fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

voge מוטו24 רביעי מתחת לתפריט
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
עופר אבניר קוביה שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
מוטוטאץ דקר
לרט
תמוז
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
voge מוטו24 באנר
סטפן
HJC
MV קוביה
אודי דגן 140 על 70

האדמה רעדה – Maverick Weekend

האדמה רעדה – Maverick Weekend

אחינועם הראל

צילום: אסף רחמים, רן שלמה

בכתבה הבאה אני הולכת לשאול אתכם שלוש שאלות. תחשבו טוב טוב על התשובות שנתתם. יש לי תחושה שתענו כמוני ועד סוף הסיפור גם אתם תרצו מאוד לקחת חלק ב-Maverick Weekend הבא.

שאלה ראשונה: בשביל מה הייתם מוכנים לקום בשלוש וחצי בבוקר? אני אישית הייתי מוכנה לקום בשעה המטורפת הזאת בשביל מעט מאוד דברים. למשל, לא קיים סיכוי בעולם שאני אצליח לקום אפילו בשעה שש בבוקר בשביל ללכת לעשות בדיקות דם או בשביל אימון ספורט, אבל בשביל לצאת לטייל במדבר – אני מוכנה לקום כל בוקר אפילו בשתיים!

וככה היה ביום שישי האחרון כשהייתה לי הזדמנות להצטרף למאווריק וויקנד 4 שאורגן על ידי עופר אבניר לכבוד כל בעלי כלי המאווריק בישראל. ביום שישי בשמונה בבוקר היה כבר המנחת שצמוד לבה"ד 1 מלא במאות כלים, החשמל וההתרגשות באוויר הצליחו להעיר את כל מי שעוד נמנם ברכב. יש משהו במפגן עוצמה כזה שקשה לא להתרגש ממנו. 136 רכבי שטח ו-280 חובבי אדרנלין הניעו מנועים וזינקו מאותה הנקודה, בדרכם לאילת. האדמה רעדה…אפילו שקשקה קצת. יצאנו לדרך מחולקים ל-6 קבוצות, כל קבוצה קיבלה 2 מדריכים, מאסף ומכשירי קשר – והתחלנו לטרוף את 400 הקילומטרים עד אילת, רכובים על כלים שפשוט לא יתנו לך לטעות.

שאלה שנייה: איך הייתם מסתדרים אם הייתם עיוורים? יותר נכון, האם הייתם מצליחים לנהוג עם עיניים עצומות? ומה לגבי לנהוג עם עיניים פקוחות אבל בכזאת מערבולת חול שלא ניתן לראות שום דבר ממטר? עושה את הכל הרבה יותר מעניין, לא? אם לא מספיק לכם אדרנלין של 172 כוחות סוס, בולמי זעזועים שלא רואים שום דבר ממטר ותוואי שנע בין שבילים מהירים לבין משעול הררי מפותל – לבליל הזה נסו להוסיף גם סיבובים מהירים שבאים לך משום מקום ועליות שאי אפשר לראות מה מגיע בקצה שלהן…

זאת הייתה החוויה שלי מנהיגה בכלים המשוכללים האלה. למזלי (ולמזל הנוסע שישב לידי), המאווריק עושה את העבודה בשבילך. הוא גומע שטח, מרחף מעליו כמו מרבד קסמים. כלי המאווריק מיובאים לארץ על ידי עופר-אבניר דרך היבואן העולמי Can-Am ומיוצרים על ידי חברת BRP הקנדית. BRP מייצרים גם אופנועי שלג ואופנועי ים ואפילו מין יצורים מוזרים לכביש עם שלושה גלגלים שהשתיקה יפה להם אבל בכל זאת אצרף תמונה כי זה ביזארי בטירוף. להלן ה"מיוחד": 

אבל נשים את זה בצד לשנייה ונתרכז בעיקר. לאירוע הגיעו שלל דגמים, כולל כאלה מסדרת 2019. כחלק מהחידושים בסדרה החדשה,שידרגה קאן-אם את הכלים הקיימים עם שלל שיפורים, כולל מערכת נעילת דיפרנציאל קדמי מסוג Smart-Lok, המאפשרת אחיזה מושלמת. בגדול הכלים האלה מגהצים כל שטח בלי למצמץ ומאפשרים אחיזה גם בתוואי קשה הדורש שילוב 4X4 עם דיפרנציאל נעול.

לשמחתי הרבה, ניתנה לי הזדמנות פז להתנסות בנהיגה על גולת הכותרת של קאן-אם מסדרת 2019, דגם כניסה חדש למשפחת המאווריק X3 טורבו. מדובר בכלי עם 120 כוחות סוס שמתחננים להתפרץ החוצה ומעניקים מומנט גבוה, כבר בסל"ד נמוך. יש תחושה של שליטה גם בדהירה על שבילים פתוחים, טיפוס על דיונות, סלעים ומעברים מאתגרים, כל זאת בזכות מערכות טכנולוגיות ייחודיות וסעפות יניקה ופליטה המותאמות למקסום עוצמת המנוע, מומנט וצריכת הדלק. ל-X3 טורבו תמסורת בעלת תגובה מהירה חדשה מסוג QRS-X שהותאמה במיוחד על מנת להעביר את הכוח של המנוע אל הקרקע בצורה חלקה וללא השהייה, לצד גלגל תמסורת גדול בעל שלוש משקולות השומר על אורך חיי הרצועה. פתחי האוויר הגדולים מעניקים אוויר קר ונקי למנוע ולמערכת התמסורת (CVT) וכך שומרים על טמפרטורת עבודה אידיאלית.

מבנה השלדה ותנוחת הישיבה של הנהג והנוסע מייצרים מרכז כובד נמוך שמאפשר אחיזה וביצועים ספורטיביים ואינטואטיביים.

שם המשחק אבל, בשורה התחתונה, הוא מתלים מתלים מתלים. מדובר במערכת המתלים המוכחת והטובה ביותר מסוג TTX, עם ארבעה חיבורים וזרועות בסגנון טרופי טראק מחוברת דרך ארבעה בולמי Fox 2.5 Podium QS3. האחרונים מספקים מהלך מתלה ארוך של 50.2 ס"מ. בקדמת הכלי זרועות A כפולות ומוט פיתול המעניקים היגוי חד ומדויק ללא איזון חוזר גם במהירויות גבוהות, הגה כוח דינאמי מתוגבר חשמלי ושלושה מצבי תגבור המשלימים את היכולת לשמור על כיוון הרכב לפי דרישת הנהג.

בשורה התחתונה, הכלים האלה והמאווריק X3 טורבו במיוחד, נותנים ביטחון שעלול מהר מאוד לעלות לכל אחד לראש. הוא כל כך יציב שמרגיש בלתי אפשרי לעשות איתו טעויות. וזאת תחושה נהדרת שגורמת לך להתפתות ללחוץ עוד ועוד על הגז. אז בתשובה לשאלה שנשאלה כאן – עם כלי כזה, הייתי נוסעת גם דרך סופת חול עם כיסוי עיניים.

וככה בהנאה לגמנו את השטח ועפנו עד אילת בענן אבק מסעיר. בעצם, לא בדיוק לאילת…

מה שניו ג'רזי היא לניו יורק, מה שרמת גן היא לתל אביב, מה שקרית חרושת היא לטבעון (צפונים, מישהו?), מה ששוקולד השחר הוא לשוקולד, ככה קיבוץ אילות הוא לאילת. קרוב, אבל ממש ממש רחוק. המיקום אפשר לנו להשתלט על מלון ה-U סאנרייז קלאב ולעשות בו שמח ביחד ללילה. בטקס נחמד בבריכת המלון הוענקו תעודות ללקוחות, משווקים ומפיצים שעשו מעל ומעבר לקידום כלי הקאן-אם בארץ. אחרי ארוחת שישי מפנקת נפלתי כמו מתה למיטה (בכל זאת קמנו לפנות בוקר) עד להשכמה המוקדמת בשבת.

שאלה שלישית: האם הייתם רוצים לבקר בכוכב אחר? נגיד, כוכב נהגי הבאגים? ככה לפחות אני הרגשתי, כמו דג (או בהקשר הזה אופנוענית) מחוץ למים. מה שעושה מפגשים כאלה לכל כך מרגשים זה האיחוד בין אנשים, תחושת האחווה וההזדהות והשפה המשותפת בין אחד לשני. להרגיש חלק מ"עם". מסתבר שנהגי הכלים האלה הם ממש עם בפני עצמו. יש להם מנהיגים, מנהגים, שפה ולבוש ייחודי. למשל, יצא לי להכיר את אחד מהמנהיגים הבלתי-מעורערים שלהם; צחי כפרי מוציא כבר שנים טיולי טרקטורונים ליעדים בכל העולם. כמה פעמים בחודש הוא מוציא קבוצות לחרוש את הדיונות של ירדן בטיולים מתוקתקים ומתוכננים באופן מושלם והכי חשוב – הוא בן אדם משכמו ומעלה – כראוי למנהיג.

אז הם מתקנים כל תקלה ברכב בעזרת פטיש במקום בעזרת כלי עבודה, לבושים כולם בתלבושת אחידה של דגמ"חים וחולצה שחורה עם שם המוסך ומדברים בשפה שלא לגמרי הבנתי בהתחלה (מסתבר שאסור לקרוא למאווריק טרקטורון או רייזר, חס וחלילה! ומסתבר שהמונח "4X4" כוונתנו 4 כלים פה, 4 כלים שם) – אבל יש חברותא שקשה לא להיבלע לתוכה.

מסתבר גם שחלק מהחוויה של נהיגה כוללת מוזיקה. למעשה, כמו שף וסו שף, כמו באטמן ורובין, כמו קורנפלקס וחלב – אי אפשר אחד בלי השני – נהג הרייזר והדי.ג'יי שלידו. מודה שבתור אשכנזייה שמעירים לה בבית אם פותחים שקית עם יותר מדי רעש, בשבילי זה היה המון רעש. מה שקורה זה ככה – יש רעש מטורף של מנוע הטורבו יחד עם השריקות של הרוח. בנוסף לזה, שמים לך אוזניות שלא לגמרי מנטרלות רעשים וצועקים לך בקשר בשביל שתשמע. ואז, חייבים לשים מוזיקה בפול ווליום בשביל שתשמע אותה מעבר לרעש של המנוע ושל הקשר. בקיצור, Can Am / עופר אבניר / מוטו דוגרי – תחליטו ביניכם מי ממן לי מכשיר שמיעה ותעדכנו.

אז מה היה לנו עד עכשיו? מכונות מושלמות, מהירות וספורטיביות – צ'ק. נוף משגע של הערבה – צ'ק. חברה טובה, הוואי וצחוקים – צ'ק. סופשבוע שדפק כמו שעון בניצוח מושלם של צוות עופר-אבניר והביא ביחד מאות כלים ונהגים ליומיים של ספורט מוטורי מהסרטים. בקיצור, אם כל הקטע הזה של האופנועים לא יסתדר יש מצב שאני עוברת לארבעה גלגלים!

 

הכותבת הייתה אורחת חברת עופר אבניר

 

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל