90% גן עדן, 100% גיהנום: מסע לעוטף עזה

מיקי כהן

שלושה דברים שחשוב לזכור: 1. רוב הישובים בעוטף הינם שטח צבאי סגור ולא ניתן להיכנס אליהם עצמאית. 2. בזמן כתיבת שורות אלו, עדיין מוחזקים ברצועת עזה 109 חטופים. 3. זו לא כתבה פוליטית בשום צורה ואין לראות בה ככזו, זה סיפורה של תושבת קיבוץ בעוטף עזה מנקודת מבטה.

לא מדובר בעוד טיול מועדון רועש ומהנה, זהו מסע שנותן אגרוף חזק בבטן. מועדון "בקטנה" הוא מועדון חברים מצומצם בניהולו של אריק אליוביץ' שמארגן ומוביל טיולים די מיוחדים. הפעם, תודות לחבר מועדון תושב קיבוץ כפר עזה, שנפצע קשה באותה שבת שחורה, נוצר קשר עם תושבת כפר עזה חן קוטלר, שהסכימה לארח ולהסביר מנקודת מבטה של תושבת העוטף חלק קטן מאוד מאותו יום שחור. כך מצאתי את עצמי עם עוד כ־20 רוכבים עם בנות זוגם, עושים דרכנו דרומה לקיבוץ כפר עזה.

המפגש מתרחש בשער הקיבוץ, בו עומד חייל ואינו מאפשר מעבר של אף אחד עד לבואה של המארחת שלנו, אנחנו עוקבים אחריה לרחבת החניה של הקיבוץ ומיד עם הורדת הקסדה, עולה באוויר ריח שרוף, עדיין – 11 חודשים אחרי.

מעט רקע על קיבוץ כפר עזה, הקיבוץ הוקם כגרעין נח"ל בשנת 1957. לאחר ההתנתקות, נקבע הגבול 3 ק"מ מהקיבוץ. בשנת 2001 התחיל חמאס לירות 'טפטופים' של רקטות, אולם רובן כוונו לערים סביב ומעטים מהן לקיבוץ. התושבים 'התרגלו' והחיים המשיכו כרגיל, עם עליית החמאס לשלטון ברצועה הירי התגבר אך בקיבוץ נשמרה "השגרה", עד חודש מאי 2008, בו נורו 3 פגזי פצמ"ר לקיבוץ וחבר הקיבוץ נהרג. מכאן והלאה הבינו בקיבוץ כי הם באזור מלחמה ולמרות 23 שנים תחת מתקפות טרור, המשיך הקיבוץ לגדול. בעוד שכמות האוכלוסייה בכמה קיבוצים הולכת ויורדת, בכפר עזה, רק עלתה ומנתה 995 איש, אישה וילד. עד ה־6 באוקטובר.

את קורות אותו יום, בכללי, כולנו שמענו, וראינו פחות או יותר מה אירע. הראשונים להגן על הקיבוץ הם חברי כיתת הכוננות, שרובם נרצחו, ואלו שלא, הגנו בחירוף נפש על הקיבוץ והצליחו להעביר דיווח לקיבוץ סעד, הממוקם מעבר לכביש הדמים 232, ובכך הצליחו להעביר התראה מוקדמת ולהציל את הקיבוץ. העזרה הראשונה הגיעה ממשטרת ישראל, שהצליחה לשלוח 5 שוטרים, מעט מידי ועם מעט תחמושת. השוטרים נסוגו.

אחריהם הגיעו צוותים בודדים של הצבא, אך גם הם, ללא הכוונה, לא ידעו לאן ללכת ומה לעשות. רק סביב השעה 14:00 התחילו להגיע כוחות גדולים של הצבא. 5 ימים נמשכו הקרבות בקיבוץ. כפר עזה היה הישוב האחרון אשר נוקה ממחבלים, כאשר נמצא המחבל האחרון בשטח הקיבוץ 10 ימים לאחר השבת השחורה.

שכונת הצעירים בקיבוץ היא ה־Ground Zero של הקיבוץ, בה התנהלו מירב הקרבות, שכללו גם ירי טנקים ומסוקי קרב כאשר הובן כי לא נותרו ישראלים חיים בשכונה. פינוי התושבים והאורחים הסתיים רק ביום למחרת, 8.10 בשעה 16:00.

64 נרצחו. 19 נחטפו. 5 עדיין בשבי החמאס. כ־300 מחבלים חדרו לקיבוץ.

כיום גרים 20 תושבים בקיבוץ, שמתחזקים אותו בעזרת מתנדבים שמגיעים מידי יום. האזור הוא שטח צבאי סגור. 19 נחטפו מהקיבוץ, 5 עדיין בשבי חמאס. הניצולים, ניצלו תודות לתושיות אישיות של גיבורים אשר חרפו את נפשם וגופם לחלץ תושבים מהתופת. ישנם תושבים אשר לא יזכו לחזור לביתם.

אתה יוצא מקיבוץ כפר עזה אחרת מאשר אתה נכנס אליו.

הנקודה הבאה אותה ביקרנו היא אתר הטבח בפסטיבל נובה, שפתוח לכל אחד ובימים אלו מוקמים בו מייצגים שונים להנצחת 364 הנרצחים. בסוף היום, לתמיכה וחיזוק העסקים בעוטף, נסענו למסעדה בקיבוץ אור הנר.

זהו מסע שכל ישראלי חייב לעבור.