fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
דוקאטי מתחת לתפריט – אמצע 2
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
לרט
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
מידלנד שחורי 140 על 70
תמוז
עופר אבניר קוביה שמאל
מוטוטאץ דקר
אודי דגן 140 על 70
MV קוביה
voge מוטו24 באנר
סטפן
HJC
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון

לחצות את הארץ בתער

לחצות את הארץ בתער

צילום: רונן טופלברג, תומר פדר

כתב: עמוס וייס

אם 2 גלגלים- אז עד רוחב של 180 מ"מ, אם 4 גלגלים- אז עד רוחב 210 מ"מ, אבל מאיפה הביאו לי עכשיו רוחב של 270 מ"מ?! HELP!

בסדר נו, אני יודע שככה לא מתחילים כתבה, בכלל לא מתחילים משפט ב "אם". ככה לימדו אותי בבית הספר, אז מה…
חבר צלצל ושאל אם אני מצטרף לטיול רייזרים, 3 ימים, חוצה ישראל- מהחרמון ועד אילת. איזו שאלה, בוודאי!
הרייזרים, כ- 50 במספר, הגיעו מבעוד מועד לסוכנות של צחי כפרי בפולג/נתניה. הם הועלו ע"י משאיות לנקודת ההתחלה- שער הכניסה לאתר החרמון.
יום רביעי, 5 לפנות בוקר. נפגשנו בקיבוץ גבעת השלושה, הכנסנו את הרכבים לקיבוץ, ואוטובוס הסיע אותנו לנקודת ההתחלה. חייבים לישון קצת לפני שלושת הימים המפרכים, אז כנראה בשביל זה ארגנו את ההסעה… 
הגענו לאתר. הרייזרים מסודרים כמו חיילים בצורת ח', מוכנים למשימה. קיבלנו ארוחת בוקר ושתייה, כי חובה להצטייד באנרגיה, למרות שהאדרנלין בשיאו. איזה ארגון, ואוו!!!
לובשים 3 עד 4 שכבות, תדרוך, חלוקה לשלוש קבוצות לפי רמת נהיגה בערך, ויוצאים לדרך. טוב נו, ניתן לחבר לנהוג ראשון, בכל זאת הרייזר שלו…
רוב הדרך בשטח, מפעם לפעם קטעי קישור על הכביש, פשוט מדהים. קיבלנו מזג אוויר בהזמנה, עם שמש חורפית מחממת. אחרי הגשמים יש פה ושם שלוליות, הכל מהודק, פה ושם קצת אבק. בהמשך יהי קצת יותר אבק, הרבה יותר.
את הלילה הראשון בילינו בקיבוץ ניר דוד. פשוט גן עדן המקום הזה. מגיעים, מחנים את הכלים, וישר לקבלת חדרים. הצוות כבר מסדר הכול; מתדלק את הכלים, מתקן איפה שצריך. ארוחת ערב טובה, שינה טובה, השכמה, ויאללה לתת בגז.

היום השני הוא השופע קילומטאז' משלושת הימים. אין על המדבר. מלללא אבק, קשה לראות קדימה, וכמובן שהבטיחות מעל הכל. פה ושם פנצ'ר שמתוקן, פה ושם כלי שיורד מהשטח ותחתיו עולה רכב חלופי שהוכן מבעוד מועד. הכל מתקתק. מגיעים בשעת ערב מאוחרת למלון בערד. כרגיל, הצוות מתקתק עניינים ומכניס את כל הכלים לחניון של המלון. אנחנו נכנסים ישר לחדרים. ארוחת ערב מסעדתית, שינה, קימה וארוחת בוקר. הכלים מסודרים כבר מחוץ לחנייה בטור יפיפה- ויאללה גז.

הרבה שטח בדרך לאילת. מגיעים בשעת ערב. רחצה קלה, ארוחה טובה באל גאוצ'ו, ויאללה לאוטובוס שמעלה אותנו חזרה לגבעת השלושה. מזל שחזרנו בשבת לפנות בוקר, כיוון שככה היה לנו יום שלם לחשוב ולעכל את המסע הדחוס והמושלם הזה.

סה"כ גמענו כ- 700 ק"מ. הכלי הזה עובר כל מכשול, כל הכבוד לפולריס. איזה תענוג. איזה נופים. וואו. והכי טוב שאתן לתמונות לדבר… 

אבל לפני, בל נשכח את התודות:
יוסי קדוש שהזמין, ויניב גבאי שותפי לרייזר (שלו) שסבל אותי 3 ימים, והעלה לחץ דם כל פעם שנהגתי – "לאופנוענים קשה לשמור מרחק, כמה פעמים אגיד לך?".

צחי כפרי, היוזם והמוציא לפועל ולכל הצוות שאתו, כל הכבוד על העבודה הנפלאה!
רונן טופלברג, (הייתי בטוח שהוא בן 90… אני עוד זוכר אותו כשהייתי כזה קטן) איזה תמונות מדהימות! אני לא יודע אם בטיול הזה הוא יותר הלך או יותר נסע… !Keep on the good work.
עד הפעם הבאה!

12 תגובות ל לחצות את הארץ בתער

  1. היה כיף אמיתי!!! וכמו שקבענו, שנה הבאה גם אתה מצטרף. 🙂

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל