מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
דבר העורך: And On That Bombshell
כתב: אסף לביא בנארי | צילום: shutterstock
בספטמבר הקרוב ישודר הפרק האחרון של The Grand Tour בהנחייתם של "שלישיית טופ גיר" המוכרים גם בתור "השילוש הקדוש" – ג'רמי קלארקסון, ריצ'רד האמונד וג'יימס מיי – ורק לכתוב את המילים האלו מעלה בי תחושה של עצב, הרגשה כאילו אני כותב הספד, עם תחושת מחנק קלה ועיניים רטובות, הזדמנות אחרונה לכתוב על תוכנית הרכב הבריטית המפורסמת בעולם בתור דבר שקיים בהווה, ולא משהו מהעבר.
השלישיה האייקונית תסיים את דרכה המשותפת לא בגלל סכסוך או חוסר תקציב, לא בגלל אמירה שערורייתית של קלארקסון או תאונה של האמונד, אלא פשוט כי הם כבר זקנים. ג'יימס וג'רמי עברו את גיל 60 וריצ'רד אמנם צעיר מהם אבל עבר בחייו מספיק תאונות כדי להגיע לאותו המצב הפיזי שלהם. קלארקסון שנע בין משימות החווה שלו לטיסות לצילום ספיישלים, מיי שעבר תלאות פיזיות ופציעות בספיישלים האחרונים והאמונד שסוחב כאבים ובעיות נוירולוגיות מזה עשרים שנה הודיעו שגופם לא יעמוד עוד בדרישות הקשות של הרפתקאותיהם מסביב לעולם.
ועם כל הכבוד ל"מסע הגדול", כולנו הכרנו את השלישיה הבריטית העוקצנית והמצחיקה הזו בטופ גיר, תוכנית הרכב האולטרה-פופולרית של ערוץ BBC, המצליחה ביותר בעולם, שגידלה דורות של חובבי רכב. למרות שטופ גיר משודרת מאז 1977, וג'רמי מופיע בה מאז 1988, ההצלחה האמיתית של התוכנית מתחילה בשנת 2002, עם השקת פורמט חדש שנבנה סביב הסגנון של קלארקסון, שהביא איתו את האמונד ובשלב מאוחר יותר גם את מיי. אין ספק שמה שהפך אותה לכה מצליחה זו הכימיה של השלושה, שמרבים לעקוץ, למתוח ולהעליב אחד את השני, להצחיק את הקהל באולפן ובבית, וכל זה כתיבול נוסף לצילום והנחיה מרהיבים של מבחני רכב, אייטמים מטורפים ומסעות שהפכו לקאלט.
מי שמכיר את התוכנית והמנחים לא הופתע לשמוע בכל כמה שנים על סקנדל שגרמו – או יותר נכון, גרמי קלארקסון גרם – ובשנת 2015 אחרי משברים דיפלומטיים, ביקורות ומהומות, לאחר לא מעט אזהרות, תקרית אלימה של ג'רמי הביאה להשעייתו ואי-הארכת חוזה עימו. חבריו להנחיית התוכנית צילמו עוד פרק אחרון בלעדיו אותו חתמו באמירת תודה לצופים ושלום בלבד, ללא ה"נתראה בשבוע הבא" הקבוע. זמן קצר לאחר מכן הודיעו השלישיה ומפיק התוכנית לשעבר, אנדי ווילמן, על חתימת חוזה עם אמזון ותחילת צילומי תוכנית רכב חדשה.
זה כמובן לא היה קל, וה־BBC שמו להם כל רגל משפטית אפשרית ומגוחכת בדרך – אסור שיהיה להם סטיג, טבלת זמני ההקפה לא יכולה להיות רשומה בכתב יד, אסור לג'רמי לומר שהנוף יפה במקום בו הוא אמר זאת בעבר במסגרת טופ גיר, אסור לקהל לעמוד, אסור לאורחים לנהוג ברכב זול ובפתח פינת החדשות לומר שזו… פינת החדשות. אבל בכל זאת הם הצליחו להרים את התוכנית שלהם, עם פתיחה נהדרת לפרק הראשון, ולקח להם לא מעט זמן למצוא את עצמם ואת הפורמט שלהם, בהתחלה הם לקחו את האולפן (אוהל ענק) הנודד למקומות שונים בעולם, כשלבסוף בעונה השלישית הם נשארים איתו באנגליה, ובסיומה של העונה נפרדים מהקהל בדמעות – עם המחשבה שזאת היא התוכנית האחרונה.
בסוף 2019 הם עולים עם העונה הרביעית, כשהתוכנית משנה בפעם האחרונה את הפורמט, מוותרת על האולפן ומבחני הרכב הרגילים ומתמקדת רק בספיישלים, ואז הקורונה מגיעה ומשבשת את תוכניותיהם, עם 4 פרקים בלבד בעונה הזו, שיוצאים במרווחים של שנה וחצי שנה ביניהם. כשהעונה החמישית עולה זה כבר באמת מתחיל להרגיש כמו הסוף, עם שני ספיישלים בני כשעתיים שמשוחררים במרווחים של כמעט שנה. מיי נפצע בספיישל הראשון ועובר תלאות נוראיות בשני, ברקע הדברים התוכנית של ג'רמי, "החווה של קלארקסון", הופכת למצליחה מאוד וחנות המבקרים של החווה הופכת עמוסה, האמונד משקיע את זמנו במיזמים ותוכניות משלו, והשניים הראשונים גם עובדים על מותגי אלכוהול פרטיים. כשהספיישל השלישי נוחת בפברואר השנה הם כבר מודיעים – זה אחד לפני האחרון. אנחנו כבר לא יכולים לעמוד בזה, לא צעירים, ולאחר הספיישל האחרון לא נופיע שוב יחד על המסך בתוכנית רכב, וכנראה שלא בכלל.
בספטמבר אנחנו נראה אותם בפעם האחרונה על המסך, וכנראה שגם טופ גיר תגיע לסיומה השנה, וזה עצוב אבל לא מפתיע, מאז שהשלישייה עזבה את טופ גיר היא גוססת לאיטה והגיע הזמן לשחרר גם אותה. מבחינתי זה סופו של עידן, סיום המסע הארוך של שלישיית ענקים שלא נראה כמותם שוב יחד על מסך הטלוויזיה לעולם, וירידתה של כנראה תוכנית הרכב האחרונה אי פעם. אנחנו נמשיך לראות אותם בשידורים החוזרים, שירותי הסטרימינג, בתוכניות השונות שלהם וגם כמובן ברשת – אבל זה לא יהיה אותו הדבר.
אם לא השלישיה הזו והתוכנית שלהם, כנראה שלא הייתי כאן לכתוב את הטור הזה ולא הייתי כאן כדי לערוך את המגזין הזה, הם אלו שהחדירו בי את התשוקה לעסוק במקצוע הזה, להיכלל יחד איתם תחת אותה ההגדרה של "עיתונאי מוטורי", וכשנפתחה בפני ההזדמנות בגיל 16 לכתוב במגזין מוטו דמיינתי איך יום אחד אהיה חלק ממשהו גדול ומיוחד כמו טופ גיר, חלמתי לפגוש אותם ולדבר איתם על רכבים ואופנועים (על אופנועים – רק עם מיי והאמונד, כמובן). אני עדיין מקווה להגשים ולו רק חלק מהחלום הזה, ומפחד מהרגע המתקרב בו הפרק האחרון במסע הגדול של ג'רמי קלארקסון, ריצ'רד האמונד וג'יימס מיי, שהחל לפני יותר מעשרים שנה ומעל למיליארד צפיות, יגמר.
And On That Bombshell – Jeremy, Richard and James, Thank You!
60 זה זקן ? אם כך לאנשים בני 30 40 לא נותר הרבה, 20 30 שנה עוברים במהירות הבזק. בטטות כורסא לא יוכלו לזוז גם בגיל 30 ישנם אנשים בני 70 שיכולים להקיף את העולם
60, אחרי שני עשורים של מסעות לא קלים ברחבי העולם, לא מעט פציעות והתנאים הקשים של רוב הספיישלים שהם מצלמים – זה זקן. וזה לא אני אמרתי, זה הם אמרו.