מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
ברקום
מונדיאל MENU
אינסטגרם
קונה אופנוע
הווסקוורנה באנר שמאל
עופר אבניר קוביה שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
תמוז
לרט
לרט
פרפקט קוביה שמאל
סטפן
ברקום שמאל
אגוסטה HM קוביה הכי עליון
rok-straps רצועות קשירה 140
אישימוטו באנר קוביה שמאל
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC
מתלה לקסדה
מונדיאל קוביה
הארלי שמאל

אסף לביא – האופנוען כקומניסט בעולם קפיליסטי

אסף לביא – האופנוען כקומניסט בעולם קפיליסטי

אסף לביא

מאז מותו של מוטו לא כתבתי שום דבר אישי. גם כשניתנה לי המסגרת ע"י דו"גרי לא ניצלתי את ההזדמנות. במהלך נסיעה ברכבת, תוך כדי שהכנתי חומרים לכתבת סיכום שנה לאתר, הבנתי שהנפש רוצה לכתוב, אז שלפתי את הטאב והתחלתי לכתוב טור. אישי.

מילים של אלי מרחפות בראשי

למשפחתי יש מוסך אופנועים מיתולוגי בצפון ולי יש זיכרון טוב והמוסך קיים מאז שאני זוכר את עצמי, אז בהחלט אפשר לומר שינקתי אופנוענים מגיל אפס. רציתי לספר על איך למדתי להסתכל על ענף האופנועים, איך התחלתי כילד מתלהב, דרך ההתפכחות של נער מרדן, ועד למבט קצת יותר בוגר ומפוקח על השוק של המשוגעים הזה. לא פחות מהרצון לרכוב, רציתי לכתוב על רכיבה. רציתי לקבל את ההכרה ככתב, כרוכב. בדיוק כמו גיבור הילדות שלי – אלי פנגס.
הכתיבה של אלי מלווה אותי בכל חוויה אופנוענית, כשאני כותב, כשאני רוכב, כשאני יושב עם חבר ומדבר איתו על אופנועים, בכל מקום אני מוצא את מילים של אלי מרחפות בראשי.

אלי פנגס הוא אחד מהאנשים המוכרים והמוערכים בהוויה הדו-גלגלית בארץ: סגנון הכתיבה המרתק, יכולות הרכיבה המדהימות, התדמית הנקייה והחיובית שכל כך נדירה בענף שלנו, כל אלו הופכים אותו לדמות נערצת, כל כך נערצת שבעת שיצא ספר הביכורים שלו, מקום טוב, מאות אופנוענים גדשו את חנויות הספרים ורכשו את הספר, קראו, וקנו אחד לדודה, לאמא, לאבא ולבוס. יצא לי לשאול מוכר בחנות ספרים על הספר הזה והוא לבש חיוך מאולץ ושאל אותי האם גם אני הולך לספר לו על הוד רוממותו מר אלי הפנגס, כי לו קצת נמאס מזה.
אבל תכננתי טור אישי והתחלתי לדבר על אלי פנגס, אז ברשותכם, אחזור אליי.

ללא התראה מוקדמת

בדצמבר 2011, התחלתי לעסוק בעיתונאות דו-גלגלית, בהתחלה בחסות מוטו ובעזרתם של צוות מוטו באותם ימים שכלל את נח אבגר הלוי, מיקו שלו ונועם עופרן הצלם. התחלתי את דרכי בצד השני של הענף, כלומר בצד שמיצר תוכן לעומת הצד שצורך אותו, בערך שנה וחצי הייתי כתב וחלק ממערכת אתר מוטובייק ומגזין מוטו. לאחר סגירת המגזין הוטלה האחריות על המשך קיומו של אתר מוטובייק על ידיו של טל סולומון המנוסה. מוטו היה חממה ובית שלא רציתי לעזוב, וטל סלומון היה שם בשבילי, העסיק אותי, דחף אותי להמשיך לכתוב ולעסוק במה שעושה לי טוב, אבל אז ללא התראה מוקדמת נסגרה בפנינו הדלת, האתר הפסיק בבת אחת את פעולתו, ואיתה גם החלום שלי להיות בדיוק כמו גיבור ילדותי.

בחצי השנה האחרונה התנדנדתי כעיתונאי אופנועים, בין נעלם לבין כמעט מוצא את מקומי, עד שלבסוף מצאתי מקום חם בדו"גרי תחת הנהגתם של אריק רוזנבלום וניסים ברדה. דרכם נחשפתי איכשהו דווקא לצד הנפלא של הענף הזה, ענף שגובל בקומוניזם בעידן קפיטליסטי. שיתופי הפעולה והתוצאות שהם מניבים, האחדות שיש בענף הדו-גלגלי כשמסתכלים עליו מזווית מסוימת, פשוט מפתיעים אותי מחדש. האנשים שעוסקים בו, האנשים שחיים אותו, הם אלו שהופכים את העולם הדו-גלגלי למשהו ששווה להילחם עליו, כי בכל פעם שנזדקקתי לעזרה היה שם רוכב או רוכבת שתמיד שמחו לעזור, אפילו בדבר קטן כמו עזרה בהכנת כתבה.
אז רציתי טור אישי. לספר על עצמי, על גיבור הילדות שלי ועל האנשים שפגשתי בדרך להגשמת חלום. יום אחד, מתישהו בעתיד, אני עוד אכתוב טור כזה. אישי.

14 תגובות ל אסף לביא – האופנוען כקומניסט בעולם קפיליסטי

  1. ועוד יותר אהבתי שכתבת ללא מורא את מה שאתה חושב על אנשים שגם לי לא באים טוב כל כך. מחכה לטור הבא שלך.

  2. מקווה שהטור הבא שלך לא יהייה רק על עצמך אלא גם על הדברים הסובבים את הענף. תצליח.

  3. מי זה אלי פנגז ואילו אופמנוענים רצו לקנות את הספר שלו.? כתבת נחמד ואני מאחל לך בהצלחה.

  4. אבל כשיש במה טובה תמיד ניתן לרוץ קדימה. בוא נחכה לטור הבא. תצליח.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל