fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
מתחת לשורת MENU מטרו
דיאלים 204 על 35
בנלי שורת MENU
הארלי שמאל
הווסקוורנה באנר שמאל
טריומף קוביה
עופר אבניר קוביה שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
תמוז
אלבר מוטושופ קוביה 140 מרכז
אישימוטו באנר קוביה שמאל
אגוסטה HM קוביה הכי עליון
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
סטפן
לרט
HJC
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון

מוטו בוחן | CITY CARGO רכב משא חשמלי עירוני

מוטו בוחן | CITY CARGO רכב משא חשמלי עירוני

כתבו: אריק רוזנבלום, עמית משיח | צילום: אסף לביא, אריק רוזנבלום

שורה תחתונה: העתיד כבר כאן. נקודה. רכב משא עירוני חשמלי, זריז, מוצא חניה בקלות ויכול לתת מענה לספקים ברחבי העיר – כל עוד הסוללה מלאה.

 

מעשה שהיה – כך היה: בשובנו ממבחן הדרכים האזוטרי של ה-Doohan iTank, בעודנו יושבים עם המנכ"ל הצעיר של 'גרין מוטורס' ודנים במהפכה התחבורתית המתרחשת ובאה, לא יכולנו להתעלם משלל כלי הרכב הארבע גלגליים שעמדו סביבנו באולם התצוגה; החלטנו לבחון גם אותם – אחד אחד.

הראשון מבין כלי הרכב ה'כל-חשמליים' האלו נבחר להיות, מסיבות פרקטיות – אנחנו מודים – רכב משא עירוני קטן, מתוצרת חברת Nanjing electric vehicle, המגיע בשילוב ארגז סגור (city cargo) או פתוח (city pickup).

היות והיה זה בסופו של חודש – עת צאת גליון מוטו מדריך הטרי – כללה המשימה שייעדנו לפלא החשמלי הקטן מעבר ברחובות הכרך ההומה, עמוס חוברות, אינסוף עצירות וחניות במשולש-שוקן הנצחי, דרך כל בתי העסק בענף, מדרום העיר ועד צפונה; בקיצור – הרבה סיבובים על-פני שטח קטן וצפוף – בדיוק התנאים להם נועד.

אם כך, מסיבות שמירה והגנה על המטען, בחרנו הפעם לקחת לעזרתנו את ה city cargo, בעל הארגז הסגור.

קיבלנו הסבר מקיף על תפעול הרכב ופיצ'ריו, סוללות מלאות, כבל טעינה וכבל מאריך ויצאנו אל הדרך – אך לא לפני שהתעקש מנכ"ל החברה להוריד את הניילונים – בטרם נצא את פתח הסוכנות; פעולה מהנה ומומלצת לכל.

 

עוד סיבוב, במבט בוחן, סביב היצור החדש – לפני שיוצאים לדרך:

הוא קטן. פנסי לד בחזית, תאורת לד גם בפנסים האחוריים, כמובן. הארגז מאחור גדול ומרווח, מצוייד במנגנון תריס – לפתיחה, סגירה ונעילה. הכל מרגיש קל ופשוט, אך בהחלט עמיד וחזק. ובפועל – במהלך כל ימי החלוקה חווינו איתו אינספור פתיחות וסגירות ולא נתקלנו בבעיה כלשהי.

הקבינה – תא הנהג – מוקפת זגוגיות רבות, המספקות שדה ראיה נרחב מאוד, כולל 'סאן רוף' מובנה הניתן לכיסוי ע"י רולר של בד רשת. הרוב המוחלט של הזגוגיות אינו בר פתיחה/ הזזה ורק חלוניות קטנות – אחת לכל דלת – ניתנות לפתיחה (חשמלית) ומשמשות כחלון. מראות הצד מחוברות לגוף הרכב ולא לדלתות, כמו בדרך כלל, מה שיוצר מראה מעט משונה כשהדלת פתוחה – והמראה נראית כאילו מקופלת לחניה.

מפתח מתקפל 'על צירו', פתח 'תדלוק' במראה סטנדרטי, מסתיר מאחוריו תקע טעינה (כן, שקע זה בצד של הקיר, או של ה-USB, להבדיל) – הרכב מגיע, כמובן, עם מחבר מתאים וכבל באורך של כ-2.5 מטרים, עם שקע ישראלי בסופו – לטעינה מכל שקע רגיל.

סביבת הנהג אינטואיטיבית למדי וכוללת הגה ומכוונים (האיתות לא חוזר מעצמו), מגב בסיסי – בעל 2 מהירויות, שפריצר ושטח ניגוב מספק. מסך LCD צבעוני המשדר שלל אנפורמציה – כולל צילום אחורי בעת רוורס – שולט גם על מערכת השמע. את ההילוכים, אגב, מעבירים בסיבוב כפתור – הבורר בין P,R,N,D ומצב ECO חסכוני. לא הכי נח בתחילה, אבל מתפקד טוב ואחרי שהתרגלנו – כבר לא הפריע.

