הוא מדבר על זונה(בתשלום), או על קטינה(פראיירית), ואיך שניהם קשורים לאגזמפלאר.
    מומנט זה תענוג צרוף, הדבר שהכי קרוב לגיר אוטומטי מלא, בעצם זה ממש ככה, עם שלישי עושים את כל הטווח.
    וישיבה על הקסטומים האלה אף פעם לא באמת נוחה, אבל ברכיבה ארוכה עושים הפסקות וזה סבבה.
    המחיר כאן לא רלוונטי, זה קטע כזה שקמצנים לא יבינו.

  3. "אם אתה בא עם זה לבר אתה רשאי לקחת הביתה את מי שתרצה" (ואנחנו לא שופטים).
    משפטים כאלה איך שלא תסובב אותם אין מקומם שיצאו משום פה או מחשבה אנושית של אדם בר דעת שלא גר בסודן או במדינה אחרת שחושבת שאישה ביא חפץ ואפשר לענות אותה ב״מילת נשים״
    יש אלף צורות חכמות ומתקדמות לתאר מצבים חברתיים ולעזור לגברים עם בעיות פאליות להבין שיש פתרונות .החובה של הכותבים לקדם אגנדה חברתית שוויונית במוחם ולא , שלא יכתבו

  4. תיקון טעות.
    סופטייל מעולם לא הגיע ללא מתלה אחורי, זה נקרא הארדטייל או ריגיד. .
    הסופטייל הראשון יצא בשנת 1984, ואז כאמור הבולמים האחורים הוסתרו מתחת לתיבת ההילוכים.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל