רכיבה ראשונה: הוסקוורנה נורדן 901 בהשקה מקומית

כתב: מיקי כהן | צילום: רונן טופלברג

שורה תחתונה: הנורדן מציע יכולות שטח גבוהות לצד נוחות מרשימה בכביש, בתוספת של מראה רטרו-מודרני נאה.

הנורדן 901 הוא ללא ספק הדגם החשוב ביותר להוסקוורנה בליין דגמיה, וכפועל יוצא מכך גם אחד החשובים ביותר ליבואנית הישראלית, עופר אבניר, שמשווקת את הוסקוורנה לצד מותגים נוספים ומבוססים יותר בתחום הכביש. זהו הניסיון הראשון של הוסקוורנה בקטגוריה החמה והמבוקשת בשוק העולמי, כשגם בישראל הביקוש גדל וכשליש מהאופנועים שנמכרו בארץ בשנת 2021 היו אופנועי אדוונצ'ר מכל הסוגים.

הוסקוורנה לא מיהרה להיכנס לקטגוריה הזו, תחילה היא בדקה את המים עם דגמי הכביש הקטנים שלה, הוויטפילן והסווארטפילן 401, אחר כך עם גרסאות ה־701 הגדולות יותר, וכדי להיות ממש בטוחים גם עם דגמי 250 ו־125, כשאלו הציגו נתונים טובים, הוסקוורנה זרקה פיתיון למים, דגם קונספט שהוצג בתערוכת מילאנו 2019, וזה הניב פרי והרבה ציפייה. אז הוסקוורנה הציגה את דגם הייצור הסדרתי, שלא רחוק במיוחד בעיצובו מהקונספט שהלהיב רבים. הנורדן 901, כמו כל דגמי הוסקוורנה, מבוסס על דגם מקביל במותג האם הכתום, אך עם מספיק הבדלים כדי ליצור מכונה חדשה לחלוטין, לא מדובר בק.ט.מ 890 אדוונצ'ר שעוצב מחדש, אלא באופנוע אחר, שאם ממש מתעקשים אז ניתן להגדיר אותו כדגם ביניים שמגשר בין שתי הגישות השונות של בני דודיו הכתומים.

ה־Norden ('צפון' בגרמנית) הוא הפרשנות של הוסקוורנה לסגמנט האדוונצ'רים, שמלאה בגישות וצורות שונות, כמו שהיא הגדירה – אופנוע ורסטילי ודינמי למרחקים ארוכים שמאזן בין רב-שימושיות ונוחות המתאימות להרפתקן המודרני, או בפשטות – אופנוע בעל יכולות כביש ושטח טובות, אך גם נוח ושימושי. היבואן המקומי מבין את חשיבותו של הדגם ובמקום עוד השקה באולם ממוזג עם בופה קל ומצגות מעייפות, הוא מזמין אותנו לרכוב על הנורדן. למרות שמו שמרמז על ארצות הצפון, שטופות פלגי מים ויערות ירוקים, בעופר אבניר בחרו דווקא את הדרום המדברי הצחיח של ישראל, ואנחנו נוסעים כל הדרך לאילת כדי לטעום את הנורדן לראשונה.

בין שקיעה לזריחה אנחנו פוגשים את הנורדן 901 פנים מול פנס, אנחנו לא יודעים אם זו עייפות הנסיעה אבל הייתה שם שיחה בינינו, הוא החמיא לנו על הישבן, לא, נו, לא בקטע כזה, החמיא על זה ששרדנו את הנסיעה הארוכה, אבל למען האמת גם אנחנו פירשנו את המחמאה שלו לא נכון והחמאנו לו חזרה על המראה, שהתמונות לא עושות עימו חסד. הצפוני הזה נראה טוב, מכל זווית. כל מה שמשתרע בין הפנס הקדמי לאחורי עוצב בקפידה ע"י סטודיו קיסקה שאת עבודותיו אנחנו מכירים היטב.

הרשנו לעצמנו להתיישב באוכפו של הנורדן ולהתחיל להכיר את המערכות. יש שקע טעינה 12V למכשיר ניווט או סלולרי, יש מתג להפעלת פנסי הערפל (שמשתלבים במבנה האופנוע בהומוגניות מרשימה), על הכידון השמאלי כפתור ניווט ארבע-כיווני למערכות האופנוע, כמו גם מאותת וצופר, ומתג השליטה בבקרת השיוט שמגיעה כסטנדרט, על הכידון הימני מתג ההתנעה ומשבת החירום ובין שני צידי הכידון ניצב צג TFT בגודל סטנדרטי של 5″ המציג את כל הנתונים הרגילים.

בבוקר, אחרי שאנחנו כבר מכירים אחד את השני, אנחנו מניעים את הנורדן 901 ויוצאים לדרך. את מנוע הטווין המקבילי בנפח 889 סמ"ק אנחנו כבר מכירים, כאן הוא מספק 105 כ"ס ב־8,000 סל"ד ומומנט של 10.2 קג"מ ב־6,500 סל"ד. הרכיבה הקצרה ברחובות העיר הדרומית הספיקה כדי להתרגל לתנוחת הרכיבה, הנוחה מאוד יש לציין, עם יחס רגליות-מושב-כידון טבעי למדי שמתאים לרוכבים בגובה ממוצע. בצד אחד של הכידון תמצאו ידית בלם מתכווננת, ובצד השני ידית מצמד שמחוברת לכבל, כנהוג בקטגוריה. מבנה מיכל הדלק שעוטף את האופנוע מצדדיו מוריד את מרכז הכובד ונותן לאופנוע, ששוקל 204 ק"ג ללא דלק, להרגיש הרבה יותר קל, כמו גם מכיל 19 ליטרים של הנוזל המתייקר.

כשאנחנו יוצאים מהעיר ועולים על כביש 12 על כל פיתוליו החינניים, 105 הסוסים השוודי-אוסטרים שמורגלים לקור ולחות, יוצאים לשחק בדרום המדברי ובסחוניה-דל-מות. הנורדן מגלה חיבה רבה לכביש ועונה בשמחה לפקודות היגוי מהירות מצד לצד, זאת למרות שהוא מתגלגל על מה שניתן לתאר כמידות 'טהורות' לשטח, עם גלגלי שפיצים טיובלס בקוטר 21″ מקדימה ו־18″ מאחור. וכל זה עוד לפני שהזכרנו את השדונים הקטנטנים שמתחבאים בתוך המערכות האלקטרוניות ומתפעלים את בקרת האחיזה, מערכת הקורנרינג ABS והקוויקשפיטר הדו-כיווני, וכמובן עושים את עבודתם על הצד הטוב ביותר. לעומת אותם שדוני אלקטרוניקה, בולמי ה־WP מסדרת APEX לא תפקדו כמצופה והיו רכים מדי, אבל בעלי אפשרויות כיוונון, שלצערנו לא כל כך הספקנו לבחון במהלך יום ההשקה העמוס.

המחשבה על רכות המתלים החזירה אותנו לקרקע, או יותר נכון – כיוונה אותנו לשטח. ואיזה שטח הכינו לנו, לא פחות ממגרש משחקים שקט ומבודד שהצריך ליווי אישי של כוחות הביטחון. הצפוני הבין שאת היום הזה הוא לא יבלה בצליחת נחלים צוננים וטבילה בבוץ ודשא, והכין את עצמו לטעום את אבק המדבר, כשהוא חמוש בצמיגי פירלי Scorpion Rallly STR במידות 90/90-21 ו־150/70-18, שמוגדרים על ידי היצרן האיטלקי כ־50/50, ועל אדמת המדבר שספגה מי גשם בלילות הקודמים סיפקו אחיזה נאותה. כמה לחיצות כפתור שמו אותנו במצב Off-Road והבהירו לנורדן את כוונותינו, בהתאם לכך הוא ביקש מהשדונים לכבות את התערבות מערכת ה־ABS על הגלגל האחורי והוצאת מערכת בקרת האחיזה לחופשה קצרה.

התחלנו לנוע בשטח, לומדים אחד את השני ואט אט מגבירים קצב. המתלים שהגיעו מהיצרן עם הגדרה רכה מדי מגהצים ונעימים כל עוד התוואי והמהירות סבירים, אך כשהדרך הופכת גלית יותר והמהירות עולה אז תחושת הנינוחות והביטחון של הרוכב מתחלפת בחוסר נוחות וסגירת מתלים, לכך תורמת גם מסכת החזית של הנורדן שמוסיפה עוד כמה ק"ג שמונחים על הפרונט ודורשים מעט יותר עבודה כדי להניף את הגלגל מעל אלמנטים בשטח. אך כל זה לא נאמר לרעתו של הנורדן, מכיוון שלאחר ההשקה הוא קיבל מאיתנו הזדמנות שנייה, לה היה ראוי, והוכיח שעם כיוונון נכון הכל עובד יותר טוב. המושב שהיה נוח מאוד בכביש, בנוי בצורה טובה ומאפשר לנוע בחופשיות כשעוברים למצב עמידה, אך הכידון מעט נמוך צריך הגבהה של עוד כמה ס"מ נוספים – אם כוונת הרוכב לבלות יותר זמן בשטח. בעבור תוספת מחיר ניתן להוסיף לנורדן את מצב הרכיבה Explorer שמאפשר שליטה נוספת בבקרת האחיזה ומוסיף 9 מצבי התערבות למערכת.

בתום ההשקה הרגשנו שביננו לבין המתלים נותרו מספר נושאים לפתור, אז ביקשנו לחזור עם הנורדן ברכיבה צפונה ולשמחתנו נענינו בחיוב. הנורדן המאובק כנראה שמח למשמע כיוון הרכיבה. החזרנו אותו למצב Street והשדונים סיימו את הפסקתם, ואחרי עצירת תדלוק הפנינו את הכידון חזרה לכיוון פיתולי כביש 12, שם הופתענו שוב מיכולותיו האתלטיות של הנורדן על האספלט. המנוע מושך בגמישות של מתעמל אולימפי מסל"ד נמוך ועד למנתק ההצתה, אין פה התפרצויות כוח עוצמתיות, אלא משיכה נאה וליניארית לאורך כל קשת הסל"ד. כשהכביש נפתח והכתיב להגביר את הקצב, הנורדן המשיך להתנהג יפה גם במהירויות שהשתיקה להן, אבל ברצף גלים ושיבושים הזכיר לנו למה אנחנו לא עושים את הדרך חזרה במטוס, כשהמתלים שוב דחקו בנו להאט ולהוריד קצב.

במצפה רמון אנחנו עוצרים להשבת נוזלים, לנו, לא לנורדן, שהצביע כי במיכל הדלק נותרה חצי מהכמות. השעון הראה כי חלפו כמעט שעתיים ברכיבה, אך הגוף רענן כאילו שחלפו דקות בודדות מאז עלינו על הנורדן בנקודה הדרומית ביותר בישראל. כשמצפה נשארת מאחורינו הנוף הופך מחום לירוק, אם הנורדן היה יכול לדבר הוא כנראה היה מספר לנו שכל הירוק הזה מזכיר לו את מולדתו, או יותר נכון – את אזוריה הצחיחים יותר.

בעצירה קצרה לפני כביש 6 גם הנורדן כבר מבקש לשתות ואנחנו מתדלקים אותו למרות שמד הדלק מראה שנגיע הביתה, Better Safe Than Sorry. בכביש המהיר והישר הזה מורגש חסרונם של עוד כמה ס"מ במגן הרוח המקורי, שמסיט אותה למרכז הקסדה ויוצר מערבולות לא נעימות ברכיבה הזו, אך למעט נושא הרוח, גם קטע הרכיבה הזה עובר בנוחות רבה, לישבן שלום, גם לגב.

רגלית הצד של הנורדן פוגשת את האספלט בחניית הבית והמנוע דומם. דיווח קצר בקבוצת הווטסאפ של המערכת שהגענו בשלום נענה מיד בבקשות לפגוש את הנורדן, אך הגשם שהתחיל לרדת היה התירוץ המושלם לתת לנורדן מנוחה, נזכיר שעוד לא סיימנו איתו.

אחרי שהנורדן נח קצת, אנחנו נפגשים שוב ומתחילים בכיוונונים, מתחילים בהקשחה מלאה של המתלים מקדימה ומאחור ויוצאים לדרך, במהלך הנסיעה מתחילים לרכך עד שמגיעים לאיזון המושלם. מכאן כל שנותר לעשות הוא לבדוק את השינוי בתחושה. הרכות שהייתה בונוס נהדר בתנועה העירונית חלפה אך במקומה לא נוצר אופנוע קשיח ולא נעים, הנורדן בולע כל מה שהעיר זורקת לו, וככל שהמהירות עולה, כך גם תחושת הביטחון והאופנוע נשאר יציב, שיפור ניכר לעומת הסט-אפ המקורי. אבל החלק החשוב ביותר, זה שגרם לנו להמשיך צפונה יחדיו היה השטח, שם הנורדן סגר מתלים מוקדם מהצפוי, לכן לקחנו אותו למגרש הביתי, שם בשבילים מהירים מלאי בורות, ואבנים בולטות ושאר החולות הרעות שהותיר הגשם, הצפוני הפגין את יכולותיו האמיתיות ולא סגר מהלך אפילו פעם אחת, צלח כל שביל ומעבר שהתבקש ונסך תחושת ביטחון עמוקה.

בדרך להחזיר את הנורדן למקום מושבו, המתלים רוככו מעט חזרה, למען רכיבה נוחה ונעימה כשאנחנו כבר לא מאיצים בו או דוחקים אותו, נוח צפוני, עשית את שלך. אין ספק כי לאחר כיוון הבולמים, האופנוע מתנהג שונה לחלוטין, הרבה יותר יציב ומשרה ביטחון.

החבר'ה בהוסקרוונה הצליחו לייצר אופנוע שפוגע 'בול בפוני' לטעמו של רוכב האדוונצ'ר הישראלי הממוצע, נוח על האספלט, בין אם בזוג או פרט, ומפגין יכולות מרשימות בשטח, כל זאת עם מעטפת טכנולוגית ששומרת על הרוכב והופכת את הרכיבה לנעימה וקלה יותר, ואם במעטפת עסקינן, ולמרות שכידוע 'על טעם ועל ריח'… הנורדן 901 חתיך אמיתי, שמספק חבילה מהודקת ורב-שימושית במחיר שמשקף את יכולותיו. מתחריו הטבעיים הם לאו דווקא בני דודיו הכתומים מאוסטריה, אם כי הטריומף טייגר 900 מאנגליה והב.מ.וו F850GS מגרמניה, מהם הנורדן 901 זול בכמה אלפי שקלים.

לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Whatsapp לחצו כאן
לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Telegram לחצו כאן