בצד שמאל, מתחת לדשבורד, ממוקם כפתור משבת אדום, גדול ועגול – לחיצה עליו תפסיק את זרם החשמל במערכת; 'קיל-סוויץ', רק בגדול.

הסיטי קרגו הוא רכב פונקציונלי וככזה, אין בו ס"מ אחד מבוזבז – מה שמוביל לישיבה מאוד אינטימית – כשברך שמאל נמצאת במרחק נגיעה מאותו משבת שהוזכר בפסקה הקודמת – לתשומת לב הנהג וגם המהנדס…

לעומת הצפיפות באזור הרגליים, לראש יש מלא מקום – גם לגבוהים שבינינו – אפילו מזכיר קצת ארגונומיה של חיפושית.

עוד ידית אחת ונצא לדרך – בלם יד; כמו במכוניות אמריקאיות ישנות – ידית ארוכה הנמתחת במשיכה ומשתחררת בסיבוב ודחיפה. המנגנון מסורבל ולא חלק בהפעלה, אבל בהתחשב באופי הספרטני ובשימוש המסחרי אליו נועד הרכב – הרי שתפעולו סביר בהחלט.

יוצאים לדרך!

סיבוב של בורר ההילוכים למצב D, איתות והפניית הגה, מבט במראה, לחיצה על דוושת ה'גז' ו… שקט?

אז זהו שלא. למנוע הסיטי קרגו יש שריקה, ברורה והחלטית, המבשרת על בואו – כמו גם על סוג מנועו.

מתרגלים מהר ובחיוך ובכל מקרה הטיעון ההוא של השקט – לאו דווקא תופס במקרה זה.

ההגה מרגיש קצת מנותק מהכביש – שלא במפתיע, עם גלגלים קטנים ומרכב צר וגבוה – אולם ברכב קטן וקל שכזה אין הדבר מהווה הפרעה של ממש – אולי אפילו סיבה לחיוך; לא חווינו עם הרכב החלקה שלא תוכננה… כלומר הוא בטוח ויציב – עד שהנהג מחליט אחרת: מרכב קצר ומומנט זמין, כבר מסל"ד אפס, הם מתכון לדריפט בכל פינת רחוב, נשלט ונעים – מעלה חיוך באמצע 'קו-החלוקה היומי'…

גם בלי להתפרע, הוא זריז בהיגוי ובתאוצות. מהירות סופית ריאלית נמצאת באזור 70 הקמ"ש, יותר ממספיק לנסיעות עירוניות – כשהטווח בין הטעינות עומד על 100 ק"מ (בשימוש רגוע). כמובן שהיינו חייבים לאתגר את העניין ואת הנסיעה הראשונה שלנו בחברת החשמלי הקט בילינו דווקא על הכביש הבינעירוני – בין הכרך לבית הדפוס – רכב משא צריך גם להעמיס, אחרי הכל, לא ככה?

את הנסיעה האיטית בנתיב הימני, עם ליווי קטנועי – ליתר בטחון – צלח הקרגו בעליצות כשהוא צובר מבטים וצפירות אהדה ומבזבז כמחצית הכוח האגור בסוללות – מזל שיש שקע וזמן העמסה. אחרי טעינה חלקית, עם 75% סוללה, יצאנו עמוסים והחלנו בחלוקה; נסיעות קצרות במעלה רחוב הרצל, חניה צפופה בכל כמה דקות, חלוקה וחזרה אל הרשימה – בדיוק העבודה אליה תוכנן הסיטי קרגו הקטן – והוא עושה את הכל ביעילות ובקלות.

החלונות עשויי הפלסטיק מונעים את אפקט הרוח ויש הרגשה מעט קלסטרופובית בתוך הקבינה, קורת ה-A מסתירה מעט בפניות, הסאן רוף וכל המעטפת מתחממים מהר יחסית, לשם כך ציידו בחברה הסינית את הרכב במזגן משובח שעושה עבודתו נאמנה – ואפילו צורך פחות אנרגיה משציפינו – אפשר וצריך להשתמש בו ללא חשש.

בתחום הבלימה ציפתה לנו הפתעה; מקדימה דיסקים מאחורה תוף, תפעול הידראולי לכל המערכת ואיכות בלימה משובחת ויותר ממספיקה. גם כשהיה ארגז המטען עמוס לעייפה ובמהירות מקסימלית. חשוב!

נוחות הנסיעה – כל עוד הכביש חלק, מתנהל הקרגו החשמלי על מי מנוחות וגם על כביש משובש ספיגת המהמורות שלו סבירה, בהתחשב בקוטר הגלגלים ובגחון הנמוך; הוא לא מתרסק וגם לא מקפץ אל האוויר. פשוט ממשיך קדימה, מלווה בזמזום הזה שלו.

עוד בתחום הצלילים, אגב, לא שכחו המהנדסים לצייד את רכב המשא הזעיר שלנו בצופר אימתני, חזק וברור. ליגה.

ובתחום התמסורת – ההבדל בין D ל ECO מורגש – הן בתאוצה והן במהירות הסופית, החיסכון בזמן סוללה – לעומת זאת – מטושטש קמעה וקשה לנו להחליט בכמה משתפר הטווח על-חשבון המהירות…

אם כבר הגענו לנושא הטעינה, אז: טעינה מלאה מ-0 עד מלא, תארך 6 שעות. אפשר כמובן לטעון חלקית – טעינה של שעה וחצי מעניקה עוד 40 ק"מ. בפועל מציגה המערכת 'סוללות כמעט מלאות' אחרי טעינה חלקית שכזו – אלא שעם תחילת הנסיעה ייעלמו חלק מהקווים במחוון, די במהירות.

ועדיין – לא נתקענו ללא סוללה ולו פעם אחת בכל שלושת ימי המבחן. עובדתית.

עוד בנושא טעינה וסוללות: ניתן להחליף לסוללות ליטיום שמחזיקות 150 ק"מ ונטענות במלואן תוך 4 שעות, במחיר של 9,000 ש"ח, כולל מע"מ.

בנסיעה לילית כבר לא חם בתא הנהג. הסאן רוף – שכמעט צלה אותנו במהלך היום, הופך בלילה למגניב למדי – עם תאורת הרחובות החולפים. התאורה הקדמית טובה ומספקת, כולל אור גבוה. מסקנה – אפשר לחלק גם אחרי שעות החשיכה :)

ועוד פיצ'ר מרכזי, לפחות בכמה השנים הקרובות: הוא מושך מבטים!

– יותר מהארלי, יותר מאינדיאן ואפילו יותר מעגלת תינוק!

כולם – רוכבים מסוקסים, נהגי משאיות פינוי אשפה, אב ובנו – על המדרכה בעת פקק, קטנוענים, מורות בית-ספר ואפילו אדון אחד, ממהר, שהצליח – במהלך ריצת אמוק באור אדום על מעבר חציה – להפנות מבט, לחייך, להתעכב שניה, לנופף 'לייק' עם האגודל – ולהמשיך בעבירה מסכנת החיים שלו…

לכולם יש שאלות: חשמלי? כמה זה עולה? צריך רישוי? אפילו רוכבי אופנים חשמליים עוצרים ונכנסים בחריץ של החלון – "אחי אחי צריך רשיון???"

פשוט 'אהוב הקהל' 2018.

הסיטי קרגו נראה כמו משהו בין גו-קארט לרכב תפעולי – אבל בת'כלס (תפוחים לתפוחים, כמו שאומרים) – ההשוואה הרלוונטית היא לרכבי משא קטנטנים אחרים – כדוגמת ה'סובארית' המיתולוגית של רס"רי צה"ל בשנות ה-90', או הסוזוקי שהחליף אותה… ואם נחפור עמוק מספיק בנישה הזו (ספקים עם עשרות נקודות עצירה בתוך העיר) – אז גם ה'ריקשה' התלת-גלגלית של פיאג'ו ואפילו גם שליחי גלילי הבדים שמדוושים את הרחובות הרצל-אילת-נחלת בנימין על בסיס יומי… אלא שספק אם לאלו יהיה נוח להוציא 63,000 ש"ח בעבור השדרוג.

ואם כבר הגענו לעלויות, אז: ביטוח החובה בשיעור של 1,100 ש"ח – כולל נהג צעיר, אגרת הרישוי (טסט) 44 ש"ח לשנה – בזכות ההקלות לרכב חשמלי.

סה"כ נמצא הטנדר הקטן בארץ כשישה חודשים וכבר נקנו ממנו מס' יחידות על-ידי כמה ארגונים ומוסדות, כגון פארק הרצליה ומועצה אזורית תמר, כמו גם מכבסה גדולה ועסקים קטנים אחרים שרוצים לחסוך בהוצאות ומסתפקים בכושר העמסה של 400 קילו.

 

מפרט טכני:

רישיון B

מחיר 63,000 ש"ח

מידות כלליות (אורך/רוחב/גובה) 2,800 מ"מ/ 1,685 מ"מ/ 1,297 מ"מ

מידות ארגז המשא (אורך/רוחב/גובה) 1,195 מ"מ/ 1,000 מ"מ/ 970 מ"מ

בסיס גלגלים (רוחק סרנים) 1,950 מ"מ

מפסק 1,100/1,090מ"מ

מרווח גחון 150 מ"מ

משקל עצמי (כולל סוללה) 707 ק"ג

כושר העמסה 400 ק"ג

מס' מושבים 2

מנוע 72V – AC

הספק 7.5Kw

סוללות 6 סוללות עופרת חומצית

קיבולת סוללה 100AH 12V

מתח הטענה 220V

הילוכים אוטומטי

סוג הנעה אחורית, עם דיפרנציאל

בלמים דיסק 2X מקדימה, תוף 2X מאחור

מידת צמיגים 145/70-12R

חישוקים סגסוגת אלומיניום

מהירות מקסימלית 70 קמ"ש

יכולת טיפוס בשיפוע 20%

זמן טעינה 6-8 שעות

טווח נסיעה (ב-40 קמ"ש) 100 ק"מ

התגובות סגורות לפוסט זה.

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל