מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
חרז: מסלול מתוק משרי וסקסי מפלמנקו
תמי גורלי
מסלול חרז נבנה סמוך לעיר חרז דה לה פרונטרה (השרי מהגבול בתרגום לעברית) הקרובה לסיביל בדרום ספרד באמצע שנות ה-80' על פי דרישה של ראש העיר החמישית בגודלה באנדלוסיה. האזור היה אזור מוטורי הרבה לפני הקמתו של אחד המסלולים החשובים בעולם, עם מרוצי רחוב שהחלו בשנות השישים ובהם לקחו חלק רוכבים כמו ריקרדו טורמו, סיטו פונס, אנחל ניאטו ובארי שין, אך בגלל מקרי מוות רבים והסכנה במרוצי רחוב ברחבי העולם התבקשו מהנדסי הבנייה, מנואל מדינה לארה ואלסאנדרו רוצ'י, לעצב ולבנות את המסלול. המסלול נפתח ב-1985 וכבר בעונת 1986 אירח את הפורמולה 1 ועונה אחר כך את המוטוGP. המסלול עבר שינויים עקב דרישות בטיחותיות בעיקר בשל מרוצי המכוניות אך אלו פסקו להגיע אחרי השעיה ועונש שקיבל המסלול בגלל חוסר נעימות שגרם ראש העיר בעת טקס הפודיום של המרוץ היוקרתי. אליפות המוטוGP המשיכה להתייצב במסלול ברציפות כבר 33 עונות ואחרי ביטול מרוץ אסן עקב נגיף הקורונה, המסלול על שמו של אנחל ניאטו יהיה המסלול הוותיק בסבב. העונה, במידה והמרוצים יתקיימו, הסבב יתארח פעמיים במסלול שאורכו 4.423 ק"מ, פעם אחת כמרוץ הספרדי ופעם שנייה כמרוץ האנדלוסי. זו תהיה הפעם השנייה שהמרוץ שם נקרא אחרת, הפעם הקודמת הייתה ב-1992 כשהמסלול אירח את הסבב הפורטוגלי מאחר ומסלול אסטוריל לא אושר לשימוש.
המסלול שפותח את עונת המרוצים האירופית כבר 32 שנים עבר שיפוץ אינטנסיבי ב-2002, אז נוסף לו מבנה האירוח המכונה ה-UFO בגלל עיצובו המזכיר חללית. במבנה המשקיף על קו הזינוק והסיום, נערכות חתונות ויכולים להתארח בו 120 VIP לכוס שרי ולצפייה במרוץ במסלול שיש בו הכל, והקסם הוא באיזון; בלימות חזקות בפניות 6 ו-13 (דריי סאק וחורחה לורנסו), האצה חזקה ביציאה מפניה 5 (סיטו פונס) אל הישורת או מפניה 10 (פטיקוואי) אל פניות 11 ו-12 (אלכס קריוויליה ופרארי) או הפניות המהירות – פניות 8 (חורחה מרטינז אספר) ו-4. למרות מזג האוויר הטוב יחסית באזור לאורך כל השנה המאפשר מבחנים רבים במסלול, הרוח השובבה יכולה להכות שם בעוצמה.
הרגעים הבלתי נשכחים
הניצחון של הספרדי הראשון בספרד בקטגוריה הבכירה / אלברטו פוייג', 1995
כיום, כשבעשור האחרון היו רק אלופים ספרדים בקטגוריה הבכירה, מוזר לחשוב על הימים בהם כמעט ולא היו נצחונות של רוכבים משם בקטגוריית המוטוGP, ה-500 סמ"ק.
כשהאליפות הגיעה לחרז בסבב הרביעי לעונת 1995, הספרדי היחיד שניצח ב-500 סמ"ק היה אלכס קריווליה באסן שלוש עונות לפני כן. הספרדים שלטו עד אז בקטגוריות הקטנות עם רוכבים כמו אנחל ניאטו (13 אליפויות) ריקארדו טורמו (שתי אליפויות) חורחה מארטינז (ארבע אליפויות), סיטו פונס (שתי אליפויות) ואלכס קריוויליה עם אליפות אחת ב-1989 אבל בקטגוריה הבכירה זה עוד לא קרה. בעונת 1995 אלברטו פוייג', המוכר יותר כיום בתפקידו כמנהל רוכבים ומגלה כשרונות כמו דני פדרוסה, טוני אליאס וקייסי סטונר, היה בעונתו השנייה בקטגוריית ה-500 סמ"ק ורכב עבור קבוצתו של סיטו פונס על ההונדה NSR500. הוא לא ניצח מרוץ אחד עד אז באף קטגוריה והיה על הפודיום רק שלוש פעמים ב-250 סמ"ק ופעם אחת בקטגוריה הבכירה כשסיים שלישי במרוץ הגרמני ב-1994.
כשהסבב הגיע לחרז הוביל מיק דוהאן את האליפות ורוכבים אחרים בולטים בה היו לוקה קדאלורה על הימאהה ודריל ביטי על הסוזוקי. אלברטו פוייג' נראה חזק כל סוף השבוע, לפני המרוץ הסתגר הרוכב מברצלונה, אז בן 28, בקראוון ומלמל לעצמו את המנטרה הקבועה שלו "היום זה היום". למרוץ הוא זינק מהמקום השני על הגריד כשלצידו מיק דוהאן בפול פוזישן, קדאלורה ולוריס קפירוסי משלימים את השורה הראשונה.
פוייג' זינק מצויין, הוביל מהפניה הראשונה ודוהאן שעשה טעות נדחק לאחור עד למיקום ה-12 אך כבר היה שביעי באמצע ההקפה הראשונה מתוך 27 הקפות המרוץ. הקרבות מקדימה עם קדאלורה, ביטי ובארוס איפשרו לדוהאן לסגור את הפער ולהתגבר על הטעות. קדאלורה, שלקח את ההובלה, החל לפתוח פער ומאחור אלוף העולם דוהאן טיפס במיקומים והתייצב במקום השלישי לפני פוייג' ואחרי אלכס בארוס. לאט לאט דוהאן המשיך לעייף את בארוס ולקח את המיקום השני והחל לסגור פער על קדאלורה, פוייג' בשלב זה עדיין רק רביעי. הרוכב שהחל את הקריירה שלו באסן ב-1987 ניצל את חולשתם של בארוס ושל רוכב הימאהה שבינתיים נעקף גם הוא ע"י דוהאן וטיפס למקום השני כשהאוסטרלי כבר בפער של מספר שניות ומנצל את הקרבות מאחור.
פוייג' החל לסגור את הפער וזה הפעיל לחץ על האוסטרלי שסיים שני בגלל טעות במרוץ שקדם לו ביפן. כשנותרו שבע הקפות לדגל הניצחון הוא מתרסק ומותיר את אלברטו כמוביל המרוץ. "זה היה היום או לעולם לא" אמר אלברטו פוייג' אחרי חגיגות הניצחון הראשון ומה שהסתבר בדיעבד גם האחרון "ידעתי, ידעתי שאני חייב, ידעתי שאני יכול לנצח. כשדוהאן התרסק לפני, כל מה שחשבתי עליו זה שעלי להישאר מרוכז וקצת הורדתי את הקצב. זה היה מרוץ קשה, באתי הנה לעשות את מיטבי והאמת, באתי כדי לנצח, הייתי חייב לעשות משהו. כשראיתי את דוהאן לא מתרחק ועקפתי את קדאלורה הדבר היחיד שיכולתי לעשות זה לדחוף חזק, להפעיל עליו לחץ ולראות אם יעשה טעות. לשמחתי ופחות לשמחתו הוא אכן עשה כזו. זהו זה, ניצחתי" הוא אמר והוסיף "זהו ניצחון חשוב עבור ספרד". באותו השלב פוייג' עוד נראה היה כמועמד לאליפות ואולי הספרדי הראשון בקטגוריה הבכירה כשהוא עם 56 נקודות לעומת 74 של דוהאן, אולם אחרי מיקום חמישי ושני פודיומים במקום השלישי, פוייג' מתרסק בצרפת ומסיים את העונה, אך הוא לעולם יישאר הספרדי הראשון שניצח בספרד בקטגוריה הבכירה.
מאז ניצחו רוכבים ספרדים ב-169 מרוצי מוטוGP כש-43 מהם על אדמת ספרד.
כשהקהל הורס את הניצחון לכוכב הביתי / קריוויליה ודוהאן, 1996
ב-1994 אלכס קריוויליה הוחתם כבן קבוצתו של מיק דוהאן. אמנם דוהאן לקח את האליפות הראשונה כשקריווליה הספרדי לצידו אך הוא בלט כמה רמות מעליו והסיבה היחידה שלא היה אלוף עדיין בשלב זה של הקריירה, הן הפציעות הקשות שחווה האוסטרלי במהלך הקריירה העולמית.
השניים לא הסתדרו והחיכוך ביניהם הפך לאחת היריבויות הגדולות בספורט המוטורי.
דוהאן ניצח חמש אליפויות ברציפות בין השנים 1994 ו-1998 ואלכס קריוויליה הספרדי היה זה שדחף אותו בתקופה ההיא. עונת 1996 הייתה הקשה ביותר בין שני רוכבי רפסול הונדה כשהאוסטרלי והספרדי על ה-NSR500 התרסקו יחדיו במרוץ באוסטרליה.
אולי זאת הייתה איזו קארמה עבור הספרדי שהתרסק במרוץ הביתי שלו בחרז בתחילת אותה העונה. קריוויליה שראה את פוייג' מנצח את המרוץ הזה ב-1995 רצה את הניצחון הביתי והוביל אותו כשדוהאן שני וקאדולה שלישי. דוהאן אמנם היה מהיר אך הרכיבה הנקייה והמדוייקת של הספרדי בעיקר בסקטור האחרון של המסלול והפניה האחרונה לא אפשרו לאוסטרלי לסגור את הפער ולעקוף והיה נראה שהקהל המשולהב יזכה לניצחון ספרדי שנה שניה ברציפות ומרוב ההתלהבות פרצו אוהדים אל תחום המסלול עוד בטרם הגיע המרוץ לסיומו. שש פניות לקו הסיום הם כבר עמדו על האספלט, חלקם חוסמים את הדרך וחלקם פשוט מבהילים את הרוכבים. הימצאותם שם גרמה לקריוויליה לאבד ריכוז, להוריד מהירות ולטעות בפניה האחרונה, טעות שאפשרה לדוהאן לסגור פער, לעקוף ולא להשאיר לבן קבוצתו מקום. קריוויליה ניסה להציל את המצב, האיץ, איבד את הקדמי והתרסק.
"זה לא פייר" אמר קריוויליה אחרי המרוץ "אני בטוח שהייתי מנצח אם לא היו אנשים על המסלול. כמעט דרסתי כמה מהם ובגלל שהורדתי מהירות דוהאן יכול היה לסגור את הפער ולעקוף אותי, זה לא בסדר. הקהל היה נפלא עד ההקפה האחרונה" הוסיף הספרדי "אבל מה שקרה אז היה מטורף". מה שבאמת היה מדהים זה שאותם אלו שגרמו להפסד, להתרסקות של קריוויליה היו גם אלו שצעקו בוז לאוסטרלי על הפודיום. הקבוצה שתחילה חשבה להגיש ערעור ולדרוש שהתוצאה בתום ההקפה ה-26 תהיה זו שיחשב כתוצאה הסופית החליטה לוותר על כך ולהסתפק בנצחונו של בן הקבוצה השני אחרי איומים מצידו שפה זה לא ייגמר.
בעקבות המרוץ הזה קיבלו המסלולים הנחיות שבמידה ואוהדים יתפרצו למסלול הם יושעו מן הסבב.
אלכס קריוויליה ניצח בחרז בשלוש העונות העוקבות כולל 1999, העונה בה דוהאן ספג בחרז פציעה מסיימת קריירה. זו גם העונה בה קריוויליה היה לספרדי הראשון שזכה בתואר בקטגוריה הבכירה.
"ג'יברנאו לא ינצח במירוץ נוסף" / ג'יברנאו ורוסי, 2005
מסלול חרז פתח את עונת האליפות לשנת 2005. על הגריד התייצבו ולנטינו רוסי וסטה ג'יברנאו אחרת לגמרי מהאופן שבו התחילו רק את העונה שלפני כן. ולה וסטה כבר לא היו חברים. הכל היה בסדר בין השניים עד הסבב הראשון במסלול לוסייל שבקטאר ארבעה מרוצים לפני סוף עונת 2004 כשולנטינו רוסי (וגם מקס ביאג'י) מקבל עונש ונשלח לזנק למרוץ הראשון במזרח התיכון מסוף הגריד מאחר וחברי הקבוצה שלו נתפסו כשהם מנסים לחספס את נקודת הזינוק של הדוקטור. ולנטינו שהאשים את ג'יברנאו בהלשנה הצליח לטפס במיקומים אך התרסק מהמרוץ שנערך לאור יום כשהיה כבר רביעי ואחרי שראה את ג'יברנאו חוגג ניצחון הצהיר בפני התקשורת "המרוץ נגנב ממני, ג'יברנאו לא ינצח במרוץ נוסף". את שלושת המרוצים הסוגרים של העונה רוסי ניצח ולקח אליפות אך מתיקותה לא מחקה את המשקעים.
לחרז הגיעו השניים עם זכרונות מעונת 2004, אז ניצח הספרדי בדומיננטיות בגשם כשרוסי מסיים רביעי, ב-2005 מזג האוויר היה מושלם והאיטלקי, למרות התרסקות גדולה בחימום הבוקר, זינק עם הימאהה למרוץ מהפול פוזישן. לצידו ג'יברנאו ומלאנדרי רוכבי מוביסטאר הונדה. סטה לקח את ההובלה כבר מהפניה הראשונה, ולנטינו נותר מאחור ונכנס לקרב עם ניקי היידן ואז המשיך לדלוק אחריו עד שהקפה אחת לפני תום המרוץ הצליח לעקוף את הכוכב הביתי. בהקפה האחרונה ולנטינו עושה טעות כשבפניה השלישית הוא בולם מאוחר וזה מאפשר לג'יברנאו לקחת את ההובלה. בשלב זה מספקים השניים קרב ענקים מול כ-100,000 אוהדים משולהבים, קרב אגרסיבי כששיאו במגע ועקיפה אגרסיבית בפניה האחרונה ששולחת את רוכב הונדה אל החצץ ואת רוסי לניצחון ראשון של העונה וראשון בחרז עם הימאהה. "אין ספק שזה היה קרב קשה עם ג'יברנאו" אמר ולנטינו במסיבת העיתונאים אחרי פודיום שבו ליווה אותו מי שסיים שני במבטי רצח, הקהל שרק בוז במהלך ההמנון ובפארק פרמה בו נאמרו גם מספר דברים "אני חושב שהוא היה מהיר מאוד, רכב מצויין ובסופו של דבר היה קרב קשה. עקפתי אותו 2-3 הקפות לסוף ולצערי עשיתי טעות גדולה באמצע ההקפה האחרונה, הייתי רחב ומשם פתחתי בקרב קשה. נגענו מספר פעמים ובסופו של דבר עקפתי אותו בפניה האחרונה. אין ספק שזו הייתה עקיפה אגרסיבית ואין ספק שסטה כועס אבל אלו המרוצים, תודה רבה". אבל קבוצת גרסיני החליטו שלא להגיש תלונה על המהלך ולבלוע את הצפרדע ואולי את מה שהיה נראה כנקמה על קטאר.
סטה כעס, מאוד אפילו ועל אף שכמה שנים אחרי פרישתו הוא ורוסי עשו שולם, הוא עדיין סבור שהעקיפה הזו השאירה חותם לא חיובי על אליפות העולם "אני לא יודע כמה פעמים דיברנו על מה שקרה בפניה הזו" אמר בראיון לטלוויזיה הבריטית השנה "ככל שהשנים חולפות אני מבין עד כמה דברים השתנו כתוצאה מהמרוץ ההוא, רבים צפו במהלך הזה שלו, זה פתח את הדלת לפעול כמוהו, זה קורה היום לעיתים קרובות. אז הייתה יריבות גדולה ביני לבין ולנטינו, ידענו עד כמה מרוץ זה היה חשוב עבור שנינו, שנינו עשינו מה שחשבנו שיהיה טוב בהתאם לשאיפות שלנו באליפות. לדעתי דברים השתנו במוטוGP, בעיקר בשבע העונות האחרונות רוכבים התמודדו עם היריבים באופן קשוח, נגיעות הן שכיחות, סימני קרב שחורים על החליפות אפשר לראות בסוף כל מרוץ וב-2013 היה אפשר לראות את מארק מארקז עושה כמעט את אותו המהלך על חורחה לורנסו באותה הפניה בקרב על הניצחון, אלו סיכונים מיותרים ומהם יש להימנע" הוא הוסיף. ג'יברנאו יודע כי זו דעתו הפרטית ואינה הדעה הרווחת כי גם בתקרית מארקז-לורנסו הנהלת המרוץ לא העניקה עונש למנצח "אני רואה את הדברים אחרת, אלו המחשבות שלי, לא הכל חייב להתחלק לדעה נכונה או שגויה".
ג'יברנאו היה על הפודיום רק שלוש פעמים אחר כך ולא ניצח יותר. ולנטינו ניצח בחרז שלוש פעמים נוספות מתוך 46 נצחונות.
שולם שולם לעולם / המלך מכריח את פדרוסה ולורנסו ללחוץ יד, 2008
כשחורחה לורנסו השתלב באליפות העולם בקטגוריית ה-125 סמ"ק ביום הולדתו ה-15, זו כבר הייתה עונתו השנייה של דני פדרוסה. מההתחלה לא הייתה שם אהבה גדולה כי קודם יש לנצח את בן הקבוצה ואז את כל הרוכבים ממדינתך. שני הרוכבים היו גם שונים בתכלית, פדרוסה שקט ורגוע ואילו לורנסו עצבני וכעוס, הסוכנים של השניים והמדיה הספרדית גם הם לא סייעו להשכין שלום והאיבה בין השניים רק גדלה אחרי קרבות עיקשים במרוצים כמו ברצלונה, שם טען לורנסו שפדרוסה עשה לכיוון הצוות שלו תנועה מגונה, או סקסונרינג 2005 אז התרסק לורנסו מרוב לחץ. זה החמיר אחרי שלורנסו הצליח לקטוף שני תארים בקטגוריית 250 סמ"ק, רק אחרי שדני טיפס למוטוGP וכביכול איפשר לו לנצח. בעונת 2008 השניים נפגשו שוב והפעם בחצר של הגדולים. פדרוסה כבר היה סגן האליפות בעונתו השנייה ולורנסו הגיע להוכיח שהוא טוב מהרוכב קטן המידות. חרז היה המרוץ השני לעונה ובמרוץ הראשון לורנסו סיים שני אחרי פול פוזישן מרשים. פדרוסה היה חייב להוכיח כי ידו על העליונה ואפילו סירב להכיר בנוכחותו של יריבו כשזה ניסה לברך אותו לשלום ודני שראה בלורנסו כמו ילד קטן מציק ומעצבן, אפילו שואל את לורנסו מול עיתונאים למה הוא חושב שהוא צריך ללחוץ לו את היד. "הכרתי את דני כשהייתי בן 12 והוא היה כבר בן 13 או 14. אני זוכר שכשהייתי באליפויות הצעירות הוא התחרה באליפות המוביסטאר וכולם דיברו על הרוכב הקטן וכמה הוא גדול" סיפר לורנסו במסיבת עיתונאים לפני מספר שנים "אחר כך התחרנו ביחד והוא היה מהיר ממני, ב-125, ב-250 סמ"ק כששם כבר היו לנו קרבות נהדרים. היה ביננו מגע על המסלול אבל גם התנגחויות מחוץ למסלול ובתקשורת. במרוץ חרז 2008 הייתי בפול פוזישן ומאוד התרגשתי. רציתי ללחוץ את ידו אבל הוא סירב, הייתי מאוד מופתע".
במרוץ עצמו פדרוסה שלט, הוא ניצח כששני מסיים רוסי ולורנסו אחרי מספר הצלות סיים במקום השלישי.
חגיגות הניצחון שעמדו להיערך היו חגיגיות מתמיד. חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד בין השנים 1975 ועד 2014 ואוהד גדול של הספורט, חיכה לחלק את הגביעים, אבל המלך החליט שהוא גם צריך להשכין שלום כשתפס את ידיהם של פדרוסה ולורנסו רגע לפני הפודיום והכריח את שני הרוכבים ללחוץ ידיים "ביום למחרת הגיע המלך והוא כאוהד מוטוGP ידע על הבעיות והיריבות ביננו, ניסה לפתור את הסכסוך. לחצנו ידיים אך לא שמחנו, רק במהלך עונות 2011, 2012 מערכת היחסים התבגרה יחד איתנו והתחלנו גם לכבד אחד את השני".
זהו לא היה הביקור היחיד של המלך במרוצי מוטוGP, הוא הגיע ללפחות מרוץ אחד בעונה עד אמצע העשור הקודם, אך זה ללא ספק היה אחד מהרגעים הבלתי נשכחים שסיפקה היריבות של שני הרוכבים הספרדים כשהאיש החשוב בספרד רצה שיעשו שלום.
פדרוסה סיים את העונה הזו במיקום השלישי ואילו חורחה לורנסו רביעי.
לורנסו כמעט טובע / חורחה לורנסו קופץ למים, 2010
עונת 2010 הייתה עונת תואר האליפות הראשון של חורחה לורנסו בקטגוריה הבכירה. הוא והימאהה עם צמיגי מישלין היו בסינרגיה מושלמת. לורנסו, שזו הייתה העונה השלישית שלו במוטוGP, לא ניצח על אדמת ספרד עד אז והוא רצה שזה ישתנה ומהר. חרז 2010 היה הסבב השני של העונה ואחרי התרסקות ב-2009, הספרדי ממיורקה רצה להרגיש את טעם הניצחון בבית. הוא זינק ממיקום שני על הגריד ואחרי קרבות עם סטונר, רוסי והנמסיס פדרוסה, הוא לקח ניצחון ענק לשמחת ימאהה וקצת פחות לשמחת האוהדים. לורנסו לא היה אהוד בבית והוא רצה לשנות את הסיטואציה. חגיגות "לורנסו לנד" היו בשיאן ורוכב ימאהה בחר לחגוג הפעם דווקא במים, כשהוא קופץ לאגם המלאכותי הנמצא במרכז המסלול רק שהרוכב לא חישב עד כמה חליפת קנגורו, מגפי רכיבה וקסדה ספוגים מים שוקלים וכמעט טבע רגע אחרי הניצחון. באופן אירוני מי שמשה אותו מן המים כשהבין שהרוכב במועקה, הוא אוהד של רפסול הונדה ושל דני פדרוסה.
שנה אחר כך לורנסו לוקח ניצחון נוסף במרוץ וגם הפעם עוצר לחגוג ליד האגם שנמצא באזור פניה שמונה. גם במקרה הזה לורנסו מסיים במים, הפעם בלי קסדה והפעם זה היה נראה כאילו החליק על יריעות הניילון על שפת האגם, אך זה מכחיש "חגגתי עם האוהדים ושאלתי אותם אם לקפוץ או לא והם אמרו לי "קפוץ!", הם אמרו כן, אז קפצתי" הוא הסביר במסיבת העיתונאים.
כשלורנסו ניצח בחרז במהלך עונת 2015, אחרי שלושה מרוצים לא פשוטים בתחילתה של העונה הסוערת עם קסדה לא תקינה, מחלה וצמיגים בעייתיים, הוא בחר להתרחק מהמים "חשבתי על לקפוץ לאגם אבל אני בן 28…" הוא אמר על גילו 'המופלג' במסיבת העיתונאים והוסיף "זה לא אותו הדבר כמו להיות בן 23, אז ברגע האחרון החלטתי לעצור ולחזור אל האופנוע. היום זה יום מיוחד כי אני מחר חוגג יום הולדת".
כשהוא חגג את יום הולדתו ה-26 הוא קיבל מתנה מיוחדת, הוא קיבל את הפניה שהוא כל כך אהב, פניה 13 מהמסלול בחרז דה לה פרונטרה שהחליטו לקרוא לה על שמו "זו מתנה נפלאה. מסלול חרז מאז ומתמיד היה מסלול מיוחד עבורי, זה המסלול הראשון בו התחריתי כשהייתי בן 10 ובו התחריתי לראשונה באליפות העולם כשהייתי בן 15. ניצחתי כאן פעמים רבות ומעולם לא דמיינתי אפילו שתהיה כאן פניה הקרויה על שמי. מעטים יכולים לנצח אליפויות ועוד מעטים מהם יכולים לקבל פניה על שמם". באותה העונה סיים לורנסו את המרוץ שני, אחרי מהלך אגרסיבי דומה במשהו לזה של רוסי על ג'יברנאו ולזה של לורנסו עצמו על חואן אוליבה במרוץ בקטגוריה הצעירה האפריליה קופה ב-1997, אז תיאר המאיורקן את המקרה כ"תקרית מרוצים". רוכב ימאהה סירב לראות את המהלך של מארקז כקביל ונמנע מלשוחח עם הרוקי שהרס לו את הסופ"ש החגיגי אחרי המרוץ.
הניצחון ב-2015 בחרז היה האחרון של הספרדי שם והוא ניצח בעוד ארבעה מרוצים ביתיים עד שהודיע על פרישה.
Your ambition outweighs your talent / הרגע הזה של סטונר ורוסי, 2011
המרוץ בחרז בעונת 2011 סיפק המון דרמות, הגשם שהחל לטפטף הביא עימו גם גשם של התרסקויות, חלקן באשמת המסלול הרטוב וחלקן בגלל טעויות רוכבים. זה היה המרוץ השני של ולנטינו על הדוקאטי והשני של סטונר בהונדה. את קטאר ולנטינו סיים שביעי וסטונר ניצח. ולנטינו ידע שהוא והדוקאטי זה כנראה לא ואילו הרוכב בו זילזל וניסה להפעיל עליו לחץ פסיכולוגי מסתדר היטב עם היצרן החדש שלו וכנראה גם ישאר טוב ממנו על היצרן האיטלקי. ולנטינו זינק מהמיקום ה-12 והתקדם מעלה בסדר הרוכבים. סטונר, פדרוסה, לורנסו, ספיס וסימונצ'לי נלחמו שם על ההובלה ולנטינו רצה להיות חלק מן הקרב, אך בתחילת ההקפה השמינית כשסטונר ורוסי נלחמים על המיקום השני, ולנטינו מאבד את הקדמי ולוקח עימו את האוסטרלי לחצץ. האיטלקי מצליח לחזור למסלול ולסיים חמישי ואילו סטונר נשאר בחוץ. סטונר רתח אחרי האירוע וכשולנטינו בא למוסך להתנצל אחרי תום המרוץ סטונר שאל בסרקסטיות אם הכתף המחלימה של ולנטינו הפריעה לו והוסיף משפט אוסטרלי ידוע "כשהשאיפות גדולות מהיכולות" ("Your ambition outweighs your talent") שהאיטלקי לא ממש הבין דרך הקסדה.
"היום בתנאי הגשם היה לנו סיכוי טוב לפודיום ראשון עם דוקאטי, אולי אפילו ניצחון", אמר ולנטינו יותר מאוחר. "האופנוע מהיר מאוד בגשם, התקדמתי יפה מאוד ואני מצטער שעשיתי את הטעות שזרקה כזו הזדמנות. כשבלמתי לתוך הפניה הראשונה נכנסתי רחב ולמרות שניסיתי להישאר בתוך הקו הפנימי של הפניה איבדתי את הקדמי ולא יכולתי להישאר על האופנוע. אני מצטער כי גם הוצאתי את סטונר ובאמת לא רציתי לעשות את זה. התנצלתי ואני ממש מצטער, זו הייתה טעות".
סטונר המשיך לכעוס, אך הוא לא כעס רק על הדוקטור אלא גם על האוהדים שלו. הוא כעס על שאגות השמחה ששמע כשהתרסק ובעיקר כעס על המרשלים שרצו לעזור לאיטלקי לחזור אל המסלול אך התמהמהו לסייע לו. אחת התמונות הסוריאליסטיות מהמרוץ הזה בחרז, היא סטונר עומד ומוחא כף כשולנטינו עובר באותה הפניה הקפה מאוחר יותר. "כשהסתכלתי לאחור ראיתי רק בחור אחד דוחף אותי, כל השאר עשו דרכם חזרה לעמדה.. מה אני אמור לעשות עם זה? ברור שהבחור ההוא ניסה הכל אבל עם מרשל אחד זה בלתי אפשרי, הוא יהיה גמור עוד לפני שנגיע לגבעה. זה משהו שהיריבים של ולנטינו צריכים ללמוד להתמודד עימו, זה ממש לא פייר וזה כבר קרה לי בעבר כשהתרסקתי. היו לי מקרים בהם דחפו אותי מחוץ למסלול אפילו כשהאופנוע שלי היה בסדר ויכולתי עדיין להתחרות. נאלצתי להתווכח עם מרשלים כדי לגרום להם לעזור לי להניע את האופנוע מחדש"
ה-FIM והנהלת המרוץ הכריזו על שימוע למזכיר מסלול חרז בסבב הבא ובחנו שוב את התנהגות המרשלים והסכימו כי היא לא הייתה תקינה. התקרית בחרז נלמדת בהדרכות המרשלים במסלולי אליפות העולם וחלק מהמסקנות שנלקחו ממנה היא שלמרשלים אסור ללבוש ביגוד המזוהה עם רוכב בזמן עבודתם במסלול.
סטונר לקח את תואר האליפות לעונת 2011 וצבר עוד תשעה ניצחונות עד סופה. רוסי היה על הפודיום פעם אחת והדוקאטי כמעט והביא לפרישתו מאליפות העולם.
מרוץ המוטוGP הראשון של 2020 ייערך בעוד יומיים, ב-19 ליולי, והמרוץ האנדלוסי שבוע לאחר מכן.
