fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
מתחת לשורת MENU מטרו
דיאלים 204 על 35
בנלי שורת MENU
הארלי שמאל
טריומף קוביה
עופר אבניר קוביה שמאל
הווסקוורנה באנר שמאל
מטרו באנר שמאל הכי עליון
אישימוטו באנר קוביה שמאל
לרט
לרט
סטפן
אגוסטה HM קוביה הכי עליון
מידלנד שחורי 140 על 70
תמוז
אלבר מוטושופ קוביה 140 מרכז
HJC
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון

ולנטינו רוסי מודיע על פרישה מהמוטוGP

ולנטינו רוסי מודיע על פרישה מהמוטוGP

תמי גורלי | צילום: MotoGP

השנים האחרונות לא היו פשוטות עבור ולנטינו רוסי. הוא לא ניצח מאז אסן 2017, הוא עדיין מחפש את הפודיום ה-200 (מאז חרז שנה שעברה), אבל עדיין הרגיש כאילו יש שם עוד קסם. אבל ולנטינו שהבטיח לספק תשובה אחרי חופשת הקיץ עמד בדבריו והודיע על עתידו, הוא תולה את הקסדה, לפחות באליפות המוטוGP.

אל חדר מסיבות העיתונאים במסלול שפילברג, אוסטריה, נכנס ולנטינו מלווה בצוותו האישי. אלבי, מנהל החברה של ולנטינו ומי שמהווה סוכנו, אוצ'יו, חברו הטוב ומנהל הקבוצה, מקס, עוזרו האישי במסלול וג'אן לוקה, המנהל את חברת VR46 וסוכן של חלק מרוכבי האקדמיה. בחדר חיכו כרמלו אספלטה, בכירי דורנה ועיתונאים שנמצאים במסלול. מסביב לעולם חיכו עיתונאים נוספים בזום ומיליוני אוהדים שמקווים שההודעה קשורה לנסיך סעודי ולרכיבה בקבוצת VR46 שלו. ולנטינו, על כיסא בודד באמצע הבמה, חייך בענווה "אני מרגיש קצת נבוך כאן, אני צריך מינימום שולחן!" הוא אומר לפני ההצגה הרשמית שלו ושל מטרת מסיבת העיתונאים החריגה.

"כמו שאמרתי במהלך העונה, אני מתכוון להחליט לגבי שנה הבאה אחרי חופשת הקיץ" הוא ישר אומר ואינו מתמהמה או מושך את דבריו, הוא נשמע בטוח בהחלטה ושלם איתה, אבל כאילו צריך לשחרר את ההחלטה כדי להוריד אותה מעל כתפיו, "והחלטתי להפסיק להתחרות בסוף העונה הזו. אז למרבה הצער, זו תהיה חצי העונה האחרונה שלי כרוכב MotoGP. זה קשה. זה רגע עצוב מאוד, כי קשה להגיד ולהבין שבשנה הבאה לא אתחרה עם אופנוע אחרי שעשיתי את זה פחות או יותר 30 שנה! אז בשנה הבאה חיי ישתנו, אבל בכל מקרה זה היה נהדר. נהניתי מאוד. זה היה מסע ארוך, ארוך. זה היה ממש כיף. משהו כמו 25-26 שנים באליפות העולם. זה היה נהדר. היו לי רגעים בלתי נשכחים עם כל הצוות שלי, כל החבר'ה שלי שעבדו בשבילי. ואין לי הרבה מה להגיד. רק את זה". הוא מדבר תחילה באנגלית ואז חזר על הדברים באיטלקית עבור האוהדים שלו בבית, אלו שמעריצים אותו יותר מאת האפיפיור, אלו שקראו לו הדוקטור.

הוא יחסית רגוע ונינוח, הכריזמה נוטפת ממנו כפי שהיה מאז ומעולם, הוא מחייך, מקשיב ועונה לשאלות כשחדר העיתונות מתמלא בעוד ועוד אנשי פאדוק, המשפחה המוטורית – אם אלו חבריו מהפאדוק, רוכבים מתחרים, מנהלי קבוצות – אך עבור כולם שם הוא אגדה וגם הם חייבים לו תודה על השנים שנתן ומה שהוא עשה מהספורט.

ולנטינו ישב שם עוד עשרים דקות ודבר אחד ברור – זה לא היה פשוט וזה גם לא עומד להיות פשוט. "הייתה לי קריירה מאוד ארוכה. למרבה המזל, ניצחתי בהרבה מרוצים. אבל היו כמה רגעים, כמה ניצחונות שהם בלתי נשכחים וזו הייתה שמחה טהורה. אלו נצחונות שהמשכתי לצחוק בזכותם במשך שבוע שלם ואחרי 10 ימים אני מוצא עצמי עדיין צוחק. כששאלתי את עצמי למה? נזכרתי, אה, המרוץ! זו החלטה קשה, כן. אבל צריך להבין. בסופו של דבר בכל ענפי הספורט התוצאות עושות את ההבדל. זו ההחלטה הנכונה. זה היה קשה כי הייתה לי הזדמנות להתחרות בקבוצה שלי ב-MotoGP יחד עם אחי. זה משהו שבטח הייתי רוצה לעשות. אבל בכל מקרה, זה בסדר ככה לדעתי. יש לנו עוד חצי עונה. אני לא יודע כמה מרוצים 7-8-9-10? אני חושב שזה באמת יהיה קשה יותר כשנגיע למרוץ האחרון. עכשיו זאת רק ההודעה על ההחלטה שלי. בכל מקרה, אני לא יכול להתלונן על הקריירה שלי".

ולנטינו ידע תמיד שכל החלטה שלו תשפיע על רבים. אם אלו אנשי הצוות העובדים עבורו, השותפים שלו וכן גם האוהדים. "אתה יודע שישנם המונים עכשיו אשר בוכים מול המסך?", נאמר לו והוא משיב בהבטחה לאוהדיו "קודם כל אני חייב להגיד לאוהדים שלי שאני תמיד נותן הכל. במשך הרבה מאוד זמן, מזה יותר מ-25 שנה. אני תמיד מנסה לעשות את המקסימום כדי להישאר במשחק, להישאר בצמרת. זה היה מסע ארוך ביחד. אני חושב שהרבה אנשים, המעריצים שלי, אולי נולדו כשהייתי כבר על המסלול והצטרפו כשאני כבר שם! זה היה נהדר כי יש לי תמיכה מדהימה מכל האוהדים בעולם. לפעמים זו גם הפתעה בשבילי, אבל זה גורם לי תמיד להיות גאה מאוד. אני חייב להגיד תודה לכל האוהדים ואני חושב שכולנו נהננו יחד".

ולנטינו לא נמנע מלענות על אף שאלה. הוא כמעט תמיד ענה על הכל, אלא אם כן זה היה מזלזל כי לא הקשיבו לשאלות שנשאל בעבר או כי הרגיש שהשאלה שם כדי לחפש סנסציה. "ההחלטה התקבלה במהלך העונה. בהתחלה חשבתי שאחליט בחופשת הקיץ. ובאמת החלטתי בחופשת הקיץ. כי כשהתחלתי את העונה רציתי להמשיך. אבל הייתי צריך להבין אם אני מהיר מספיק. לרוע המזל במהלך העונה התוצאות שלנו היו פחות משציפינו. אז מרוץ אחר מרוץ התחלתי לחשוב. בכנות, לפני שנתיים ואולי גם בשנה שעברה לא הייתי מוכן להפסיק להתחרות ב-MotoGP. מכיוון שהייתי חייב להבין, אני חייב לנסות הכל. אבל עכשיו אני בסדר. אני שקט, רגוע, אני לא שמח כמובן. אבל בכל מקרה, אם אמשיך עוד שנה, בשנה הבאה לא אהיה מאושר יותר, כי באותו הרגע הייתי רוצה להתחרות בעוד 20! אז אני חושב שזה הרגע הנכון. בכל מקרה יש לנו עוד חצי עונה שבה אנסה להיות חזק יותר מאשר במחצית הראשונה ואנסה לתת את המיטב, אבל אני חושב שזו הבחירה הנכונה".

הוא נשאל שאלות רבות. חלקן מעיתונאים בחדר באוסטריה. אחרים נמצאים בהולנד, ספרד וגם בישראל (מלואן בהמשך).

בסוף מסיבת העיתונאים הוא מודה לכולם, מקבל מחיאות כפיים, מתחבק עם כרמלו אספלטה שמודה לו ו-ולנטינו מודה לו בחזרה.

הוא לוקח צעד נוסף, עובר, אומר שלום ותודה לאנשים אחרים בחדר כמו אנשי דורנה וצלמים ועיתונאים המלווים אותו מאמצע שנות התשעים וגם לוחץ ידיים לרוכבים שנמצאים שם רק בזכותו, כי ראו קוסם על אפריליה בתחפושת פיטר פן, או את הרגע בו נישק את הימאהה, או כשחתך את הקורק סקרו בלגונה סקה. הוא לוחץ ידיים של מנהלי קבוצה שחלמו שירכב עבורם ושל כאלו שניצח אותם על המסלול. ורק אז הוא מתפנה לאנשים שלו ונעמד איתם לחיבוק ארוך של תודה, חיבוק של אנשים שליוו אותו שנים ובזכות הכריזמה שלו ישארו איתו, להמשיך לשנות את הספורט.

המשך השאלות ממסיבת העיתונאים

מה הלאה?
"אני אוהב להתחרות עם מכוניות, רק קצת פחות מאשר עם אופנוע. אז אני חושב שאתחרה עם מכוניות מהשנה הבאה. אבל עכשיו הכל בתהליך. אנחנו מנסים להבין ועדיין לא החלטנו. אבל אני מרגיש שאני רוכב או נהג לכל החיים. אז זה רק ישתנה מאופנועים למכוניות, בטוח לא באותה רמה, אבל אני חושב שאתחרה בכל זאת".

מדוע בחרת לא להתחרות עם הקבוצה שלך?
"קיבלתי הצעה גם מהקבוצה שלי! הצעה רשמית. אז בכנות חשבתי לעומק האם להמשיך כי אני אוהב להתחרות ועוד בקבוצה משלי, עם אופנועי דוקאטי עם הצביעה שלי בקבוצה הממוקמת בטאבוליה. יש לנו צוות Moto2 ו-Moto3 נהדר עם הרבה אנשים שאני מכיר הרבה זמן. למשל כמה מכונאים שעבדו איתי עם ה-250 בשנים 1998 ו-1999. אז זה יכול להיות מרגש מאוד להתחרות עם הצוות שלי. אבל בסופו של דבר אני מחליט שלא, מכל מיני סיבות שונות. אני אצטרך להחליף אופנועים. אני חושב שזה פרויקט טוב אם יש לך שנתיים-שלוש. אבל אם אתה חושב שיש לך רק עונה אחת, אולי זה יותר סיכון עבורי להתחרות, מאשר יתרון. אז לכן זו ההחלטה שלי. גם לדבר על המשכורת עם הצוות שלי לא היה קשה במיוחד, כי אני מדבר על זה עם עצמי! אז המשכורת הייתה טובה אם הייתי הולך על זה!".

רגעים שמגדירים את הקריירה שלך?
"במהלך הקריירה הארוכה היו לי הרבה רגעים קשים אבל הרגעים שהגדירו, שהם בלתי נשכחים? אני רוצה לומר שיש 3 אליפויות שהן החשובות ביותר בקריירה שלי: 2001, כשזכיתי באליפות ה-500 סמ"ק האחרונה. 2004, כשזכיתי בשנה הראשונה עם ימאהה. וגם 2008, כי בשנת 2008 כבר הייתי זקן וגמור, כי אחרי 5 אליפויות ברציפות, הפסדתי במשך שנתיים. אז בדרך כלל בקריירה רגילה זה נגמר. אבל החלפתי לצמיגי ברידג'סטון, הצלחתי לחזור לצמרת ולהילחם עם לורנסו, סטונר ופדרוסה ולזכות בעוד שתי אליפויות. אני חושב שאלו הרגעים החשובים ביותר בקריירה שלי".

מתחרט על משהו?
"חרטה על בחירות שעשיתי, בכנות, אין לי. למשל, להתחרות עם דוקאטי היה לי מאוד קשה כי לא ניצחנו, אבל בכל מקרה זה היה אתגר גדול. רוכב איטלקי, אופנוע איטלקי, אם היינו יכולים לנצח זה יכול היה להיות רגע היסטורי. קצת עצוב לי לא לזכות באליפות העשירית, במיוחד כי אני חושב שמגיע לי, לרמה שלי ולמהירות שלי. הפסדתי פעמיים במרוץ האחרון. אז אני חושב שמגיע לי עשר אליפויות על שמי. אבל בכל מקרה ככה זה. אני לא יכול להתלונן על התוצאות בקריירה שלי".

שילוב המעריצים והחיים אישיים?
"ההבדל ביני לבין כל הרוכבים הגדולים האחרים בהיסטוריה של המוטוGP הוא זה, המעריצים. כי בכנות, אני לא יודע למה, אבל משום מה הצלחתי לקרב הרבה אנשים למרוצי אופנועים. אוהדים אשר בלעדי לא היו מכירים את המוטוGP או 125 ו-250 סמ"ק, במיוחד באיטליה. עשיתי משהו בתחילת הקריירה שלי שלחץ על כפתורי הרגש של האנשים הרגילים. אני גאה בזה. זה משהו מיוחד באמת.
הצד השני של החיים עם המעריצים הוא שזה קשה יותר לחיות חיים רגילים, מכיוון שאתה תמיד בלחץ, ואתה צריך לשנות את חייך. אבל אני משתדל תמיד לחיות רגיל ככל האפשר ולא לשנות הרבה. זה בסדר. אני נהנה בכל מקרה".

איך שינית את הספורט?
"במיוחד באיטליה, הרבה אנשים עקבו אחר מרוצי אופנועים כדי לעקוב אחריי. זה קצת כמו מה שקרה עם אלברטו טומבה בסקי. אני חושב שזה הדבר החשוב ביותר שעשיתי בקריירה שלי, במקביל לשיאים והתוצאות.
אני לא יודע למה, בכנות! אבל אני חושב שנתתי נחת להרבה אנשים ביום ראשון אחר הצהריים והרבה אנשים נהנו. במשך שעה או שעתיים במהלך יום ראשון האוהדים לא חשבו על דבר ופשוט נהנו לעקוב אחר המרוצים שלי. אני חושב שזה הדבר הטוב ביותר ואני חושב שבגלל זה אני 'אגדה' כמו שאומרים.
עכשיו התוצאות לא פנטסטיות, אבל כל האנשים באים אליי ומתרגשים מאוד לראות אותי. חלק בוכים ומבחינתי זו תמיד הפתעה. אני אומר 'אל תבכה, למה אתה בוכה?!' אני חושב שזה מה שהכי מרגש אותי".

עבור אנשים רבים אתה מעבר למרוצי אופנועים, כמו טייגר וודס ומייקל ג'ורדן. איך זה מרגיש?
"זה לא טוב אם הייתי אומר 'כן, אני כמו מייקל ג'ורדן!' אולי עדיף שאחרים יגידו אם זה מה שהם חושבים. אבל התחושה נהדרת. אנשים מזהים אותי בכל מקום, גם במקומות הכי יוצאי דופן בעולם. כשאני נמצא, אני לא יודע, למשל בתאילנד ורואה את ה-46 על קטנוע, זה משהו מיוחד.
עכשיו זה קצת שונה מאשר כשהייתי בן 20 או 22. בהתחלה סבלתי קצת יותר, כי זה משפיע מאוד על החיים, צריך לנהל ולארגן הכל בצורה אחרת. עכשיו כאשר אני כבר איש מבוגר אני אוהב את זה. זו תחושה מיוחדת שקשה להסביר".

