מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
ברקום
קאברג שחורי 205 על 35
בנלי שורת MENU
גלאי רדאר קוביה
עופר אבניר קוביה שמאל
הארלי שמאל
קונה אופנוע
הווסקוורנה באנר שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
סטפן
rok-straps רצועות קשירה 140
בנלי שמאל עליון
לרט
אגוסטה HM קוביה הכי עליון
אישימוטו באנר קוביה שמאל
ברקום שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
לרט
תמוז
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
HJC

מיצובישי אאוטלנדר – מבחן דרכים

מיצובישי אאוטלנדר – מבחן דרכים

שי שיוביץ

השורה התחתונה:
אנחנו בחנו את האאוטלנדר ברמת הגימור Instyle העולה 169,900 ש"ח, וגם במחיר הזה התמורה לכסף טובה בהחלט. אבל מיצובישי מאפשרת לקבל את האאוטלנדר גם בגרסה ידנית (מעט פחות מפוארת) במחיר נמוך עד כדי גיחוך- 144,900 ש"ח בלבד. המחיר הזה הופך את האאוטלנדר הידני לאופציה מעניינת מאוד למי שלא צריך 7 המושבים ולא אכפת לו לוותר על חלק מהאקססוריס החיצונים- אבל בכל זאת רוצה את המראה, הישיבה הגבוהה ואפשרויות הפנאי שהאאוטלנדר מאפשר. אה, וגם שלא אכפת לו להעביר לבד את ההילוכים. אני יודע שזו הגרסה שאני הייתי רוצה…

וקצת יותר בהרחבה:
פירוש השם "אאוטלנדר" הוא "זר" או "נכרי", מה שבוודאות כבר אי אפשר לומר עליו, למרות שבשנים הראשונות למכירתו עמישראל לא בדיוק ידע איך להתייחס לרכב שהוא לא ג'יפ אמיתי מצד אחד- אבל גם לא פרייבט מצד שני, ובטח שהוא לא מסחרי. דווקא בארצות הברית הקונספט הזה של לקחת רכב שטח ולהפשיט אותו מכל הרכיבים המכנים שהופכים אותו לרכב שטח מאוד תפס, כמו למשל הפורד אקספלורר שמשווק עם הנעה קדמית או אפילו דגמי ג'יפ עם הנעה לזוג גלגלים אחד בלבד, רחמנא לצלן. שם היצרנים הבינו בדיוק מה הצרכן רוצה: ללכת בלי ולהראות עם.
זה אמנם לקח קצת זמן, אבל גם בארץ הבינו שעדיף רכב "כזה כאילו" בלי המשקל המיותר של מערכת ההנעה הכפולה וכל מה שמסביב, שרק שוקל יותר וצורך יותר דלק. הראיה לכך היא שוק ההג'יפים ה"אמיתיים" שכמעט נכחד לחלוטין.
האאוטלנדר נכנס הישר למרכז השוק הגועש של רכבי הפנאי הרכים, ומשתמש בלא מעט כלי נשק כדי להצליח לבלוט בו- ולטובה.

עיצוב, תא נוסעים, שימושיות:
העיצוב הקרבי שאפיין את משפחת מיצובישי בשנים האחרונות הוצא לגמלאות, והדור החדש נראה מעודן לעומת הדגם הקודם. זה לא שהדור החדש נראה רכרוכי- רחוק מכך, אבל הוא כבר לא יפחיד ילדים קטנים במעברי החציה. יש קפל מתניים כוחני שמתחיל מקצה הפנס הקדמי ונמשך עד הפנס האחורי ויורד משם בקשת לכיוון הגלגל האחורי. דווקא את עיצוב החלק האחורי פחות אהבתי, קצת חסר אישיות לעומת הדגם הקודם שהיה מזוהה מייד כמיצובישי.

כמובן שהשינויים אינם נגמרים רק בחוץ. תא הנוסעים עבר מהפך שלם לעומת קודמו, הן בעיצוב והן בחומרים. לוח המחוונים וכל הקונסולה המרכזית נראים נהדר וגם מרגישים כך מתחת לאצבעות. העיצוב כבר אינו סימטרי כמו בדגם הקודם, אלא יותר ממוקד נהג, למרות שגם הנוסע לא ירגיש מקופח עם שני פתחי אוורור ושילובי צבעים המאירים מאוד את התא.
החומרים איכותיים ונעימים ביותר למגע ולמישוש, מתגי מערכת האקלים עלו קצת יותר למעלה למיקום הרבה יותר אינטואטיבי, ומה שיותר חשוב- מתחת למערכת השמע ולא מעליה, כך שלא תתבלבלו בינהן כמו שקורה לפעמים במכוניות אחרות.
כל מקום שתשימו עליו את היד ירגיש איכותי ויוקרתי, כמו ידית ההילוכים, ההגה או אפילו ידית בלם היד. ישנם מספיק מחזיקי כוסות בתא, גם לאלה היושבים מאחור, רק חבל שאין אפשרות לאכסן בקבוק שתיה בגודל מלא בדלתות.
המושבים רחבים ונוחים, וכל מי שנכנס פלט אנקת הערכה ורווחה, גם לתחושה וגם לעיצוב.


בשורה השניה יהיה נוח לשניים, פחות לשלושה, והמושבים יודעים לזוז קדימה ואחורה לטובת מרווח רגליים משופר לאלה היושבים בשורה השלישית. השורה השלישית יכולה לאכלס גם מבוגרים, אבל רק במידה והמושבים האמצעיים מוזזים קדימה, ובמידה ולא אכפת להם לקפל את הרגליים… המושב עצמו דווקא היה נוח, ואני חושב שלא הייתי סובל מאוד אם הייתי נאלץ לבלות שם נסיעה לא יותר מדי ארוכה. כמובן שבמצב כזה תא המטען הוא די תאורטי, ועומד על 128 ליטר בלבד. אולם במידה ומקפלים (מאוד בקלות) את שני המושבים לתוך הרצפה נוצר תא מטען ענק, ויש גם כיסוי לתא המטען אשר יודע להתחבא מתחת לרצפה כפולה כאשר כל המושבים בשימוש.

מנוע, תמסורת, ביצועים
המנוע הגיע גם הוא מהדור הקודם, אולם מיצובישי העבירה אותו מקצה שיפורים. המנוע המחודש הפחית ממשקלו, ובמקביל נוספו לו 3 כוחות סוס ל- 150 כ"ס ב- 6000 סל"ד, לעומת 147 כ"ס בדגם הקודם. עם זאת המומנט ירד במעט ל- 19.9 קג"מ ב4100 סל"ד. המנוע משודך לתיבה רציפה המאפשרת חלוקה ל-6 הילוכים מתוכנתים מראש ע"י משוטים הממוקמים מאחורי ההגה.
ברוח התקופה תמצאו שילוב של מספר מערכות וטכנולוגיות (הנקראות Clear Tec ) כדי לחסוך בדלק: מערכת עצור וסע הניתנת לביטול ופועלת יפה, לחצן אקו (שגם הוא ניתן לביטול) הממתן את תגובת דוושת הגז, וציור של צמח עם עלים בתוך לוח השעונים שנותן לכם ציון עד כמה אתם חסכוניים: ככל שתנהגו יותר בחסכוניות- יותר עלים יתמלאו. להשלמת התמונה תדלק מנורת ECO ירוקה בכל פעם שתנהגו בצורה רגועה וחסכונית, ותמלא את ליבכם בגאווה על כך שאתם תורמים לבריאות הסביבה (או יותר נכון פחות מזיקים לה…)
כאמור, למנוע יש 150 כ"ס והרכב עצמו שוקל 1450 ק"ג לפני נוסעים, כך שהתאוצה לא תמעך לכם את האישונים מצד אחד, אבל תמיד יהיה מספיק כוח להאיץ ואם ממש תרצו- תוכלו גם לנסוע ממש מהר, גם בעליות.
הבעיה היחידה היא הרעש: אופן הפעולה של תיבת ההילוכים הרציפה היא להביא את המנוע לשיא ההספק, ומה לעשות- שיא ההספק שווה לשיא הרעש… יותר מכך- הרעש הבלתי משתנה נתן לי את התחושה שאני לא באמת מאיץ, לפחות עד שהסתכלתי על מד המהירות וראיתי את המחט מטפסת כלפי השלילה בנחישות.
בנהיגה אגריסיבית או מהירה העדפתי להשתמש במשוטים כדי לשלוט ידנית על התיבה, אבל בנהיגה רגילה לא תחושו שום דבר מוזר כמו בתיבות הרציפות הישנות (כמו תחושת קלאץ' מחליק, לאלה שעדיין יודעים מה זה קלאץ'…); התחושה היא של תיבת הילוכים אוטומטית רגילה וחלקה לחלוטין. כל הכבוד מיצובישי.
בסופו של המבחן הקשה צריכת הדלק היתה מכובדת ביותר ועמדה על 10.5 קילומטר לליטר.

