fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
אלבר טריומף מתחת ל-menu – אמצע 3
אודי דגן מתחת לתפריט
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
cristalino קובית צד xi
מטרו באנר שמאל הכי עליון
אלבר טריומף קוביה עליון
תמוז
מוטוטאץ דקר
קוב 140 על 70
אישימוטו באנר קוביה שמאל
עופר אבניר קוביה שמאל
מידלנד שחורי 140 על 70
סטפן
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון
voge מוטו24 באנר
HJC
שרקו
אודי דגן 140 על 70

הסנונית השניה שמבשרת את בוא הסתיו

הסנונית השניה שמבשרת את בוא הסתיו

צילום: רונן טופלברג

השעון מצלצל בשעה מוקדמת מדי בבוקר ותוך מספר מועט של שעות אני מוצא את עצמי משוגר למשך יומיים לנמל אילת. המתחם שוקק חיים ופעילות בעודי עובר את רחבת הטיפולים של רכבי הדראג, הדריפט, הג'ימקאנה, הראלי, אופנועי הספורט, הסופרמוטו וכמובן גם הקארטינג. כולם באו לכאן להתחרות, חלק פה בשביל להשתתף וחלק בשביל לנצח. מבחינתי הם המתאבנים ואני שם את פעמיי למנה העיקרית: מכוניות הפורמולה שנמצאות בפיט'ס ייעודי ומזכירות לי נרות של שבת. עיקר העניין סבב במרוצי הפורמולה אשר למרות כל ההבטחות התנהלו כמו בשנה שעברה: לא כמרוץ אמיתי. מותר היה לעקוף רק בנקודה אחת על המסלול וגם העקיפה עצמה התבצעה רק לאחר שצוות המארגנים סימן לנהג ה"מוביל" לסור ממקומו ולפנות לנהג שמאחוריו את ההובלה. מבחינתי זהו אינו מרוץ אלא מופע ראווה בעל אופי תחרותי, לכל היותר.

יחד עם זאת, בקטגוריות האחרות היו מרוצים של ממש. רכבי הראלי נאבקו בשיניהם על המיקומים ואף נוצר מגע בין המכוניות בשל כך. סבב הקארטינג כלל אקשן רב ואופנועי הספורט והסופרמוטו אף הדגימו לקהל כי לכל השכבה יש גבול – כאשר מספר רוכבים מצאו עצמם נפגשים עם האספלט במגע ישיר. רכבי הדראג עוררו עניין רב מבחינת הצופים וזאת למרות כי המיאוצים נערכו למרחק של שמינית מייל בלבד (200 מטרים) ולא לרבע מייל כמקובל, זאת בשל היעדר מרווח בטיחותי לבלימה בקצה הישורת. המופע המשלהב ביותר לטעמי נסוב סביב קטגוריית הדריפט אשר סיפקו לקהל תחרות מעניינת לצד מופעי ראווה ספונטניים שכללו הרבה עשן לצד שליטה מדהימה בחוקי הפיזיקה, כל זאת תוך כדי נהיגה מעבר למגבלות האחיזה של הסרן האחורי.

כבר באמצע האירוע תהיתי האם זו הסנונית (אמנם השנייה) שמבשרת על בוא הסתיו, בעיקר בעת שנכנסתי לשיחה מרתקת על הנושא עם ארז ליבן ואלון דאי, נהגי פורמולה בעלי רקורד בינלאומי מרשים בתחום. התחבטות זו עדיין מהדהדת בראשי, משום שמצד אחד, קטגוריית המרוצים המרכזית לא התנהלה באמת כמו מרוץ אך מצד שני, אני נזכר באמרה האלמותית "זה מה יש, ועם זה ננצח". כולי תקווה כי הסתיו יהיה טוב יותר בשנה הבאה וכי נשמור פה בארץ כישרונות נהיגה כמו שראינו בקטגוריות השונות. כי אם יש משהו שהוכח באותם ימי מרוצים הוא שהחומר האנושי בארץ בהחלט מוכן, מסוגל וחפץ להתמודד עם בוא הסתיו אשר מתדפק על סף דלתנו…

הכותב הינו כתב רכב באתר מאקו ומדריך לנהיגה מתקדמת

7 תגובות ל הסנונית השניה שמבשרת את בוא הסתיו

  1. זה מה יש ועם זה ננצח
    אחרי 60 שנה של שיממון מוטורי ההתחלה קשה אבל נקווה לטוב

  2. צריך חברה גדולה שתיקח חסות כמו חברת דלק גדולה או חברת ביטוח או אחד הטייקונים. בלי כסף כלון לא יזוז

  3. לא לקיים את האירוע כהפנינג קיקרסי, אלא כתחרות יעודית (אופנועים, מכוניות , קרטינג או כל דבר שיוחלט)
    אחרת בשנה הבאה כבר יבואו עוד פחות אנשים, ןעוד פחות שנה אחכ….
    להפסיק לתת לכל "המקורבים", להתחכך בנהגים, רכבים, פיטס, סטייל סלב, כשהאחרים נדחקים בעל יציע מרוחק.

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
קוב מגדל kove