להתחרות במכוניות GT? לה מאן?
"תמיד אהבתי להתחרות עם מכוניות כי התחלתי עם הגו-קארט, כי גרציאנו (*אביו) פחד ממרוצי אופנועים כי היו לו עצמו הרבה פציעות והוא חשב שמכוניות בטוחות יותר. אז התחלתי עם הגו-קארט ואחרי שנתיים-שלוש ניסיתי את המיניבייק ומאז, למזלי, אני מתחרה עם האופנוע. אני אומר למרבה המזל כי אני לא יודע אם במכוניות הייתי יכול להשיג את אותה התוצאה! אולי לא. אז זו הייתה החלטה טובה. בכל מקרה מכוניות נשארו בליבי.
גם במהלך הקריירה באופנועים המשכתי לנסות לשפר את הכישורים שלי עם המכוניות, להתחרות כל הזמן, לעשות כמה קילומטרים כדי להיות מוכן לרגע זה. אבל אני לא יודע מה באמת הרמה שלי. אני מתכוון שזה לא אותו דבר כמו אופנועים, אף פעם לא מתחרים רק בשביל הכיף אם אתה רוכב או נהג אמיתי, אתה מתחרה כדי להיות חזק, מתחרה על ניצחון ומנסה להשיג תוצאה טובה.
אבל בכנות, כרגע אני לא יודע אילו מכוניות או איזה ענף מרוצי מכוניות. אמרתי שאני רוצה להתחרות ב-24 השעות או בלה-מאן ולהתמודד בהרבה מרוצי מכוניות ברחבי העולם, נראה לי שאוכל ליהנות".

למה השנה הזו והשנה שעברה כל כך קשות עבורך?
"אני לא יודע. כלומר אני חושב שזה לא רק גורם אחד. אני חושב שלמשל בעונת 2018 עשיתי עונה מצוינת. סיימתי במקום השלישי באליפות. לא ניצחתי במרוץ אבל צברתי הרבה נקודות ובשני המרוצים האחרונים יכולתי גם לנצח אבל עשיתי כמה טעויות, רכבתי ברמה גבוהה. בשנת 2019 התחלתי טוב, אבל משהו השתנה – אבל מה? אני לא יודע. גם בשנה שעברה הייתי די חזק בתחילת העונה, עשיתי פודיום אחד וסיימתי במקום החמישי, בכל מקרה נשארתי יחסית חזק. אבל מאוחר יותר, בסוף העונה, התקשתי להישאר עם הרוכבים הבכירים על המסלול.
אני חושב שהרמה באליפות מאוד גבוהה והרוכבים הצעירים והחדשים בקטגוריה חזקים יותר מבעבר. בעידן הנוכחי כל הרוכבים מתאמנים הרבה, הם ספורטאים, תמיד עובדים קשה. אולי זה משהו אחר. אני לא יודע למה בדיוק.
חשבתי שאולי גם השנה לא אוכל לנצח, אבל אוכל להיות יותר תחרותי. נראה, יש לנו עוד חצי עונה וננסה להיות חזקים יותר מאשר בחלק הראשון שלה".

למה הכי תתגעגע?
"אני חושב שאני אתגעגע מאוד לשגרת הספורטאי. להתעורר כל בוקר ולהתאמן עם מטרה, כדי לנסות לנצח. אני אוהב מאוד את החיים האלה. דבר ראשון, אתגעגע לרכב על אופנוע מוטוGP. לרכב על המסלול עם אופנוע מוטוGP זו תחושה שאין שניה לה. שנית, לעבוד עם הצוות שלי, החל מיום חמישי כשמנסים לתקן את כל הפרטים הקטנים באופנוע כדי להיות חזקים יותר, ולעבוד עם המהנדסים הטובים ביותר, מכונאים ראשיים, ניתוח נתונים והכל. חוץ מזה אני אתגעגע לתחושה של יום ראשון בבוקר, לשעתיים שלפני המרוץ. זה תחושה שבה לא מרגישים בנוח, כי מפחדים, אבל זה מרגש כי יודעים שהמרוץ מתחיל בשעה 14:00. אני חושב שקשה יהיה למלא את הריק הזה".

Grazie per tutti e buona fortuna per il futuro, Campione!

כל חדשות מגזין מוטו ישירות לסלולרי

גלריה

תגובה אחת ל ולנטינו רוסי מודיע על פרישה מהמוטוGP

  1. גאון מירוצים ממש גם במסלול וגם מחוצה לו שילב הומור עם הספורט . סחף אותי אחריו כמו המון אנשים בעולם . אני על הונדה cbr1000rr-r sp עם מדבקה 46 . וכולם שואלים למה לא 93? לא מדובר באופנה . או שאתה אוהב אותו או שלא . גם מי שלא אוהב אותו ירא מפניו ומכבד אותו. עולם המוטוגיפי הולך להשתנות . עבורי זה יהיה קשה מאוד. אולי יום מן הימים אוכל לפגוש אותו …

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל