מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
טור דעה: סוזוקי DRZ 400
— למבחן דרכים רשמי סוזוקי DRZ400 —-
מאז שרכבתי בפעם האחרונה,-בעצם היחידה עד כה- על אופנוע שטח, עברו כמעט שלושים שנה. היה זה על אופנוע שכור באיים של יוון. אז הבנתי שרכיבה בשטח זה כיף- אבל לא מתקרב להנאה הגדולה מרכיבה מהירה על אספלט, כשהכל חולף לידך מהר, והאדרנלין זורם ומשכר. זו התמכרות. זאת מחלה. ועדיין לא דיברנו על התחושות בעיקולים. אולי בהזדמנות אחרת.
וכך, אחרי רכיבה על F-ים, FZR-ים, GSX-ים למיניהם ולדורותיהם, וב- 10 שנים האחרונות על בנדיט 1200 אחד, מיוחד ואהוב, הפעמים היחידות שעכוזי פגש אופנוע שטח, או יותר נכון דו"ש גדול מימדים, היו בסוכנויות האופנועים. כי הרי איזה סוכן מכירות שפוי יזרום עם איש גדול, 190 ס"מ ומעל 100 ק"ג (הרבה מעל), ויציע לו אופנוע ספורט. אפילו אם הוא מאוד רוצה. אנשי המכירות קבעו נחרצות שהכי מתאים לאחד כמוני זה איזה פיל גדול מאפריקה (,DR BIG אלפנט, או איזה אפריקה טווין), וגרמו לישבני שוב ושוב "להרגיש" את אוכף הפילים הגדולים, ולחזור ולהצהיר: זה לא בשבילי.
אבל לא עוד. כי כשאריק מזמין אותי לרכב, אני לא יכול לסרב. גם אם זה על חרגול צר, גבוה עם מנוע קטנטן (הכל יחסי כמובן). כך נראה לי ה- DRZ400 במבט ראשון. הנפת רגל גבוהה, כמעט מתיחה במפשעה, ואני ישוב על אוכפו הצר והגבוהה של ה- DRZ. התנעה קלילה, והופה… מה זה הצליל הזה? חסרים כמה צלינדרים, לא? הא, נכון, יש גם אופנועים עם פחות מארבעה מאלה. סיבוב במצערת והמכונה הצרה והגבוהה הזאת שועטת קדימה. וואלה, גם מנוע קטנטן במושגים שלי יכול לסחוב נפילים כמוני בקצב מרשים. נכון, זה לא בנדיט (ולעולם לא יהיה), אבל זה שובב לא קטן. נע בזריזות בתנועה הצפופה של העיר, קל לתמרון, מגהץ בלי כל בעיה את כבישי ארצנו המשובשים, ואפילו נע בקצב מפתיע בכביש המהיר (כביש איילון. רק עד לשם הגעתי). והכל בצייתנות ובנועם. החלפות הילוכים רכות, פעולת מצערת מדוייקת, וקפיץ אחורי ששומר על הגב, אבל לא על הישבן, כי בכל זאת המושב צר ונוקשה. אמרנו כבר שזה לא בנדיט?
אין לי מושג איך ה- DRZ בשטח, כי כאמור השטח איננו השטח שלי. אבל לשימוש יומיומי בעיר וקצת מחוצה לה, התרשמתי שמדובר בכלי מהנה, שמספק את הסחורה, אפילו מעל לציפיות שלי. לא אתנגד מפעם לפעם לסיבוב עליו, אבל… יסלח לי ה- DRZ החביב, הבנדיט מאותו הבית, עושה לי את זה יותר.
חבר אמיתי לכל דרך