מוטופאן ימי | מאליבו פינת הכנרת

כתב: נמרוד קרן | צילום: אריק רוזנבלום
תודה לגילי לוי על העזרה בהכנת הכתבה

שורה תחתונה: 'שובלאית' איכותית ומהנה לכל שוכני הסירה, גם בגרסה הבסיסית ביותר שלה.

סצנה בסדרה של נטפליקס, אי שם בסירה מול החופים האקזוטיים, ירוק של עצים טרופים נושקים למים הכחולים שמצטלמים יפה, קבוצה קטנה של צעירים מגניבים מהמעמד היותר נמוך שטה ולוטשת עיניים בסירה שחולפת ממול. בסירה מולם נמצא זוג, סקסי איך לא, מהמעמד היותר עשיר של האי. אחד הצעירים לוטש עיניו בסירה שעוברת מולו ועם מבט חולמני הוגה את שמה, "מאליבו", ומוסיף "זו ה־Wakesetter הטובה בעולם".

ברור שהמשפט הזה לא היה מקרי ואולי אפילו נקנה בסכום לא קטן, אבל כמו בסצנה הזו גם בחיים האמיתיים, בהם הכל פחות נוצץ והשחקנים פחות אטרקטיביים, כששתי סירות מאליבו שטות להן על המים הכחולים של הכנרת ועל סיפונן קבוצת בוחנים של מגזין מוטו, המאליבו לא פחות מרשימה. אדווין מחברת אקווה מרינה מסביר לנו על שתי היפיפיות איתן נבלה כל היום – שתיהן מדגם LSV 25 של מאליבו, כשהאחת עם מנוע מוגדש-על עם הספק של 607 כ"ס, והשניה עם מנוע אטמוספרי והספק של 430 כ"ס. אורכן 8.30 מטר, רוחבן 2.59 מטר והשוקע, מה שמקו המים ועד למטה, 0.81 מטר. (בים אנחנו מדברים במטרים, לא מ"מ).

הסירה החזקה והמוגדשת שוקלת 2,801 ק"ג ומיכל הדלק שלה בנפח 390 ליטר. שתיהן מצוידות במיכלי מי נטל בניהול אוטומטי, המאפשרים לשנות את ביצועי הסירה ע"י הוספת משקל או הפחתה באופן שווה או מוטה לטובת החרטום או הירכתיים. במאליבו כל זה נעשה בלחיצת כפתור בעזרת מצבים מובנים מראש, ועד 913 ק"ג של מים יתווספו למשקל הסירה, זאת דרך ארבעה מיכלי נטל, כשהשניים הצידיים בנפח של 227 ליטר, והמרכזי בנפח 318 ליטר וזה שבחרטום בנפח של 141 ליטר, בים התיכון אגב, בגלל המלח והמינרלים, המשקל הכולל יעלה ב־23 ק"ג לתפוסה המקסימלית של המיכלים. מי שחפץ בכך יכול להוסיף זוג מיכלים נוספים שמוסיפים עד 590 ק"ג.

"זו ה־Wakesetter הטובה בעולם" אמר הנער בסרט, והוא מבין מה זה אומר, אז לטובת מי שלא מעורה – הספורט הזה התפתח לפני כמאה שנה, והוא משלב סירה מתאימה, רצוי עם מנוע פנימי כזה שמרחיק את המדחפים מהגולש ויוצר גל גבוה מאחוריו וגלשן שעבר התאמה מגלי האוקיינוס הנשברים על החוף ללוח מתאים ומתוחכם – Wakeboard, וככה ניתן ליהנות מגלישה מתי שנרצה. אז Wake הוא שובל הגלים שהסירה מייצרת בתנועתה, תוצר לוואי שלרוב לא רצוי ולא שימושי, ו־Wakesetter היא סירה שייעודה העיקרי הוא לייצר את השובל הזה, לטובת גלישה, גם כשהים שקט ואין גלים.

המאליבו, היא בלי ספק יצרנית הסירות הנפוצה ביותר בתחום, ולמעשה השם בו משתמשים לתיאור סוג הסירות הזה – Wakesetter – הוא סוג שם סימן רשום שלה, כמו ג'ט-סקי, ג'יפ, פריג'ידר או טרנזיט (וכן, גם וספה). ליכולת הזו ליצור גלים מצרפים קצת פינוקים על הסיפון – שבמאליבו יכול להכיל עד 15 אנשים – כמו מערכת שמע איכותית עם 8 רמקולים בתוך הסירה ועוד 4 על הגשר, הכל כמובן עמיד למים, הרבה תאי אחסון, מקום לצידנית, מושבים נוחים, מחזיקי כוסות ואפילו שקעי USB לטעינה.

מנוע ה־V8 בנפח 6.2 ליטר מותקן בתוך הסירה ומניע שני מדחפים שנשלטים בעזרת מצערת אחת. התמרון נעשה בעיקר בעזרת עוצמת המנוע, כשלזוג המדחפים יש שני לוחות הגה קטנים יחסית, כשהמאליבו יוצרת גלים, או שמא נאמר 'חורשת' גלים, כמו שטרקטור חורש תלמים באדמה. רק שכאן יש גם כנף אחורית חשמלית בעלת זווית משתנה שעולה ויורדת לתוך המים כדי להתאים את הגל והמהירות.

680 ק"ג של דחף נוצרים במהירות שמתאימה לגלישת וויקסרף ומרימים גל נהדר לצורך כך. וכל זה לא מצריך עבודה קשה מדי או עיון רב בספרי ההפעלה, מערכת ממוחשבת עם מסך מגע מאפשרת לשלוט בשובל בקלות, כמו גם ב־Surf Gates, שערי גלישה, שמותקנים בכל צד בירכתי הספינה ומאפשרים להחליף את צידו של הגל. עוד מהסודות שמתחת למים – מערכת סנפירים כמו של גלשן שעוזרת לסירה לנהוג ולהגיב בצורה טובה יותר. בנוסף לכל זה, הסירה מצויידת במצלמה אחורית שעוזרת בשמירת קשר עין עם הגולש שמאחור.

בשיוט לאחור, ביציאה מהמזח, יש היסח שמאלי מורגש. קצת מוזר לסירה עם שני מדחפים. אבל כאמור מנוע אמריקאי אחד עטור סוסים, שמסובב שני מדחפים ולכן בסה"כ הגיוני. מדוע שני מדחפים ולא אחד גדול? כדי לייצר גלים ביעילות גדולה יותר, כנראה, לא שאלנו את המהנדסים. ביציאה מקו החוף אנחנו שומרים על מהירות נמוכה ושיוט זהיר ומחכים עם הסוסים באורוות. השמש עולה לאט והשמיים מעוננים חלקית, בעננים גבוהים שיוצרים אור כחול-אפור מתכתי שגורם לאוחזי המצלמות להתרגש כאילו מפיק הוליוודי עשיר סידר להם תפאורת חוץ מושלמת בהפקה יוקרתית.

כמה לחיצות על המסך והסירה מתחילה להתכוונן, כשמיכלי הנטל מתמלאים. אנחנו רצים לאחור להציץ בזה קורה ודוחפים את הראש למים. אחרי שחלפנו את המצוף המורה על מרחק של 300 מטרים מהחוף אנחנו יכולים לפתוח את המצערת ולשמוע את ה־V8 המוגדש מתעורר לחיים ומרים גלים.

גילי לוי לוקח את ההגה ותוך כמה רגעים יש כבר גולש במים שנהנה מהגלים על וויקבורד ואפילו מפנק אותנו בתרגיל או שניים, את הירידה למים הוא עושה מבלי שהסירה נעצרת, דרך המדף בירכתיים, וכשהוא רוצה, תוך מספר רגעים הוא שוב על הגל, הפעם עם בקבוק בירה ביד, ושוב – מבלי שהסירה נעצרת. התסריטאי כנראה לא הגזים כששם בפי אותה הדמות את המילים "הוויקסטר הטובה בעולם" בהתייחס למאליבו.

אחרי גילי גם אני זוכה להזדמנות להתיישב מאחורי ההגה, הפעם בזו האטמוספרית. המעצרת האלקטרונית והתחושות שלה מזכירות יותר משחק וידאו, מוזר מאוד בהתחלה, אבל ניתן להתרגל די מהר. ההגה מדויק ונוח והסירה מתמרנת בקלות, לא מדובר בטורנדו או סירת ספורט מקצועית, אבל מאחורי הסיפון נשמעו מספר צעקות ובקשות להירגע. עם זאת, הכל הרגיש מאוד בטוח ונשלט, עד לרמת מסך המגע שעבד גם עם ידיים רטובות. הסירה יושבת יפה מאוד במים, יציבה מאוד, ומגיבה בפניות, שמחה לקפוץ באוויר לקצת פוזות למצלמה. וויקסטר, שנועדה לייצר גלים והנאה לגולשים שמאחור, אבל לא זונחת את השייט.

אז כמה עולה תענוג שכזה? בתמורה ל־240,000 דולר תהיו הבעלים של הגרסה בסיסית עם המנוע האטמוספרי, ואילו 177 הסוסים הנוספים יעלו עוד כ־18,000 דולר, וזה לא כולל את התוספות האפשריות, שכוללות מגוון של מערכות שמע ושדרוגים למערכות ולרמת הפינוק, שיכולות להביא את תג המחיר לכ־280,000 דולר.