מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
צייר לי פיקאסו / סיטרואן C4 פיקאסו במבחן דרכים
שי שיוביץ ואריק רוזנבלום
צילום: אריק רוזנבלום
קצת יותר בהרחבה
זהו הדור השלישי לפיקאסו שהוצג אי שם בסוף שנות ה- 90. אז עוד קראו לו קסארה פיקאסו, וכבר אז העיצוב החיצוני היה חלק משמעותי מהזהות של מוביל הנוסעים הקומפקטי הזה עם מראה של ביצה חיננית על גלגלים. הדור השני קיבל את שמו מהמשפחתית שהחליפה את הקסארה, ה- C4, קיבל בנוסף גרסה מגודלת עם 7 מקומות וזכה להצלחה לא מבוטלת בישראל (עם הסתייגות מפעילות התיבה הרובוטית שהוחלפה במהלך חיי הדגם לתיבה אוטומטית רגילה). הדור השלישי הוצג בז'נבה לפני פחות משנתיים, מתבסס על הרצפה החדשה של PSA שהורידה משמעותית את משקל הרכב, ועשה עליה לישראל לפני קצת יותר משנה (ורק בגרסת 7 המקומות). ה- C4 פיקאסו מוצע עם שני מנועי טורבו- בנזין ודיזל, שתי רמות גימור ותיבה אוטומטית בלבד.
האפקט מתקבל בזכות חתימת אורות ייחודית, המון חלונות גדולים וגגון המתחיל בתחתית השמשה הקדמית, מטפס לגג ועוטף את החלון האחורי (חבל רק שהאלמנט המיוחד הזה נעלם בגרסאות הבהירות), כשהפנסים האחוריים דמויי המגנט סוגרים את החבילה המוטורית שנושאת את השם המפורש של הצייר האגדי.
בתוך הפיקאסו מגלים שסיטרואן המשיכו עם הקו הייחודי שמזכיר את הדור היוצא. תפעול המערכות מתבצע בעזרת מסך מגע גדול, ובגרסה המאובזרת המחוונים עצמם זוכים למסך נוסף, איכותי מאוד וגדול (12 אינץ') הממוקם באמצע הקונסולה והמאפשר לנהג לבחור איזה מהפונקציות יוצגו (רדיו, נתוני נהיגה או צריכת דלק, ואפילו תמונות…). יש עשרות תאי אחסון, גדולים וגדולים יותר שמפוזרים בכל רחבי התא, המושבים גדולים ורכים והמרווח לכל הנוסעים מעולה. את ליבנו הפתי תפסה תשומת הלב הענקית שסיטרואן העניקה לפרטים הקטנים שפשוט עושים את החיים לטובים יותר, כגון מגשי מטוס מתקפלים למושבים האמצעיים, כשמאחוריהם תמצאו רצועה אלסטית המיועדת להחזקת הטאבלט/הספר של הילד, או מתג הווליום הממוקם כך שלנוסע (שיושב רחוק מהנהג) יהיה נוח להגיע אליו, או המיקום המעולה של ידית ההילוכים (שעבר בירושה מהדגם הקודם) שמאפשר לבחור במצבים השונים מבלי להוריד את הידיים מההגה (עם ביקורת מסוימת על אופן התפעול ועל איכות הידית שנראית שבירה למדי). נעצור כאן כיוון שהרשימה ארוכה יותר מבאגט (וטעימה כמותו).
האבזור (בגרסת האקסקלוסיב הנבחנת) עונה על כל צורך שתחשבו עליו, וגם על כמה שלא; בקרת שיוט אקטיבית עם התראה על שמירת מרחק, חגורות בטיחות אקטיביות המתהדקות כשהרכב חושב שאתם עומדים לעשות תאונה (גרמו לנו להתקף לב קטן בפעם הראשונה שזה קרה…), מערכת חניה אוטומטית (לא חדש, אבל מגניב בכל פעם מחדש. כן, אנחנו ילדים מתלהבים.), שמשה פנוראמית שהופכת את החלל למאוורר ומואר, פנס נשלף בתא המטען ובאמת שהרשימה ממשיכה עד אינסוף, כמעט.
רוב החומרים מרגישים טוב מאוד (עם גמגומים בסוככי השמש ובמראה המרכזית, לדוגמה), ובצבעים הבהירים גם נראים טוב מאוד. כרגיל בסגמנט, המושבים האחוריים ביותר יתאימו בעיקר לילדים ולא ישאירו יותר מדי מקום למטען (170 ליטרים), אך קלות הקיפול שלהם ושל שאר המושבים מאפשרת ליצור שטח הטענה ענק ונוח (704 ליטרים בקיפול המושבים האחוריים, 1843 בקיפול כל המושבים) הנהנה בנוסף מסף הטענה נמוך ונוח במיוחד.
מה שמרשים במיוחד היא הקלות בה מושגים הביצועים הללו, עם אפס השהיית טורבו, בידוד רעשים טוב ופעולה מצוינת של תיבת ההילוכים מבין אייסין. ביקורת קטנה מופנית דווקא כלפי תפעול ידית ההילוכים המאפשר "זליגה" לא מכוונת של הידית למצב הידני. בסיום המבחן המגוון קיבלנו צריכה שעומדת על 10.8 קמ"ל, כאשר נסיעה בין עירונית זריזה הציגה תוצאה של 14.7 קמ"ל.
בעוד שהדור הקודם של ה- C4 פיקאסו זכה לביקורת דווקא על נוחות הנסיעה, הדור החדש עשה לנו חשק להעמיס עליו את כל המשפחה ולנסוע איתם למטולה או למצפה רמון. אז נכון שעדיין לא מדובר על שטיח הקסמים שהיה שמה השני (או הראשון) של סיטרואן בעבר, אך בכל קנה מידה מדובר ברכב נוח ושקט, גם במהירויות גבוהות.
אני אישית לא אוהב מכוניות בגודל הזה אבל כשיש משפחה – זה הרבה יותר כיף רכב כזה מאשר איזה סטיישן מעפנה
חתיכת מנוע שמו לו שם
כי הייתה לי פעם ציטרואן. הבעיה היא במכירה לאחר שהאוטו אצל מספר שנים. הערך שלו דיי יורד.
נהנית מכל רגע. מי שיש לו ילדים זה ה-אוטו למרות שבהתחלה הוא מרגיש קצת אוניה…..
לאחר יותר מ 20 שנה בפג׳ו סיטרואן -כל מילה בכתבה
אמת