מבחן בכורה: אינדיאן Pursuit בהשקה עולמית

כתב: סר אלן קאת'קארט | צילום: Indian Motorcycle Co. AC

שורה תחתונה: הפנינה האמיתית של הפרסוט היא המנוע העוצמתי שעובד ללא דופי; ההתנהגות המצוינת והנוחות האדירה הן בונוס שהופך את החבילה למהנה ומרגשת.

יותר מאשר לרוב חברות האופנועים האחרות, התזמון של מגיפת הקורונה היה אכזרי במיוחד עבור אינדיאן. יצרנית האופנועים האמריקאית הוותיקה ביותר לא רק נאלצה לוותר על תוכניות לחגוג ב־2020 מאה שנה לדגם הסקאוט ההיסטורי שלה בסדרת אירועים עולמיים נרחבת, מה שגרם למאורע החגיגי לחלוף כמעט בלי איזכור, אלא גם על התוכניות באותה שנה להופעת הבכורה של מנוע הדור החדש שלה, ה־PowerPlus 108, בצ'לנג'ר הכל-חדש, שזכה גם הוא לפרסום פחות נרחב. האופנוע לא זכה להתעלמות מוחלטת, אבל ללא ספק לא זכה לחשיפה העולמית שמגיעה לו. כעת המותג בבעלות פולאריס מפצה על הזמן האבוד עם הופעת הבכורה של ה־Pursuit ('מרדף' בעברית), אופנוע היפר-תיור בלבוש מלא שהוא בעצם הצ'לנג'ר עם ארגז עליון נדיב ואביזרים שונים אחרים, כולל תוספות לפיירינג, מגן רוח גבוה יותר ובולם אחורי עם כיוונון עומס קפיץ אלקטרוני. ההזדמנות לבלות יום על גרסת ה־Limited הבכירה – עם אותה המסכה הייחודית של הצ'לנג'ר והפנס היחיד המוכר שלו, תיקי צד מרובעים וננעלים והראש האינדיאני המואר על הכנף הקדמית – ברכיבה מפתיעה למדי בכבישים המתפתלים של האלפים הצרפתיים באזור שאמוני (Chamonix) במסגרת ההשקה העולמית, גילתה אופנוע תיור מזווד שלא דומה למתחריו.

מפתיעה, כי למרות מיומנות מושלמת בשיוט בכבישים מהירים בסגנון אמריקאי, כפי שהפגין בביקור קצר בכביש המהיר ממונט בלאן לכיוון איטליה, למרגלות ההר הגבוה באירופה, הנהלת אינדיאן כל כך גאה באיכויות ההתנהגות של שלדת הצ'לנג'ר הסופר-קשיחה של הפרסוט – שלדת אלומיניום המיוצרת בשיטה הידרופורמטית המכילה את מנוע ה־PowerPlus – שהם שלחו אותנו ליותר מ־200 ק"מ של רכיבה על כבישים שהיו גורמים לאופנוע סופרבייק להרגיש בבית, ואפילו מאותגר עליהם. האמון הזה בכישורי המהנדסים שלהם בייצור אופנוע היפר-תיור בסגנון אמריקאי שמתנהג כמו אופנוע ספורט השתלם מאוד, שכן התיאבון של הפרסוט לכבישים מפותלים לא רק עולה על רוב יריביו, אלא גם את הביצועים של אופנוע התיור מהדור הראשון של החברה, ה־Chief, שהניע את הקאמבק של מותג אינדיאן בהופעת הבכורה שלו בסוף 2013, פחות משנתיים לאחר שפולריס רכשה את המותג ההיסטורי.

בהופעת הבכורה, הצ'יף ואחיו התיורים במשקל כבד הונעו על ידי מנוע ה־Thunder Stroke 111 של אינדיאן, וי-טווין מקורר אוויר וארוך מהלך בזווית של 49º ובמידות קדח ומהלך של 101 מ"מ ו־113 מ"מ, בנפח של 1,811 סמ"ק בשפה מטרית. זה הוחלף מאוחר יותר על ידי גרסת ה־116 קיוביק אינץ', עם 2.3 מ"מ נוספים בקדח המספקים 1,980 סמ"ק, כמו גם המון מומנט נוסף. אבל במקום ליישם בזה פיתרון של קירור נוזלי בצורה חלקית, כפי שעשתה הארלי דוידסון עם מנוע המילווקי 8 שלה, על מנת לעמוד בתקן אירו5 ולהשיג תאימות עתידית ל־EPA, באינדיאן החליטו ללכת עד הסוף עם קירור הנוזל ב־PowerPlus 108, שנחשף לשנת הדגם 2020 בבאגר צ'לנג'ר. כמו מנוע הת'אנדר סטרוק של הצ'יף – ומנוע הסקאוט בעל הנפח הקטן יותר של אינדיאן, שבדרכו הוא הולך – המנוע הזה, וי-טווין ב־60°, מקורר נוזל באופן מלא, מודרני לחלוטין ולא עוסק במחוות נוסטלגיות למנועי העבר של אינדיאן, פותח בשוויץ על ידי חברת הבת של פולריס (מאז 2010) Swissauto. המהלך הקצר של 96.5 מ"מ ומידות קדח של 108 מ"מ, שמייצרים 108 קיוביק אינץ' – שהם 1,768 סמ"ק – נבחרו לדברי החברה בגלל הוויברציות המופחתות בסל"ד גבוה, כמו גם הביצועים המרשימים הזמינים בסל"ד הזה. בניגוד למנוע הווי-טווין הקטן של הסקאוט, המצוייד בצמד גלי-זיזים עליונים לכל צילינדר, בכל אחד מראשי המנוע של ה־PowerPlus תמצאו גל-זיזים יחיד המונע ע"י שרשרת ומפעיל ארבעה שסתומים, אבל בדומה לסקאוט גם זה משלם את מס השפתיים המסורתי באמצעות "צלעות קירור", שריד היסטורי ומחווה לעבר המקורר באוויר, שעוטפות את החלק העליון של הצילינדרים. מהנדסי פולריס במרכז המו"פ של החברה בוויומינג הקדישו כמה שנים בהכנת הפיתוח של Swissauto לייצור, צברו למעלה ממיליון מיילים של בדיקות הדמייה, ויותר מ־300,000 מיילים אמיתיים על הכביש לפני השקת ה־PowerPlus ב־2020.

המנוע נקרא על שם הכוכב של אינדיאן שהוצג ב־1916, ה־Powerplus האגדי, שמנוע הפלאט-האד וי-טווין 42° שלו בנפח 990 סמ"ק היה חזק ושקט יותר מדגמי המתחרים הארלי ו־Excelsior IOE, שנשאר בייצור עם מעט שינויים עד 1924 והניע את 41,000 האופנועים הצבאיים שאינדיאן יצרה עבור צבא ארה"ב בשנים 1917-19, בשנת 2022, מאה שנה אחר כך, צאצאיו מייצרים מומנט עצום של 18.1 קג"מ ב־3,800 סל"ד, עם הספק מרבי של 121 כ"ס, שזמין כבר ב־5,500 סל"ד. בנוסף, מלבד גל-האיזון שמפחית עוד יותר את הוויברציות, ה־PowerPlus 108 נושא טאפים ומותחני שרשרת תזמון הידראוליים, כדי להפחית את עלויות התחזוקה ולשפר את האמינות, כמו גם צילינדר אחורי ש"מתנתק" בסל"ד סרק במצב נייח כאשר טמפרטורת הסביבה היא 15° ומעלה, כדי להפחית את החום לרוכב ולהפחית פליטות – אם כי שני הצילינדרים מצופי הניקסיל מתעוררים לחיים באופן מיידי כאשר מסובבים את המצערת. עם המהלך הקצר יותר שלו, ה־PowerPlus גם מסתובב בסל"ד גבוה יותר מהת'אנדר סטרוק, עם קו אדום ב־6,500 סל"ד לעומת 5,300 סל"ד, בעוד שדרך צמד גופי המצערת האובליים בקוטר 52 מ"מ הוא שותה תערובת דחוסה ביחס של 11:1. תיבת 6 הילוכים, שמחוברת אליו דרך פריימרי והנעה סופית של רצועה, כוללת הילוך עליון עם יחס של אובר-דרייב, ומצמד טבול בשמן המופעל בכבל. עם מצערת "רכב-על-חוט" אלקטרונית, ה־ECU של בוש המותקן בפרסוט מציע שלושה מצבי רכיבה עם מיפוי דלק ותגובת מצערת שונים – גשם, סטנדרט וספורט. כצפוי, מצב גשם מאולף במידה מדויקת, אבל מצב ספורט מציע תגובת מצערת הרבה יותר חדה, שמצאתי לפעמים כאגרסיבית מדי במקומות צפופים, כלומר בסופו של דבר השתמשתי במצב סטנדרט במשך רוב הזמן, והייתי יותר ממרוצה מהביצועים חסרי המאמץ של מנוע הווי-טווין בעל המומנט האדיר. עם זאת, קל לעבור ביניהם תוך כדי תנועה. בקרת האחיזה ו־ABS להטייה מותקנים כסטנדרט בפרסוט לימיטד, שעולה 27,695 ליש"ט בבריטניה, ומופעלים באמצעות חיישן מדידת אינרציה (IMU) שש-צירי של בוש. ה־Pursuit Limited וגרסת ה־Dark Horse המושחרת שעולה 200 ליש"ט נוספים מתומחרים באמצע שוק ההיפר-תיורים המאובזרים, כשווי-טווין נוסף, ה־Road Glide Limited של הארלי דוידסון במחיר של 28,095 ליש"ט, הוא ללא ספק היריב העיקרי. בין מתחריו האירופאים, הב.מ.וו K1600 גרנד אמריקה עם מנוע השישה-צילינדרים בשורה, שעולה 24,410 ליש"ט, והגולדווינג Tour של הונדה עם מנוע הבוקסר-שש, שעולה 29,249 ליש"ט.

כמו כן, כלול בתג המחיר של הפרסוט הוא כיוונון עומס קפיץ אלקטרוני לבולם אחורי של Fox, אשר מניב 115 מ"מ של מהלך גלגל, המשודך מקדימה למזלג הפוך מתוצרת Sachs בקוטר 43 מ"מ, לא מתכוונן, המותקן בזווית של 25° עם מפסע של 150 מ"מ, מספק 130 מ"מ של מהלך גלגל מקדימה. כדי לכוונן את הבולם האחורי, מזינים את משקל הרוכב על גבי מסך המגע בגודל 7 אינץ' – מה שאפשר לעשות גם עם יד מכוסה כפפה – בתוספת כל משקל נוסף שנושאים ב־133 ליטרים של ארגזי האחסון הננעלים ו/או נוסע נוסף, והעומס הראשוני מתכוונן בהתאם – ולעיתים מעביר יותר משקל על הגלגל הקדמי, עם תופעות לוואי מועילות מבחינת ההיגוי וההתנהגות.

עם תוצאות הכיוונון למשקל הרוכב והמטען העודף מגיעה התרשמות נוספת מאיכויות ההתנהגות הטובה והבלתי נתפסות של ההיפר-תיורר המאבוזר הזה, שחושב שהוא אופנוע ספורט – גם אם יש צורך לזכור תמיד שיש רק 31° הטייה לפני שאגזוזי הכרום הכפולים פוגשים את הקרקע. ובכל זאת, בהחלט ניתן להבין איך הפלטפורמה הזו אפשרה לג'רמי מקוויליאמס האירי להוביל עם האינדיאן צ'לנג'ר את מרוץ ה־King of the Baggers בדייטונה במרץ 2022, כי למרות העובדה שלעולם לא תשכחו שהפרסוט שוקל 400 ק"ג יבש – 39 ק"ג יותר מהצ'לנג'ר – לפני הוספת נוזלים ורוכב, היאכטה היבשתית של אינדיאן מרגישה מאוזנת להפליא באופן שבו היא מנווטת בפניות ובצורה בה היא עוצרת. עם זאת, במיוחד במהירויות נמוכות אני מודע למשקל הנכבד הזה, ועם הילוך אחורי שבאופן מוזר לא זמין אפילו כאופציה בתוספת תשלום, חייבים להיות זהירים איך והיכן מחנים את הפרסוט.

מערכת הבלימה של ברמבו, המגובה ב־ABS, עם קליפרים מונובלוק רדיאליים עם 4 בוכנות האוחזים בדיסקים קדמיים בקוטר 320 מ"מ, התגלתה כיעילה במיוחד בעצירת האינדיאן בכל מהירות. אבל זה הדיסק האחורי של ברמבו בקוטר 298 מ"מ והקליפר כפול-הבוכנות עליו מסתמכים הכי הרבה במטרה לגרום לאופנוע עם בסיס גלגלים ארוך של 1,668 מ"מ להתנהג כל כך יפה בכבישים האלפיניים המפותלים – לחיצה קלה על הדוושה מכינה את הפרסוט להיכנס להיירפין בהילוך שני, לאחר שימוש בשני הבלמים כדי לבלום לפני הפנייה. ניכר היה מרכיבה על הצ'לנג'ר הקל יותר, עם הטיית משקל מופחתת לאחור (בהיעדר הארגז העליון), במהלך היום שלי באלפים, שאם כבר הפרסוט הוא באופן כמעט בלתי יאמן בעל ההתנהגות החדה יותר מהשניים, וזאת הודות לאופן בו כיוונון עומס הקפיץ האלקטרוני מונע מהאופנוע לצנוח מאחור תחת כל סוג של עומס, כולל רוכב סולו, וכתוצאה מכך להאט את ההיגוי.

למרות זאת, גיליתי שהפרסוט אוהב להגיע למצבי תת היגוי ולדחוף את צמיג ה־19 אינץ' מצלר Cruisetech הקדמי (בשילוב 16 אינץ' אחורי, שניהם מותקנים על גלגלים יצוקים מאלומיניום) אם השתמשתי בהילוך גבוה יותר בפניות הדוקות יותר, אשר רק באמצעות הבלם האחורי ניתן לתקן, יחד עם משיכה נחרצת בכידון. משמעות הדבר הייתה שימוש בהילוך שני אפילו בפניות פתוחות יחסית, מה שמאפשר לעקוב אחר קו בצורה הדוקה ומדויקת עד האייפקס, ובאמצעות הבלם האחורי למשוך את האינדיאני בחזרה לקו, במידת הצורך. בכבישים ההרים שהיוו חלק ניכר מיום הרכיבה שלנו מצאתי שהפרסוט דורש רכיבה די מדויקת בכבישים תובעניים כמו אלה, במיוחד ביציאה מהיירפין הדוק בעלייה. שם, היה חשוב לבחור את הקו ולהאיץ אל האייפס והחוצה מהפניה, מבלי לשנות את דעתך באמצע הדרך ולנסות לשנות את הקו, אחרת תהיו בבעיה, שרק הקלאץ' יכול להציל ממנה. אבל אם תעשו את זה נכון, מדובר באופנוע מאוד מספק לרכיבה, על גבול המרגש בגלל נדירות הביצועים האלו בקטגוריה, ובוודאי מיומן הרבה יותר בהתרוצצות בין פניות ממה שציפיתי שיאכטה יבשתית כזו תהיה.

אחת הסיבות לכך שהפרסוט מרגיש כל כך מאוזן למרות כל המטען, היא משום שהמהנדסים של אינדיאן הקדישו תשומת לב רבה להושבת הרוכב די נמוך בתנוחת רכיבה נינוחה ונוחה, עם מושב ה־Touring Comfort החדש והמרופד בגובה 672 מ"מ ומדרכי רגליים רחבים ומסבירי פנים שממוקמים נהדר – בהחלט מרגישים שיושבים בתוך האופנוע, ובסופו של דבר מרגישים כחלק ממנו. זה מביא לביטחון בהתמודדות עם מכונת הברזל הבשרנית הזו, במיוחד בפניות איטיות יותר. אבל מגני החום בצד ימין קרובים מדי למפלט, ומצאתי את עצמי חורך את מכנסי הרכיבה שלי אלא אם כן רכבתי כשרגל ימין ממוקמת במודע על קצה הלוח, כדי לפנות מקום לאוויר הקר להעיף את החום. פעולת המצמד הרגישה נשלטת וקלה יחסית – מספר קילומטרים של מעבר צפוף בתנועה על שפת האגם ב־Annecy, לעתים קרובות ממש בקצב הליכה, לא הביאה לאי נוחות ביד שמאל, והאיזון הכללי של האינדיאן במהירויות נמוכות היה מצוין. אומר שנית, לפרסוט רכיבה מעוררת ביטחון, בטח עבור מכונה גדולה וכה כבדה, במיוחד בזכות מיפוי דלק ללא דופי בטורים נמוכים, והודות לתגובת המצערת בפתיחה וסגירה. ובעוד שגל-האיזון עושה את עבודתו בגיהוץ רוב הוויברציות ממנוע הווי-טווין ב־60°, עדיין נשארו בו מספיק רטטים כדי לתת למנוע ה־PowerPlus מנה הגונה של אופי אמריקאי.

נוחות הרכיבה על גבי הפרסוט הייתה מצוינת לאורך כל היום שלי באוכפו, אפילו בגבהים של 1,680 מטר אליהם הגענו, בהם הכפור והשלג שברו את פני האספלט בקטעים מסויימים. גם שם וגם ברכיבה מעל מכסי ביוב בעיר, האינדיאן פשוט ריחף מעל כל מכשול בכביש, כל כך סופגים הם המתלים – שנעזרים כמובן במשקלו הניכר של האופנוע. אבל השיכוך שנבחר על ידי אינדיאן בשני קצוותיו היה ללא דופי, ואפשר לפרסוט להתעלם מפגמי האספלט גם בבלימה חזקה במורד.

אבל מנוע ה־PowerPlus הזה היה הכוכב האמיתי, מלא מומנט וחלק בכל הסל"ד, ובסיבובים נמוכים יותר מרגיש ממש כמו טורבינה, בלי שום גמגום מתיבת ההילוכים שהאיצה בהילוך העליון ממהירות סרק נמוכה של 900 סל"ד ללא שימוש במצמד. העברת ההילוכים מדויקת ויחסי ההפחתה נבחרו בקפידה, בנוסף קל למצוא את הניוטרל, למרות שבסופו של דבר השתמשתי כמעט אך ורק בהילוך שני ושלישי בכבישים ההרריים, מכיוון שעקומת המומנט השטוחה במיוחד ובניית הכוח נטולת המאמץ מאפשרת להשתמש במנוע מלמטה נמוך עד לקצה – או לפחות איפשהו באזור הקו האדום ב־6,500 סל"ד – כדי לחסוך כמה החלפות הילוך כשהכביש נפתח, ואז מתהדק שוב זמן קצר לאחר מכן. חייבים להשתמש במצמד בהעברת שני ההילוכים הראשונים, אבל מההילוך השלישי העלאות הילוכים ללא מצמד אפשריות – אבל מי הולך להיות יצרן הקרוזרים האמריקאי הראשון שיציע קוויקשיפטר דו-כיווני כסטנדרט על האופנועים שלו? אינדיאן פספסו כאן גימיק יעיל, אני מניח. שיוט ב־160 קמ"ש כשהמנוע אינו מתאמץ ב־4,500 סל"ד, ב־120 קמ"ש הגיוניים יותר כשהמנוע פחות מחצי הדרך לקו האדום שלו ב־3,000 סל"ד הוא מהנה באותה מידה, רק לא מהיר.

על אופנוע סלחני עם מומנט כמו זה, חשוב במיוחד לדעת באיזה הילוך נמצאים, אבל למרות שיש תצוגת הילוך על צג ה־LCD, הוא די קשה לקריאה במקרה הטוב, ובלתי אפשרי בעליל תחת אור השמש האלפיני. הייתי רוצה לראות צג גדול בהרבה. מסך המגע בגודל 7 אינץ' די עמוס למראה וקשה לקריאה במבט מהיר, מכיוון שהוא די קטן בהשוואה לצג ה־10.25 אינץ' הברור והקריא שמותקן במגוון דגמי ה־K1600 של ב.מ.וו, עליהם רכבתי רק שישה שבועות לפני האינדיאן. חבילת ה־Ride Command שלו מוסיפה קישוריות בלוטוס, מערכת Apple CarPlay ומערכת ניווט קלה לתפעול. אבל חוץ מזה, הפרסוט לימיטד מגיע עם כל השטיקים, כולל התנעה ללא מפתח, בקרת שיוט (אם כי באופן מוזר לא גרסת הרדאר שאינדיאן רשמה כפטנט עוד בשנת 2021), ידיות ומושבים מחוממים, חיישני לחץ אוויר בצמיגים, שקע טעינה USB 12V בתא הימני מבין השניים שבמסכת החזית המספקים מקום אחסון לפריטים קטנים (אם כי באופן מפתיע לא ניתנים לנעילה), מערכת מולטימדיה ורדיו 200 וואט עם רמקולים באיכות מעולה, ומגן רוח מתכוונן חשמלית שגבוה מזה שבצ'לנג'ר. זה האחרון קל לתפעול באמצעות כפתור נגיש בכידון הימני, אבל בעוד שבמצב הגבוה ביותר העניק לי, בגובה 180 ס"מ, הגנה מצוינת ללא עיוות מהסתכלות דרך המשקף, מצאתי שבמצב הנמוך יותר הוא נכנס לקו הראיה שלי ומנע ממני לראות בבירור את הדרך. ובכל זאת, עם הפרסוט החדש שלה, אינדיאן למעשה המציאה מחדש את אופנוע התיור האמריקאי המסורתי, עם כ־15% יותר כוחות סוס ו־5% מומנט יותר מהמתחרה החמוש במילווקי 8 – וחבילת שלדה, מתלים ואלקטרוניקה תואמות. הוא בולט במיוחד בהיגוי ובהתנהגות המפתיעים שלו, וברמת הביצועים הספורטיבית ממש. זו יאכטה יבשתית שמתנהגת בקלילות, עם מנוע מרהיב שמגבה זאת.