נוחות הנסיעה בהחלט לא רעה. פסי האטה גדולים יקפיצו את הרכב, אבל שיבושים קטנים יותר יבלעו בנינוחות, גם בשבילים שהמאזדה 3 לא יכולה לעבור בהם וגם בכאלה שכן, כמו בקריית אונו למשל.

אם תצאו מחוץ לעיר לכביש המפותל, תגלו שההגה (שהיה קל מדי לטעמי) מקבל יותר תחושה ומשקל, ובזכות המשקל הקל יחסית (100 ק"ג פחות מהדור הקודם) זוויות גלגול אינן גדולות מדי. הרכב עצמו שומר על נטרליות מרשימה, שרק אם ממש ממש מגזימים (ולמה שתעשו את זה עם ג'יפון?) תהפך לתת היגוי, ואז בקרת היציבות תבוא לעזרתכם. אם תנתקו אותה (ולמה שתעשו את זה?) ותגרמו לפרובוקציות תוכלו להגיע גם להיגוי יתר, אבל לא מדובר פה על איוו- וזה ממש לא כיף או בטיחותי. אז אל תנתקו אותה ואל תעשו פרובוקציות. תתנהגו יפה למורה ואל תריבו עם הילדים האחרים. סליחה, זה שייך לכתבה אחרת…
.

שטח:
אני מוכרח להתוודות על האמת שכל הרעיון הזה שעומד מאחורי הגדרת "רכב פנאי" תמיד היה נראה לי הנפצה שיווקית ולא מציאותית. הרי מי שיכול להרשות לעצמו רכב פנאי- צריך לעבוד הרבה שעות כדי לממן אותו, ואז איזה פנאי בדיוק נשאר לו? או האמא שלוקחת את הילדים לחוג- הפנאי היחיד שיש לה הוא עד שהילד חוזר מהחוג…

אבל לאחר שהייה במחיצתו של האאוטלנדר החדש סוף סוף הבנתי מאיפה הגיעה ההגדרה. אפילו בגרסת ההנעה הקדמית שקיבלנו, האאוטלנדר מאפשר חופש תנועה מורחב ומוגדל בהרבה מכל מכונית ליסינג מצויה, כמו שתראו בתמונות. עם מרווח גחון מכובד של 21 ס"מ ותכנון גחון נכון ונטול חלקים שיכולים להנעץ על איזו אבן טועה- אפשר לרדת לשבילים שאפילו מאזדה 3 ליסינג למודת קרבות תכנע לו, ולצלוח אותו בשלום. או למשל להכנס לתוך מעבר מים בלי לפחד יותר מדי (כמובן בגבולות ההגיון). על שבילים אלה אפשר למצוא אינספור פינות חמד שרוב הסיכויים שרק אתם תהיו שם, מקסימום עם עדר עיזים שיארח לכם לחברה, ואז לפרוס שמיכה,להוציא את סלסילת הגבינות והירקות (פחחח… התכוונתי למנגל) מתא המטען הענקי ולהנות מהפנאי ומזג האוויר האביבי ששורר פה בערך 3 שבועות בשנה.

4 תגובות ל מיצובישי אאוטלנדר – מבחן דרכים

  1. אגב, הפנאי/שטח לא נוצל מעבר למעברי סופרים/פקקים בחניונים

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל